ארבעה חידושים עיקריים בחוק זכות יוצרים שאתם חייבים לדעת
ביום 1.1.2019 התקבל בכנסת ישראל תיקון חדש לחוק זכות יוצרים ושמו “תיקון מס’ 5 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח 2007. תיקון זה הינו חשוב ביותר ועשוי להשפיע על כל מי שבכוונתו לעשות שימוש ביצירה כלשהי בעתיד.
התיקון לחוק זכות היוצרים כולל מספר נושאים עיקריים:
א. שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה לא ידוע
עד עתה, כל מי שביקש לעשות שימוש ביצירה כלשהי לשימוש שאינו מסחרי, אולם לא ידע לאתר את בעליה כדי לקבל ממנו רשות, לא היה רשאי לעשות שימוש ביצירה זו והיה חשוף לתביעה ולתשלום פיצויים.
החל מכניסתו של התיקון לתוקף, כל מי שמבקש לעשות שימוש ביצירה שכזו יהיה רשאי לעשות כן בכפוף להתקיימותם של כל התנאים הבאים:
- אין מדובר בשימוש מסחרי
- המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או איתור בעל הזכות לפני השימוש
- המשתמש ציין באופן ברור באותה הדרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה :
- כי השימוש ביצירה נעשה לפי סעיף זה
- המשתמש יספק פרטים ליצירת קשר עמו
- המשתמש יציין כי בעל זכות היוצרים זכאי ממנו לחדול מהשימוש
- המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים
במידה והשימוש ביצירה הוא מסחרי התנאים הם מחמירים יותר באופן שבנוסף לתנאים שצוינו למעלה לגבי שימוש שאינו מסחרי יחולו התנאים הבאים:
- המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש
- המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג “ראוי” לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים לגבי התקופה החל מתחילת השימוש ביצירה
התיקון מעניק הגנה גם בכל הנוגע לתביעה בגין הפרת הזכות המוסרית בהקשר זה (שהיא זכות היוצר לקבל קרדיט על היצירה ושלא יפגעו ביצירתו) בתנאי שהמשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי שמו של היוצר לפני השימוש בהתקיים תנאים נוספים כנדרש.
ב. “הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור”
סעיף 48 לחוק זכות יוצרים מגדיר מהי הפרה עקיפה של זכות יוצרים.
התיקון החדש מבהיר מהי הפרה עקיפה של זכות יוצרים בהעמדה לרשות הציבור. תיקון זה מתייחס להפרות העקיפות באולם האינטרנט, כגון הורדות לא חוקיות, צפייה בסדרות וסרטים באופן פיראטי.
הסעיף קובע כי, כאשר ישנה יצירה המועמדת לרשות הציבור (כגון באינטרנט) ללא רשות של בעל זכות היוצרים הרי שזו הפרה בהתקיים התנאים הבאים:
- אם המפר עשה את הפעולה על דרך עיסוקו שיש בה כדי להקל או להרחיב את הגישה לציבור ליצירה שהועמדה לציבור בהפרה (למשל באינטרנט).
- אם לא ניתנה רשות מבעל זכות היוצרים.
- אם המשתמש עשה זאת במטרה להפיק רווח מכך שהגישה ליצירה המפרה קלה יותר.
- אם בעת עשיית הפעולה המפר ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה לציבור בהפרה.
ג. הגבלות לעניין “פיצויים בלא הוכחת נזק”
עד כניסתו לתוקף של התיקון קבע סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, כי אם הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של בין 0 ל- 100,000 ש”ח בגין כל הפרה. התיקון החדש הגביל את הפיצוי ללא הוכחת נזק כמפורט להלן:
לא יחול פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה ואדם העמיד לרשות הציבור באינטרנט יצירה אמנותית (כמו תמונה, רישום או צילום) שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור, או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, אם התקיימו התנאים הבאים:
- המשתמש חדל מההפרה בתוך זמן סביר מהודעה מבעל הזכות;
- היצירה לא הועתקה מקטלוג שמטרתו מכירה או מתן רישיון הנוגע לשימוש ביצירות המצויות בו;
- הפרת הזכות לא הייתה למטרה מסחרית או שהמפר הוא מהגופים המנויים בחוק (למשל – עמותה או מוסד ללא כוונות רווח בתנאים מסוימים ועוד).
התיקון קובע רשימת של מוסדות אשר לגביהן לא יחול הפיצוי ללא הוכחת נזק, כגון: מוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים, מוזיאונים וגופים נוספים שיקבעו על ידי שר המשפטים באישור ועדת הכלכלה ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
- הפרת הזכות נעשתה במסגרת הרגילה של המוסדות
- לשם מימוש מטרותיהם
- ללא מטרה מסחרית
מטרת סייג זה היא להימנע מהרתעה יתרה של מוסדות הפועלים לרווחת הציבור אשר השימוש ביצירות הינו לטובת הכלל ולא לטובת העשרת כיסו של המשתמש.
כמובן שבעל הזכות רשאי להגיש תביעה לפיצויים ובה להוכיח את נזקו, דבר שקשה מאוד לביצוע.
ד. חשיפת זהותו של משתמש בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית
התיקון הבא מטרתו להתמודד עם הפרת זכויות יוצרים באינטרנט כאשר לא ניתן לדעת מיהו המפר.
התיקון קובע מנגנון מסודר לפי בעל יצירה או בעל רישיון בלעדי ביצירה רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לתת צו כלפי ספק הגישה לאינטרנט, המורה לו להגביל את הגישה למקור התוכן המפר אם עיקר התוכן באתר הוא תוכן מפר זכות יוצרים.
התיקון לחוק חל מיום 09/01/2019 למעט הפרק שעניינו “חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית”, שתחילתו תשעה חודשים מיום הפרסום ברשומות.
