יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
ביהמ”ש בארה”ב : לכריסטיאן לובוטין בלעדיות על הסוליה האדומה בנעלי נשים… למעט נעליים אדומות
אתם זוכרים את התביעה שהגיש בארה”ב מעצב העל הנודע כריסטיאן לובוטין? נזכיר לכם.
נעלי היוקרה של המעצב הנודע כריסטיאן לובוטין הינם מהפופולאריים והיוקרתיים ביותר בארה”ב, אהודים בעיקר על ידי סלבריטאיות כגון שרה ג’סיקה פרקר, ונשות העשירון העליון. סימן ההיכר של נעלי לובוטין הוא הסוליה האדומה הבוהקת המופיעה במרבית הדגמים שלהם. לובוטין אף רשם סימן מסחר בארה”ב על הסוליה האדומה של נעליו ואף הצליח פעמים רבות למנוע הפצת נעלי נשים עם סימן ההיכר שלו – הסוליות האדומות הבוהקות.
לפני כשנה הפיצה יצרנית הנעליים ויי.וי. סנט לוריין סדרה של נעלי עקב אדומות לנשים בעלי סוליות אדומות בוהקות. לובוטין הגיש תביעה נגד סנט לוריין ועתר לצו מניעה למנוע מהם את הפצת מוצריהם. לובוטין טען כי דגמי הנעליים של סנט לוריין הינם חיקוי בוטה של סימן ההיכר שלו שהינו הסוליה האדומה וכי זה עלול לגרום להטעיית ציבור הצרכנים.
בית המשפט דחה את צו המניעה וקבע כי ללובוטין אין מונופול על הצבע האדום וזאת אף שהוכח מוניטין בשימוש בסוליה האדומה וחרף קיומו של סימן מסחר רשום בארה”ב על הנעל עם הסוליה האדומה. עוד קבע בית המשפט, כי סימן המסחר שניתן ללובוטין הינו רחב מדי ואינו ראוי להגנה שכן הוא מעניק בלעדיות ליצרן על השימוש בצבע האדום, מאפיין שאמור להישאר פתוח לשימוש ציבור העוסקים בתחום. בית המשפט השווה את מעצבי האופנה לאומנים וציירים וקבע כי, היצירתיות מבוססת על השימוש בצבע כמדיום חופשי וכי אין להטיל מגבלות שיפריעו ליצירתיות ויכשילו את התחרותיות בשוק.
לובוטין לא וויתר והגיש ערעור על ההחלטה.
בית המשפט לערעורים בניו יורק קבע כי ההחלטה של בית המשפט שלמטה הינה מוטעית וכי סימן המסחר של לובוטין זכאי להגנה אולם רק ביחס לנעלי נשים שבהם הסוליה האדומה בולטת במיוחד ושונה מהצבע העיקרי בנעל. בית המשפט קבע כי לובוטין הצליח להוכיח כי הסוליה האדומה הבולטת באופן מובהק מצבע הנעל הינה מאפיין ייחודי המזוהה עימו והצליח להוכיח מוניטין והכרה בקרב ציבור הצרכנים.
כל צד טוען שהוא ניצח.
לובוטין טוען כי בית המשפט הכיר בסימן המסחר שלו ובסוליה האדומה כסימן ההיכר שלו ובזכותו לבלעדיות על נעלי נשים עם סוליה אדומה.
סנט לוריין טענו כי, בית המשפט הגביל את ההגנה על סימן המסחר של לובוטין וכי הנעליים האדומות שלהן אינן מפרות את סימן המסחר של לובוטין. לטענת סנט לוריין אם נכנסת לבית המשפט עם סימן מסחר המגן על כל נעל עם סוליה אדומה ויצאת עם סימן מסחר מוגבל המגן רק על סוליה אדומה השונה באופן מהותי מיתר צבעי הנעל אז בעצם הפסדת.
מה אתם אומרים? האם ראוי לתת למעצב כלשהו בלעדיות על סוליה אדומה אפילו אם הוא הצליח להוכיח מוניטין?
2.10.12 ביהמ”ש באנגליה: קדבורי זכאית להגנת סימן מסחר על הצבע הסגול של חפיסות השוקולד שלה
“עלייתם של הצבעים כסימני מסחר”
מעצב העל הנודע כריסטיאן לובוטין זכה להגנה על הסוליה האדומה בנעלי נשים כסימן המסחרי שלו בהליך משפטי שניהל מול ויי.סיינט לוריין בארה”ב וכעת פסק בית המשפט הגבוה באנגליה כי, חברת קדבורי זכאית לרשום סימן מסחר על הצבע הסגול לגבי מוצרי השוקולד שהיא מייצרת. בתי המשפט נוטים להכיר יותר ויותר בצבע מסויים כסימן מסחרי וכזכות קניינית לכל דבר ועניין תוך הגבלת התחרות בשוק.
