רבים סבורים בטעות, כי רישום סימן מסחר יעניק להם בלעדיות כללית על כל מוצר או שירות. חשוב להזכיר, לא קיים דבר כזה שנקרא “סימן מסחר עולמי” או “סימן מסחר כללי”. כל סימן מסחר חייב להיות משוייך לסיווג ספציפי בהתאם לתחום ולתעשייה הרלוונטית. בשפה המקצועית זה נקרא סיווג סחורות ושירותים.
חברת המזון המהיר מקדולנד זכתה בהליך משפטי מול חברה סינגפורית בהליך בפני בית המשפט העליון באיחוד האירופי.
תחילתו של ההליך בהחלטה של משרד הקניין הרוחני באיחוד האירופי שדחתה את הבקשה לסימן המסחר MACCOFFE שהוגשה על ידי חברה סינגפורית עבור מוצרי קפה, מזון ומשקאות.
החברה הסינגפורית הגישה ערעור לבית הדין העליון של האיחוד האירופי.
מקדונלד טענה כי יש לדחות את הערעור ואת הבקשה לרישום סימן המסחר על ידי החברה מסינגפור שכן מדובר בסימן מסחר הדומה עד כדי הטעייה לרכיב הייחודי לסימני המסחר של מקדונלד, קרי הרכיב “מק”.
מקדונלד טענה כי הציבור הרלוונטי עלול לשייך בטעות את המוצרים המשווקים תחת הסימן MACOFFEE לחברת מקדונלד ולמוצריה.
למרות שמדובר בהבדלים מסויימים במוצרים המשווקים על ידי שתי החברות (משקאות אל מול מזון מהיר) קבע בית הדין האירופי כי ישנו דמיון מהותי בין שני הסימנים וכי השימוש בסימן MACOFFE יוצר תחרות בלתי הוגנת ופוגע במוניטין של חברת מקדונלד.
בית הדין קבע כי המותגים MCMUFIN, MCFLURRY, CHIKEN MCNUGGETS, MCCHIKEN, נובעים כולם מסימן הבית MCDONALD ומאופיינים על ידי התוספת הייחודית MC אשר ציבור הצרכנים מזהה אותה עם חברת מקדונלד בלבד.
החלטה זו הינה דוגמא לכך שניתן לזכות בבלעדיות ברכיב מילולי כשלעצמו, לא רק ב סימן מסחר או בשם מסחרי, ובתנאי שרכיב זה הפך להיות מזוהה עם חברה מסוימת, אף שרכיב זה כשלעצמו אינו פרי יצירתה או המצאתה של חברה זו.
הרכיב MC הינו כידוע תוספת ידועה בארה”ב המופיעה לצד שמות משפחה רבים ומגוונים. יחד עם זאת, בענף המזון ציבור הצרכנים עשוי לראות בכל מוצר הנושא את הרכיב MC עם חברת מקדונלד ושלל מוצריה וזאת הודות לפרסום ומוניטין עולמי ברשימה ארוכה של מותגים השייכים למקדונלד אשר המכנה המשותף של כולם הינו התוספת MC.
בסופו של דבר דחה בית הדין העליון של האיחוד האירופי את ערעור החברה מסינגפור והורה על דחיית הבקשה לסימן המסחר MACCOFFE .
אין האמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ לפנות לעורך הבקיא בתחום – עורך דין קניין רוחני.
מצ”ב החלטה של רשם סימני המסחר בה זכה במשרדנו לאחרונה:
התנגדות לרישום סימן מסחר מס’ 256843
(בקשה להפקדת ערובה)
| המבקש (מבקש הרישום): | מר דוד איבגי | ||
| ע”י ב”כ עוה”ד עמיר פרידמן
|
|||
| המשיבה (המתנגדת): | Lifestyle Equities CV
ע”י ב”כ עוה”ד יוסי סיוון
|
||
ה ח ל ט ה
| סימן מסחר מס’ 256843 | סימן המתנגדת |
דיון והכרעה
“רעיון האמנה הנ”ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה – בין במדינה שאזרחיה הם ובין במדינה אחרת בעלת האמנה – ממתן ערובה להוצאות של משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נקבעו סידורים המאפשרים ביצוע פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות המשפט בכל אתר ואתר”.
“הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.”
“13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו… זהו שלב הבדיקה השני… אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה… משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים”.
“על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'”. (ת”א (מחוזי ת”א) 40653-12-09 יובלים – נדל”ן וקמעונאות (2002) בע”מ נ’ דלק נדל”ן בע”מ (פורסם בנבו 31.1.2011).
“צודקים המבקשים בטענתם, כי המשיבה נמנעה מלהציג מסמך פיננסי התומך באיתנותה הפיננסית. עם זאת, מדובר בחברה מוכרת בעולם, אשר הצהרותיה בנוגע לאיתנותה הפיננסית לא נסתרו ואף נתמכו בתצהיר, ויש ממש בטענתה כי רשומים על שמה סימני מסחר בישראל, המהווים “נכס”, לענייננו.” (הדגשות אינן במקור).
“בדרך כלל אין זה ראוי להכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד.”
יערה שושני כספי
פוסקת בקניין רוחני
ניתן בירושלים ביום ט’ טבת תשע”ו
31 דצמבר 2015
חברת הבשמים שנל בעל סימן המסחר NO 5 מבקשת למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לעשות שימוש במספר 5.
חברת שוקולד אוסטרלית הגישה בקשה לרישום סימן מסחר על הספרה 5 בנוגע למוצרי שוקולד. שנל הגישה התנגדות לבקשה זו במטרה למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לרשום את הספרה 5 בנוגע למצרי שוקולד. שנל טוענת, כי הספרה 5 מזוהה עמה בכל רחבי העולם וכי אף כי מדובר במוצרי שוקולד ולא במוצרי בישום ישנו חשש כבד להטעיית הצרכן. מה אתם אומרים? האם הייתם טועים לחשוב שהשוקולד הינו תוצרת שנל.
האם ניתן לרשום סימן מסחר על מספר ?
ככלל ניתן לרשום סימני מסחר על מספרים וכאלו נרשמו בישראל ובכל רחבי העולם. כך למשל רשמה חברת התעופה בואינג את סימני המסחר 737 ו- 747. אינטל רשמה את הספרות 486 ו- 586 על המעבדים שלה, חברת האופנה ליוויס רשמה את הספרות 501 בקשר למוצרי ג’ינס וכו’.
גם בישראל בהתאם לפקודת סימני המסחר ולהוראות הרלוונטיות של לשכת סימני המסחר ניתן לרשום סימן מסחר על מספר כשלעצמו, אולם הדרישה המרכזית הינה שהמספר יעמוד בתנאי של “אופי מבחין”, כלומר יהיה בו כדי להבחין בין מוצרי בעל הסימן המבוקש למוצרי המתחרים.
