יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
היכונו לכללי ה- GDPR החדשים
מה זה GDPR ?
GDPR הינם ראשי התיבות של המילים General Data Protection Regulation והכוונה היא לכללים החדשים להגנה על פרטיות במידע שאימץ האיחוד האירופי (אושרו על ידי האיחוד האירופי ביום 14 לאפריל 2016 וייכנסו לתוקף ביום 25.5.18. כאשר תחולתן של הוראות אלו הינו 25.5.18. המשמעות היא שכל ארגון, עסק, חברה שלא יעמדו בהוראות החדשות יעמדו בפני קנסות כבדים.
ה- GDPR (הוראות הגנת המידע הכלליות של האיחוד האירופי) מחליפות את הוראות הדירקטיבה האירופית להגנת המידע 95/46/EC שמטרתן הייתה ליצור הרמוניזציה של לכללי הגנת הפרטיות ברחבי האיחוד האירופי ולהגן תושבי האיחוד האירופי מפני פגיעה בפרטיותם על ידי תאגידים ועסקים שונים. מדובר בסדרה של כללים מפורטים וברורים בכל הנודע להגנת פרטיות, שימוש במידע, סודיות מידע ואופן שליטה וניטור המידע על ידי הצרכנים.
הכללים קובעים כי פרטיות המידע של אזרחי האיחוד האירופי נחשבת ל”זכות יסוד”, כלומר האיחוד האירופי מייחס חשיבות רבה ביותר לפגיעה בפרטיות וסביר להניח שינקוט בצעדים אגרסיביים יותר מאשר יתר המדינות, דוגמת ישראל וארה”ב.
איך זה קשור אלינו?
כללי ה- GDPR החדשים אומנם אינם חלים על ארגונים שממוקמים מחוץ לאיחוד האירופי, אולם הם יחולו על ארגונים שממוקמים מחוץ לאיחוד האירופי שמספקים מוצרים או שירותים לתושבי האיחוד האירופי או מנטרים מידע פרטי של תושבי האיחוד אירופי.
כללים אלו חלים למעשה על כל החברות והארגונים שמחזיקים, מחליפים או משתמשים במידע פרטי של אזרחי האיחוד האירופי.
כך למשל, אם יש לכם אתר אינטרנט שמוכר מוצרים או שירותים לתושבי האיחוד האירופי, כללי הGDPR יחולו עליכם ועל כן תצטרכו להתכונן לקראת כניסתן לתוקף בזהירות ובקפדנות. הכללים יחולו על כל העסקים, החל מאתר אינטרנט קטן , אפליקציה סלולארית, ועד לתאגיד תקשורתי ענק ללא כל אבחנה.
על כן לעסקים המספקים שירותים או מוצרים לתושבי האיחוד האירופי ישנן שתי אפשרויות:
- לחסום גישה לתושבי האיחוד האירופי
- להיערך לקראת כניסתם לתוקף של כללי ה- GDPR
על מה מגנים כללי ה- GDPR?
כללי ה- GDPR חלים על כל מידע שנאסף על צרכנים באשר הוא בכל דרך שהיא. העיקרון הבסיסי של כללים אלו הוא שאיסוף מידע ועיבודו הם חלק ממנועי הצמיחה של חברות וארגונים אולם יש להגן האדיקות על המידע הזה ולאפשר לצרכנים לשלוט במידע, על ידי מי הוא נאסף ומה נעשה עמו.
על מנת לעמוד בדרישות ה- GDPR על כל עסק לנהל פעילות של איסוף מידע בזהירות המירבית ולאפשר לצרכנים את כל הדרכים לשלוט, לנטר, לבדוק ואף למחוק כל מידע שברצונו למחוק.
להלן חלק מדרישות ועקרונות בסיסיים של הכללים:
הזכות להישכח – זכות המשתמשים למחוק מידע
תחת כללי ה- GDPR לתושבי האיחוד האירופי ישנה זכות למחוק את המידע שנאסף לגביהם.
הסכמה מפורשת לשימוש במידע
בהתאם לכלים החדשים על כל עסק המשווק מוצרים או שירותים לתושבי האיחוד האירופי חייב לבקש ולקבל הסכמה מפורשת של המשתמשים לאסוף עליהם מידע, לעשות בו שימוש ולעבד את המידע. הבקשה לשימוש במידע חייבת להיות מפורשת, ברורה, מוחשית ונגישה ללא מגבלות משפטיות מורכבות. למשתמשים חייבת להינתן הזכות אף לחזור בהם מהרשות שהם נתנו באותה הדרך שבה הסכימו לה.
