הגנת דיני הקניין הרוחני על אפליקציות לאייפון ואנדרויד
פיתוח אפליקציות למכשירי האייפון והאנדרואיד הפך לאחרונה לאחד מתחומי העניין הנפוצים ביותר עבור היזמים הבודדים, אנשי הייטק, מפתחי תוכנה ובעצם כל אחד בעל כישרון יצירתיות או דמיון מפותח. ישראלים רבים פיתחו אפליקציות ייחודיות הנוגעות לתחומים רבים בחיי היום יום, אפליקציות המניבות להם הכנסות רבות והוות גם כלי שיווקי ופרסומי יעיל.
תחום פיתוח האפליקציות לאייפון שונה מאוד מתחום אפליקציות מחשב, שכן הוא מאפשר לכל יזם ובעל רעיון לפתח אפליקציה במהירות רבה ותוך השקעה מועטה, באופן יחסי לפיתוח אפליקציות מחשב הדורש השקעה של אלפי שעות אדם והשקעה רבה במחשבים ושרתים.
קיימים כיום יותר מ- 5,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, מאות אפליקציות פותחו על ידי ישראלים, הידועים בכושר היצירתיות המפותח שלהם. עדיין, יש תחומים רבים בהם לא פותחו אפליקציות ודומה כי, אנו צפויים למהפכה עצומה בתחום, שכן להערכתנו תחום פיתוח האפליקציות טרם הגיע לשיאו.
אילו סוגי הגנות רלוונטיות לאפליקציה?
זכות יוצרים
ההגנה הראשונה הרלוונטית היא הגנת זכויות היוצרים. בהתאם לדין בישראל ובמדינות נוספות החברות באמנת ברן, הגנת זכויות היוצרים על יצירה חלה מרגע העלאת היצירה על הכתב. אפליקציה היא בעצם תוכנת מחשב הפועלת במכשיר הסלולארי ומאפשרת ביצוע פעולות מסוימות על ידי המשתמש. תוכנת מחשב מוגנת בזכויות יוצרים על פי הדין בישראל. האפליקציה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים במידה והיא אכן מקורית מרגע העלאתה על הכתב כקוד מקור. באפליקציה באייפון ניתן באופן עקרוני להגן על המכללים הבאים בתנאי שהם מקוריים: <!–[if !supportLists]–> עיצוב גראפי של האפליקציה (מוגן כיצירה אומנותית), קוד המקור (מוגן כיצירה ספרותית), אפקטים ויזואליים וצלילים (מוגן כיצירה אומנותית או מוסיקלית), טקסט ותוכן (מוגן כיצירה ספרותית), טקסט אודות תוכן האפליקציה (מוגן כיצירה ספרותית), קבצי וידיאו הכלולים באפליקציה (מוגן כיצירה דרמטית או אומנותית).
לא ניתן להגן על רעיון כשלעצמו אלא רק על אופן ביטוי הרעיון, במידה והוא מקורי. כמו כן, לא ניתן להגן על עובדות, נתונים, תהליכים ושיטות ביצוע, מושג מתמטי, או חדשות היום.
שאלה – אם ממילא חלה הגנת זכויות היוצרים מרגע הכתיבה, מדוע רצוי לנקוט גם בפעולה אקטיבית בכדי להגן על זכויותיי?
תשובה – מבחינת החוק עצמו ישנה הגנה, אולם במידה וישנו סכסוך בינך לאדם אחר שיפתח אפליקציה זהה או דומה באופן מהותי ויעשה בה גם שימוש באותם מכללים ייחודיים שחוברו על ידך, אזי תעלה השאלה מי חיבר את האפליקציה קודם לכן. במקרה כזה, אם ביצעת פעולה אקטיבית לשמירת זכויותיך הדבר יחזק את טענותיך מהבחינה הראייתית.
