יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
סימני מסחר בישראל
סימן מסחר הוא סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. אותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילוב שלהם, בשניים או שלושה מימדים, יכולים לשמש כסימני מסחר.
מטרתו העיקרית של סימן המסחר הוא ליצור זהות או קשר בין הסימן ליצרן או למקור הספציפי של הטובין. רישום סימן המסחר מאפשר לבעל הסימן להגן על המוניטין שנוצר למוצריו. נוכח האמור, נועדו הוראות פקודת סימני המסחר להעניק הגנה ליחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש. רישומו של סימן מסחר מקנה לבעליו מונופול בשימוש בו תוך הפקעת הסימן, בהקשרו המסחרי, מנחלת הכלל (ראו סעיף 46(א) לפקודה).
סימן המסחר משרת מטרה כפולה. מחד, מבחינתו של בעל הסימן, הסימן מבדל ומייחד את מוצריו ביחס למוצרים של יצרנים אחרים ומסייע לבעל הסימן ביצירת מיתוג וייחודיות למוצריו בקרב ציבור הצרכנים. מאידך, מאפשר הסימן לציבור הצרכנים להבחין במוצר מסוים ולהימנע מלטעות בדבר מקור המוצר הנושא את הסימן.
מערכת סימני המסחר הרשומים בישראל מנוהלת באמצעות מחלקת סימני המסחר, בראשות רשם סימני המסחר. הבקשות לרישום סימני המוגשות למחלקה נבחנות ע”י בוחני המחלקה, הבוחנים האם הסימנים עומדים בקריטריונים הקבועים בחוק. כך למשל, אם הסימן אינו בעל אופי מבחין, או שהוא סימן מתאר או שהוא מתנגש עם סימנים רשומים קודמים או בקשות לרישום סימנים זהים או דומים, הבקשה תידחה.
“הידעתם? הגשת בקשה לסימן מסחר ללא קבלת ייעוץ משפטי כראוי עלולה להביא לדחיית הבקשה, לאבדן כספי האגרה ולסיבוכים משפטיים”.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ.
בקשה לרישום סימן מסחר תיבחן במחלקת סימני המסחר במשך תקופה של עד שנה ממועד הגשת הבקשה, ואם הסימן ייקובל תפורסם הבקשה ביומן סימני המסחר לצורך הגשת התנגדות על ידי צדדים שלישיים שרואים עצמם נפגעים מרישום הסימן. במידה ולא הוגשה התנגדות בתוך 3 חודשים יירשם הסימן ותונפק למבקש תעודת רישום סימן מסחר.
במקרה של הגשת התנגדות במועד הקבוע בדין ידון רשם סימני המסחר בטענות הצדדים ויכריע האם לקבל או לדחות את ההתנגדות. במידה והרשם יקבל את ההתנגדות הסימן לא יירשם בפנקס סימני המסחר ומגיש הבקשה עשוי להידרש לשלם הוצאות לטובת המתנגד. במידה והרשם ידחה את ההתנגדות הסימן יירשם והמתנגד עשוי להיות מחוייב בהוצאות כספיות.
ההגנה הניתנת לסימן מסחר הינה בעיקרה זכות למנוע מכל אדם אחר מלעשות שימוש בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים שבגינם נרשם הסימן. ההגנה החלה על סימן מסחר רשום היא לתקופה של 10 שנים, כאשר לאחר מכן יש להגיש בקשה לחידוש הסימן ולשלם את האגרות בהתאם לדין. ניתן לבקש את החידוש שלושה חודשים לפני שפג תוקפו של הסימן, או שישה חודשים אחרי שפג תוקפו של הסימן, בכפוף לתשלום האגרות הקבועות בדין.
ההוראות הרלוונטיות לסימני המסחר בישראל מפורטות בפקודת סימני המסחר ובתקנות סימני המסחר.
מהי הפרת סימן מסחר? מאת עו”ד יוסי סיוון
אדם שבבעלותו סימן מסחר רשום זכאי לזכות בלעדית לעשות שימוש בסימן הרשום בנוגע למוצרים או לשירותים שהוא משווק או מוכר תחת הסימן הרשום, כלומר הוא זכאי למנוע את הפרת סימנו הרשום על ידי אחר.
