יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
ארה”ב: שימוש בדמות זהה לשחקן פוטבול במשחק וידיאו מהווה הפרת זכות הפרסום
הזכות לפרסום
בית המשפט לערעורים בארה”ב קבע, כי שימוש בלתי מורשה בדמות של ספורטאי ידוע במסגרת משחק מחשב מהווה הפרת זכויות הפרסום של הספורטאי ואינו מוגן תחת חופש הביטוי.
סמואל קלר, שחקן פוטבול אמריקאי ידוע הגיש תביעה נגד חברת משחקי המחשב אלקטרוניק ארטס (EA) בטענה שאלקטרוניק ארטס הפרה את זכות הפרסום שלו מאחר ועשתה שימוש בדמות הזהה לדמותו במסגרת משחק הווידאו ללא הסכמתו. המשחק כלל דמות אווטאר הזהה לדמותו של קלר מבחינת הגובה, צבע שיער, מספר החולצה, צבע עור, סגנון תספורת, סגנון משחק, שנת סיום הקולג’ ומאפייני פנים.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת אלקטרוניק ארטס, כי השימוש בדמות דומה מוגן תחת חופש הביטוי. בערכאת הערעור דן בית המשפט בטענת ההגנה של אלרטוניקס ארטס לפיה השימוש מוגן תחת חופש הביטוי בחוקה האמריקאיתFirst Amendment . בית המשפט יישם את המבחן שנקבע בפסק הדין inComedy III Productions v Saderup, שם נקבע כי במקרה והשימוש בדמות סלבריטי מוסיף אלמנטים יצירתיים מהותיים נוספים מעבר לשימוש סטנדרטי בדמות סלבריטי ניתן יהיה להכיר בכך כשימוש המוגן תחת חופש הביטוי.
בית המשפט מצא כי השימוש שנעשה בדמותו של קלר אינו נושא מאפיינים יצירתיים כלשהם מעבר להעתקת מאפייני דמותו של קלר במשחק פוטבול אמריקאי – סביבה ידועה ומוכרת במסגרתה זכה השחקן לפרסום כספורטאי.
אלקטרוניקס ארטס הוסיפה וטענה כי השימוש בדמותו של קלר מותרת מאחר ומדובר בנתוני ספורט סטטיסטיים הרלוונטים לזכות הציבור לדעת. בית המשפט לערעורים דחה גם את הטענה הזו וקבע כי, אלקטרוניק ארטס אינה חברת מדיה או תקשורת והיא אינה מוכרת או משווקת מידע סטטיסטי לציבור.
יצויין, כי שופט המיעוט סבר כי חופש היצירה של אלקטרוניק ארטס (EA) גובר על זכות הפרסום של קלר ומוגן תחת חופש הביטוי , אולם דעתו כאמור לא התקבלה.
NCAA Student-Athlete Name & Likeness Licensing Litigation
רוצים לגייס השקעה למיזם שלכם? 9 טיפים חשובים לפני שתקבלו את הכסף
סטארט אפים רבים אינם מסוגלים להתקדם מעבר לשלב גיבוש הרעיון ללא גיוס הון הדרוש לשם פיתוח הפרויקט שלהם, כגון תשלום לעובדים, ספקים, שכירות, מחקר ופיתוח וכו’. גיוס ההון ממשקיעים הינו הדרך המקובלת והמהירה במקרה זה היות וליזמים הצעירים אין את הקשרים, הידע וההיכרות הנחוצים בעולם העסקים.
לכן, יזמים רבים פונים למתווכי השקעות. מתווכי השקעות הם בדרך כלל בעלי קשרים ענפים במסחר והיכרות עם גורמים מסחריים רבים המעוניינים להשקיע ביזמויות עסקיות כגון קרנות פרטיות, קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים (אנג’לים) וכו’. ישנם מתווכי השקעות בעלי קשרים עם משקיעים בישראל ובחו”ל ובאפשרותם הציג את הפרויקט שלכם בפני משקיעים שלא חשבתם שתוכלו להשיגם כלל.
בטרם תתקשרו מול מתווך השקעות לאיתור ההשקעה המתאימה עבור המיזם שלכם, חשוב לדעת מספר כללי אצבע חשובים שיסייעו לכם להתמודד מול אותם מתווכי השקעות, אשר בדרך כלל הינם אנשי עסקים ממולחים ובעלי ניסיון.
- מהו הסכם FINDER?
הסכם FINDER (פיינדר) הוא הסכם המפרט את תנאי ההתקשרות בין חברה צעירה (START UP) הזקוקה להשקעה לבין מתווך, המאתר את המשקיעים הפוטנציאליים. - מדוע יש צורך בהסכם FINDER?
