DSC04093_optimized - 50%

יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.

בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר,  פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות. 

בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים  וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.  

משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.

משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.

היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני

באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:

פרסומים אודות משרדנו:

OMEGA

ביהמ”ש בארה”ב: יבוא מקביל של שעוני אומגה מקוריים מהווה הפרת זכויות יוצרים

יבוא מקביל – ביהמ”ש בארה”ב: יבוא מקביל של שעוני אומגה מקוריים מהווה הפרת זכויות יוצרים

פסק דין חשוב שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בארה”ב קורא תיגר על עיקרון חופש התחרות והיבוא המקביל בארה”ב, מעניק כוח נוסף לתאגידים בעלי הזכויות ופועל לרעתו של הצרכן.

בית המשפט העליון בארה”ב אישר הלכה למעשה לחברת אומגה לשלוט במחירי מוצריה ולמנוע יבוא מקביל של שעונים. פרשנים ואנשי תקשורת בארה”ב טוענים כי, המדובר באחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה בארה”ב בתחום המסחר, אשר לו עשויה להיות השפעה רחבה בקנה מידה בינלאומי.

שעוני אומגה OMEGA)) http://www.omegawatches.com/ ידועים ברחבי העולם כשעונים יוקרתיים ביותר המזוהים בדרך כלל עם שחקני קולנוע, ספורטאי על ואנשי עסקים מצליחים. המדובר בסמל סטטוס ובמותג נחשק ביותר. שעונים אלו מתומחרים בכל מדינה במחירים שונים. כך למשל שעון אומגה מקורי המשווק בשוק האירופי עשוי להיות זול יותר משעון המשווק בשוק האמריקאי או בישראל. חברות ריסיילרים רבות מנצלות את הפער בתמחור שנקבע על ידי אומגה, על ידי רכישת שעונים במדינות בהן המחיר נמוך והפצתם בארה”ב במחיר הנמוך ממחירי השוק.

חברת קוסטקו http://www.costco.com/ הידועה הינה אחת מחברות הריסיילירים הגדולה בארה”ב. קוסטקו רכשה מייבואן מקביל באירופה שעוני אומגה, שיוצרו בשוויץ והפיצה אותם בקליפורניה ארה”ב במחירים זולים יותר. כך למשל הצליחה קוסטקו להפיץ שעוני אומגה שמחירם המקורי הוא כ – 1900 דולר במחיר של כ- 1,200 דולר בלבד.

הפצת השעונים הזולים על ידי קוסטקו תוך שבירת מחירי היבואן המורשה הביאה את אומגה לנקוט בהליכים משפטיים נגד קוסטקו בניסיון למנוע את ייבוא השעונים.

אומגה הגישה תביעה לבית המשפט נגד חברת קוסטקו וטענה, כי הלוגו שמופיע בחלק האחורי של השעונים (OMEGA GLOBE DESIGN) מוגן בזכויות יוצרים ועל כן ייבוא או מכירה של שעוני אומגה באופן שאינו מאושר על ידי אומגה מהווה הפרת זכויות יוצרים. בהתאם, עתרה אומגה מבית המשפט למנוע מקוסטקו לייבא ולשווק את השעונים.

קוסטקו טענה להגנתה כי, אומגה אינה רשאית לשלוט בהפצת מוצריה לאחר שאלו כבר שווקו על ידה באירופה וזאת על יסוד מה שנקרא “דוקטרינת המכירה הראשונה”. בהתאם לדוקטרינה זו, המעוגנת אף בחוק זכויות היוצרים האמריקאי, כל מי שרוכש כדין מוצר המוגן בזכויות יוצרים רשאי להמשיך ולמכור אותו הלאה לכל מי שיחפוץ. דוקטרינה זו ידועה גם כדוקטרינת “מיצוי הזכויות”, כלומר בעל הזכויות שמכר עותק מהיצירה בפעם הראשונה מיצה את זכותו לשלוט בהפצת עותק היצירה והוא אינו זכאי למנוע ממי שרכש אותה כדין לשווק אותה הלאה.

ביהמ”ש המחוזי בארה”ב דחה את תביעת אומגה וחייב אותה בסך של 377,000 דולר הוצאות משפט.

בספטמבר 2008 הפך בית המשפט לערעורים בארה”ב את החלטת ביהמ”ש המחוזי ופסק לטובת אומגה. בית המשפט לערעורים קבע, כי בתביעה של הפרת זכויות יוצרים זכאי הנתבע לעשות שימוש בהגנת “המכירה הראשונה” רק כאשר עותקי היצירה ייוצרו או שווקו לראשונה בתוך גבולות ארה”ב ואילו במקרה של קוסטקו, השעונים יוצרו מחוץ לארה”ב ועל כן אומגה למעשה טרם מיצתה את זכויות “המכירה הראשונה” ועל כן היא רשאית למנוע ייבוא מקביל של השעונים שלא אושרו על ידה.

