יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
ביטול מדגם רשום – מתי כיצד ובאילו תנאים
באלו נסיבות מתעורר הצורך לבטל מדגם רשום?
קיבלת מכתב התראה בגין הפרת מדגם רשום?
נדרשת לשלם פיצויים בגין הפרת מדגם רשום?
נדרשת על ידי בעל מדגם רשום להימנע מהפצת המוצר המהווה הפרת מדגם רשום?
בנסיבות אלו, מתעורר הצורך לבחון אלו טענות הגנה עשויות לעמוד לך אל מול בעל המדגם הרשום. מעבר לטענות משפטיות כאלו ואחרות וכן טענות המתייחסות להבדלים החזותיים בין המוצר שלך והמוצר שבגינו רשום המדגם (מבחן המראה), רצוי לבחון גם האם המדגם הרשום אכן נרשם כדין ובמידה ולא ניתן להגיש בקשה לביטול המדגם הרשום בכל עת.
מי רשאי להגיש בקשה לביטול מדגם?
בהתאם לסעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים “כל אדם מעוניין” רשאי לפנות לרשם הפטנטנים בבקשה לבטל את רישומו של מדגם מפנקס המדגמים. ברי כי, בהתאם ללשון הפקודה אין צורך שאינטרס ספציפי בביטול המדגם וכל אדם המעוניין בביטולו של המדגם יכול להגיש בקשה לביטול מדגם.
מהם התנאים להגשת בקשה לביטול מדגם?
בהתאם לסעיף 36 לפקודת המדגמים ניתן לבקש ביטולו של מדגם רשום בטענה אחת בלבד – “כי המדגם פורסם בישראל לפני תאריך רישומו”. הכוונה היא לפרסום קודם של המדגם. המשמעות היא שפרסום קודם של המדגם הרשום בישראל לפני תאריך רישומו שוללת את החידוש שבמדגם ופוסל את כשרותו לרישום מלכתחילה.
מהו פרסום קודם?
ישנן שלוש דרישות מצטברות לקיומו של “פרסום קודם” של מדגם:
א. פרסום – נדרש שהפרסום יהיה לאדם מן הציבור שיכול היה בטרם תאריך הגשת הבקשה לחזות בקווי הדמות של המדגם ולהעתיקו. נקבע כי פרסום קודם הוא כאשר המדגם היה נגיש לאנשים מהציבור או שהוצג הלכה למעשה בפני אנשים מהציבור שלא היו מחוייבים לשומרו בסוד. רק כאשר לציבור היתה נגישות למדגם לפני תאריך הגשת הבקשה לרישומו, רק אז המדובר בפרסום קודם הפוסל את כשרותו של המדגם.
ב. בישראל – על הפרסום להתרחש בישראל. ראוי לציין כי בהתאם לחוזר רשם הפטנטים והמדגמים ובנסיבות מסוימות בלבד, ניתן יהיה לראות גם בפרסום המדגם באתרי אינטרנט כפרסום קודם בישראל.
ג. לפני תאריך רישומו – הכוונה היא לפרסום קודם שהתרחש לפני תאריך הגשת הבקשה לרישום מדגם. כך למשל, במידה והבקשה לרישום מדגם הוגשה ביום 1.1.2009, די בכך שמבקש הביטול הצליח להראות כי, המדגם פורסם בכל מועד לפני התאריך האמור ובתנאי שיצליח להראות כי, אכן המדובר בפרסום קודם.
מדוע רצוי לקבל ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין הבקיא בתחום ?
נקיטת הליך של ביטול מדגם רשום חוסה תחת הוראות חוק ספציפיות, חוזרי רשם הפטנטים, תקנות, החלטות רשם ופסקי דין רבים. על כן נדרש ידע מקצועי נרחב בתחום ייחודי זה. בנוסף, בהליך של ביטול מדגם יש לקחת בחשבון כי, קיימים סיכונים רבים הכרוכים בפתיחתו של הליך כזה מצדו של מגיש הבקשה במידה והבקשה תידחה, כגון: חיוב בהוצאות כספיות גבוהות, עלויות משפטיות, הוצאות נילוות, נזקים מצטברים לבעל המדגם הרשום וכו’. על כן, מומלץ ביותר לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין הבקיא בתחום.
גניבת עין
גניבת עין
גניבת עין היא עילה משפטית המיועדת להגן על המוניטין שרכש אדם בעסקו או במוצריו. זוהי עילת תביעה המיועדת להגן על בעל זכויות במוצר מסחרי נגד מפרים. גניבת עין היא עילת תביעה שנועדה לעמוד לצידו של בעל הזכויות שמוצריו שזכו למוניטין ולהוקרה בקרב ציבור הצרכנים הועתקו על ידי המפר באופן המטעה או עלול להטעות את קהל הצרכנים לחשוב, כי המוצרים המפרים הם מתוצרת בעל הזכויות.