ככל התקשרות מסחרית קיומו של הסכם המגדיר באופן מסודר את תנאי ההתקשרות בין הצדדים הינו מומלץ ביותר ועשוי למנוע סכסוכים משפטיים או אי הבנות למיניהן. חשוב לציין, כי סכסוכים בלתי פתורים עם המתווכים עשויים להכשיל עסקאות להשקעה או אף להרתיע משקיעים פוטנציאלים. קיומו של הסכם זה חשוב גם מבחינת תהליך בדיקת הנאותות שמבצע כל משקיע בטרם החלטתו לבצע את ההשקעה בחברה. - מהי עמלת התיווך של ה-FINDER ?
התמורה לה זכאי המתווך הינו למעשה עמלת תיווך (FINDER’S FEE). נהוג כי, עמלת המתוך נגזרת (באחוזים) מסך ההשקעה שהוא מצליח לגייס עבור החברה, כלומר העמלה הינה למעשה תלוית הצלחה.
דמי התיווך המקובלים בעולם המסחר בתחום גיוס ההשקעות תלוי בגורמים שונים כגון, תחום העיסוק של החברה, האם מדובר בסטארט אפ קטן או בחברה מתפקדת, ניסיונו ומקצועיותו של המתווך וכו’, אך בסופו של דבר מדובר במשא ומתן לכל דבר ועניין בין המתווך לחברה. באופן כללי, נהוג כי עמלת המתווך נעה בין 3% עד 5% מסכום ההשקעה. אם כי ישנם הסכמים שבהם מוגדרת עמלה של עד 7 אחוזים ואף יותר. - ממה צריך להיזהר בהסכמי FINDER ?
ראשית, עליכם להיות ברורים ולהגדיר במפורש את היקף השירותים שנדרש מהמתווך. מתווכים רבים נוהגים להרחיב את היקף תפקידם מעבר לתפקיד המוגדר של איתור השקעה פוטנציאלית באופן שעלול לחשוף את החברה ולחייב אותה לשלם עמלות נוספות או לחשוף אותה בפני תביעות מצד משקיעים בכל הנוגע למצגים או התחייבויות שונות. יש להגדיר היטב מהי הסמכות של מתווך העסקאות, מהם השירותים הנדרשים ממנו ומה מצופה ממנו במסגרת המשא ומתן עם משקיעים פוטנציאלים.
הגבלת סמכות המתווך – אנו ממליצים בשלב בראשון להגביל את סמכות המתווך לאיתור משקיע פוטנציאלי בלבד ולא מעבר לכך. כך למשל, רצוי מאוד להגדיר בהסכם כי, המתווך לא יהיה רשאי לנהל משא ומתן מטעם החברה, ולא יהיה רשאי להציג עצמו כנציג רשמי של החברה או להתחייב בשם החברה שלכם. ככל שתזדקקו להרחיב את שירותי המתווך מעבר לאיתור משקיע פוטציאלי ולהסמיך אותו גם כמנהל משא ומתן מטעמכם (NEGOTIATOR) בכדי לזרז את התהליך או בכדי לנצל את כישוריו או מקצועיותו של המתווך, תוכלו תמיד להרחיב את סמכויותיו במסגרת תוספת להסכם ה FINDER. - אישור רשימה של משקיעים מראש – על מנת למנוע מצבים של פניה של מספר מתווכים לאותו המשקיע או פניה למשקיע שאינכם מעוניינים בו מסיבה כזו או אחרת (כגון ניגוד תחרות עסקית, ניגוד עניינים, ענייני סודיות וכו’) עליכם לשלוט היטב בתפקידו של המתווך ולשמור לעצמכם את הזכות לאשר מראש את המשקיע לפני פניה אליו באמצעות המתווך. כך למשל, ייתכן מצב שבו לא תהיו מעוניינים שהמתווך יפנה למשקיע שהשקיע בפרויקט מתחרה שלכם, דבר שעשוי לפגוע באינטרסים שלכם. הדרך המקובלת היא לקבוע בהסכם נספח ובו יפורטו המשקיעים שיאושרו תחילה על ידכם בטרם המתווך יפנה למשקיעים פוטנציאלים.
- הגדרות ברורות לאופן חישוב העמלה ולמושגים: “עסקה” ו- “השקעה” – מומלץ להגדיר באופן מפורש כיצד מחושבת העמלה ומהי העסקה או ההשקעה ממנה נגזרת העמלה. כך למשל, האם מדובר בהלוואה ולא בהשקעה, האם מתי משתכללת ה”עסקה”? מה קורה במקרה שההשקעה מבוצעת בשלבים לפי אבני דרך, האם עמלת המתווכת משולמת באותו האופן ורק לאחר קבלת הכספים על ידכם או מייד עם הזרמת התשלום הראשוני של ההשקעה? האם העמלה תיגזר רק מתשלום מזומן? מה קורה אם המשקיע מקבל אופציות לרכישת מניות בעתיד? האם גם אז המתווך יהיה זכאי לעמלה? כל הנושאים האלו חייבים להיות מוסדרים בצורה מפורטת תוך שלמונחים המהותיים צריכה להיות הגדרה מדוייקת שלא ניתנת לשתי פרשנויות.
