פוסטים

image004

ביהמ”ש : לא ניתן לקבל מונופולין על השימוש בצבע הכחול ובאות X 

/תחת , , , , /על ידי

בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופט גדעון גינת) קבע בפסק דין שניתן לאחרונה, כי לא ניתן לקבל במסגרת דיני סימני המסחר מונופולין על השימוש בצבע הכחול, באות X או בבועות בתחום משקאות האנרגיה, שכן המדובר ברכיבים מקובלים בשוק רווי זה.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי במקרה זה חלק מהמוצרים המיובאים מהווים הפרה של הסימן המסחרי של התובעת.

נוכח ההתעניינות הגוברת של יבואנים רבים בתחום משקאות האנרגיה נביא לפניכם סקירה קצרה של החלטתו של בית המשפט המחוזי.

עובדות המקרה:

חברת  XL Energy International Corp הינה חברה בינלאומית המייצרת משקאות אנרגיה תחת המותג .XL

חברת XL הגישה תביעה נגד Cool Trade & Industry יבואן של משקה אנרגיה בגין ייבוא של שני משלוחים של פחיות משקה האנרגיה, אשר לטענתה מהוות הפרת סימן מסחר וגניבת עין של פחית משקה האנרגיה XL.

יובהר, כי משלוחים אלו עוכבו על ידי רשות המכס בהתאם לפקודת המכס אף שאלו נועדו לשטחי הרשות הפלסטינית ולא לישראל.

להלן נערוך לפניכם השוואה בין מוצרי התובעת (חברת XL) למוצרי היבואן (הנתבע):

מוצרי חברת XL      

image004image008

מוצרי היבואן (הנתבע):

משלוח ראשון                                  משלוח ראשון                             משלוח שני

image018image002image022

סימן מסחר רשום של חברת  XL :

image006

חברת XL רשמה סימן מסחרי על שילוב הצבע הכחול כפי שניתן לראות למעלה ובו תבנית של נקודות בצבע כחול כהה הפרושות על פני הצבע.

חשוב לציין, כי התביעה הוגשה בגין שני משלוחים נפרדים:

המשלוח הראשון כלל פחיות משקה אנרגיה בצבע כחול עם תבנית הדומה לזו של סימן המסחר הרשום של XL (ראו למעלה).

המשלוח השני כלל משקאות אנרגיה בצבע כחול אולם ללא התבנית המופיעה בסימנה הרשום של חברת XL.

המשלוח הראשון:

הגם שאין כל דמיון מהותי בין השמות המסחריים המתנוססים על גבי הפחיות שבמשלוח הראשון (מלבד האות X) קבע בית המשפט את הדברים הבאים: ” אני סבור שהדמיון בין אלה מוּשׂא המשלוח הראשון לבין אלה של התובעת, אכן עלול להטעות ויש בו אמנם הפרה של סימני המסחר של התובעת, כמו גם פגיעה בזכויות התובעת מכוח העוולה של גניבת עין, בעיקר בשל כך שהרקע הכחול בו נעשה שימוש דומה עד כדי זהות לסימן המסחר הרשום של התובעת (וככזה נהנה מחזקת התקפות)”. כפי שניתן לראות, פחית המשקה של היבואן במשלוח הראשון מעוצבת בגוון כחול עם תבנית נקודות כחולות באופן הדומה עד מאוד לסימן המסחרי הרשום וכן לפחית המשקה של חברת XL. מכאן שהתקיימה הפרת סימן מסחר.

המשלוח השני

במשלוח השני לעומת זאת, לא נעשה שימוש בתבנית הנקודות הכחולות שהופיעה בפחיות המשקה של XL ועל כן דן בית המשפט בשאלה האם ניתן להקנות לחברת XL מונופולין בצבע בכחול וכן באות X. בענין זה קבע בית המשפט כי את הדברים הבאים:

הגנה על צבעים:

“בית-המשפט באנגליה הסתייג בדרך כלל ממתן מונופולין לגבי שימוש בצבע. ..ראו החלטתו של עמיתי השו’ ד”ר ע’ בנימיני ב-בש”א מח’ ת”א 10603/09 גלידות שטראוס נ’ נגה גלידות [פורסם בנבו] (2.7.2009, עמ’ 4 סעיף 3(ב)).

בדרך כלל, גם אות בפני עצמה אינה נושא להגנה. ראו:  ע”א 1677/05 Deutsche Telekom AG נ’ E! Entertainment Television [פורסם בנבו] (29.6.2006, סעיף 12, עמ’ 8 למטה), בעקבות ד”ר א.ח. זליגסון, “דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם” (הוצאת “שוקן” 1972).