כך למשל מספר בודד שאינו מעוצב לא ייחשב בעל אופי מבחין. גם צירוף של שתי ספרות בלבד עשוי להיחשב כחסר אופי מבחין מאחר והוא נפוץ כמציין מטרות מסחריות כגון מידות, כמויות וכו’.
לעומת זאת, צירוף של שלוש ספרות ויותר ייחשב כסימן מסחר בעל אופי מבחין. כך למשל נרשם בהצלחה סימן המסחר 800 בבעלות חברת לימודי הפסיכומטרי 800. כך למשל בישראל נרשמו הסימנים הבאים: 747 (חברת בואינג), 012, No. 5 (שנל), 015 (קווי זהב) וכו’.
משרדנו מתמחה ברישום סימני מסחר בישראל וברחבי העולם. בכל שאלה אתם מוזמנים לפנות למשרדנו בטלפון 077-231-2126 או באמצעות האתר www.sivan-law.com
שלום רב,
להלן חוזר רשם סימני המסחר שהתקבל לאחרונה בעניין רישום סימן מסחר תלת ממדי. חוזר זה חשוב ביותר עבור חברות המייצרות מוצרי צריכה שונים ומעוניינות להגן על הצורה הייחודית של המוצר במסגרת רישום סימן מסחר תלת ממדי, בכפוף לכך שהתקיימו כל הדרישות כאמור להלן:
תחולה:
חוזר זה ייכנס לתוקפו ממועד פרסומו, ביום 16 מרץ 2015.
הוראות העבודה של מחלקת סימני מסחר יעודכנו בהתאם במהדורה הבאה.
חוזרים והודעות מבוטלים:
חוזר זה מבטל את חוזר מס’ מ.נ. 61 מיום 29.4.2008.
חברת אופנה האמריקאית VANS הידועה בעיקר במוצרי ההנעלה והספורט שלה ניסתה בשנת 2011 לרשום את הלוגו שלה הנראה בצורת גל לאורך הנעל כסימן מסחר באיחוד האירופי במטרה למנוע ממתחריה לעשות שימוש במאפיין הגל. רשם סימני המסחר באיחוד האירופי דחה את הבקשה ולאחרונה נדחה אף הערעור שהגישה חברת VANS לבית המשפט האירופי לצדק.
סימן הגל אותו ניסתה לרשום חברת VANS נראה כך:
על מנת שניתן יהיה לרשום לוגו כסימן מסחר בעל הסימן חייב להוכיח כי סימן המסחר הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי או לחילופין כי הלוגו זכה למשמעות משנית (secondary meaning), כלומר שהלוגו הינו כה מפורסם עד כדי כך שעקב השימוש האינטנסיבי בו, הפך להיות מזוהה עם בעל הסימן בלבד.
במקרה זה עלתה השאלה האם הצרכן הסביר היה מזהה את הלוגו המבוקש עם חברת VANS. דוגמא ללוגו בתחום האופנה שזכה ל – משמעות משנית הינו הוא סימן שלושת הפסים של אדידס למשל. סימן שלושת הפסים של אדידס הינו כה ידוע עד כי ציבור הצרכנים בענף מוצרי הספורט יזהה כל פריט לבוש הנושא עליו את שלושת הפסים המקבילים עם חברת אדידס.
בענייננו, ערכאת הערעור קבעה, כי סימן הגל פשטני מידי ומשמש כתבנית או קישוט גרידא ולא כסימן המצביע על מקור הטובין וכי כאשר מדובר בסימנים פשטניים הבנויים מצורת גיאומטרית בסיסית קשה לקהל הצרכנים לזהות סימנים אלו עם יצרן כלשהו. כך פסק בית המשפט הגבוה לצדק בעניין זה:
“However, a sign which is excessively simple and is constituted by a basic geometrical figure, such as a circle, a line, a rectangle or a conventional pentagon, is not, in itself, capable of conveying a message which consumers will be able to remember, with the result that they will not regard it as a trade mark unless it has acquired distinctive character through us…”
חברת ונס כשלה מלהוכיח כי הלוגו שלה זכה למשמעות משנית כתוצאה משימוש, בעיקר מאחר והראיות שהגישה התייחסו לנתונים שהיא עצמה אספה ולא הסתמכו על סקרי דעת קהל אובייקטיבים.
ערכאת הערעור של בית המשפט האירופי לצדק קבעה, כי ונס כשלה מלהוכיח שחלק גדול מהציבור באיחוד האירופי מזהה את הלוגו הגלי כמייצג את חברת VANS.
המסקנה שניתן ללמוד מההחלטה היא שעל מנת להצליח לזכות בבלעדיות במותג אופנה יש לאמץ לוגו או שם בעל אופי מבחין כשלעצמו, לוגו ייחודי שניתן לזיהוי ואבחנה על ידי הצרכן ויש להימנע ככל הניתן מאימוץ סימנים גראפיים, שניתן לראות בהם כסוג של קישוט, או עיטור, המקובלים בתחום האופנה.
אין באמור לעיל כדי להוות משום חוו”ד משפטית כלשהי אין להסתמך על האמור ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.
לכל שאלה הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון, עו”ד קניין רוחני
האם דיסני זכאית לקבל מונופול על אוזני העכבר של מיקי מאוס? שאלה זו נדונה בימים אלו ברשם סימני המסחר בארה”ב בעקבות התנגדות שהגישה חברת דיסני נגד דמות העכבר של הדיגי’י הידוע Deadmau5.
Deadmau5 הוא שם הבמה של מפיק האוס קנדי מוכר בשם ג’ואל תומאס צימרמן הנחשב לאחד הדיג’יים הטובים בעולם. מקורו של השם Deadmau5 הוא בתקלה במחשבו האישי של הדיג’י. בבדיקת מחשבו התגלה, כי התקלה נבעה מעכבר שחדר למארז המחשב ומצא שם את מותו. מאז מכנים אותו חבריו dead mouse ומכאן שמו המקוצר Deadmau5. להסבר מפורט ראו בויקיפדיה ערך Deadmau5.
גו’אל מופיע מזה מספר שנים ברחבי העולם ונחשב לאחד מהדיג’יים המצליחים ביותר בעולם המגלגל הכנסות של מיליוני דולרים בשנה.
ג’ואל הגיש בקשה לסימן מסחר בארה”ב על דמות העכבר שלו בעלת עיניים גדולות, כפי שנראית כאן בתמונה וזאת על מנת להגן על דמות העכבר בה הוא עושה שימוש מזה מספר שנים. הבקשה לסימן המסחר של ג’ואל הוגשה בנוגע לתוכנות מחשב, דברי דפוס, ביגוד, משחקים ועוד.
חברת דיסני, בעלת הזכויות בדמות העכבר המפורסם ביותר בעולם מיקי מאוס הגישה התנגדות לסימן של ג’ואל בטענה שמדובר בדמות דומה דמיון מטעה לדמות של מיקי מאוס שנחשבת בעולם לסימן מסחר מוכר היטב.
