אודותינו

אדם שבבעלותו סימן מסחר רשום זכאי לזכות בלעדית לעשות שימוש בסימן הרשום בנוגע למוצרים או לשירותים שהוא משווק או מוכר תחת הסימן הרשום, כלומר הוא זכאי למנוע את הפרת סימנו הרשום על ידי אחר.

מהי אם כן הפרת סימן מסחר?

בסעיף 1 בפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 הוגדרה הפרה של סימן מסחר רשום, כדלקמן:

"הפרה – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך – (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר; …".

כלומר, כל מי שעושה שימוש בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לסימן המסחר הרשום עד כדי הטעייה ללא זכות, באופן עקרוני מפר סימן מסחר.

עוד בסעיף ההגדרות שבפקודה, הוגדר המונח "סימן מסחר" כך:

"סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם".

מלשון הסעיף עולה כי סימן המסחר נועד ליצור זיקה בין טובין הנושאים את סימן המסחר לבין מקור הטובין, באופן שניתךן יהיה להבחין בין מוצריו של עוסק אחד לבין מוצריהם של עוסקים אחרים.

בתי המשפט קבעו כי דיני רישום סימני המסחר, השימוש בהם והפרת סימני מסחר אלו, כפי שנקבעו בהוראות הפקודה, נועדו להגן על שם מסחרי שהיה לקניינו של אדם, על המוניטין שרכש לו בעשותו שימוש בשמו וכן להגן על האינטרס שיש לציבור במניעת הטעיה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר. תכליתו של ההסדר בעניין הפרת סימני מסחר הינה כפולה: מחד, הגנה על הציבור מפני הטעיה ומאידך, הגנה על היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש. לפיכך, אף בתביעות הפרה נדרש התובע להוכיח כי הסימן האחד דומה לשני עד כדי הטעיית הציבור.

המבחן אשר אומץ בפסיקת בתי המשפט לצורך בחינת הפרת סימני מסחר הוא מבחן "הדמיון המטעה", הזהה לזה המקובל במקרים של עוולת גניבת עין.

בעת בחינת שאלת הדימיון בין סימן המסחר לבין סימן הנטען כי דומה לו, יש לבדוק קיומה של סכנת הטעיה של ציבור הצרכנים, כאשר המבחן לעניין זה הוא מבחן "הדמיון המטעה", במסגרתו שלושה מבחנים עיקריים, המהווים יחד את "המבחן המשולש":

א. מבחן המראה והצליל
ב. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות
ג. מבחן יתר נסיבות העניין ומבחן השכל הישר

א. מבחן המראה והצליל
ראוי לזכור כי כאשר נבחנת שאלת הדמיון בין סימן מסחר אחד לאחר הזהה לו, ולא הדומה לו בלבד, לא נדרש להוכיח הטעיה של הציבור או קיומו של דימיון מטעה.
לעומת זאת, כאשר הסימן דומה יש לבחון את שאלת החשש להטעיית הצרכן בין הסימנים מבחינת מראה הסימנים ומבחינת הצליל שלהם.
ב. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות
יש לבחון האם מדובר במוצרים מאותו הסוג וכי הפנייה היא לאותו חוג הלקוחות המעוניין ברכישת המוצרים תחת הסימן הרשום.
ג. מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר
במבחן זה יש לשקול את יתר נסיבות העניין, את המשמעות של הסימנים ואת התמונה הכוללת.

כאשר שלושת המבחנים מתמלאים ניתן להגיע למסקנה כי מדובר בהפרת סימן מסחר. הפרת סימן מסחר מזכה את בעל הסימן בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לבעל הסימן הרשום.

כדאי גם לבדוק:

• עורך דין קניין רוחני
• רישום סימן מסחר בינלאומי
• רישום סימן מסחר
• עורך דין סימן מסחר