- סודיות – המתווך מטבע הדברים יהיה חשוף למיד סודי ובעל ערך רב. עליכם להקפיד בשלב הראשוני להחתים את המתווך בהתחייסות לסודיות ובשלב השני להכניס סעיף סודיות מתאים לתוך הסכם התיוווך שיגדיר את הגבולות בכל הנוגע לשימוש במידע הסודי שנמסר למתווך. כך למשל, עליכם להקפיד כי המתווך ישמור על סודיות המידע ולא יפיץ אותו לכל עבר במטרה להשיג השקעה. חשיפת המידע הסודי לגורמים שלא יתחייבו לסודיות עשויה להעמיד בסכנה את הפרויקט כולו.
- תקופת ההסכם ותחולת סעיפים ממנו גם לאחר ביטולו או סיומו – חשוב להגדיר מהי תקופת ההסכם, ואת הדרך לביטול ההסכם באופן מיידי על ידכם. מומלץ שתהיה לכם שליטה באופן שתוכלו לבטל את ההסכם בכל עת מבלי לתת כל סיבה להחלטתכם וזאת כדי לא להיות כרוכים עם מתווך שאינו לרוחכם או שאינכם מסתדרים עימו. כמו כן, חשוב לציין, כי ישנם סעיפים שאמורים להיוותר בתוקף אף לאחר תום ההסכם כגון סעיף סודיות, סעיף המגביל את אחריות החברה, וכו’ וזאת כדי למנוע סיכונים בתקופה שלאחר סיום ההתקשרות.
- איסור מצגי שווא – מומלץ לאסור על המתווך להציג מצגים מטעים או מידע לא מדוייק בכדי לשכנע משקיעים להשקיע בחברה. מתווכים בעלי התלהבות יתרה עלולים “לשנות” את הנתונים בכדי להגביר את אטרקטיביות של ההשקעה ואתם עשויים להיות חשופים לתביעות מצד המשקיעים.
לסיכום, זהו אחד ההסכמים הראשונים שתחתמו במסגרת היזמות העסקית שלכם, חשוב להקפיד כי הההסכם הראשון שלכם יעגן את זכויותיכם וימנע אי הבנות וסכסוכים מיותרים.
אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.
לפניה להיוועצות עם עורך דין סיוון לחץ כאן
חיוב חברה מתחרה בפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין גזל סודות מסחריים באמצעות עובד לשעבר
(ת”א 3810-07 חברת סורוביץ מרקטניג בע”מ נ’ חברת הנדיקר בע”מ)
בית משפט השלום בראשל”צ קיבל תביעה של חברה נ’ חברה מתחרה, אשר עשתה שימוש בסודות מסחריים, שקיבלה מעובד לשעבר של החברה.
המדובר בשתי חברות פרטיות העוסקות בשיווק והפצת ציוד היקפי למחשב. חלק מהמוצרים המשווקים על ידן הם בעלי תכונות פונקציונאליות זהות, אולם מיוצרים על ידי יצרנים שונים. בית המשפט פסק כי, העובד לשעבר שהועסק על ידי החברה כסמנ”כל סחר, לקח עימו ללא הרשאה את רשימת הלקוחות של החברה, נתונים חסויים, כגון מחירים ורווחים ותנאי תשלום, אשר נשמרו במחשבי החברה ולא ניתן היה להוציאם ללא הקלדת שם משתמש וסיסמא והעבירם לחברה המתחרה. עוד נמצא כי, גישה למידע המסווג ניתנה לשלושה בעלי תפקידים בכירים בלבד בחברה.
בית המשפט דן בשאלה האם רשימת לקוחות תיחשב כסוד מסחרי מוגן. נקבע כי, כדי שרשימת לקוחות תזכה להגנת דיני סודות המסחר עליה לעמוד בדרישות שונות. כך למשל על הרשימה לכלול מידע בעל מימד סודי. רשימת הלקוחות צריכה לכלול פרטי לקוחות שקשה לאתרם בנקל באמצעים פשוטים וגלויים לעין. באופן עקרוני לא קיימת דרישה לכך כי, יושקעו מאמצים ומשאבים כספיים ליצירת הסוד המסחרי כתנאי חיוני להגנתו, אולם העדר השקעה כאמור יכול להצביע על כך כי, המידע נגיש ואינו סודי.
נקבע כי, מר שטרן עובד לשעבר של החברה גזל שלא כדין את רשימת הלקוחות של החברה והפר בכך את סעיף 6(א) לחוק עוולות מסחריות. בית המשפט חייב את החברה המתחרה בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪.