דיסני טענה שאוזני העכבר כמעט זהים למיקי מאוס וכי בהתרשמות הכוללת ישנו דמיון מטעה בין הסימנים המצביע על חשש להטעיית צרכנים ולדילול דמותו של מיקי מאוס, שנרשמה כסימן מסחר במספר וריאציות.
דיסני ביקשה לערוך השוואה בין צללית האוזניים השחורה של מיקי מאוס לבין הצללית הכלולה בסימן המבוקש על ידי גו’אל וטענה, כי יש לדחות את בקשתו של גו’אל על יסוד הדמיון בין הצלליות.
הסימן הרשום של דיסני:
אלא שמהודעת ההתנגדות עולה, כי אין בבעלותה של דיסני סימן רשום על הצללית השחורה של העכבר, כפי שהתיימרה דיסני לטעון, אלא על וורסיות כאלו ואחרות של אוזני העכבר, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. דיסני צירפה אסמכתאות לסימנים רשומים רבים אך אף אחד מהם אינו כולל את הצללית השחורה אליה השוותה בפועל את סימנו של גו’אל.
האם יש חשש להטעייה בין דמות העכבר של Deadmau5 לדמות של מיקי מאוס? איננו סבורים שכן. איננו רואים דמיון העולה כדי חשש להטעיה בין הדמויות האלו, בטח ובטח כאשר המדובר בדמות הקשורה בתודעת הציבור לדיג’יי הידוע ולמוסיקת האוס . דמות העכבר של הדיג’יי עם העיניים הגדולות והאוזניים המוארכות מבליטות בצורה ברורה את סימנו של ג’ואל מדמותו של מיקי מאוס ונדמה, כי כל ילד יידע להבחין ביניהם.
גם איננו רואים כל ניסיון להיבנות מהסימן של דיסני או לנצל את המוניטין של דיסני, שכן מדובר בדיג’יי מצליח בזכות עצמו, שהתפרסם הודות לכישוריו המוזיקליים ולא לדמות העכבר אליה הוא נקשר בקרב הציבור.
עולות גם שאלות רבות לגבי אופן התנהלותה של דיסני שהרי דיסני לא תבעה אותו על השימוש אלא על הניסיון לקבל סימן מסחר רשום על דמות העכבר שלו. נשאלת השאלה אם כן, אם סברה דיסני, כי ישנו חשש להטעייה מדוע לא עשתה כן במשך שנים שבהם עושה הדיג’י שימוש בעכבר?
ניסיונה של דיסני לקבל בלעדיות על עכבר עם אוזניים גדולות נראית חריגה למדי ועשויה להיחשב כפוגעת באינטרס התחרות בשוק.
דמות העכבר של Deadmau5 הקשורה במוסיקת האוס קולנית מרוחקת שנות אור מדמותו החביבה של מיקי מאוס, עליה גדלנו ואיננו רואים כיצד דיסני תיפגע מרישום סימנו של גו’אל.
יש לזכור, כי דיני סימני המסחר נועדו למנוע הטעייה בקרב הצרכנים ואיננו רואים הכיצד תתרחש הטעייה שכזו בפועל.
חברת Comic Enterprises Ltd https://www.glee.co.uk/ היא חברה בריטית קטנה העוסקת בהפקות הופעות קומדי והצגות בידור והופעות חיות (חברת קומיק).
בשנת 1999 רשמה חברת קומיק את סימן המסחר שלה GLEE בסיווג 41 שהינו שירותי בידור בבריטניה וזאת במטרה להגן על זכויותיה במותג המסחרי שלה ובאתר האינטרנט שלה.
בשנת 2000 העלתה רשת פוקס האמריקאית סדרת טלויזיה קומית ומצליחה בשם GLEE. הסדרה זכתה להצלחה רבה והיא ממשיכה להיות משודרת בכל רחבי העולם גם בימים אלו כולל בישראל. הסדרה שיווקה שירים ומוצרים מסחריים רבים תחת השם המסחרי GLEE.
חברת קומיק הגישה נגד חברת FOX תביעה לבית המשפט באנגליה בגין הפרת סימן מסחר. בית המשפט באנגליה קבע, כי השם המסחרי שבו עושה FOX שימוש דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחרי הרשום של חברת קומיק.
בית המשפט קבע, כי הצופה המצוי שנחשף לתוכניות והופעות של חברת קומיק וגם לסדרות הטלויזיה של רשת FOX עלול להתבלבל ולחשוב, כי המדובר באותו מקור ועל כן ישנו חשש להטעייה בין שני הסימנים.
כן נקבע סימן המסחר של קומיק זכה להצלחה רבה ,למוניטין ולאופי מבחין ייחודי שנצרב בתודעת הצרכנים בבריטניה.
מקרה זה מדגים בפנינו את החשיבות הרבה שברישום סימן מסחר במועד. אילו חברת קומיק לא הייתה טורחת לרשום את סימנה המסחרי במועד, סביר להניח כי לא הייתה מצליחה לנקוט בהליך משפטי להגנה על זכויותיה ולמניעת בלבול והטעיית הצרכנים.
בנסיבות אלו, סביר להניח כי חברת FOX תציע לחברת קומיק סכומי כסף משמעותיים עבור זכות השימוש בשם המסחרי GLEE. רישום סימן מסחר במועד השתלם לחברת קומיק. נראה כי הסימן המסחרי GLEE באנגליה יהיה שווה כמה מיליוני פאונד, אותם לא תהיה בעיה ל-FOX לשלם.
Comic Enterprises Ltd v Twentieth Century Fox Film Corp ([2014] EWHC 185 (Ch), February 7 2014)
עבור כל מעצב אופנה המעוניין לפתח עסק עצמאי משלו, בחירת שם המותג הינה הפעולה היזמית החשובה ביותר הסוללת את דרכו להצלחה. אספנו עבורכם, מעצבי האופנה, 10 טיפים חשובים לבחירת המותג הנכון ולהגנה עליו מפני מתחרים בענף האופנה.
א. בחירת שם מותג יצירתי וקליט, שניתן להגנה
מעצבים רבים בוחרים שמות טרווייאלים כגון שילוב של שם פרטי ושם משפחה. חשוב לזכור, כי שם פרטי בשילוב שם משפחה הוא אומנם ניתן להגנה באמצעות רישומו כסימן מסחרי, אולם הגנה זו מוגבלת ולא ניתן למנוע ממתחרה שלכם, העושה שימוש בשם דומה או זהה לשלכם, מלעשות שימוש בשמו כל עוד מדובר בשימוש שנעשה בתום לב.
לעומת זאת, בחירה בשם שאינו שם פרטי אלא שם יצירתי, פרי הדמיון יהיה ניתן להגנה רחבה יותר באמצעות רישום המותג כסימן מסחרי. מעבר לכך, בחירה בשם פרי הדמיון תיצור אצל הצרכן קונוטציה מיידית לחנות המעצב ולמוצריו, ותסייע לכם להגן על המותג שלכם.
