יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
ארבעה חידושים עיקריים בחוק זכות יוצרים שאתם חייבים לדעת
ביום 1.1.2019 התקבל בכנסת ישראל תיקון חדש לחוק זכות יוצרים ושמו “תיקון מס’ 5 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח 2007. תיקון זה הינו חשוב ביותר ועשוי להשפיע על כל מי שבכוונתו לעשות שימוש ביצירה כלשהי בעתיד.
התיקון לחוק זכות היוצרים כולל מספר נושאים עיקריים:
א. שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה לא ידוע
עד עתה, כל מי שביקש לעשות שימוש ביצירה כלשהי לשימוש שאינו מסחרי, אולם לא ידע לאתר את בעליה כדי לקבל ממנו רשות, לא היה רשאי לעשות שימוש ביצירה זו והיה חשוף לתביעה ולתשלום פיצויים.
החל מכניסתו של התיקון לתוקף, כל מי שמבקש לעשות שימוש ביצירה שכזו יהיה רשאי לעשות כן בכפוף להתקיימותם של כל התנאים הבאים:
- אין מדובר בשימוש מסחרי
- המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או איתור בעל הזכות לפני השימוש
- המשתמש ציין באופן ברור באותה הדרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה :
- כי השימוש ביצירה נעשה לפי סעיף זה
- המשתמש יספק פרטים ליצירת קשר עמו
- המשתמש יציין כי בעל זכות היוצרים זכאי ממנו לחדול מהשימוש
- המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים
במידה והשימוש ביצירה הוא מסחרי התנאים הם מחמירים יותר באופן שבנוסף לתנאים שצוינו למעלה לגבי שימוש שאינו מסחרי יחולו התנאים הבאים:
- המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש
- המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג “ראוי” לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים לגבי התקופה החל מתחילת השימוש ביצירה
התיקון מעניק הגנה גם בכל הנוגע לתביעה בגין הפרת הזכות המוסרית בהקשר זה (שהיא זכות היוצר לקבל קרדיט על היצירה ושלא יפגעו ביצירתו) בתנאי שהמשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי שמו של היוצר לפני השימוש בהתקיים תנאים נוספים כנדרש.
ב. “הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור”
סעיף 48 לחוק זכות יוצרים מגדיר מהי הפרה עקיפה של זכות יוצרים.
התיקון החדש מבהיר מהי הפרה עקיפה של זכות יוצרים בהעמדה לרשות הציבור. תיקון זה מתייחס להפרות העקיפות באולם האינטרנט, כגון הורדות לא חוקיות, צפייה בסדרות וסרטים באופן פיראטי.
הסעיף קובע כי, כאשר ישנה יצירה המועמדת לרשות הציבור (כגון באינטרנט) ללא רשות של בעל זכות היוצרים הרי שזו הפרה בהתקיים התנאים הבאים:
- אם המפר עשה את הפעולה על דרך עיסוקו שיש בה כדי להקל או להרחיב את הגישה לציבור ליצירה שהועמדה לציבור בהפרה (למשל באינטרנט).
- אם לא ניתנה רשות מבעל זכות היוצרים.
- אם המשתמש עשה זאת במטרה להפיק רווח מכך שהגישה ליצירה המפרה קלה יותר.
- אם בעת עשיית הפעולה המפר ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה לציבור בהפרה.
ג. הגבלות לעניין “פיצויים בלא הוכחת נזק”
עד כניסתו לתוקף של התיקון קבע סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, כי אם הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של בין 0 ל- 100,000 ש”ח בגין כל הפרה. התיקון החדש הגביל את הפיצוי ללא הוכחת נזק כמפורט להלן:
לא יחול פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה ואדם העמיד לרשות הציבור באינטרנט יצירה אמנותית (כמו תמונה, רישום או צילום) שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור, או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, אם התקיימו התנאים הבאים:
- המשתמש חדל מההפרה בתוך זמן סביר מהודעה מבעל הזכות;
- היצירה לא הועתקה מקטלוג שמטרתו מכירה או מתן רישיון הנוגע לשימוש ביצירות המצויות בו;
- הפרת הזכות לא הייתה למטרה מסחרית או שהמפר הוא מהגופים המנויים בחוק (למשל – עמותה או מוסד ללא כוונות רווח בתנאים מסוימים ועוד).
התיקון קובע רשימת של מוסדות אשר לגביהן לא יחול הפיצוי ללא הוכחת נזק, כגון: מוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים, מוזיאונים וגופים נוספים שיקבעו על ידי שר המשפטים באישור ועדת הכלכלה ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
- הפרת הזכות נעשתה במסגרת הרגילה של המוסדות
- לשם מימוש מטרותיהם
- ללא מטרה מסחרית
מטרת סייג זה היא להימנע מהרתעה יתרה של מוסדות הפועלים לרווחת הציבור אשר השימוש ביצירות הינו לטובת הכלל ולא לטובת העשרת כיסו של המשתמש.
כמובן שבעל הזכות רשאי להגיש תביעה לפיצויים ובה להוכיח את נזקו, דבר שקשה מאוד לביצוע.
ד. חשיפת זהותו של משתמש בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית
התיקון הבא מטרתו להתמודד עם הפרת זכויות יוצרים באינטרנט כאשר לא ניתן לדעת מיהו המפר.
התיקון קובע מנגנון מסודר לפי בעל יצירה או בעל רישיון בלעדי ביצירה רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לתת צו כלפי ספק הגישה לאינטרנט, המורה לו להגביל את הגישה למקור התוכן המפר אם עיקר התוכן באתר הוא תוכן מפר זכות יוצרים.
התיקון לחוק חל מיום 09/01/2019 למעט הפרק שעניינו “חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית”, שתחילתו תשעה חודשים מיום הפרסום ברשומות.
