ארה”ב : תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד Roberto Cavalli – האם ציורי גראפיטי מוגנים בזכויות יוצרים?
רוברטו קוואלי, מעצב אופנה בינלאומי הידוע בזכות דגמיו הצבעוניים משווק מותג אופנה תחת השם המסחרי Just Cavalli. בשנת 2014 השיק רוברטו קוואלי ליין מוצרי אופנה ואקססוריז מקושטים בהדפסי גראפיטי צבעוניים (קולקציית הגראפיטי).
שלושה אמנים צעירים, רווק, רייס וסטיל, פנו לרוברטו קוואלי וטענו כי קולקציית הגראפיטי נעשתה תוך העתקתה מציורי הקיר שלהם וכי זה נעשה ללא הסכמתם תוך הפרת זכויות יוצרים. בהתאם דרשו שלושת האמנים להסיר את קולקציית הגראפיטי ממדפי החנויות.
משגילו כי דרישתם לא נענית הגישו שלושת האמנים תביעה לבית המשפט המחוזי בקליפורניה ארה”ב נגד רוברטו קוואלי ושורה ארוכה של מפיצים וריטיילרים, כגון חנויות אופנה, אמאזון, נורדסטורם ועוד.
שלושת האמנים טענו כי קולקציית הגראפיטי של רוברטו קוואלי הועתקה מציורי הקיר שאוירו על ידם בסאן פרנסיסקו. עוד טענו, כי יצירותיהם הוצגו במוזיאונים תערוכות אומנות שונות וכי מעולם לא נתנו הרשאה לרוברטו קוואלי להעתיק את יצירותיהם ולהדפיסם על גבי קולקציית האופנה שלו.
בכתב התביעה נטען כי רוברטו קוואלי אף הגדיל לעשות כאשר הוסיף את חתימתו “Just Cavalli ” על גבי ההדפסים, ובכך פגע בזכותם לקרדיט ואף פגע בשלמות היצירה. לטענתם הוספת חתימתו של קוואלי נעשתה באופן הגורם לצרכן לחשוב כאילו איורים אלו נעשו על ידו או בהזמנתו.
עוד נודע לאחרונה, כי בקשה שהוגשה על ידי רוברטו קוואלי לדחות את התביעה נגדו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בקליפורניה כך שההליך המשפטי יימשך כסדרו.
תביעה זו מעלה שאלה מעניינת האם ציורי הגראפיטי המופיעים כיום על גבי קירות ברחובות רבים ברחבי העולם מוגנים בזכויות יוצרים?
אכן סוגיה חדשנית אשר לאחרונה תופסת תאוצה בעקבות מקרים רבים של שימוש בהדפסי גראפיטי על ידי חברות אופנה בינלאומיות מבלי לקבל את הסכמתם של האומנים. יש הטוענים כי הסיבה לכך הינה הסברה של חברות מסחריות רבות, כי מאיירים אלו (בדרך כלל אנונימיים) לא יטרחו או יחששו להגיש תביעה בגין זכויות יוצרים או שהם כלל אינם מודעים לכך.
לדעתנו, איורי גראפיטי מוגנים בזכויות יוצרים ממש כמו כל יצירה אחרת המוגנת על פי דין (היצירות מקוריות ועומדות בתנאי הקיבוע) ועצם העלאתם על גבי קיר ציבורי אינה מפקיעה את זכותם של האומנים לתבוע בעלות בזכויות היוצרים ביצירות אלו, בטח בנסיבות שבהן לא נעשה שימוש הוגן ביצירה אלא שימוש מסחרי, שנועד למטרות רווח ולא למטרות ציבוריות.
יחד עם זאת, האם אכן האומנים הינם בעלי זכויות היוצרים באיורים אלו? למעשה שאלה רלוונטית היא האם ריסוס איורים על קירות ציבוריים בניגוד לדין ותוך עבירה על החוק מפקיע את זכותם של האומנים לטעון לבעלות בזכויות היוצרים? ואולי בעל הבניין שעל קירותיו אוירו ציורי גראפיטי הוא הבעלים בזכויות היוצרים? מה גובר דיני הרכוש או דיני זכויות היוצרים?
נראה כי מאיירי גראפיטי שיינסו לטעון לבעלות על זכויות היוצרים בציורי הקיר שלהם עלולים למצוא עצמם בפני כתב אישום על זיהום הסביבה או נזק לרכוש ולמעשה יצא שכרם בהפסדם. דומה כי, בנסיבות שבהן בעל הבניין מאפשר למאיירים להעלות את יצירותיהם על גבי הקירות, דווקא אז יהיה קל יותר למאיירים לטעון לבעלות בזכויות היוצרים, אולם גם אז, לבעל הבניין עשויות להיות טענות טובות ביחס לבעלות באיורים אלו.
כך או כך, נושא זה טרם הוכרע וסביר להניח שיתקבלו הכרעות חשובות בנושא חדשני זה.