ב. רצוי להימנע מבחירת שם תיאורי
רצוי להימנע מלבחור בשם, המתאר את הסחורה או את הבגד כגון, CARGO עבור מותג מכנסי דגמ”ח, VEST עבור גופיות וכו’, “התחתון” עבור הלבשה תחתונה. מעבר לכך שמדובר בשמות שאינם ייחודיים ואינם יוצרים קונוטציה מיידית במוחו של הצרכן בנוגע למקור המוצר, הם בדרך כלל לא ניתנים להגנה ולא תוכלו לקבל עליהם בלעדיות כלשהי.
ג. מומלץ לבצע חיפוש ראשוני עצמאי בכדי לוודא שלא בחרתם שם או סימן מסחרי הנמצא כבר בשימוש על ידי גורם אחר
לאחר שבחרתם בשם המותג, רצוי לחפש במנועי חיפוש דוגמת גוגל הן באנגלית והן בעברית על מנת לאתר שימושים קיימים בשוק האופנה. אף אם אתם ידענים גדולים בענף האופנה ומכירים את השוק היטב, מומלץ להשקיע בחיפוש כזה על מנת לוודא שאינכם עושים שימוש בשמות מסחריים של יצרני אופנה אחרים. חיפוש עצמאי זה יקטין את הסיכונים לחשיפה משפטית בעתיד.
“הידעתם? השקת מותג אופנה ללא ביצוע חיפוש לאיתור מותגים בעלי שם דומה או חיפוש סימן מסחר עלולה לגרום לסיבוכים משפטיים מיותרים ויקרים”. פנו אלינו לקבלת ייעוץ.
ד. עליכם להחליט בקפידה רבה מהו שוק היעד של המוצרים שלכם ובהתאם לבחור שם מותג שיתאים לשוק היעד
כך למשל אם בחרתם שם מותג שיש לו קונוטציות שליליות בשפה הסינית תהיה לכם בעיה לחדור לשוק הסיני ובמקרה זה תיאלצו לשנות את שם המותג לפי שוק היעד. בחירת שווקי היעד בראשית המיזם ותכנון נכון של השווקים המיועדים תסייע לכם לגבש אסטרטגיה נכונה להגנה על המותג מפני מתחרים הן בישראל והן מחוצה לה.
ה. בצעו חיפוש סימן מסחרי בסיוע עורכי דין המתמחים בתחום הקניין הרוחני
חיפוש סימן מסחר ינפיק לכם דו”ח תוצאות בו יופיעו כל הסימנים הרשומים וכל הבקשות לסימני המסחר שהוגשו על ידי חברות אופנה אחרות, אשר טרם נרשמו. לאחר קבלת דו”ח החיפוש תוכלו לדעת האם חברה כלשהי רשמה או מנסה לרשום סימן מסחרי דומה.
זהו צעד מומלץ ביותר לכל מעצב אופנה המפתח מותג חדש. בענף האופנה קיימים רישומים רבים של מותגי אופנה בבעלות חברות בינלאומיות אף אלו שטרם החלו לעשות בהם שימוש. כמו כן, עליכם להגדיר היטב את הטריטוריות שבהן יתבצע החיפוש שכן בכל מדינה ישנה מערכת רישומים נפרדת של סימני המסחר ולכך משמעות רבה מבחינת בחירת המסלול הרישומי המתאים מהבחינה המשפטית. במקביל רצוי גם לבצע חיפוש שלא קיים שם מתחם דומה.
ו. לאחר שמצאתם שהמותג שלכם מקורי ולא קיים שם זהה או דומה מומלץ להגיש בקשה לרישום סימן מסחר
רישום סימן מסחר יעניק לכם בלעדיות על שם המותג ויכולת למנוע ממתחרים לעשות שימוש בשם זהה או דומה עד כדי הטעייה לשם שלכם. מדובר בזכות קניינית חשובה ביותר שיש לה ערך כספי נפרד משל עצמה. כך למשל, כאשר תבקשו למכור את העסק תוכלו לגבות תשלום נפרד עבור הסימן המסחרי.
ז. ציינו באופן בולט כי המותג שלכם מוגן כסימן רשום
לאחר שהגשתם בקשה לרישום סימן מסחר תוכלו לציין לצד שם המותג את האותיות TM המציינות, כי המדובר בסימן מסחרי. לאחר שהסימן נרשם תוכלו להוסיף את הסימון ® המציינת את העובדה כי, מדובר בסימן מסחרי רשום. סימון זה נועד להרתיע מתחרים מלהעתיק את המותג או להפר את זכויותיכם.
ח. במקביל להגשת הבקשה לרישום סימן מסחר מומלץ לרכוש גם את הדומיין (שם המתחם) המתאים המכיל את שם המותג
בישראל ובמדינות רבות בעולם פועלים גופים הרושמים סימני מסחר של עסקים מתחילים אחרים, שלא הקפידו לרשום שם מתחם וזאת במטרה לסחור בשם המתחם. רישום סימן מסחר ועשוי להרתיע חברות אלו מלחטוף את שמות המתחם הנושאים את שם המותג שלכם ואף לאפשר לכם לקבל לידיכם שם מתחם שנרשם בחוסר תום לב על ידי המתחרים שלכם.
ט. האם בכוונתכם לשווק את המוצרים גם בחו”ל?
אם כן, רצוי להקדים ולרשום סימני מסחר גם במדינות אלו. השווקים החזקים היום בענף האופנה הינה ארה”ב האיחוד האירופי ולאחרונה סין והונג קונג ומומלץ לרשום סימני מסחר גם במדינות אלו.
י. חשוב מאוד – לא לבצע השקה או פרסום של המותג החדש בטרם תגישו בקשה לרישום סימן מסחר
גם כאן חשוב לציין את קיומם של מתחרים שונים שינצלו את העובדה שלא הקדמתם ורשמתם סימן מסחרי ויעשו זאת לפניכם או שיפתחו מותג דומה. הגשת הבקשה לסימן המסחר וקבלת האישור בשלב הראשוני בטרם ההשקה של המותג המסחרי עשויה למנוע סיכונים אלו ותסייע לכם להגן בצורה טובה יותר על זכויותיכם.
לאחר שתתחילו לקצור הצלחה בשוק האופנה תבינו עד כמה חשוב וחיוני היה כבר בתחילת הדרך לרשום סימן מסחרי. אם המתחרים שלכם כבר מתחילים לנסות לחקות את המותג שלכם, זו האינדיקציה לכך שיש לכם מותג מנצח בעל ערך רב.
יוסי סיוון הנו עו”ד בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני וסימני מסחר. המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, אין להסתמך עליו ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.
חנות הינה כרטיס הביקור של כל מותג, היא ה-DNA שלו והיא מבטאת את התדמית השיווקית והסגנון הייחודי שלו. רשתות מסחריות רבות משקיעות הון עתק בעיצוב החנויות שלהן ובגיבוש קונספט ושפה עיצובית ייחודית, שתאפיין את חנויותיהן.
נשאלת השאלה האם ניתן לקבל איזושהי בלעדיות על הסגנון העיצובי, הסידור וה- LOOK AND FEEL של החנות?