בארה”ב למשל, ישנו מרשם זכויות ממשלתי מסודר. בארה”ב תוכלו להגיש בקשה לרישום זכויות היוצרים במרשם זכויות היוצרים. בישראל אין רישום זכויות יוצרים המעוגן בחוק, אולם אם הפקדת את האפליקציה באמצעות תצהיר מאושר על ידי עורך דין תוכל לעשות שימוש בתצהיר זה כראיה לתמיכה בעמדתך, כי הינך בעל זכויות היוצרים באפליקציה, וכן לגבי מועד כתיבת האפליקציה ותוכנה.
סימן מסחר
רישום סימן מסחר על השם המסחרי של האפליקציה הינו אחד מאמצעי ההגנה האפקטיביים ביותר עבור מפתחי אפליקציות. רישום סימן מסחר יעניק לכם זכות משפטית חשובה ביותר למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם המסחרי הרשום ואף יזכה אתכם בפיצויים כספיים במידה והפרו את זכויותיכם.
שלב ראשון – בחירת שם האפליקציה. עליכם לבחור שם מסחרי ייחודי עבור האפליקציה שלכם. בחירת השם לאפליקציה הינה הצעד החשוב ביותר מהבחינה השיווקית.
מפתחים רבים בוחרים שמות קליטים המתארים את הפעולה הפיזית של האפליקציה, מאחר והם מעוניינים שהצרכן יזהה מייד מהי האפליקציה וכיצד היא תשמש אותו. כך למשל השם TRACK MY COUPONS הינו שם מסחרי המתאר את פעילות האפליקציה – מעקב אחר קופונים. שם כזה הינו קשה מאוד להגנה על פי דיני סימני המסחר וקרוב לוודאי שלא יהיה כשיר לרישום כסימן מסחרי.
לכן רצוי לבחור שם מקורי וייחודי שאין בו משום תיאור הפעולה המבוצעת על ידי האפליקציה, אלא שם קליט וייחודי שיהיה מזוהה עם האפליקציה הזו בלבד. כך למשל השם COUPONSPIDER הנו ייחודי דיו ויהיה קל יותר להגנה כסימן מסחרי מאשר השם TRACK MY COUPONS . מהבחינה השיווקית עדיין ניתן יהיה להבין מייד כי, המדובר באפליקציה הנוגעת לקופונים.
שלב שני – ביצוע חיפוש לאחר שהחלטתכם מהו שם האפליקציה המבוקש מומלץ לבצע חיפוש במאגר המידע של רשם סימני המסחר, בכדי לבדוק האם ישנם סימנים מסחריים זהים או דומים לסימן המבוקש, שעשויים להכשיל את רישומו. חיפוש סימן מסחר הינו מלאכה מורכבת ורצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הן לגבי אופן ביצוע החיפוש והן לגבי המסקנות העולות מתוצאות החיפוש.
בנוסף, רצוי לבצע חיפוש גם במאגר המידע של רשם החברות וכן בחנות האפסטור של אפל, בכדי לוודא כי, לא קיים גורם מסחרי שכבר עושה בפועל שימוש בסימן המסחרי.
בנקודה זו חשוב לציין, כי במידה ומדובר באפליקציות הפונות לקהל יעד בחו”ל ולא רק בישראל (אפליקציות באנגלית או בשפה אחרת) רצוי לבצע חיפוש גם ביעדי השיווק בחו”ל. אחד מיעדי השיווק החזקים ביותר עבור אפליקציות לאייפון הינו ארה”ב, לכן מומלץ לבצע חיפוש ברשם סימני המסחר בארה”ב.
חשוב לציין, כי לא תוכלו להסתמך על מערכת אישור האפליקציות של אפל ש”תעשה לכם את העבודה”. עליכם לוודא באופן אקטיבי כי, זכויותיכם מוגנות ביחס לבעלי אפליקציות דומות הקיימות כיום בחנות האפסטור.