גנית עין כלולה בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ”ט-1999, שכותרתו “גניבת עין”, קובע:
“לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.”
על מנת לבסס עוולה של גניבת עין על התובע להוכיח שני תנאים מצטברים:
א. מוניטין שיש לטובין; מוניטין הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ : “קיומה של תדמית חיובית של המוצר בעיני הציבור, שהודות לה קיים שוק של לקוחות פוטנציאליים המעוניינים ברכישתו”. נקבע כי על התובע להוכיח כי “השם, הסימן או התאור רכשו להם הוקרה והכרה ( Reputation ) בקהל, ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתאור או בשם את ציון עסקו או את ציון סחורותיו של התובע…”. בהעדר הוכחה של מוניטין שיש לתובע במוצר נשוא התביעה, תידחה תביעתו מבלי שבית המשפט ייכנס כלל לשאלה אם מעשי הנתבע הם בבחינת גניבת עין, והאם הוא חיקה את מוצר התובע באופן הגורם להטעיית הציבור.
ב. חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי הטובין שמציע הנתבע הם טובין של התובע, או כי הם קשורים אליו. בתי המשפט פסקו כי המבחן המקובל כולל את הרכיבים הללו: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הטובין וחוג הלקוחות ומבחן שאר הנסיבות.
חשוב לציין, כי חיקוי המוצר כשלעצמו, אין בו כדי לבסס תביעה על פי עוולה של גניבת עין, כל עוד אין החיקוי פוגע בזכות הקניין של התובע, בין אם זכות זו מתבטאת במוניטין, ובין אם מדובר בזכות קניין רוחני במוצר המוגנת בחוק. בתי המשפט פסקו כי אין צורך להוכיח כי כל הצרכנים יוטעו, אלא די בכך שקיימת סכנה כי חלק מן הציבור עלול לטעות.
מהו סכום הפיצוי שניתן לפסוק בגין הפרת עילת גניבת עין?
משהוכחה עילת גניבת עין רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪. כן רשאי בית המשפט להורות על צו מתן חשבונות, על מינוי כונס נכסים לצורך חיפוש ותפיסת נכסים.
יש לכם שאלות? פנו אלינו ל – עו”ד יוסי סיוון – עו”ד קניין רוחני
רישום סימן מסחר בארה”ב
ההגדרה של סימן מסחר לפי דיני ארה”ב דומה להגדרה הישראלית – על מנת שהסימן יהיה מוגן כסימן מסחר רשום על הסימן לעמוד בתנאים הקבועים בחוק בארה”ב ובכלל זה להצביע על מקור הטובין ולאבחן בין המוצרים או השירותים של בעל הסימן למוצרים או שירותים של אחר. במילים אחרות, על הסימן להיות בעל אופי מבחין (ההיפך מתיאורי או גנרי).
יחד עם זאת, ובשונה מהדין הישראלי, זכויות בעל סימן המסחר בארה”ב נובעות מהשימוש בו הוא עושה בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים אותם הוא משווק. באופן כללי, אדם העושה שימוש לראשונה בסימן בנוגע למוצרים או לשירותים הספציפיים באזור גיאוגרפי ספציפי רוכש לעצמו את הזכות הבלעדית לעשות שימוש בסימנו.
זכויות בסימן מסחר בארה”ב יכולות להתבסס גם על בקשה לרישום סימן מסחר תחת הכוונה לעשות שימוש בסימן בעתיד (intent to use) בכפוף להגשת בקשה מתאימה והצהרה, כי המבקש מתכוון בתום לב לעשות שימוש בסימן המסחר. חשוב לציין, החוק בארה”ב אינו דורש רישום הסימן כתנאי להענקת זכויות בלעדיות לשימוש בסימן, אלא שרישומו יכול להבטיח זכויות חזקות יותר מעבר לזכויות המוענקות לבעל זכות הראשונים.
ולהלן תמצית הזכויות המועדפות, המוענקות לבעל סימן מסחר רשום בארה”ב:
א. ראיה לכאורה – סימן מסחר רשום הוא ראיה לכאורה לזכות הבלעדיות לעשות שימוש בסימן. רישום הסימן הוא ראיה לכאורה לבעלותו של המבקש בסימן, לזכותו של בעל הסימן לעשות שימוש בסימנו ולתוקף הרישום.
ב. זכויות חזקות בלתי ניתנות לתקיפה – לאחר רישום הסימן והנפקת תעודת רישום למבקש ולמשך חמש שנים הוא ייחשב כבלתי ניתן לתקיפה (בכפוף לכך שהסימן היה בשימוש רצוף ובלעדי במשך חמש שנים החל ממועד הגשת הבקשה). מרגע שהסימן הפך לסימן בלתי ניתן לתקיפה, הרי שמפר פוטנציאלי אינו יכול להעלות טענת הגנה לפיה הסימן תיאורי ולפיכך אינו כשיר לרישום.