בארה”ב, מסתבר כי ניתן להגן על עיצוב וסידור (LAYOUT) של חנות באמצעות רישום סימן מסחר. מדובר בהגנה חדשנית התופסת תאוצה לאחרונה.
חברת אפל העולמית הצליחה (22 לינואר 2013) לרשום בארה”ב סימן מסחרי על לא פחות מאשר העיצוב הייחודי המאפיין את חנויותיה, הכולל חלונות זכוכית גדולות, עמדות הדגמה מסודרות בשתי שורות מקבילות צמודות לקיר לאורך החנות ותאורה ייחודית. בקשות דומות הוגשו על ידי אפל אף במדינות נוספות ברחבי הועלם. מבנה הזכוכית והמדרגות השקופות שבחנות אפל הידועה בניו יורק אף רשומות כפטנט על ידי אפל.
אכן סימן מסחר על עיצוב חנות אינו נשמע סביר, אין המדובר בשם, סימן או לוגו, אלא בעיצוב החזית והחלל הפנימי של חנות. אלא שאפל הצליחה להוכיח כי, עיצוב החנויות שלה הוא כה ייחודי עד כדי כך שהפך בעצם לסימן ההיכר שלה.
תהליך הרישום של אפל היה מורכב מאוד. אפל הגישה פרסומים רבים וסקר דעת קהל ובו הוצגו לצרכנים תצלומים של חנויות שונות בתחום מוצרי האלקטרוניקה ללא הלוגו המסחרי שלהן. 43 אחוזים מהנשאלים זיהו את החנויות של אפל.
גם חברת מייקרוסופט רשמה סימן מסחרי על עיצוב רשת החנויות שלה. יש הטוענים אף כי חברת אפל רשמה זאת בעקבות מייקרוסופט.
האם ניתן גם בישראל להגן על עיצוב וסידור של חנות באמצעות רישום סימן מסחר? בישראל לא ידוע על רישום סימני מסחר על עיצובי חנויות ונושא זה כלל לא עלה לדיון. יחד עם זאת, רק בהתקיים נסיבות מיוחדות בלבד ניתן יהיה לדעתנו לרשום סימן כזה. נסיבות מיוחדות אלו יכולות להתקיים רק כאשר מדובר בעיצוב אחיד וייחודי דיו, בעל אופי מבחין מובהק ושציבור הצרכנים הנחשף אליו מזהה אותו עם המותג בלבד.
היתרונות שברישום סימן מסחר על עיצוב החנות הם קבלת בלעדיות בעיצוב הייחודי, הגנה מפני מתחרים ומניעת הטעייה הן בשלב הכניסה לחנות והן בשלב הרכישה. סימן מסחר רשום, מעבר לכלי להשגת בלעדיות בשוק התחרותי, הינו גם נכס בעל ערך כלכלי רב. ראוי לציין, כי ניתן להגן על עיצוב חנות גם באמצעות דינים אחרים, אולם סימן מסחרי רשום יהיה לדעתנו אפקטיבי יותר לאכיפה וירתיע מתחרים.
מעניין יהיה לדעת מי יהיה המותג הישראלי הראשון שיצליח לקבל בלעדיות על הקונספט העיצובי של חנויותיו בישראל וכיצד יתייחס לכך רשם סימני המסחר.
אין באמור לעיל כדי להות משום חוות דעת משפטית כלשהי ויש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
“עלייתם של הצבעים כסימני מסחר”
מעצב העל הנודע כריסטיאן לובוטין זכה להגנה על הסוליה האדומה בנעלי נשים כסימן המסחרי שלו בהליך משפטי שניהל מול ויי.סיינט לוריין בארה”ב וכעת פסק בית המשפט הגבוה באנגליה כי, חברת קדבורי זכאית לרשום סימן מסחר על הצבע הסגול לגבי מוצרי השוקולד שהיא מייצרת. בתי המשפט נוטים להכיר יותר ויותר בצבע מסויים כסימן מסחרי וכזכות קניינית לכל דבר ועניין תוך הגבלת התחרות בשוק.
ביום 15.4.2004 הגישה קדבורי בקשה לסימן מסחר על הצבע הסגול עבור מוצרי שוקולד, חפיסות שוקולד ומשקאות מבוססים על שוקולד ועוגות שוקולד. הבקשה נדחתה על ידי רשם סימני המסחר באנגליה שקבע כי הסימן חסר אופי מבחין (נעדר ייחודיות). חברת קדבורי לא וויתרה והגישה ראיות למכביר המוכיחות כי הצבע הסגול רכש משמעות משנית באופן שציבור הצרכנים מזהה את הצבע הסגול עם מוצרי השוקולד שלה בלבד.
חברת נסטלה הגישה התנגדות לבקשה לסימן מסחר וטענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וכי הסימן נעדר כל אופי מבחין. נסטלה טענה כי אין זה ראוי ליתן סימן מסחר לגורם מסחרי כלשהו על צבע שאמור להיות פתוח לכל העוסקים בתחום.
באוקטובר 2011 דחה רשם סימני המסחר האנגלי את ההתנגדות ומצא כי, קדבורי אכן הצליחה להוכיח כי הצבע הסגול של מוצריה רכש אופי מבחין באמצעות שימוש אינטיסיבי ברחבי אנגליה. עם זאת רשם סימני החסר הגביל את רשימת המוצרים הכלולים בבקשה למוצרי שוקולד לאכילה בלבד.
חברת נסטלה הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט הגבוה, אך בית המשפט דחה את הערעור בקובעו את הדברים הבאים:
The evidence clearly supports a finding that purple is distinctive of Cadbury for milk chocolate.”
יחד עם זאת, הגביל בית המשפט הגבוה את רשימת הסחורות שבבקשה למוצרי שוקולד מחלב בלבד.
אכן חברת נסטלה הצליחה בהגבלת רשימת המוצרים המוגנים בסימן המסחר, אולם הקביעה המשפטית כי, קדבורי זכאית לבלעדיות בצבע הסגול לגבי חפיסות שוקולד חלב הינה בעלת משמעות מרחיקת לכת באיחוד האירופי ועשויות להיות לה השלכות גם בישראל.
המשמעות של החלטה זו הינה כי בעלי מותגים שיצליחו להוכיח כי, צבע המותג שלהם מזוהה עמם בקרב ציבור הצרכנים יוכלו לנסות ולרכוש בלעדיות בצבע עצמו באמצעות רישום סימן מסחר על הצבע ובכך להגביל את מתחריהם. עם זאת, חשוב לציין כי, במקרה זה המדובר בחברה שהחלה לעשות שימוש בצבע הסגול למוצרי השוקולד שלה עוד משנת 1914. המדובר בשימוש ארוך ואינטנסיבי לכל הדעות. חברה שמבקשת לרשום סימן מסחר על צבע, עליה לעמוד בנטל משמעותי וכבד להוכיח כי, הציבור אכן מזהה את הצבע עם מוצריה בלבד.