אולי יעניין אותך גם:
רשם סימני המסחר בישראל
מהו רשם סימני המסחר?
רשם סימני מסחר הינו גוף סטטוטורי שהינו חלק מרשות הפטנטים אשר במשרד המשפטים, שתפקידו הוא ניהול והסדרה של מערכת סימני המסחר בישראל, הכוללת בין היתר, רישום סימני מסחר, טיפול בהליכי בחינת סימני מסחר, התנגדויות, הליכי ביטול סימן מסחר, הליכי רישוי וכד’.
מהן הפעולות שניתן לבצע ברשם סימני המסחר?
רשם סימני המסחר הינו הגוף האחראי על רישום סימני מסחר בישראל. מתוקף סמכותו מטפל רשם סימני המסחר בבחינת בקשות לרישום סימני מסחר המוגשות למחלקת סימני מסחר. בקשות לסימני מסחר ממתינות לבחינה לפי מועד הגשתן (נכון להיום זמן ההמתנה של שנה עד שנה וחצי).
בוחני מחלקת סימני המסחר בודקים את כשירות הבקשות לרישום בהתאם לפקודת סימני מסחר לחוזרי רשם סימני המסחר ולתקנות סימני המסחר.
תוקפו של סימן מסחר רשום בישראל הינו עשר שנים. לאחר תקופה זו ניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים כל אחת, בכפוף לתשלום אגרה מתאימה.
רשם סימני המסחר אחראי גם על ביצוע שינויים בסימני מסחר רשומים, כגון העברת בעלות, הוספת בעל רשות, שעבודים, רישיונות, שינויים בפרטי בעל הסימן ועוד.
איזו הגנה מספק סימן מסחר רשום?
סימן מסחר רשום מספק בלעדיות לשימוש בסימן או בשם המסחרי או בכל שם או סימן מסחרי הדומה לו עד כדי הטעייה. ההגנה על סימן מסחר רשום בישראל היא טריטוריאלית וחלה בישראל בלבד.
יחד עם את, ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינות רבות ברחבי העולם ישירות מישראל וזאת באמצעות פרוטוקול מדריד. בעקבות הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד, יכול המבקש הישראלי להגיש בקשה לרישום סימן בינלאומי, על בסיס סימן רשום בישראל או בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, באמצעות מחלקת סימני מסחר, ביותר מ- 100 מדינות בעולם. הרישום הבינלאומי באמצעות “פרוטוקול מדריד” מנוהל על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) והוא מאפשר רישום סימני מסחר ברחבי העולם באופן פשוט ותוך חיסכון בעלויות. עם זאת חשוב לציין, כי רישום האמצעות פרוטוקול מדריד אינו מתאים לכל אחד והוא כרוך במגבלות מסוימות.
השירותים הניתנים על ידי רשם סימני המסחר
רשם סימני המסחר מספק את השירותים הרלוונטיים להליכי רישום סימני מסחר בישראל ובכלל זה את השירותים הבאים:
בחינה, רישום והנפקת תעודות סימני מסחר
חיפוש במאגר סימני המסחר הישראל
ניהול הליכי התנגדויות לסימן מסחר
רישום או הסרה של עיקול של סימן מסחר
הוספה או הסרה של שעבוד או משכון או בעל רשות בסימן מסחר רשום
הגשת בקשה לתיקון פנקס או בקשה לביטול רישום סימן מסחר
הגשת בקשה לרישום כינוי מקור שמקורו בישראל
הגשת בקשה לבחינה מזורזת (בחינה על אתר)
קיום דיונים ופתיחת הליך חד צדדי בכל הנוגע להליכי בחינת סימן מסחררשם סימני המסחר
כיצד בוחן רשם סימני המסחר את הבקשות לסימני המסחר?
כל מי שבמבקש לקבל בלעדיות על שם או סימן מסחרי זכאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר לרשם סימני המסחר. בקשתו תיבחן וככל שהבקשה תעמוד בקריטריונים הקבועים בפקודת סימני המסחר ובתקנותיו הסימן יקובל. כך למשל, סימנים נעדרי אופי מבחין לא יקובלו לרישום.
לאחר קיבול הסימן יפורסם הסימן למשך שלושה חודשים ברשומות וככל לא תוגש התנגדות תונפק למבקש תעודת רישום. ככל שתוגש התנגדות ינהל רשם סימני המסחר את הליך ההתנגדות ויפסוק האם ההתנגדות מוצדקת או לא. ככל שיפסוק כי ההתנגדות מוצדקת ידחה את הבקשה לרישום סימן המסחר. ככל שימצא כי ההתנגדות אינה במקומה, ההתנגדות תידחה והסימן ימשיך להליך רישום.
אין באמור לעיל משום חוו”ד משפטית כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.
איך מתכוננים להשקעה באפליקציה והגנת סימני מסחר על אפליקציות
אני שמחים לצרף לכם קישור למצגת ההרצאה: בדיקת נאותות בעסקאות השקעה באפליקציות והגנה על סימני מסחר מאת עו”ד יוסי סיוון, שהוצגה במסגרת קבוצת היזמות והחדשנות IMILLENNIUM במודיעין במסגרת כנס האפליקציות הגדול במודיעין שהתקיים ביום 29.4.18 במרכז הרב בתחומי של עיריית מודיעין מכבים רעות. להורדת המצגת לחצו על הלינק המצורף.
רוצים להגן על זכויות הקניין הרוחני של האפליקציה שלכם? מעוניינים לדעת כיצד להתכונן להשקעה באפליקציה? פנו אלינו ל- 077-231-2126 או באמצעות הדוא”ל office@sivan-law.com או בפניה לדף הקשר של המשרד