הפסיקה של בתי-המשפט בארה”ב הכירה באפשרות של רישום סימן מסחר לגבי צבע. ראו: Qualitex v. Jacobson Products 514 U.S. 159 (1995)

ובעניין: Christian Louboutin v. Yves Saint Laurent America (5 Sep. 2012)

וראו בעניין זה מאמר שפורסם על ידי המשרד : ביהמ”ש בארה”ב לכריסטיאן לובוטין בלעדיות על הסוליה האדומה בנעלי נשים…למעט נעליים אדומות 

ערכאת הערעור בעניין Yves Saint Laurent הנ”ל ציינה (שם, עמ’ 19-24) כי חלה גם הגבלה בהכרה של סימן מסחר המגן על צבע הנובעת מעקרון הפונקציונליות Aesthetic Functionality Doctrine.

לשון אחר: לא יוענק מונופולין מכוח סימן מסחר המגן על צבע (בלבד) כאשר הגנה מעֵין זו, תעמיד את המתחרה בעמדת נחיתות, שאינה קשורה למוניטין של הבעלים של הסימן.

בית-המשפט ציין, כי ההחלטה אם להגביל את המונופולין של בעל סימן המסחר מחמת עקרון הפונקציונליות והאבחנה  בין מידת הפונקציונליות של הסימן לבין הצלחתו כמותג מסחרי תלויים מאוד בנסיבות העובדתיות של המקרה -highly fact specific.

בסופו של דבר, לאחר שבית המשפוט בחן את הפּחיוֹת השונות שהובאו בפניו קבע את הדברים הבאים:

“.. אני סבור כי לא ניתן להתעלם מאלמנטים המשותפים לכלל היצרנים: הצורה הכללית של הפּחית, שימוש בצבע כחול, ושימוש באות X. אינני סבור שיצרן העושה שימוש באלמנטים ראשוניים המקובלים בשׂפה (כמו אותיות או מושגים הכלולים       במילון), יכול לקבל מונופולין לגביהם, כאשר השימוש הוא תיאוּרִי ועולה בקנה אחד עם המובן הלשוני של המושג. במקרה הנוכחי השימוש באות X,   בצבע הכחול או באיוּר של בּועות, לגבי משקה, אינו יכול להקנות מונופולין לתובעת, כאשר ההתייחסות היא למשקאות אנרגיה מוגזים. לגבי המשלוח השני קבע בית המשפט כי נעשה שינוי ברקע הכחול, והמראה הכללי, על רקע משקאות האנרגיה  שהובאו בפניו, אין בו כדי להטעות את הצרכן ועל כן אין בפּחיוֹת המשלוח השני כדי להפר את זכויות התובעת מכוח סימני המסחר הרשומים או מכוח העוולה של גניבת עין.

לדעתנו ההחלטה מאזנת בצורה ראויה בין חופש התחרות לבין זכויות הקניין של התובע, כאשר בין המשפט עשה את האבחנה הראויה ונמנע ממתן מונופולין רחב מידי ליצרן על אלמנטים מקובלים בשוק. חשוב לציין, כי ללא השימוש שנעשה בתבנית הנקודות הכחולות שנרשמו כסימן מסחר על ידי חברת XL סביר להניח שבית המשפט היה פוסק כי גם במשלוח הראשון אין משום הפרת סימן מסחר ויש לשחררו.

– אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעו”ד-

בכל שאלה ניתן לפנות לעו”ד יוסי סיוון 077-231-2126 או בצור קשר

purple cadbury

2.10.12 ביהמ”ש באנגליה: קדבורי זכאית להגנת סימן מסחר על הצבע הסגול של חפיסות השוקולד שלה

/0 תגובות/תחת , /על ידי

“עלייתם של הצבעים כסימני מסחר”

מעצב העל הנודע כריסטיאן לובוטין זכה להגנה על הסוליה האדומה בנעלי נשים כסימן המסחרי שלו בהליך משפטי שניהל מול ויי.סיינט לוריין בארה”ב וכעת פסק בית המשפט הגבוה באנגליה כי, חברת קדבורי זכאית לרשום סימן מסחר על הצבע הסגול לגבי מוצרי השוקולד שהיא מייצרת. בתי המשפט נוטים להכיר יותר ויותר בצבע מסויים כסימן מסחרי וכזכות קניינית לכל דבר ועניין תוך הגבלת התחרות בשוק.

ביום 15.4.2004 הגישה קדבורי בקשה לסימן מסחר על הצבע הסגול עבור מוצרי שוקולד, חפיסות שוקולד ומשקאות מבוססים על שוקולד ועוגות שוקולד. הבקשה נדחתה על ידי רשם סימני המסחר באנגליה שקבע כי הסימן חסר אופי מבחין (נעדר ייחודיות). חברת קדבורי לא וויתרה והגישה ראיות למכביר המוכיחות כי הצבע הסגול רכש משמעות משנית באופן שציבור הצרכנים מזהה את הצבע הסגול עם מוצרי השוקולד שלה בלבד.

חברת נסטלה הגישה התנגדות לבקשה לסימן מסחר וטענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וכי הסימן נעדר כל אופי מבחין. נסטלה טענה כי אין זה ראוי ליתן סימן מסחר לגורם מסחרי כלשהו על צבע שאמור להיות פתוח לכל העוסקים בתחום.