המאמר הינו להתרשמות בלבד, אין באמור כדי להוות חוות דעת כלשהי ועל המשתמש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
רשם סימני המסחר דחה בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי עבור בקבוק משקה האלכוהול COINTREAU וזאת בשל אי עמידתו של הבקבוק בתנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי.
המבקשת טענה, כי מדובר בבקבוק ייחודי בעל אופי מבחין אינהרנטי וכי צורתו של הבקבוק הינה ייחודית בהיותו “גוץ” ומרובע בשונה מבקבוקי אלכוהול אחרים, אשר גבוהים בדרך כלל, צרים יותר ועגולים. כן טענה המבקשת כי, הבקבוק הינו בעל אופי מבחין נרכש. לטענתה מדובר במוצר שקיים בעולם משנת 1849 ונמכר בישראל משנת 1964 ועד היום בהיקפים ניכרים. לטענתה בישראל נמכרו בין השנים 1994 – 2009 חצי מיליון בקבוקים. לעניין אופיו המבחין הנרכש הסתמכה המבקשת גם על התוצאות הרבות שנתקבלו בחיפוש דמויות שנעשה באמצעות מנוע החיפוש Google.
התנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע”א 11487/03 AUGUST STORCK KG נ’ אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע”מ (פורסם בנבו, 23.03.2008) (להלן: “טופיפי”), והחלטתו של כב’ הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 174402 Diageo North America, Inc. (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 13.4.2011), לצורך רישום הבקבוק כסימן מסחר צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים. שלושתם מכוונים, למעשה, להשיב על השאלה האם ענייננו בסימן מסחר והאם יש בו די אופי מבחין כדי להכשירו לרישום.
א. התנאי הראשון – צורת הבקבוק חורגת מן המקובל בתחום הספציפי
התנאי כי צורת הבקבוק תהיה חריגה או מיוחדת הינו תנאי יסודי להענקת זכות שימוש בלעדית בצורת הבקבוק. הסיבות לכך הן שתיים והן שלובות זו בזו. ראשית, אין זה ראוי להפקיע מציבור העוסקים בתחום לתקופה בלתי מוגבלת צורת בקבוק, אשר כבר עושים בה שימוש בשוק. שנית, אין צורה מקובלת במסחר מסוגלת להבחין בין טובין של יצרן אחד לבין טובין של אחר. במלים אחרות, אין צורת בקבוק מקובלת מסוגלת למלא תפקיד של סימן מסחר.
הפוסקת קבעה כי במקרה דנן קיימים בשוק בקבוקים נוספים בעלי דימיון רב לבקבוק נשוא הבקשה וזאת על פי תוצאות של מנוע החיפוש בגוגל. על כן לא התקיים התנאי הראשון לרישום הבקבוק כסימן מסחר תלת מימדי.
ב. התנאי השני – על הבקבוק למלא בפועל תפקיד של סימן מסחר
התנאי השני לרישום סימן מסחר על צורת הבקבוק הינו כי הבקבוק ממלא בפועל תפקיד של סימן מסחר והוא נתפס ככזה בעיני ציבור הצרכנים והעוסקים. לצורך הוכחת תנאי זה הפנתה המבקשת לספרות בתחום המשקאות האלכוהוליים. מבין קטעי הספרות, רלוונטי במיוחד לענייננו הינו תרגום לעברית של קטעים מספרו של אן ווייל בשם “COINTREAU The Saga of the world-wide brand” העוסק, בין היתר, בבקבוק הייחודי של המבקשת ומעלה טענה לפיה “מירב האנשים מסוגלים אף לזהות את הבקבוק המפורסם באמצעות חוש המישוש בלבד” וכי “הבקבוק מפורסם לפחות כמו החברה COINTRAEU עצמה”.
הפוסקת קבעה, כי יש להתייחס לאמירות אלה בספר האמור ולתרגומם בזהירות הראויה וכי היא אינה סבורה כי יש בהן כדי לסייע למבקשת במידה המספיקה לרישום הסימן כפי שנתבקש, שכן זיהוי הבקבוק באמצעות חוש המישוש מתאפשר באמצעות שמו של המעצב החרוט על הבקבוק ולא בשל צורתו הייחודית.
ג. התנאי השלישי – הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש
התנאי השלישי לרישום הוא כי הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש במשך שנים רבות. לעניין אופיו המבחין הנרכש לא הוכיחה המבקשת כי הבקבוק רכש אופי מבחין במנותק מיתר הסימנים על גביו, ובעיקר הכיתוב והסרט האדום. המבקשת הסתמכה לעניין רכישת אופי מבחין על ראיות שהוגשו בעניין סימן אחר, המשלב בין בקבוקה של המבקשת לבין התווית שעל גביו, אשר כולל רכיבים רבים הבולטים יותר מן הבקבוק לבדו. נקבע כי, בשעה שנעשה שימוש של כלל רכיבי חוזי המוצר יחד והמבקשת לא הוכיחה כי הבקבוק לבדו רכש בקרב הציבור אופי מבחין, אין היא זכאית לרישומו כסימן מסחר במנותק מיתר הרכיבים. לאור האמור נדחתה הבקשה לרישום סימן המסחר על בקבוק ה- COINTREAU.
אכן, אין לדעתנו בעיצוב הבקבוק האמור משום ייחודיות ביחס ליתר בקבוקי המשקאות האלכהוליים הקיימים בעולם ואין מדובר במוצר שנצרב בתודעת הצרכן בזכות עיצובו הייחודי ועל כן אין הוא משמש כסימן מסחר.
לאחרונה ניתן פסק דין חשוב ביותר בתחום הקניין הרוחני, המדגיש את החשיבות הרבה שבביצוע בדיקת נאותות קפדנית ומעמיקה לא רק לנכסיה המוחשיים של חברה מסחרית, אלא גם למותג המסחרי שלה.
במסגרת פסק הדין, שניתן ביום 11.9.11 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבע כי חברת קרוקר הישראלית, שעשתה שימוש באות W המוטבעת על הכיס האחורי במכנסי הג’ינס מתוצרתה, הפרה את סימן המסחר של חברת Wrangler העולמית (תפר ה-W על הג’ינס) וזאת על אף שקרוקר עושה שימוש ממושך מזה כ-10 שנים בתפר ה-W ואף שבבעלותה סימן מסחר רשום עוד משנת 2000.
בית המשפט נעתר לבקשה לצו המניעה שהוגשה על ידי Wrangler וכן חייב את קרוקר בתשלום פיצויים בסך של 250,000 שקל וכן הוצאות משפט בסך של 100,000 שקל. במסגרת פסק הדין הדגיש בית המשפט את העובדה, כי גם אם נרשם סימן מסחר אין הוא יכול להוות הגנה בפני הפרה כל עוד מדובר בדמיון מטעה בין שני הסימנים. עוד נקבע, כי נכונותו של רשם סימני המסחר לרשום את סימני המסחר אינה מהווה ראיה לכך, כי אין המדובר בסימן מסחר מפר, הנרשם תוך הפרת זכויות בקניין רוחני.
