אודותינו

ביהמ"ש העליון: שידור משחקי כדורגל בשידור חי בשיטת צפיה ישירה באינטרנט ללא אישור בעלי הזכויות מהווה הפרת זכויות יוצרים והגנת ה"שימוש ההוגן" אינה חלה

ביהמ"ש העליון קבע כי בהחלטה חשובה ותקדימית כי שידור ב streaming באינטרנט של משחקי כדורגל בשידור חי ללא אישור בעלי הזכויות מהווה הפרת זכויות יוצרים. בכך הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה על ידי כב' השופטת מיכל אגמון גונן, לפיה STREEMING אינו מהווה "שידור" וכי במקרה זה חלה הגנת השימוש ההוגן.

העובדות:

הנתבע הוא בעל אתר האינטרנט LIVEFOOTY, אשר הציע לציבור הגולשים באינטרנט אפשרות לצפות במשחקי כדורגל בשידור חי, בלא תשלום, וזאת בלא שקיים בידו היתר או רישיון להעברת שידורי המשחקים מיד הליגה האנגלית. זהותו של בעל האתר הנתבע אינה ידועה לליגה האנגלית ולתביעה צורפו ספקיות האינטרנט כצד לתביעה.

במוקד הדיון ניצבו, שתי שאלות :

– האם הנתבע אחראי להפרת זכויות היוצרים במשחקי הכדורגל?

 – אם כן, האם יש מקום לחשוף את זהותו, בכדי לאפשר לבעלת הזכויות בשידורי המשחקים להגיש נגדו תביעה.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי:

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה של הליגה האנגלית וקבע כי עליה להמציא לפלוני את כתב התביעה באמצעות ספקיות האינטרנט. נקבע, כי הזהות האנונימית היא חלק מיתרונותיה של רשת האינטרנט, וכי יש לאפשר לפלוני להביע עמדה בשאלות העומדות לדיון, גם אם אינו מעוניין להזדהות.

בית המשפט סבר כי יסוד ה"שידור" אינו מתקיים במקרה של העברה בטכניקה של הזרמה ("streaming"), וזאת שכן הגדרת השידור בסעיף זה – כך נקבע – היא תלוית טכנולוגיה, ומתקיימת אך במקום בו מדובר ב"העברה קווית או אלחוטית" של תכנים.

בית המשפט קבע, כי הזכות הרלוונטית לצורך העברת תוכן ברשת האינטרנט היא זכות ה"העמדה לרשות הציבור" (הקבועה בסעיף 15 לחוק החדש), בעוד שזכות השידור – כך נקבע – נועדה להתמודד עם אמצעים טכנולוגיים אחרים. עוד נקבע, כי אף זכות ה"העמדה לרשות הציבור", המעוגנת בסעיף 15 לחוק החדש, לא הופרה במקרה זה, וזאת נוכח העובדה שמדובר בשידור חי, כלומר שידור המועמד לרשות הציבור אך בנקודת זמן מסוימת. לאור האמור, נקבע כי "אין מדובר בהפרת זכויות השידור של המבקשת [המערערת]. אין גם הפרה של הזכות להעמדה לרשות הציבור, וככל הנראה אין מדובר גם בהעתקה".

עם זאת, אף שנקבע כי לא הופרו זכויות היוצרים של הליגה, הוסיף בית המשפט וקבע כי מדובר במקרה בפעילות שיש בה תרומה חברתית חשובה, וכי למשתמשים קיימת זכות להשתתף בחיי התרבות ולצפות במשחקי הספורט הבינלאומיים. זאת ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מחייבת את ספקיות התוכן, במקרים מסוימים, לאפשר לצופים לחזות באירועי ספורט מרכזיים ללא תשלום.