שלב שלישי – רישום סימן מסחר. רישום סימן מסחר מתבצע באמצעות הגשת בקשה לרשם סימני המסחר ותשלום האגרה הנדרשת. במידה ומדובר באפליקציות הפונות לקהל יעד בחו”ל ולא רק בישראל (אפליקציות באנגלית או בשפה אחרת) רצוי לבצע הליך של רישום סימן מסחר גם במדינות הרלוונטיות, לפחות בארה”ב שהינה אחד מיעדי השיווק החשובים עבור אפליקציות של אייפון. בעניין זה מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום לצורך הליך עריכה והגשת הבקשה לרישום סימן מסחר.
פטנט
פטנט הינה זכות שמעניק הדין המקנה לממציא ההמצאה בלעדיות למשך תקופה של 20 שנה. הזכות המוענקת בפטנט היא למנוע מאחרים מלעשות שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת, וזאת בין אם הנתבע העתיק את ההמצאה ובין אם לא. בישראל ניתן לרשום פטנט על כל המצאה שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה משום התקדמות המצאתית.
אפליקציה היא למעשה תוכנת מחשב וככזו עד לא מזמן לא ניתן היה להגן עליה בישראל באמצעות פטנט, אלא אם היא הייתה חלק אינטגרלי ממכשיר פיזי כלשהו. לאחרונה פרסם רשם הפטנטים הוראות חדשות לרישום פטנטים בתחום התוכנה, לפיהן כאשר התוכנה גורמת לתהליך או אפקט טכנולוגי מוחשי הנוסף על פעולתו הרגילה של המחשב או הגורם לכך שהמחשב פועל בצורה חדשה, לרבות שיפור ביצועי המחשב ניתן יהיה לרשם אותה כפטנט. להרחבה בנוגע להוראות רשם הפטנטים בנוגע לרישום פטנט על תוכנה ראה באתר רשם הפטנטים.
בארה”ב לעומת זאת, ניתן בנסיבות מסוימות לרשום פטנט על תוכנה לרבות אפליקציה לאייפון. הדין בארה”ב מאפשר רישום פטנטים על תוכנות באופן ליברלי יותר מאשר בישראל וממדינות אחרות כגון אירופה.
רישום פטנט כורך בחובו עלויות גבוהות הכרוכות הן בתשלום לעורכי פטנטים והן בתשלום אגרות בישראל ובמדינות אחרות. בנושא אפליקציות לאייפון, רצוי לבחון את יעילות רישום הפטנט אל מול ההוצאה העסקית הכרוכה בכך.
הגשת בקשה לפטנט מאפשרת למפתח האפליקציה לציין במהלך השנים הראשונות כי האפליקציה היא בשלב של PATENT PENDING. ציון עובדה זו מהווה תמרור אזהרה בפני מתחרים, אשר עשויים להירתע מלנסות ולחקות את האפליקציה, אף על פי שבתקופה זו אין למגיש הבקשה כל זכויות פטנט עד שהפטנט יקובל ויירשם כדין.
סודות מסחריים
סוד מסחרי מוגדר על פי הדין הישראלי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.
אפליקציה היא תוכנה הבנויה מאלגוריתמים הכלולים בקוד המקור. אלגוריתמים אלו עשויים להוות משום סוד מסחרי כהגדרתו בדין במידה ומפתח האפליקציה נקט באמצעים סבירים לשמור על סודיות האפליקציה, כגון: שמירה במערבת ממוחשבת עם כניסה מוגבלת לבעלי הרשאה תחת שם משתמש וסיסמא, חשיפת המידע בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.
חשוב לציין, כי בנושא האפליקציה מומלץ להחתים בהסכם סודיות כל גורם שיש לו נגיעה כלשהי בבניית האפליקציה, החל ממעצב גראפי, יועץ שיווקי ועד למתכנת הכותב את הקוד של אפליקציה. קיומו של הסכם סודיות מצביע על נקיטת אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ומהווה תנאי חשוב ומהותי להוכחת קיומו של סוד מסחר.
האמור לעיל אינו מהוה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא ועליכם להתייעץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.
השאר תגובה
Want to join the discussion?Feel free to contribute!