כלומר, עצם קיומו של סימן מסחר רשום, אין בו כדי להבטיח הגנה בפני הפרה של צדדים שלישיים. לכך, עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת מבחינת הערך הכלכלי של המותג המסחרי.
דוגמא נוספת היא במקרה שהסימן הרשום הינו מונח המשמש את העוסקים בענף או שהוא הפך לכזה עם הזמן, שאז אין להקנות לבעליו בלעדיות, אף אם הוא רשום.
לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז, בו נקבע, כי אין להקנות בלעדיות לבעל הסימן בקשר למוצרים מסוימים, על אף שהסימן רשום. חברת ניו ג’ינס רשמה את סימן המסחר CARGO ועל יסוד רישום זה הגישה תביעה נגד חברת רנואר במסגרתה עתרה למנוע מרנואר שימוש בסימן CARGO על גבי דגמי המכנסיים של רנואר. בית המשפט המחוזי התרשם מהעדויות במשפט כי, המילה , CARGO אף שנרשמה כסימן מסחר בבעלות ניו ג’ינס, הפכה למונח מקצועי בתחום האופנה המיועד לתיאור מכנסי דגמ”ח ועל כן אין להעניק בלעדיות בה לבעל הסימן הרשום בנוגע למכנסי דגמ”ח.
רואים אנו, שחרף רישומו של הסימן בית המשפט בחן את כשירותו וקבע כי, הוא סימן מתאר שלא ראוי להפקיעו מנחלת הכלל. המשמעות לכך היא שכאשר מחליטים לרכוש עסק הנשען על מותג מסחרי, כגון חברת אופנה למשל, חשוב ביותר להעמיק ולבחון היטב לא רק את קיומו של סימן מסחר רשום בפרוטפוליו של החברה הנרכשת, אלא גם את חוסנו המשפטי של הסימן המסחרי.
החוסן המשפטי של הסימן המסחרי בא לידי ביטוי הן ביכולת לשמר את הזכויות הבלעדיות המוקנות לבעל הסימן, הן וביכולת לתקוף חיקויים והפרות על ידי גורמים כאלו ואחרים בשוק והן ביכולתו של בעל הסימן לעמוד בפני תביעות הפרה מצד צדדים שלישיים. ביצוע בדיקת נאותות מקיפה ומעמיקה לסימני המסחר של החברה תקטין את הסיכונים הכרוכים בביצוע העסקה ותבטיח את ערכו הפיננסי של המותג המסחרי הנרכש.
יוסי סיוון הנו עו”ד בעלים ומייסד של משרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני וסימני מסחר המידע. המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, אין להסתמך עליו ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.
אתם מעוניינים להתרחב למזרח הרחוק ולשווק את המוצרים שלכם בהונג קונג? רשמו סימן מסחר בהונג קונג.
הונג קונג מהווה שוק משגשג ביותר בכלכלה העולמית בתחומים שונים ומגוונים, החל ממוצרי אלקטרוניקה, הייטק ומחשבים וכלה בתרופות וציוד רפואה מתקדם. בשנים האחרונות הפכה הונג קונג ליעד מבוקש בקרב חברות מסחריות בינלאומיות המעוניינות להרחיב את כר פעילותן הכלכלית לעבר המזרח הרחוק. הכלכלה בהונג קונג נחשבת לאחת המשגשגות בעולם ומבוססת במידה רבה על מסחר בינלאומי באמצעות חברות רבות הבוחרות להקים בה את המטה האסייתי שלהן לצורך ניהול פעילות המסחר במזרח הרחוק וסין.
חשוב לציין, כי מערכת רישום סימני המסחר בסין הינה מערכת טריטוריאלית נפרדת מזו של סין. רישום סימן מסחר בסין לא יעניק באופן אוטומטי הגנה לבעל הסימן מפני הפרות המתרחשות בטריטוריה של הונג קונג. לפיכך, יש צורך בהגשת בקשה נפרדת לרישום סימן מסחר ללשכה הממשלתית הרלוונטית בהונג קונג.
עוד חשוב לציין, כי בהונג קונג בדומה לסין, חברה שמשווקת את מוצריה או שירותיה ואינה פועלת לרישום סימן מסחר תתקשה עד מאוד להגן על מוצריה מפני הפרות מקומיות. על מנת להגן על סימן מסחר שאינו רשום ייאלץ בעל הסימן להוכיח, כי סימנו מוכר היטב בסין ולהוכיח נתוני מכירות, ופרסום בהיקפים משמעותיים.
על כן רישום סימן מסחר בהונג קונג בטרם תחילת הפעילות המסחרית הינו חיוני ביותר להגנה מפני הפרות מקומיות. מערכת סימני המסחר בסין פועלת על פי הכלל זה “הראשון שירשום”, כלומר מי שיקדים וירשום את סימנו יזכה לעדיפות בזכויות על הסימן.
איזה מהסלבריטאים הבאים יוצא דופן: דיויד בקהאם, ג’ורג’ מייקל, רובי וויליאמס או אייל גולן?
חשבתם אייל גולן? נכון. אך לא רק בגלל שהוא הישראלי היחידי, אלא בגלל שהוא הסלבריטאי היחידי שלא רשם סימן מסחר על שמו בפנקס סימני המסחר (כך עולה מבדיקה באתר רשם סימני המסחר של משרד המשפטים הישראלי).
שימוש מסחרי בשמות סלבריטאים או בלשון העברית “ידוענים” היה מאז ומתמיד אחד מאמצעי קידום המכירות הידועים והרווחים ביותר בעולם הפרסום. חברות מסחריות רבות המבקשות לקדם את מוצריהן עושות שימוש מאז ומתמיד בשמות של סלבריטאים או פרזנטורים, במטרה שקהל הצרכנים יזדהה עם הדמות המוכרת וירוץ מיד לרכוש את המוצר מרשתות החנויות.
לשמו של ידוען ישנו ערך כלכלי נפרד משל עצמו. ידוענים רבים שואלים עצמם “כמה שווה השם שלי”? ישנם ידוענים ששמם מוערך במאות מיליוני דולרים ברחבי העולם ואף בישראל. לידי גאגא למשל מוערכת על פי פרסומים שונים בכ- 170 מיליון דולר (כך על פי האתר www.celebritynetworth.com).
בדרך כלל השימוש בשמו של סלבריטאי מוסדר בהסכמים הנחתמים עם החברות המסחריות, במסגרתם מקבל הסלבריטאי תשלום עבור הזכות לעשות שימוש בשמו לקידום מוצרי החברה, אולם לא תמיד ניתן לאכוף את זכויות הסלבריטי בצורה מהירה בבתי המשפט ולעיתים אף קשה מאוד לאמוד את הפיצויים במקרה של הפרה.
במדינות רבות, חלה בשנים האחרונות תופעה ייחודית של רישום שמות סלבריטאים כסימני מסחר, זאת במטרה לחזק את ההגנה המשפטית על שמותיהם ולהעניק להם כלי אפקטיבי ומהיר לאכוף את זכויותיהם ולהגן על המוניטין שלהם.