מהי אם כן הפרת סימן מסחר?
בסעיף 1 בפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל”ב-1972 הוגדרה הפרה של סימן מסחר רשום, כדלקמן:
“הפרה – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך – (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר; …”.
כלומר, כל מי שעושה שימוש בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לסימן המסחר הרשום עד כדי הטעייה ללא זכות, באופן עקרוני מפר סימן מסחר.
עוד בסעיף ההגדרות שבפקודה, הוגדר המונח “סימן מסחר” כך:
“סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם”.
מלשון הסעיף עולה כי סימן המסחר נועד ליצור זיקה בין טובין הנושאים את סימן המסחר לבין מקור הטובין, באופן שניתךן יהיה להבחין בין מוצריו של עוסק אחד לבין מוצריהם של עוסקים אחרים.
בתי המשפט קבעו כי דיני רישום סימני המסחר, השימוש בהם והפרת סימני מסחר אלו, כפי שנקבעו בהוראות הפקודה, נועדו להגן על שם מסחרי שהיה לקניינו של אדם, על המוניטין שרכש לו בעשותו שימוש בשמו וכן להגן על האינטרס שיש לציבור במניעת הטעיה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר. תכליתו של ההסדר בעניין הפרת סימני מסחר הינה כפולה: מחד, הגנה על הציבור מפני הטעיה ומאידך, הגנה על היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש. לפיכך, אף בתביעות הפרה נדרש התובע להוכיח כי הסימן האחד דומה לשני עד כדי הטעיית הציבור.
המבחן אשר אומץ בפסיקת בתי המשפט לצורך בחינת הפרת סימני מסחר הוא מבחן “הדמיון המטעה”, הזהה לזה המקובל במקרים של עוולת גניבת עין.
בעת בחינת שאלת הדימיון בין סימן המסחר לבין סימן הנטען כי דומה לו, יש לבדוק קיומה של סכנת הטעיה של ציבור הצרכנים, כאשר המבחן לעניין זה הוא מבחן “הדמיון המטעה”, במסגרתו שלושה מבחנים עיקריים, המהווים יחד את “המבחן המשולש”:
א. מבחן המראה והצליל
ב. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות
ג. מבחן יתר נסיבות העניין ומבחן השכל הישר
א. מבחן המראה והצליל
ראוי לזכור כי כאשר נבחנת שאלת הדמיון בין סימן מסחר אחד לאחר הזהה לו, ולא הדומה לו בלבד, לא נדרש להוכיח הטעיה של הציבור או קיומו של דימיון מטעה.
לעומת זאת, כאשר הסימן דומה יש לבחון את שאלת החשש להטעיית הצרכן בין הסימנים מבחינת מראה הסימנים ומבחינת הצליל שלהם.
ב. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות
יש לבחון האם מדובר במוצרים מאותו הסוג וכי הפנייה היא לאותו חוג הלקוחות המעוניין ברכישת המוצרים תחת הסימן הרשום.
ג. מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר
במבחן זה יש לשקול את יתר נסיבות העניין, את המשמעות של הסימנים ואת התמונה הכוללת.
כאשר שלושת המבחנים מתמלאים ניתן להגיע למסקנה כי מדובר בהפרת סימן מסחר. הפרת סימן מסחר מזכה את בעל הסימן בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לבעל הסימן הרשום.
כדאי גם לבדוק:
חברת ויסוצקי לא תוכל לפרסם את מותג התה “הרמוני” – פרסום בעיתון גלובס 31.12.07
פרסום בגלובס בנושא תביעה נגד חברת ויסוצקי בנוגע לשימוש במותג HARMONY
“ביהמ”ש: חברת ויסוצקי לא תוכל לפרסם את מותג התה “הרמוני” – לינק לכתבה בעיתון גלובס מיום 31.12.07.
חברת סרמוני מיוצגת כיום על ידי עו”ד יוסי סיוון.
(גילוי נאות : התיק הנ”ל נוהל על ידי עו”ד סיוון בהיותו שכיר במשרד עורכי הדין פירט וילנסקי מזרחי כנעני ושות’).