ביום 13.12.11 אישר בית המשפט העליון בארה”ב את פסק הדין של בית המשפט לעירעורים לפיו דוקטרינת המכירה הראשונה אינה חלה על מוצרים שיוצרו והופצו לראשונה מחוץ לארה”ב. כלומר, חברה המייצרת את מוצריה מחוץ לארה”ב אינה ממצה את זכות היוצרים שלה, אלא רק לאחר המכירה הראשונה בתוך ארה”ב. הלכה למעשה, אישר בית המשפט העליון כי, אומגה יכולה לשלוט במחיר מוצריה, אף אם המדובר במוצרים המיובאים בייבוא מקביל ולא באמצעות היבואנים המורשים שלה.

פסק הדין יוצר פתח המאפשר לבעלי זכויות לשלוט באפיקי ההפצה של מוצריהם, אף אם מדובר במוצרים המקוריים וזאת בניגוד לעקרונות היסוד שבדיני התחרות החופשית.

אין ספק, כי פסיקה זו עשויה להעמיד בסכנה את תעשיית הייבוא המקביל בארה”ב, הנשענת ברובה על ריסיילרים המפיצים מוצרים במחירים נמוכים וזאת באופן הפוגע למעשה בצרכן הסופי שייאלץ לרכוש מוצרים במחירים הנקבעים על ידי התאגידים בעלי הזכויות ולא על ידי כוחות השוק. גורמים רבים טוענים כי המשמעות של החלטה זו היא שיצרנים רבים יעדיפו להעביר את הייצור מארה”ב לאירופה או לאסיה בכדי שיוכלו לשלוט במחירי מוצריהם.

מעניין יהיה לדעת האם תהיה לפסיקה זו השפעה גם מחוץ לגבולות ארה”ב כגון מדינות אירופה או אפילו ישראל.

בישראל כללי הייבוא המקביל נקבעו בעיקר בפסיקות של בתי המשפט וכן בדיני זכויות היוצרים. בתי המשפט יישמו את דוקטרינת “מיצויי הזכויות” (בהקשר של סימני מסחר וזכויות יוצרים ודינים נוספים) וקבעו, כי דוקטרינה זו מצמצמת את יכולתו של בעל הזכויות לשלוט באפיקי ההפצה של מוצריו. נקבע כי באופן עקרוני, כל עוד המדובר במוצרים מקוריים וכל עוד לא מתקיימת הפרה של זכות בקניין רוחני, אין בעל הזכויות זכאי לשלוט בשרשרת ההפצה של סחורותיו.

הגנת “מיצוי הזכויות” קבועה באופן עקרוני גם בחוק זכות יוצרים הקובע, כי כל עוד המדובר במוצר שייוצר מחוץ לישראל באישורו של בעל הזכויות, הוא לא ייחשב כעותק המפר זכויות יוצרים. על כן, נראה כי נכון להיום, יקשה על חברות מסחריות בינלאומיות כגון אומגה לשלוט במחירי מוצריהם שייובאו בייבוא מקביל לישראל.

hong kong

רישום סימן מסחר בהונג קונג

אתם מעוניינים להתרחב למזרח הרחוק ולשווק את המוצרים שלכם בהונג קונג? רשמו סימן מסחר בהונג קונג.

הונג קונג מהווה שוק משגשג ביותר בכלכלה העולמית בתחומים שונים ומגוונים, החל ממוצרי אלקטרוניקה, הייטק ומחשבים וכלה בתרופות וציוד רפואה מתקדם. בשנים האחרונות הפכה הונג קונג ליעד מבוקש בקרב חברות מסחריות בינלאומיות המעוניינות להרחיב את כר פעילותן הכלכלית לעבר המזרח הרחוק. הכלכלה בהונג קונג נחשבת לאחת המשגשגות בעולם ומבוססת במידה רבה על מסחר בינלאומי באמצעות חברות רבות הבוחרות להקים בה את המטה האסייתי שלהן לצורך ניהול פעילות המסחר במזרח הרחוק וסין.

חשוב לציין, כי מערכת רישום סימני המסחר בסין הינה מערכת טריטוריאלית נפרדת מזו של סין. רישום סימן מסחר בסין לא יעניק באופן אוטומטי הגנה לבעל הסימן מפני הפרות המתרחשות בטריטוריה של הונג קונג. לפיכך, יש צורך בהגשת בקשה נפרדת לרישום סימן מסחר ללשכה הממשלתית הרלוונטית בהונג קונג.