חובת הודעה על הפרת הפרטיות
במקרה והמידע אודות המשתמשים נחשף על בעל העסק להודיע למשתמשים וכן לרשויות המוסמכות תוך 72 שעות ממועד ידיעתו.
פקידי הגנת פרטיות
בהתאם לכללים החדשים יש לערוך תיעוד מסודר ומפורט של כל המידע שנאסף על המשתמשים באמצעות פקידי הגנת פרטיות שזה יהיה תפקידם, מקצועיותם והשכלתם.
חיוניות המידע ואינטרס לגיטימי
בהתאם לכללים החדשים על בעלי העסקים לעשות שימוש רק במידע שהוא חיוני לפעילות העסק. כמו כן, ישנה דרישה שלמידע זה ייחשפו אך ורק בעלי התפקידים שאחראים באופן אישי לטיפול במידע זה. כמו כן, קיימת דרישה שלבעל העסק יהיה אינטרס לגיטימי לאיסופו של המידע ולשימוש שנעשה בו.
מהן הקנסות הצפויים לאי עמידה בכללי ה- GDPR?
ארגונים המשווקים מוצרים או שירותים לתושבי האיחוד האירופי יכולים להיקנס בסכומים גבוהים ביותר.
הקנס המכסימלי: עומד היום על סך של עד 4% מהמחזור העולמי של העסק או עד 20 מיליון יורו כתוצאה מהפרה של כללים אלו.
הקנס המינמילי: עומד על סך של עד 10 מיליון יורו או 2% מהמחזור העסקי הבינלאומי של העסק לשנת הכספים הקודמת, לפי הגבוה.
כך למשל, ארגון המשווק מוצרים לתושבי האיחוד האירופי באמצעות האינטרנט ואין בידו הסכמה של הלקוחות לעיבוד המידע הפרטי הקשור ללקוחות אלו או חברה שלא מחזיקה במנגנון מסודר של שמירת פרטי המידע חשופה לקנס של עד 2% מהמחזור שלה ואף יותר מכך.
זאת ועוד, במידה ואתם עובדים בשיתופי פעולה עם חברות או ארגונים אירופאים ככל הנראה להתאים את מדיניות הפרטיות ואיסוף המידע על משתמשים לכללים אלו.
איך מתכוננים?
פונים אלינו, אנו מבררים בדיוק האם העסק או החברה שלכם עומדת בתנאים הקבועים בכללי ה-GDPR ומייעצים לכם לגבי השינויים שיש לערוך בכדי להיערך כיאות לכניסתם לתוקף של כללים אלו.
אל תחכו ליום האחרון ! היערכו כבר עכשיו לכניסתם לתוקף של כללים אלו ותוכלו להמשיך ולשווק את המוצרים או השירותים שלכם באיחוד האירופי בעוד שמתחריכם ייאלצו להתעכב על כך.
כללי הגנת הפרטיות החדשים כבר אינם באחריות אנשי הIT בכל חברה. הגנת הפרטיות במידע בהתאם לכללים החדשים הינם כעת באחריות היועצים המשפטיים של כל חברה אשר להם את היכולת, הידע המקצועי, הניסיון והידע המשפטי הרלוונטי להכין כל חברה או עסק לכניסתם לתוקף של הכללים החדשים.
כללי ה- GDPR הינם כללים משפטיים המחייבים ייעוץ של עורך דין הבקיא בכללים אלו ובסיכונים הכרוכים בכניסתם לתוקף של כללים אלו על עסקים וחברות בישראל. עו”ד יוסי סיוון הינו עורך דין המתמחה בתחום האינטרנט והגנת הפרטיות ובעל ניסיון רב בייצוג חברות ועסקים מישראל ומחו”ל בנושאים של הגנת הפרטיות, בעיקר בתחום האינטרנט, אפליקציות, אתרי מסחר אלקטרוני וכו’.
פנו לעו”ד יוסי סיוון, המתמחה בהיערכות לקראת כניסה לתוקף של כללי ה- GDPR
האם סימן המסחר של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר של סטראבקס?
האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?
רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה.
בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.
סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו’) ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.
במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.
סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.
בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.
בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.
שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.
בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.
מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 077-231-2126 או באמצעות יצירת קשר
חוק העיצובים החדש – הגנה חדשה למוצרים תעשייתיים
ב-7 באוגוסט 2018 ייכנס לתוקפו חוק העיצובים הישראלי החדש (חוק העיצובים, התשע”ז-2017), וחשוב להכיר את השינויים שהוא מביא בעניין עיצובים בישראל, שכן אלו ישפיעו על עיצובים חדשים וקודמים כאחד.
שינויים אלו מקרבים את הדין הישראלי עם הדין האירופאי והמגמות הבינלאומיות בקניין רוחני. להלן השינויים הבולטים בחוק החדש אל מול פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924 שאותו הוא מחליף.
- עיצובים לא רשומים יזכו להגנה
אמנם על פי החוק הקודם עיצובים לא רשומים לא זכו להגנה, אך החוק החדש מספק הגנה מסוימת למשך 3 שנים עבור עיצובים לא רשומים.
עיצובים לא רשומים יהיו מוגנים רק כאשר העתקתם נעשתה על ידי מי שהיה מודע לעיצוב המקורי. מנגד, בדין הקודם עיצוב שפורסם לפני שנרשם לא היה זכאי לרישום ומכך גם לא זכה להגנה.
- תקופת חסד
החוק החדש מעניק “תקופת חסד” בת 12 חודשים, בה ניתן לרשום מדגמים שטרם נרשמו אך משווקים בישראל וזאת למרות שכבר פורסמו. הוראות אלה מאפשרות הגנה מוגבלת על עיצובים לא רשומים, בדומה למשפט האירופי.
- הגדרה רחבה יותר של הפריטים המוגנים
החוק החדש יחליף את המונח “חפץ” במונח “מוצר”. לכן, הוא יכסה גם סמלים גרפיים ותצוגות מסכי מחשב, ובכך יתאים את החוק לשינויים הטכנולוגיים האחרונים.
- הרחבת משך ההגנה
משך תקופת ההגנה על עיצובים רשומים על פי החוק החדש יוארך ל -25 שנים (לעומת 15 שנים בחוק הקיים בכפוף לחידוש כל 5 שנים).
בעקבות שינוי זה תוקנה גם פקודת הפטנטים והמדגמים, וכעת זו מאפשרת תקופת הארכה נוספת של 3 שנים, ובכך מסתכמת ב-18 שנים עבור מדגמים שנרשמו לפני כניסת החוק לתוקף.
- הדרישה לחדשנות
החוק החדש שינה את הדרישה לחדשנות, אשר לפיה עיצובים ייחשבו חדשים רק אם לא פורסמו בעבר בישראל או מחוצה לה. לעומת זאת, החוק הקודם דרש כי העיצוב יהיה חדש בישראל בלבד (אלא אם כן פורסם באינטרנט תחת תנאים מסוימים).
- פיצויים סטטוטוריים
תוספת נוספת לחוק הינה ההוראה הקובעת כי בית המשפט מוסמך להעניק פיצויים סטטוטוריים (ללא הוכחת נזק) בסך של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה. פיצויים סטטוטוריים עבור מדגמים לא נדונו בפקודת הפטנטים והמדגמים ולכן שינוי זה אף הוא מתאים את הדין לעידן המודרני.
בקביעת גובה הפיצוי הסטטוטורי, רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולים כגון היקף וחומרת ההפרה, הנזקים שנגרמו לתובע, הרווח שצמח לנאשם מההפרה וכו’.
- עיצובים שנוצרו על ידי עובד ועבודות מוזמנות
על פי החוק החדש, הזכויות לעיצוב שיצר עובד בעת מילוי תפקידו או שיוצר באמצעות המשאבים של מעבידו יהיו בבעלות המעביד. כמו כן, כל הזכויות על עיצוב שנעשה בהזמנה (עבודה קבלנית) יהיה בבעלות המזמין.
עם זאת, חריגים אלה לכלל (“הזכויות לעיצוב שייכות למעצב”) תקפים רק כאשר אין הסכם אחר בין הצדדים.
אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית מכל סוג שהיא ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום הקניין הרוחני.