אודותינו

למי הזכות על דמות “המפרשית” בתחום האופנה?

15.2.12

למי הזכות לקבל סימן מסחר רשום על דמות “המפרשית” בישראל – חברת נאוטיקה העולמית או יצרן ישראלי שהגיש לפניה בקשה לסימן מסחר?

ענף האופנה הישראלי מתאפיין לעיתים קרובות בהתגוששות ענפה בין גורמים מסחריים, הטוענים לבעלות בלעדית בשם, סימן מסחרי או בדמות מסוימת. בענף האופנה קיימת חשיבות רבה למוטיב או לרעיון המרכזי המגולם בסימן המסחרי המופיע על הבגד ועל כן ישנה נכונות מצד חברות אופנה רבות להיאבק על הזכות לרשום סימן מסחר על דמות המושכת את עיני הצרכן, בכדי לזכות בזכות הבלעדיות לשימוש בסימן.

לאחרונה נדון ברשם סימני המסחר מקרה ובו הוגשו שתי בקשות לרישום סימני מסחר עבור דמות “המפרשית”. הבקשה הראשונה הוגשה על ידי אזרח ישראלי, מר סאסן חודאדי, במאי 2008 בסוג 25 עבור חולצות, עניבות מעילים וכו’ ויש בה שמות של מפרשית נטויה בשילוב האותיות TRE VELLA. הבקשה השניה הוגשה על ידי חברת נאוטיקה העולמית בסוג 25 עבור חליפות ודברי הלבשה, ביוני 2008 והיא מכילה דמות של מפרשית נטויה.

מאחר והוגשו שתי בקשות דומות המכילות שתיהן את דמות “המפרשית” הפעיל רשם סימני המסחר את סעיף 29 לפקודת סימני המסחר שהינו הליך “התחרות”. במסגרת הליך זה מתחרים הצדדים על הזכות לרשום את סימנם בפנקס סימני המסחר.

למי הזכויות לרשום את סימן המסחר?

הפוסקת בקניין רוחני יישמה את שלושת מבחני העזר שעוגנו בפסיקת בית המשפט בכל הנוגע להליך ההתחרות:

מבחן מועד הגשת הבקשה

נקבע, כי מבחן זה הוא השולי ובעל המשקל הנמוך ביותר מבין המבחנים המכריעים בעדיפות הבעלות בסימן מסחר. אומנם בקשת חברת נאוטיקה לרישום סימנה הוגשה מספר שבועות לאחר שהוגשה הבקשה לרישום סימן מר חודאדאדי, אך נקבע כי אין בכך משום שיהוי מטעם חברת נאוטיקה או על חוסר תום לב מצידה.

מבחן היקף השימוש ערב הגשת הבקשות המתחרות

במסגרת מבחן זה בוחן רשם סימני המסחר את היקף השימוש בסימנים בישראל עד למועד הגשת הבקשות. יודגש כי אין עסקינן בהיקף השימוש בסימנים על רקע מימד הזמן בלבד, כי אם בהיקף שימוש אשר יעיד, כי הסימן האחד רכש אופי מבחין מובהק יותר מהסימן המתחרה.

מר חודאדאדי כתב בתצהירו, כי לא עשה כל שימוש בסימן המסחר בישראל. מר חודאדאדי העיד כי התנהל מול מפעל בסין והתכתב עם חברה תורכית, נדרש להוצאות כאלה ואחרות לייצור סחורות נושאות הסימן המבוקש, אך בזאת התמצו פעולותיו לקראת שיווקן בישראל. סחורות אלו אף לא נכנסו לשטח מדינת ישראל ונותרו במחסני אותה חברה תורכית.

חברת נאוטיקה מאידך, הצביעה על שימוש בסימן המפרשיות וצירפה פרסומים ומודעות בהן עשתה שימוש בסימן המבוקש בישראל, לצד שם החברה, הן למטרות שיווק ומכירות והן במסגרת הענקת חסות לאירועים כאלה ואחרים.

לפיכך השתכנעה הפוסקת כי, סימן המפרשיות רכש אופי מבחין חזק יותר יחסית לסימנו של מר חודאדאדי. אי לכך, לצורך מבחן היקף השימוש בסימן, בהעדר כל שימוש מצד מר חודאדאדי בסימנו, או הסבר מוצדק לאי השימוש כאמור, נקבע כי ידה של חברת נאוטיקה על העליונה.

חברת נאוטיקה טענה כי סימנה הוא סימן מוכר היטב בישראל ועל כן יש להעדיף את סימנה. סימן מסחר מוכר היטב נהנה ממעמד רם ומיוחד אשר עשוי להקנות לו עדיפות על פני סימני מסחר, אשר אינם בעלי מוניטין נרחב כמותו. בין הקריטריונים אשר יחולו לבחינת היות סימן מוכר היטב נמצא את אלה: מידת ההיכרות של הציבור הרלבנטי עם הסימן, היקף ומשך השימוש בסימן והמשאבים שהושקעו בפרסומו, מידת אופיו המבחין של הסימן, מידת הייחוד (בלעדיות) של הסימן וכד’. הפוסקת קבעה כי, נאוטיקה לא הצליחה להוכיח כי סימנה הינו סימן מסחר מוכר היטב בישראל.

מבחן תום הלב בבחירת הסימן ובעת השימוש בו

מבחן תום הלב, דן בשאלה האם אחד הצדדים בחר את הסימן המבוקש לרישום על מנת להיבנות ממוניטין של הסימן המתחרה או בכוונה לפגוע במוניטין זה. הפוסקת קבעה כי, עדותו של מר חודאדאדי אינה מהימנה. עם זאת קבעה כי אין לראות בהתנהלותו “Fraud on the Patent Office” כטענת חברת נאוטיקה. נקבע כי לכל היותר הוא נהג כ”מעשה בת יענה”, היינו לטמון ראשו היטב בחול, מבלי להתאמץ ולבדוק, קודם הגשת בקשה לרישום סימנו, את השלכות מעשיו והתנהלותו בקשר עם הסימן.

נוכח המסקנות הנובעות מהחלת מבחני העזר קבעה הפוסקת, כי יש להעדיף את רישום סימנה של חברת נאוטיקה על פני זה של מר חודאדאדי.

האם שני הסימנים יכולים לחיות באופן מקביל? (דו קיום)?

מר חודאדי טען כי שני הסימנים יכולים לחיות יחד ללא חשש להטעיית הצרכן. הפוסקת דחתה את טענתו וקבעה כי קיים דמיון רב בין הסימנים המתבטא במוטיב הדומיננטי בשני הסימנים הוא כמובן איור המפרשיות. נקבע כי הביטוי העיצובי של איור המפרשיות בסימן מר חודאדאדי דומה דמיון רב לזה שבסימן חברת נאוטיקה.

לסיכום – הפוסקת הורתה לסגור את סימן המסחר של מר חודאדי ולהמשיך לבחון את הבקשה של נאוטיקה. כמו כן, חוייב מר חודאדי לשלם לנאוטיקה הוצאות ושכ”ט בסך 5,000 ₪.

החלטת הפוסקת יערה שושני כספי מיום 15.2.2012.

חשוב לציין, כי היקף השימוש הינו מרכיב חשוב ביותר במבחן בין שתי בקשות דומות ועל כן רצוי לעשות שימוש בפועל בסימן המבוקש בישראל מיד עם הגשתו וזאת אף שאין חובה חוקית לעשות כן, כתנאי לתוקפו של הסימן.