של מי זכויות היוצרים בצילום? של הצלם או של המזמין?

זכויות יוצרים בצילום

של מי זכויות היוצרים בצילום? של הצלם או של המזמין?

צילומים נחשבים על פי חוק זכות יוצרים ל”יצירה אומנותית” כאמור בסעיף ההגדרות וכן בסעיף 4(א)(1) לחוק זכות יוצרים ועל כן הם מוגנים בזכויות יוצרים (בכפוף למקרים מסוימים שבהם אין הצילום מקורי דיו בכדי לחסות תחת ההגנה).

המשמעות של כך הינה שהעתקה של הצילום ללא רישיון מאת בעל זכויות היוצרים תהווה הפרת זכויות יוצרים. מיהו אם כן בעל זכויות היוצרים בצילום?

בהתאם לסעיף 33 (1) לחוק זכות יוצרים, היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. יוצר היצירה בצילום הינו הצלם על כן הצלם הינו הבעלים בזכויות היוצרים בצילום.

אלא שלא תמיד ייחשב הצלם לבעל זכויות היוצרים, שכן קביעת הבעלות תהיה תלויה תמיד בסוג הצילום ובנסיבות השונות הכרוכות בהפקתו.

ישנן שתי סיטואציות עיקריות:

סיטואציה ראשונה – הצלם מצלם את הצילום לצרכים מסחריים ומוכר את הצילומים שלו ללקוחותיו. במקרה זה אין כל ספק כי, הצלם הינו בעל זכויות היוצרים בצילום.

סיטואציה שנייה – הצלם מצלם את הצילום עבור אדם אחר או בעל עסק. זוהי יצירה מוזמנת. יצירה מוזמנת היא יצירה שהופקה בהזמנה על ידי אדם אחר, שאינו יוצר או מחבר היצירה, כגון חברה מסחרית שמזמינה צילום של אירוע שיווקי שלה, בעל עסק שמזמין צילום של המוצרים המסחריים שלו, תיאטרון המזמין צילום של המחזות וההצגות שבאולם, עיתון המזמין צילום של אירועים שונים וכד’.

בנושא יצירה מוזמנת ישנם ישנו הכלל והחריג:

הכלל:

במסגרת הזמנת עבודה משלם בעל העסק לצלם עבור הפקת התמונה, בהנחה כי כל זכויות היוצרים בצילום שייכות לבעל העסק, שכן הוא שילם את התמורה המלאה עבור צילום זה. ובכן, הנחה זו הינה מוטעית. החוק קובע במפורש, כי בסיטואציה של יצירה מוזמנת בעל זכויות היוצרים אינו המזמין אלא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת במפורש או במשתמע.

כלומר הצלם הוא שמחזיק בזכויות היוצרים בצילומים אלו אלא אם כן “הוסכם אחרת במפורש או במשתמע”.

“במפורש” הכוונה להסכמה מפורשת, כגון מכתב, הסכם, הודעת דוא”ל או כל מסמך אחר שמשמעותו היא שהצלם וויתר על זכויותיו לטובת המזמין.

“במשתמע” הכוונה היא לכך שאף שהצדדים לא הסכימו במפורש או בכתב על כך שהזכויות תהיינה שייכות למזמין, הרי שניתן להוכיח שהייתה כוונה משתמעת לכך. הוכחת כוונה משתמעת אינה קלה, והיא תלויה בנוהג שהשתרש בתחום, בכוונת הצדדים ובסיטואציה עצמה. לעיתים רבות יהיה צורך בהבאת עדויות נוספות שיתמכו בטענת המזמין, כי זכויות היוצרים שייכות לו, לרבות הצגת מסמכים וראיות נוספות.

בכדי להימנע מהצורך בהוכחת כוונה משתמעת ומהבאת ראיות נוספות, מומלץ ביותר לכל עסק המזמין הפקת צילום מצלם כלשהו להחתים אותו על מסמך המאשר כי, מלוא הזכויות בצילומים שייכות למזמין.

 נוסח לדוגמא של מסמך כזה יכול להיות כדלקמן:

“הריני מאשר באופן בלתי חוזר, כי מלוא זכויות היוצרים בתמונות שיצולמו על ידי עבורך, במסגרת ההפקה של _______ תהיינה בבעלותך הבלעדית על אף האמור בכל דין ואני מתחייב, כי לא ייעשה על ידי כל שימוש בתמונות אלו ללא הסכמתך מראש ובכתב”.

חתימת הצלם על מסמך זה הינה למעשה הוכחה מפורשת כהגדרת הדין, כי הזכויות בתמונה תהיינה של המזמין ולא של הצלם, על אף האמור בחוק זכות יוצרים והיא אף מטילה על הצלם איסור לעשות שימוש בצילומים לשימושו השיווקי, כגון לפרסם את עסקו ללא קבלת אישור על כך.

החריג:

צילום דיוקן, צילום אירוע משפחתי או אירוע פרטי שנוצרה לפי הזמנה

החוק קובע, כי בכל הנוגע לצילומי דיוקן, אירוע משפחתי או אירוע פרטי שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא דווקא המזמין, אלא אם הוסכם אחרת.

לתשומת ליבכם, רק במקרה ומדובר בצילום דיוקן או צילום אירוע משפחתי או פרטי בלבד, בעל האירוע שהזמין את הצילום, יהיה בעל זכויות היוצרים, אלא אם הוסכם אחרת.

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת כלשהי ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.

פנה אלינו בטלפון 077-231-2126