ביום 15.4.2004 הגישה קדבורי בקשה לסימן מסחר על הצבע הסגול עבור מוצרי שוקולד, חפיסות שוקולד ומשקאות מבוססים על שוקולד ועוגות שוקולד. הבקשה נדחתה על ידי רשם סימני המסחר באנגליה שקבע כי הסימן חסר אופי מבחין (נעדר ייחודיות). חברת קדבורי לא וויתרה והגישה ראיות למכביר המוכיחות כי הצבע הסגול רכש משמעות משנית באופן שציבור הצרכנים מזהה את הצבע הסגול עם מוצרי השוקולד שלה בלבד.
חברת נסטלה הגישה התנגדות לבקשה לסימן מסחר וטענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וכי הסימן נעדר כל אופי מבחין. נסטלה טענה כי אין זה ראוי ליתן סימן מסחר לגורם מסחרי כלשהו על צבע שאמור להיות פתוח לכל העוסקים בתחום.
באוקטובר 2011 דחה רשם סימני המסחר האנגלי את ההתנגדות ומצא כי, קדבורי אכן הצליחה להוכיח כי הצבע הסגול של מוצריה רכש אופי מבחין באמצעות שימוש אינטיסיבי ברחבי אנגליה. עם זאת רשם סימני החסר הגביל את רשימת המוצרים הכלולים בבקשה למוצרי שוקולד לאכילה בלבד.
חברת נסטלה הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט הגבוה, אך בית המשפט דחה את הערעור בקובעו את הדברים הבאים:
The evidence clearly supports a finding that purple is distinctive of Cadbury for milk chocolate.”
יחד עם זאת, הגביל בית המשפט הגבוה את רשימת הסחורות שבבקשה למוצרי שוקולד מחלב בלבד.
אכן חברת נסטלה הצליחה בהגבלת רשימת המוצרים המוגנים בסימן המסחר, אולם הקביעה המשפטית כי, קדבורי זכאית לבלעדיות בצבע הסגול לגבי חפיסות שוקולד חלב הינה בעלת משמעות מרחיקת לכת באיחוד האירופי ועשויות להיות לה השלכות גם בישראל.
המשמעות של החלטה זו הינה כי בעלי מותגים שיצליחו להוכיח כי, צבע המותג שלהם מזוהה עמם בקרב ציבור הצרכנים יוכלו לנסות ולרכוש בלעדיות בצבע עצמו באמצעות רישום סימן מסחר על הצבע ובכך להגביל את מתחריהם. עם זאת, חשוב לציין כי, במקרה זה המדובר בחברה שהחלה לעשות שימוש בצבע הסגול למוצרי השוקולד שלה עוד משנת 1914. המדובר בשימוש ארוך ואינטנסיבי לכל הדעות. חברה שמבקשת לרשום סימן מסחר על צבע, עליה לעמוד בנטל משמעותי וכבד להוכיח כי, הציבור אכן מזהה את הצבע עם מוצריה בלבד.
המאמר הינו להתרשמות בלבד, אין באמור כדי להוות חוות דעת כלשהי ועל המשתמש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
15.4.13 בקבוק המשקה האלכוהולי COINTREAU אינו כשיר לרישום כסימן מסחר תלת מימדי
רשם סימני המסחר דחה בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי עבור בקבוק משקה האלכוהול COINTREAU וזאת בשל אי עמידתו של הבקבוק בתנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי.
המבקשת טענה, כי מדובר בבקבוק ייחודי בעל אופי מבחין אינהרנטי וכי צורתו של הבקבוק הינה ייחודית בהיותו “גוץ” ומרובע בשונה מבקבוקי אלכוהול אחרים, אשר גבוהים בדרך כלל, צרים יותר ועגולים. כן טענה המבקשת כי, הבקבוק הינו בעל אופי מבחין נרכש. לטענתה מדובר במוצר שקיים בעולם משנת 1849 ונמכר בישראל משנת 1964 ועד היום בהיקפים ניכרים. לטענתה בישראל נמכרו בין השנים 1994 – 2009 חצי מיליון בקבוקים. לעניין אופיו המבחין הנרכש הסתמכה המבקשת גם על התוצאות הרבות שנתקבלו בחיפוש דמויות שנעשה באמצעות מנוע החיפוש Google.
התנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע”א 11487/03 AUGUST STORCK KG נ’ אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע”מ (פורסם בנבו, 23.03.2008) (להלן: “טופיפי”), והחלטתו של כב’ הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 174402 Diageo North America, Inc. (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 13.4.2011), לצורך רישום הבקבוק כסימן מסחר צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים. שלושתם מכוונים, למעשה, להשיב על השאלה האם ענייננו בסימן מסחר והאם יש בו די אופי מבחין כדי להכשירו לרישום.
א. התנאי הראשון – צורת הבקבוק חורגת מן המקובל בתחום הספציפי
התנאי כי צורת הבקבוק תהיה חריגה או מיוחדת הינו תנאי יסודי להענקת זכות שימוש בלעדית בצורת הבקבוק. הסיבות לכך הן שתיים והן שלובות זו בזו. ראשית, אין זה ראוי להפקיע מציבור העוסקים בתחום לתקופה בלתי מוגבלת צורת בקבוק, אשר כבר עושים בה שימוש בשוק. שנית, אין צורה מקובלת במסחר מסוגלת להבחין בין טובין של יצרן אחד לבין טובין של אחר. במלים אחרות, אין צורת בקבוק מקובלת מסוגלת למלא תפקיד של סימן מסחר.
הפוסקת קבעה כי במקרה דנן קיימים בשוק בקבוקים נוספים בעלי דימיון רב לבקבוק נשוא הבקשה וזאת על פי תוצאות של מנוע החיפוש בגוגל. על כן לא התקיים התנאי הראשון לרישום הבקבוק כסימן מסחר תלת מימדי.
ב. התנאי השני – על הבקבוק למלא בפועל תפקיד של סימן מסחר
התנאי השני לרישום סימן מסחר על צורת הבקבוק הינו כי הבקבוק ממלא בפועל תפקיד של סימן מסחר והוא נתפס ככזה בעיני ציבור הצרכנים והעוסקים. לצורך הוכחת תנאי זה הפנתה המבקשת לספרות בתחום המשקאות האלכוהוליים. מבין קטעי הספרות, רלוונטי במיוחד לענייננו הינו תרגום לעברית של קטעים מספרו של אן ווייל בשם “COINTREAU The Saga of the world-wide brand” העוסק, בין היתר, בבקבוק הייחודי של המבקשת ומעלה טענה לפיה “מירב האנשים מסוגלים אף לזהות את הבקבוק המפורסם באמצעות חוש המישוש בלבד” וכי “הבקבוק מפורסם לפחות כמו החברה COINTRAEU עצמה”.
הפוסקת קבעה, כי יש להתייחס לאמירות אלה בספר האמור ולתרגומם בזהירות הראויה וכי היא אינה סבורה כי יש בהן כדי לסייע למבקשת במידה המספיקה לרישום הסימן כפי שנתבקש, שכן זיהוי הבקבוק באמצעות חוש המישוש מתאפשר באמצעות שמו של המעצב החרוט על הבקבוק ולא בשל צורתו הייחודית.
ג. התנאי השלישי – הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש
התנאי השלישי לרישום הוא כי הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש במשך שנים רבות. לעניין אופיו המבחין הנרכש לא הוכיחה המבקשת כי הבקבוק רכש אופי מבחין במנותק מיתר הסימנים על גביו, ובעיקר הכיתוב והסרט האדום. המבקשת הסתמכה לעניין רכישת אופי מבחין על ראיות שהוגשו בעניין סימן אחר, המשלב בין בקבוקה של המבקשת לבין התווית שעל גביו, אשר כולל רכיבים רבים הבולטים יותר מן הבקבוק לבדו. נקבע כי, בשעה שנעשה שימוש של כלל רכיבי חוזי המוצר יחד והמבקשת לא הוכיחה כי הבקבוק לבדו רכש בקרב הציבור אופי מבחין, אין היא זכאית לרישומו כסימן מסחר במנותק מיתר הרכיבים. לאור האמור נדחתה הבקשה לרישום סימן המסחר על בקבוק ה- COINTREAU.
אכן, אין לדעתנו בעיצוב הבקבוק האמור משום ייחודיות ביחס ליתר בקבוקי המשקאות האלכהוליים הקיימים בעולם ואין מדובר במוצר שנצרב בתודעת הצרכן בזכות עיצובו הייחודי ועל כן אין הוא משמש כסימן מסחר.