עוד חשוב לציין, כי בהונג קונג בדומה לסין, חברה שמשווקת את מוצריה או שירותיה ואינה פועלת לרישום סימן מסחר תתקשה עד מאוד להגן על מוצריה מפני הפרות מקומיות. על מנת להגן על סימן מסחר שאינו רשום ייאלץ בעל הסימן להוכיח, כי סימנו מוכר היטב בסין ולהוכיח נתוני מכירות, ופרסום בהיקפים משמעותיים.

על כן רישום סימן מסחר בהונג קונג בטרם תחילת הפעילות המסחרית הינו חיוני ביותר להגנה מפני הפרות מקומיות. מערכת סימני המסחר בסין פועלת על פי הכלל זה “הראשון שירשום”, כלומר מי שיקדים וירשום את סימנו יזכה לעדיפות בזכויות על הסימן.

הצעת חוק מהפכנית בארה”ב המעניקה הגנה על מוצרי אופנה

הצעת חוק מהפכנית בארה”ב המעניקה הגנה על מוצרי אופנה

מאז ומעולם שררה אי בהירות בתחום ההגנה המשפטית על מוצרי אופנה בישראל. מוצרי אופנה שלא נרשמו כמדגם לא זכו להגנת זכויות היוצרים. במקרים רבים שנידונו בבתי המשפט אף נקבע כי, עצם ההעתקה של מוצר אופנתי אינה אסורה, כל עוד לא הופרה זכות ספציפית בקניין רוחני (כגון: זכות יוצרים, מדגם, סימן מסחר, פטנט או מוניטין).

גישה זו הביאה לכך שתביעות רבות בגין חיקויים בעולם האופנה נדחו על ידי בתי המשפט, אף שנמצא דמיון רב בין המוצר המקורי לחיקוי, המצביע באופן ברור על העתקה. מעצבים רבים שהשקיעו השקעה עצומה בפיתוח דגמים חדשניים התקשו להיאבק בחיקויים שצצו כפטריות אחרי הגשם, מייד לאחר השקת המוצרים המקוריים לשוק.

מנגד היו מקרים בהם העניקו בתי המשפט הגנה למעצבים בתחום מוצרי האופנה, אף שלא נרשם מדגם או שלא הוכחה זכות ספציפית בקניין רוחני וזאת בהסתמך על ההגנות הכלליות כגון חוק עשיית עושר ולא במשפט.

בארה”ב, נאבקה תעשיית האופנה במשך שנים במטרה לנסות ולחוקק חוקים שיאפשרו הגנה על מוצרי אופנה באמצעות זכויות היוצרים. לאחרונה, הוגשה בארה”ב הצעת חוק מהפכנית להגנה מפני חיקויים בעולם האופנה.

הצעת החוק תחת השם Innovative Design Protection and Piracy Prevention Act (החוק להגנה על עיצובים יצירתיים ומניעת פיראטיות) מעניקה הגנה מוגבלת למוצרי אופנה מעוצבים למוצרים הייחודיים בלבד.

בהתאם להצעת החוק מעצב הטוען כי, המוצר שלו הועתק חייב יהיה להוכיח כי, המוצר שלו ייחודי, שונה מיתר המוצרים, אינו טרוויאלי ומוצר שאינו מהווה שינוי פונקציונאלי של מוצרים קודמים בתעשייה.

כמו כן, על המעצב יהיה להוכיח כי החיקוי זהה באופן מהותי למוצר המקורי עד כדי הטעייה. הצעת החוק מכסה את כל עיצובי האופנה, לרבות מוצרים כגון תיקי יד, חגורות ומשקפי שמש וזאת למשך תקופה של שלוש שנים בלבד ממועד מהשקתו של המוצר המקורי (כגון תצוגת אופנה).

אלמנטים שלא ניתן יהיה להתחשב בהם בהתאם להצעת החוק ביישום מבחן הדמיון הינם צבע, תבניות ואלמנטים גראפיים. במילים אחרות, רף ההוכחה לקבוע האם מדובר בדגם ייחודי ומובחן הוא די גבוה.

גורמים בתעשיית האופנה בארה”ב טוענים כי, המדובר בהצעת חוק מהפכנית שתתרום רבות למיגור תעשיית החיקויים בעולם האופנה ותתרום לעידוד היצירתיות בקרב מעצבי האופנה בארה”ב.

הגיע העת שגם במדינת ישראל תיושם חקיקה ספציפית העוסקת בתחום מוצרי האופנה והמגדירה מהם גבולות התחרות ומתי העתקה של מוצר אופנתי תיחשב להפרת החוק המזכה בפיצויים. חקיקה זו תביא לסופה את אי הבהירות השוררת בתחום ותתרום לעידוד וחיזוק היצירתיות בקרב מעצבי האופנה.