סלבריטאים רבים ומוכרים בכל רחבי העולם פעלו בעצת יועציהם המשפטיים ורשמו סימני מסחר רבים במגוון רחב מאוד של מוצרים ושירותים. כך למשל, רובי ויליאמס רשם סימן מסחר באנגליה ובאיחוד האירופי לגבי שירותי מוסיקה, מוצרי וידיאו ושירותי בידור; שחקן הכדורגל דיויד בקהאם שהפך לתעשייה של ממש בתחום הספורט, רשם עשרות סימני מסחר ברחבי העולם החל מתחום הביגוד וההלבשה וכלה בתחום הוידיאו ושירותי הבידור; השחקנית קטרין זיטה ג’ונס רשמה סימן מסחר באנגליה בתחום שירותי הבידור, הזמרת הנודעת ליידי גאגא רשמה סימני מסחר בתחומים רבים ומגוונים, כגון אופנה וביגוד, דפוס, מזון, שירותי בידור ומוסיקה וכו’.
רישום סימני המסחר על ידי סלבריטאים ברחבי העולם נעשה בכדי לחזק את ההגנה המשפטית על שמם המסחרי ולהקל עליהם את מלאכת אכיפת הזכויות במקרים של שימוש מסחרי בלתי מורשה בשמם.
בישראל לעומת זאת, קשה למצוא דוגמאות לסלבריטאים שרשמו סימן מסחרי על שמם, למרות היתרונות הרבים והחשובים שמקנה סימן מסחר רשום לבעליו, כגון הקניית זכות הבלעדיות על הסימן, הגנה על המוניטין, חיזוק ערכו המסחרי של המותג ויכולת אכיפה מוגברת.
נשאלת השאלה האם הדין הישראלי כלל מאפשר רישום סימן מסחר על שם פרטי ?
על פי פקודת סימני המסחר, ניתן לרשום סימן מסחר על כל סימן שהוא “אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים.. המשמש או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם”. לכאורה, שמו של סלבריטי או כינויו נחשבים כ”מילים” ועל כן עונים על הקריטריון האמור.
יחד עם זאת, בחוק נקבעו מספר מגבלות לעניין זה:
המגבלה הראשונה היא שלא ניתן לרשום סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגראפית או שם משפחה, אלא אם כן השם הוא בעל אופי מבחין או שהוא מוצג בדרך מיוחדת. כלומר, לא ניתן לרשום כסימן מסחר שם, אשר משמעותו הרגילה בעיני ציבור הצרכנים היא שם משפחה וזאת מאחר ושם משפחה נתפס לרוב כקניינם הפרטי של בני אדם, שנולדו עם שם זה כשם משפחתם.
בבסיס מגבלה זו עומד העיקרון שאין זה ראוי להפקיע זכותו של אדם לעשות שימוש בשם משפחתו. כך למשל, לא ניתן לרשום סימן מסחר על השם כהן, לוי, או ברקוביץ. נקודת המוצא של דיני סימני המסחר הנה ששם משפחה הינו מעין שם גנרי (או על גבול שם גנרי) וככזה לא יאושר כסימן מסחר.
יחד עם זאת, ניתן יהיה לרשום שם משפחה כסימן מסחר, אם יוכח לרשם סימני המסחר שהסימן רכש במהלך השימוש אופי מבחין. כלומר, על המבקש להוכיח כי, שם המשפחה זכה למשמעות שנייה ומאבחנת מעבר למשמעות הסטנדרטית הרגילה של שם משפחה וכי ציבור הצרכנים כבר אינו רואה בשם זה כשם משפחה, אלא כמקור ספציפי למוצר או שירות כלשהו. תנאי זה אינו פשוט כלל ועיקר להוכחה ולעיתים בעייתי.
המגבלה השנייה היא, שעל פי הדין ישנה דרישה שהסימן (שם המשפחה) ישמש, או יהיה מיועד לשמש, את המבקש לעניין המוצרים או השירותים שהוא מייצר או סוחר בהם. סלבריטאים בדרך כלל אינם מייצרים או סוחרים בעצמם במוצרים הנושאים את שמם, אלא רק מעניקים רשות שימוש לחברות מסחריות לעשות שימוש בו שימוש. על כן, לכאורה סלבריטאים אינם עומדים בתנאי זה.
לדעתנו, ניתן להתגבר על המגבלות הנ”ל ולרשום שמות של סלבריטאים כסימני מסחר בישראל.
את המגבלה הראשונה של איסור רישום שם משפחה ניתן לפתור באמצעות הוספת השם הפרטי לשם המשפחה של הסלבריטאי. סימן המכיל שם פרטי בצירוף שם משפחה הינו ייחודי דיו ועומד בתנאים לרישום סימן מסחר. ניתן אף לכלול הסתלקות משם המשפחה ולהסכים שההגנה תחול אך ורק על צירוף שם ושם המשפחה יחדיו.
בכל הנוגע לדרישת השימוש בשם על גבי מוצרים או שירותים שהוא מייצר או סוחר בהם, הרי שגם דרישה זו יכולה להתמלא במקרים בהם הסלבריטאי משתמש בפועל בשמו בנוגע לשירותים שהוא מספק ללקוחותיו, כגון שירותי בידור ומוסיקה.
כך למשל, ידוע כי בר רפאלי עושה שימוש בשמה המסחרי בתחום שירותי הדוגמנות, שהיא מספקת ללקוחותיה בתחום האופנה. על כן נראה כי רישום סימן מסחר על שמה בתחום שירותי הדוגמנות עומד בתנאי זה. כך גם הזמר אייל גולן, המספק שירותי מוסיקה לקהל אוהדיו.
יצוין, כי במקרים שבהם הסלבריטאים מייצרים בעצמם ליין של מוצרים מסחריים (merchandising)הנושאים את שמם, כגון למשל בושם של “בר רפאלי” הרי, שלדעתנו רישום סימן מסחר על שם הסלבריטאי עומד בכל הקריטריונים בחוק ואינו אמור להוות כל בעיה.
לסיכום, בדומה לנהוג במדינות רבות ברחבי העולם, אנו סבורים כי רישום סימן מסחר בישראל על שמות של סלבריטאים הינו אפשרי ואף ורצוי. אף שישנם מקורות נוספים בדין המקנים הגנה משפטית על שמו של ידוען, כגון הזכות לפרסום שהוכרה זה מכבר על ידי בית המשפט העליון, אנו סבורים כי רישום סימן מסחר יקל על הידוען לאכוף את בלעדיותו בשמו ולהגן על המוניטין יקר הערך שלו בשמו המסחרי בצורה מהירה ואפקטיבית יותר, בייחוד בעידן הממוסחר של ימינו, מהפכת האינטרנט והרשתות החברתיות.
אין באמור לעיל משום חוו”ד, משפטית כלשהי, שניתן להסתמך עליה ומומלץ להיוועץ עם עו”ד הבקיא בתחום.