אודותינו

רשם סימני המסחר נעתר לבקשת חברת CROCS לאפשר את רשום נעלי הקרוקס הידועים כסימן מסחר תלת מימדי, לאחר שהוכח בפניו כי נעלי קרוקס רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש אינטיסיבי בישראל והן עומדות בתנאים למתן סימן מסחר תלת מימדי על המוצר עצמו.

אילו מוצרים כשירים לרישום סימן מסחר תלת מימדי?
לצורך בחינה האם ניתן לרשום סימן מסחר תלת מימדי על מוצר מסויים יש לבחון האם עלה בידי בעל הסימן להוכיח כי הסימן המורכב מהמוצר עצמו רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש בו.

א. אופי מבחין נרכש
כביחס לכל סימן מסחר, המבחנים לבחינת אופיו המבחין הנרכש של סימן נלמדים מנתונים עובדתיים שונים כגון משך והיקף השימוש שנעשה בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור.
שלל ראיות שהגישה CROCS תמכו בכך כי, נעלי ה CROCS רכשו אופי מבחין באופן שקהל הצרכנים הישראלי על רבדיו, מקשר בין הנעליים נשוא הבקשות שבפני לבין חברת CROCS.
כן הוכח כי CROCS השקיעה משאבים ומאמצים רבים על מנת להגן על המוניטין בנעליים מפני זיופים. CROCS אף הגישה סקר צרכנים במסגרתו שהוצגה לצרכנים תמונת נעל שבגינו נתבקש סימן מסחר ללא סימן הקרוקודיל המופיע בדרך כלל על כפתור בצדי רצועת הנעל.
הנשאלים נתבקשו לענות על השאלה לאיזו חברה או מותג הנעל שייכת. למעלה מ 87% השיבו “קרוקס” וכ-7% השיבו כי המדובר בחיקוי/זיוף של “קרוקס”. בשאלה נוספת נתבקשו הנשאלים לומר אם עולים בראשם שמות חברות או מותגים נוספים. סיכום ממצאי תשובה זו מצביע על כך של- 78.5% מהם לא הייתה אסוציאציה נוספת זולת CROCS.
הפוסקת בקניין רוחני קבעה, כי בראיות שהוגשו יש כדי לבסס קביעה חד משמעית כי הנעליים הפכו לאמצעי לזיהוי CROCS ובידולה ביחס ליתר העסקים בתחום ועל כן רכשו אופי מבחין.
ב. האם מתקיימים החריגים: פונקציונאלי או אסתטי
על פי ההלכה הקבועה בפסק הדין בעניין “אלפא אינטואיט”, יש לבדוק האם מתקיימים אחד או יותר משני החריגים, אשר יש בהם כדי למנוע את קיבול הבקשות לרישום סימני מסחר תלת מימדים:
פונקציונאליות
לעניין בדיקת מרכיב הפונקציונאליות בסימן המסחר המורכב מצורת המוצר עצמה נקבע כי במידה שצורתו מוכתבת על ידי שיקולים המשפיעים על תפקוד המוצר הרי שזה לא יהא כשיר לרישום. הפוסקת קבעה כי, יתכן ועיצוב הנעליים מושפע באופן זה או אחר משיקולים פונקציונאליים (למשל, החורים בנעל המשמשים לצורך אוורור כף הרגל). עם זאת, היא אינה סבורה כי המדובר במקרה בו לעיצוב הנעליים נשוא הבקשות תפקיד פונקציונאלי ממשי.
אסתטיות
בחינת התפקיד האסתטי בסימנים המבוקשים יעשה לאור הקבוע בפסק הדין בעניין “אלפא אינטואיט” (בפסקה 10, עמ’ 7), שם נקבע כדלקמן: “בדברינו על שיקולים אסתטיים, מתייחסים אנו לכך, שעל אף שצורה מסוימת של המוצר אינה נדרשת לשם השגת תוצאה פונקציונלית כלשהי, הרי שלאותה צורה נודעת עדיפות על פני צורות אפשריות אחרות בשל טעמים של אסתטיקה והעדפותיו של ציבור הצרכנים הרלוונטי.” כפי שצוין לא אחת, כמו גם בפסה”ד הנ”ל עצמו, עיצובם של רוב המוצרים מוכתבת במידה זו או אחרת, משיקולים אסתטיים, דבר אשר מקשה על מתן תשובה לשאלה, האם לעיצוב מסוים עדיפות על פני צורות אחרות בשל טעמים של אסתטיקה והעדפות ציבור הצרכנים.
הפוסקת הפנתה להסדר האמריקאי והקנדי הקובע כי: “באותם מקרים בהם יוכח בבירור כי צורת המוצר משמשת בפועל לבידולו של המוצר, וכי הצורה אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונלי ממשי- תהא הצורה כשרה לרישום כסימן מסחר.” בהתאם לשתי מערכות הדינים הנ”ל, ככל שימצא כי למוצר תפקיד אסתטי משמעותי יותר בעיני הצרכן הרלוונטי, כך תפחת הנטייה לאפשר לבעליו מונופולין בגינו בדמות סימן מסחר רשום, וזאת מחשש ליצירת מצב בו תוענק בלעדיות בעיצוב מסוים, באופן שימנע עוסקים אחרים להשתמש בו וכתוצאה מכך תפגע התחרות החופשית. למעשה המדובר באותו הנימוק ממש אשר בגינו תסורב לרישום כסימן מסחר צורת מוצר המוכתבת בעיקרה משיקולים פונקציונאליים, אשר יש להותיר את השימוש בה לנחלת הכלל.
ראיות המבקשת כללו כתבות רבות המתייחסות לנעליים נשוא הבקשות כמכוערות, מגושמות ונעדרות כל אסתטיות, כמו גם מאמרים בהם מביע דעתו מר שניידר נשיא קרוקס העולמית, באשר לכיעורן של הנעליים. לאור כל האמור לעיל, קבעה הפוסקת כי עיצוב הנעליים של CROCS אינו בעל תפקיד אסתטי ממשי על פי הלכת “אלפא אינטוטיט”, ולפיכך, משרכשו אופי מבחין כנדרש, כשירות הן לרישום כסימן מסחר.

המשמעות כעת היא שלנעלי קרוקס שנרשמו כסימן מסחר תהיינה הגנה ארוכה יותר (בתנאי שתחודש כל 10 שנים) ושונה יותר מאשר הגנת מדגם רשום.
בקשה לרישום סימני מסחר, מספר 212302, ו- 212303
(סימני מסחר תלת מימדיים)
אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקי בתחום
www.sivan-law.com