בהתייחסו לסוגיית הפיצוי קבע בית המשפט במסגרת פסק הדין את הדברים הבאים, אשר מפאת חשיבותם הובאו כאן לפניכם:
“המצב שבו אדם עובד בעת ובעונה אחת בשני מקומות עבודה המתחרים לפחות חלקית על אותו פלח שוק (כאשר תחרות כזו יכולה להיות לא רק באמצעות שיווק מוצרים זהים אלא גם בשיווק מוצרים מתחרים), ממלא בשניהם תפקיד של שיווק ומכירות ופונה ללקוחותיו של מעסיק אחד על מנת להציע להם לעבור לרכישת מוצרי המעסיק האחר כשהוא יודע את הפרטים החשובים: לא רק שם הלקוח אלא גם כמויות רכישה של מוצרים מסוגים שונים, מחירים, תנאי תשלום ועוד, ומשתמש בידע הזה לצורך העברת הלקוחות אל המעסיק החדש, הוא מצב שאין הדעת סובלתו. תחרות עסקית היא מצב ראוי ורצוי, והדין אף פועל לעודד אותו בין היתר בדרך של הטלת סנקציות, לרבות פליליות, על מי שפועל כדי לפגוע בתחרות על ידי הגבל עסקי אסור. עם זאת אסור שתחרות תתנהל כאילו הכל מותר וכל האמצעים כשרים. “תחרות” המתנהלת בדרך שתוארה לעיל אינה יכולה להתקבל על הדעת ואין להתירה, אלא להיפך: יש לקבוע לה “מחיר” שיבהיר שכאן נחצו קוים אדומים שאין לחצותם. המעסיק החדש שהפיק תועלת מהמהלך אינו יכול לצאת פטור בלא כלום או בסנקציה קלה רק משום שהתובעת לא הוכיחה את גובה נזקיה. בדיוק לכך נועדה הוראת החוק בדבר פיצוי ללא הוכחת נזק: הן לפיצוי על נזק גם כאשר שיעורו לא הוכח (ודוק: במצבים מעין אלה יהיה זה בדרך כלל קשה מאד להוכיח שיעורו של נזק), והן להרתעת מעוולים פוטנציאליים מפני התנהגות העולה כדי עוולה מסחרית. עוולות מסחריות מתבצעות רק מפני שבצידן פוטנציאל רווח למבצען. פגיעה של ממש בתועלת הכלכלית שהמעוול מצפה להפיק היא כלי מרכזי בהרתעה מפני ביצוע עוולות כאלה. מטעמים פרטניים ונורמטיביים אלה נובעת המסקנה שבמקרה דנן יש לפסוק את מלוא הפיצוי הסטאטוטורי, ולא מצאתי בפי הנתבעת שיקולים כלשהם התומכים בפסיקת פיצוי נמוך מהתקרה הקבועה בחוק. על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לידי הנתבעת את מלוא סכום הפיצוי הקבוע בס’ 13 לחוק עוולות מסחריות, קרי סך של 100,000 ₪.
ת”א 3810-07 חברת סורוביץ מרקטניג בע”מ נ’ חברת הנדיקר בע”מ
פסק הדין מחזק את החשיבות שבאימוץ כללי התנהגות קפדניים עם עובדים, בכל הנוגע לסודות מסחריים ואי תחרות. כך למשל, ניתן לשמור את הנתונים באופן מסודר במחשב החברה, תחת שם משתמש וסיסמא ומתן גישה לנתונים אלו רק לבעלי התפקידים הבכירים בחברה. בעידן התחרותי שבו עובדים מתנייעים מחברה לחברה מדי תקופות קצרות, בייחוד בתחומי ההייטק והמסחר בציוד אלקטרוני, חשוב לשמור היטב את הנתונים המסחריים הרגישים של החברה כגון רשימת לקוחות, מחירים, רווחים ותנאי תשלום. נתונים אלו יכולים בנקל לשחק לידי מתחרים בשוק התחרותי הרגיש ולגרום נזקים קשים ביותר, עד כדי ריסוק פעילותה המסחרית של החברה.
בנוגע להסכמי עבודה אכן בתי המשפט קבעו, כי הגבלת העובד הכוללת איסור שימוש במידע סודי של המעביד לשעבר לצורך תחרות עמו או העברת המידע לצדדים שלישיים, חלה ללא צורך באיסור הסכמי מפורש על תחרות או בסעיף המורה על שמירת סודיות, אך איסור מפורש במסגרת חוזה העסקה לעשות שימוש בסודות המסחריים ולהעבירם לצדדים שלישיים תוך פירוט ספציפי מהם הסודות, כגון: רשימת לקוחותיה, תנאי תשלום ומחירים עשויה להגביר את המודעות בקרב העובדים ולחזק את ההגנה המשפטית של החברה על סודותיה המסחריים.