ג. הודעה קונסטרוקטיבית לציבור אודות בעל הסימן – פנקס סימני המסחר הפדראלי בארה”ב משמש כפרסום או הודעה קונסטרוקטיבית אודות בעלות המבקש בסימנו. לפיכך, צד שלישי העושה שימוש בסימן מטעה אינו יכול לטעון, כי הוא עושה שימוש בסימן המטעה בתום לב.
ד. פיצויים מוגדלים והוצאות שכר טרחת עורכי דין – רישום סימן מסחר יעניק לבעל הסימן כלים טובים יותר בהתמודדות המשפטית אל מול מפרים ובכלל זה פיצויים מוגדלים בגין הפרת סימן מסחר ותשלום הוצאות שכר טרחת עורכי דין.
ה. אפשרות מניעת יבוא מוצרים תחת סימנים מפרים לשטחי ארה”ב ועוד.
לאחר שמוגשת בקשה לסימן מסחר לרשות הפטנטים וסימני המסחר בארה”ב (PTO) יחלפו מספר חודשים עד אשר יוקצה עו”ד שייבחן את הבקשה. במידה והבוחן יקבל את הבקשה הסימן יקובל ויאושר לפרסום. במידה והבוחן יאתר אי התאמות או יתנגד לפרטים מסוימים בבקשה, כגון פירוט השירותים או המוצרים והגדרתם למשל, אזי הבוחן ישלח למבקש השגה (office action) באמצעות עורך דינו. למשל, הבוחן עשוי לדרוש הסתלקות מאחד או יותר מהמילים הכלולות בסימן או לדרוש לצמצם או להגדיר באופן אחר את פירטת השירותים או המוצרים הכלולים בבקשה.
למבקש יש תקופה של 6 חודשים להגיב להשגה. בסיום הליך הבחינה הבקשה תאושר ורשות הפטנטים וסימני המסחר תוציא הודעת פרסום שתציין כי הסימן מפורסם ביומן סימני המסחר הרשמי בארה”ב (פרסום שבועי).
במשך 30 יום לאחר הודעת הפרסום יכול צד ג’ להתנגד לבקשה לרישום הסימן. במידה ולא מוגשת התנגדות תינתן הודעה המקבלת את הסימן : Notice of Allowance.
לאחר מכן למבקש יהיו 6 חודשים (או ארכה ) להגיש תצהיר שימוש במסגרתו עליו להוכיח שימוש בפועל בסימנו וצרף ראיות לכך, כגון חשבוניות, פרסומים, מגאזינים וכו’.
לאחר הגשת תצהיר השימוש הסימן יקובל ולאחר פרסומו, במידה ולא תוגשנה התנגדויות תונפק תעודת רישום למבקש.
להלן תוכלו לעיין בשלבים ברישום סימן מסחר בארצות הברית:
1. חיפוש מקדים: ביצוע חיפוש מקיף במאגרי סימני המסחר הקיימים כדי לוודא שהסימן המבוקש אינו כבר בשימוש או רשום.
2. הכנת הבקשה: איסוף כל המידע הנדרש, כולל פרטי הסימן, סוגי המוצרים או השירותים, ובחירת בסיס ההגשה (שימוש בפועל או כוונה לשימוש).
3. הגשת הבקשה: הגשת הבקשה באופן מקוון ל-USPTO (United States Patent and Trademark Office), כולל תשלום האגרות הנדרשות.
4. בחינת הבקשה: בוחן מטעם ה-USPTO יבחן את הבקשה לוודא שהיא עומדת בכל הדרישות החוקיות והפורמליות.
5. פרסום להתנגדויות: אם הבקשה מאושרת, היא תפורסם ב-Official Gazette למשך 30 יום, תקופה בה צדדים שלישיים יכולים להגיש התנגדות.
6. רישום הסימן: אם אין התנגדויות או שההתנגדויות נדחו, הסימן יירשם.
7. הגשת הצהרת שימוש: אם הבקשה הוגשה על בסיס כוונה לשימוש, יש להגיש הצהרת שימוש בפועל תוך 6 חודשים מאישור הבקשה (ניתן להאריך תקופה זו).
8. שמירה על הסימן, תחזוקה וחידוש: לאחר הרישום, יש להגיש מסמכי תחזוקה תקופתיים כדי לשמור על תוקף הרישום.
התהליך כולו יכול להימשך בין 7 ל-18 חודשים, תלוי בגורמים שונים כמו התנגדויות, דרישות נוספות מצד הבוחן, או הצורך בהגשת הצהרת שימוש.