עוד נפסק, כי מטרתו של פלוני היא לאפשר צפייה חופשית באירועי ספורט, וכי בכך מגשים פלוני את זכותם של המשתמשים לצפייה במשחקים. כמו כן נקבע, כי נוכח העובדה שמשחקי הספורט עצמם אינם מוגנים בזכות יוצרים (להבדיל מצילום המשחקים ושידורם), אין מדובר במקרה זה בפגיעה המצויה בלב דיני זכויות היוצרים.

לבסוף נקבע כי פלוני "הרים את הנטל להראות כי העברת משחקי הכדורגל של הפרמייר ליג [הליגה], ללא תשלום, באתר האינטרנט שלו, מהווה מימוש של זכותו לשימוש הוגן".

נקבע כי לא הופרו זכויותיה של הליגה במשחקים, וכי מכל מקום מדובר בשימוש הוגן, כך שממילא פלוני אינו אחראי להפרה. מן הטעם הזה נקבע כי אין גם מקום לחשיפת פרטיו של פלוני.

פסק הדין של בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של הליגה האנגלית.

בכל הנוגע לשאלה האם שידור בשיטת STREENIMG מהווה "שידור" על פי חוק זכות יוצרים נקבע כי השידור – במהותו – אינו מותנה או מוגבל באמצעי הטכני המשמש להעברתו. משכך, אין מניעה שהזכות לשדר יצירה מוגנת תחול גם על שידורים באמצעות רשת האינטרנט, לרבות בטכניקה של הזרמת אינפורמציה. נקבע אפוא, כי העברת תכנים באמצעות רשת האינטרנט בטכנולוגיית "הזרמה" עולה כדי "שידור". בהתאם, נקבע כי הזרמת משחקי הכדורגל במקרה זה עולה כדי הפרת זכות היוצרים של הליגה, וכי פלוני אחראי להפרה שבוצעה.

האם קמה לנתבע הגנת "שימוש הוגן"?

דוקטרינת השימוש ההוגן נועדה לאפשר את קיומם של שימושים מסוימים, הנתפסים כרצויים מבחינת התכלית החברתית שהם משרתים – וזאת אף אם מדובר בהפרה של זכות יוצרים. למעשה, דוקטרינה זו מאפשרת, במקרים המתאימים לכך, לאזן בין התכליות השונות של דיני זכויות היוצרים – השאיפה להעניק תמריץ להפקת יצירות חדשות, כמו גם הרצון להעשיר את המרחב הציבורי במגוון של יצירות.

בית המשפט העליון קבע כי המדובר בהגנה של זכות יוצרים ולא בזכות חיובית, כלומר הנטל להוכיחה הוא על הנתבע. במקרה זה, נקבע כי הנתבע לא הוכיח כי חלו התנאים הקבועים בחוק ל"שימוש הוגן".

נקבע כי, אף העובדה שהמדינה מבקשת לעתים לאפשר לציבור גישה חופשית לשידורים נבחרים – כגון משחקי כדורגל מרכזים – אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק את פגיעה בזכות היוצרים במקרה שלפנינו.

נמצא, כי השימוש שעשה פלוני אינו "הוגן", וזאת – בין היתר – נוכח העובדה שנעשה שימוש ביצירה כולה, במועד ובאופן הפוגעים בצורה משמעותית בשוק של היצירה המוגנת. פלוני נמצא אם-כן אחראי להפרת זכויותיה של הליגה בשידור המלא של משחקי הכדורגל.

חשיפת פרטיו של בעל האתר

בנוגע לשאלה זו קבע בית המשפט כי בהעדר הסדר חקיקתי לא ניתן, לעת הזו, ליתן צו לחשוף את פרטי בעל האתר. נקבע כי על המחוקק לדאוג לכך שניתן יהא להיפרע ממעוולים כמו פלוני ושכמותו.

בסופו של יום, בית המשפט העליון אומנם הפך את החלטת בית המשפט המחוזי אולם בכל הנוגע לחשיפת פרטי בעל האתר לא נעתר לתביעת הליגה האנגלית.