באוקטובר 2011 דחה רשם סימני המסחר האנגלי את ההתנגדות ומצא כי, קדבורי אכן הצליחה להוכיח כי הצבע הסגול של מוצריה רכש אופי מבחין באמצעות שימוש אינטיסיבי ברחבי אנגליה. עם זאת רשם סימני החסר הגביל את רשימת המוצרים הכלולים בבקשה למוצרי שוקולד לאכילה בלבד.

חברת נסטלה הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט הגבוה, אך בית המשפט דחה את הערעור בקובעו את הדברים הבאים:
The evidence clearly supports a finding that purple is distinctive of Cadbury for milk chocolate.”
יחד עם זאת, הגביל בית המשפט הגבוה את רשימת הסחורות שבבקשה למוצרי שוקולד מחלב בלבד.

אכן חברת נסטלה הצליחה בהגבלת רשימת המוצרים המוגנים בסימן המסחר, אולם הקביעה המשפטית כי, קדבורי זכאית לבלעדיות בצבע הסגול לגבי חפיסות שוקולד חלב הינה בעלת משמעות מרחיקת לכת באיחוד האירופי ועשויות להיות לה השלכות גם בישראל.

המשמעות של החלטה זו הינה כי בעלי מותגים שיצליחו להוכיח כי, צבע המותג שלהם מזוהה עמם בקרב ציבור הצרכנים יוכלו לנסות ולרכוש בלעדיות בצבע עצמו באמצעות רישום סימן מסחר על הצבע ובכך להגביל את מתחריהם. עם זאת, חשוב לציין כי, במקרה זה המדובר בחברה שהחלה לעשות שימוש בצבע הסגול למוצרי השוקולד שלה עוד משנת 1914. המדובר בשימוש ארוך ואינטנסיבי לכל הדעות. חברה שמבקשת לרשום סימן מסחר על צבע, עליה לעמוד בנטל משמעותי וכבד להוכיח כי, הציבור אכן מזהה את הצבע עם מוצריה בלבד.

המאמר הינו להתרשמות בלבד, אין באמור כדי להוות חוות דעת כלשהי ועל המשתמש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.

Lubotin

ביהמ”ש בארה”ב: ללובוטין אין בלעדיות על הסוליה האדומה

/0 תגובות/תחת , , /על ידי

נעלי היוקרה של המעצב הנודע כריסטיאן לובוטין הינם מהפופולאריים והיוקרתיים ביותר בארה”ב, אהודים בעיקר על ידי סלבריטאיות כגון שרה ג’סיקה פרקר, ונשות העשירון העליון. סימן ההיכר של נעלי לובוטין הוא הסוליה האדומה הבוהקת המופיעה במרבית הדגמים שלהם. לובוטין אף רשם סימן מסחר בארה”ב על הסוליה האדומה של נעליו ואף הצליח פעמים רבות למנוע הפצת נעלי נשים עם סימן ההיכר שלו – הסוליות האדומות הבוהקות.

לאחרונה הפיצה יצרנית הנעליים ויי.וי. סנט לוריין סדרה של נעלי עקב לנשים בעלי סוליות אדומות בוהקות ובסגנון דומה. לובוטין הגיש תביעה נגד סנט לוריין ועתר לצו מניעה למנוע מהם את הפצת מוצריהם. לובוטין טען כי דגמי הנעליים של סנט לוריין הינם חיקוי בוטה של סימן ההיכר שלו וכי זה עלול לגרום להטעיית ציבור הצרכנים.

בית המשפט דחה את צו המניעה וקבע כי ללובוטין אין מונופול על הצבע האדום וזאת אף שהוכח מוניטין בשימוש בסוליה האדומה וחרף קיומו של סימן מסחר רשום בארה”ב על הנעל עם הסוליה האדומה. עוד קבע בית המשפט, כי סימן המסחר שניתן ללובוטין הינו רחב מדי ואינו ראוי שכן הוא מעניק בלעדיות ליצרן על השימוש בצבע האדום, מאפיין שאמור להישאר פתוח לשימוש ציבור העוסקים בתחום. בית המשפט השווה את מעצבי האופנה לאומנים וציירים וקבע כי, היצירתיות מבוססת על השימוש בצבע כמדיום חופשי וכי אין להטיל מגבלות שיפריעו ליצירתיות ויכשילו את התחרותיות בשוק:
“The law should not countenance restraints that would interfere with creativity and stifle competition by one designer, while granting another a monopoly invested with the right to exclude use of an ornamental or functional medium necessary for freest and most productive artistic expression by all engaged in the same enterprise…”

ההחלטה בעניין לובוטין הינה תקדימית מאחר והיא מחיה מחדש את הדוקטרינה של הפונקציונאליות האסטטית, שלעיתים נדמה היה שנזנחה על ידי בתי המשפט. בית המשפט אימץ הלכה קודמת, לפיה לא ניתן להעניק הגנה לצבע אחד בתחום האופנה מחשש לפגיעה ביצירתיות ובתחרותיות. לובוטין מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה.