רישום סימן מסחר בארה”ב

ההגדרה של סימן מסחר לפי דיני ארה”ב דומה להגדרה הישראלית – על מנת שהסימן יהיה מוגן כסימן מסחר רשום על הסימן לעמוד בתנאים הקבועים בחוק בארה”ב ובכלל זה להצביע על מקור הטובין ולאבחן בין המוצרים או השירותים של בעל הסימן למוצרים או שירותים של אחר. במילים אחרות, על הסימן להיות בעל אופי מבחין (ההיפך מתיאורי או גנרי).

יחד עם זאת, ובשונה מהדין הישראלי, זכויות בעל סימן המסחר בארה”ב נובעות מהשימוש בו הוא עושה בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים אותם הוא משווק. באופן כללי, אדם העושה שימוש לראשונה בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים הספציפיים באזור גיאוגרפי ספציפי רוכש לעצמו את הזכות הבלעדית לעשות שימוש בסימנו.

זכויות בסימן מסחר בארה”ב יכולות להתבסס גם על בקשה לרישום סימן מסחר תחת הכוונה לעשות שימוש בסימן בעתיד (intent to use) בכפוף להגשת בקשה מתאימה והצהרה, כי המבקש מתכוון בתום לב לעשות שימוש בסימן המסחר. חשוב לציין, החוק בארה”ב אינו דורש רישום הסימן כתנאי להענקת זכויות בלעדיות לשימוש בסימן, אלא שרישומו יכול להבטיח זכויות חזקות יותר מעבר לזכויות המוענקות לבעל זכות הראשונים.

ולהלן תמצית הזכויות המועדפות, המוענקות לבעל סימן מסחר רשום בארה”ב:

א. ראיה לכאורה – סימן מסחר רשום הוא ראיה לכאורה לזכות הבלעדיות לעשות שימוש בסימן. רישום הסימן הוא ראיה לכאורה לבעלותו של המבקש בסימן, לזכותו של בעל הסימן לעשות שימוש בסימנו ולתוקף הרישום.
ב. זכויות חזקות בלתי ניתנות לתקיפה – לאחר רישום הסימן והנפקת תעודת רישום למבקש ולמשך חמש שנים הוא ייחשב כבלתי ניתן לתקיפה (בכפוף לכך שהסימן היה בשימוש רצוף ובלעדי במשך חמש שנים החל ממועד הגשת הבקשה). מרגע שהסימן הפך לסימן בלתי ניתן לתקיפה, הרי שמפר פוטנציאלי אינו יכול להעלות טענת הגנה לפיה הסימן תיאורי ולפיכך אינו כשיר לרישום.
ג. הודעה קונסטרוקטיבית לציבור אודות בעל הסימן – פנקס סימני המסחר הפדראלי בארה”ב משמש כפרסום או הודעה קונסטרוקטיבית אודות בעלות המבקש בסימנו. לפיכך, צד שלישי העושה שימוש בסימן מטעה אינו יכול לטעון, כי הוא עושה שימוש בסימן המטעה בתום לב.
ד. פיצויים מוגדלים והוצאות שכר טרחת עורכי דין – רישום סימן מסחר יעניק לבעל הסימן כלים טובים יותר בהתמודדות המשפטית אל מול מפרים ובכלל זה פיצויים מוגדלים בגין הפרת סימן מסחר ותשלום הוצאות שכר טרחת עורכי דין.
ה. אפשרות מניעת יבוא מוצרים תחת סימנים מפרים לשטחי ארה”ב ועוד.

לאחר שמוגשת בקשה לסימן מסחר לרשות הפטנטים וסימני המסחר בארה”ב (PTO) יחלפו מספר חודשים עד אשר יוקצה עו”ד שייבחן את הבקשה. במידה והבוחן יקבל את הבקשה הסימן יקובל ויאושר לפרסום. במידה והבוחן יאתר אי התאמות או יתנגד לפרטים מסוימים בבקשה, כגון פירוט השירותים או המוצרים והגדרתם למשל, אזי הבוחן ישלח למבקש השגה (office action) באמצעות עורך דינו. למשל, הבוחן עשוי לדרוש הסתלקות מאחד או יותר מהמילים הכלולות בסימן או לדרוש לצמצם או להגדיר באופן אחר את פירטת השירותים או המוצרים הכלולים בבקשה.

למבקש יש תקופה של 6 חודשים להגיב להשגה. בסיום הליך הבחינה הבקשה תאושר ורשות הפטנטים וסימני המסחר תוציא הודעת פרסום שתציין כי הסימן מפורסם ביומן סימני המסחר הרשמי בארה”ב (פרסום שבועי).

במשך 30 יום לאחר הודעת הפרסום יכול צד ג’ להתנגד לבקשה לרישום הסימן. במידה ולא מוגשת התנגדות תינתן הודעה המקבלת את הסימן : Notice of Allowance.

לאחר מכן למבקש יהיו 6 חודשים (או ארכה ) להגיש תצהיר שימוש במסגרתו עליו להוכיח שימוש בפועל בסימנו וצרף ראיות לכך, כגון חשבוניות, פרסומים, מגאזינים וכו’.

לאחר הגשת תצהיר השימוש הסימן יקובל ולאחר פרסומו, במידה ולא תוגשנה התנגדויות תונפק תעודת רישום למבקש.

להלן תוכלו לעיין בשלבים ברישום סימן מסחר בארצות הברית:

1. חיפוש מקדים: ביצוע חיפוש מקיף במאגרי סימני המסחר הקיימים כדי לוודא שהסימן המבוקש אינו כבר בשימוש או רשום.

2. הכנת הבקשה: איסוף כל המידע הנדרש, כולל פרטי הסימן, סוגי המוצרים או השירותים, ובחירת בסיס ההגשה (שימוש בפועל או כוונה לשימוש).

3. הגשת הבקשה: הגשת הבקשה באופן מקוון ל-USPTO (United States Patent and Trademark Office), כולל תשלום האגרות הנדרשות.

4. בחינת הבקשה: בוחן מטעם ה-USPTO יבחן את הבקשה לוודא שהיא עומדת בכל הדרישות החוקיות והפורמליות.

5. פרסום להתנגדויות: אם הבקשה מאושרת, היא תפורסם ב-Official Gazette למשך 30 יום, תקופה בה צדדים שלישיים יכולים להגיש התנגדות.

6. רישום הסימן: אם אין התנגדויות או שההתנגדויות נדחו, הסימן יירשם.

7. הגשת הצהרת שימוש: אם הבקשה הוגשה על בסיס כוונה לשימוש, יש להגיש הצהרת שימוש בפועל תוך 6 חודשים מאישור הבקשה (ניתן להאריך תקופה זו).

8. שמירה על הסימן, תחזוקה וחידוש: לאחר הרישום, יש להגיש מסמכי תחזוקה תקופתיים כדי לשמור על תוקף הרישום.

התהליך כולו יכול להימשך בין 7 ל-18 חודשים, תלוי בגורמים שונים כמו התנגדויות, דרישות נוספות מצד הבוחן, או הצורך בהגשת הצהרת שימוש.