
יוסי סיוון ושות' הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד'. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד'.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו"ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2026/07/פרסום-בכלכליסט.png
939
952
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2026-07-02 14:44:132026-07-02 14:51:53פרסום בעיתון כלכליסט : "רשת רמי לוי וחברה של בתו יפצו את בעלת המותג BHPC ב- 3 מיליון ש"ח (7.6.2023)
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2026/07/תמונה-לכתבה-גלובס.png
783
1455
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2026-07-02 14:35:192026-07-02 14:51:00פרסום בעיתון גלובס : "ביהמ"ש בפסיקה חריגה: לדירקטורים יש אחריות אישית על הפרת סימן מסחר" (2.6.2026)
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2026/06/bhpc-store.png
551
1023
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2026-06-18 22:37:012026-06-20 19:18:33מסך הברזל הורם: פסק דין תקדימי מטיל אחריות אישית על דירקטורים בגין הפרת סימני מסחר ופוסק פיצוי על בסיס רווח גולמי מלא
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2025/08/בית-המשפט-העליון.png
246
596
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2025-08-19 17:07:202025-08-19 17:13:42בשורה חשובה בתחום הפרת סימני מסחר – בית המשפט העליון דחה את הערעור בעניין לייפסטייל נ' רמי לוי ואח', ופסק הדין נשאר על כנו
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2023/06/Fashion-Store.jpg
1184
2000
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2023-06-18 16:37:322026-07-23 13:13:44זכייה של משרדנו בפיצוי מהגבוהים ביותר בתחום הפרת סימני מסחר בישראל
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2021/05/rap.jpg
1125
2000
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2021-05-29 17:04:582023-06-18 16:52:43זכייה של משרדנו בהליך התנגדות לסימן מסחר : האם יש חשש להטעיה בין EZPUT ל- EZ ?
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2017/05/Logo-WTR.png
170
200
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2017-05-28 14:16:352017-05-28 14:19:47משרדנו דורג על ידי World Trademark Review כמשרד מומלץ המומחה בסימני מסחר
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2017/04/emea_leading_firm_2017.jpg
214
148
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2017-04-12 18:57:192019-02-20 12:36:02משרדנו דורג על ידי LEGAL 500 כמשרד מוביל בתיקי קניין רוחני
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2017/03/diamomd.jpg
360
640
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2017-03-23 12:41:172019-09-22 15:07:57זכייה של משרדנו בהליך צו מניעה זמני בסימני מסחר
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2013/12/bigstock-Trademark-Chrome-Sign-47809709.jpg
5100
5100
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2016-02-23 13:39:542017-03-26 15:20:08זכייה של משרדנו בהליך בקשה להפקדת ערובה ברשם סימני המסחר
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2016/02/bigstock-modern-fashion-shop-storefront-80349074.jpg
1633
2450
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2016-01-01 14:55:152026-07-23 13:13:45עו"ד יוסי סיוון בכלכליסט: רוצים להביא מותג בינלאומי חדש לישראל? כך עושים זאת שלב אחר שלב
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2015/12/EBAY-LOGO.jpg
240
560
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2015-12-08 14:54:082016-02-23 13:33:27ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – האם מותר לשווק מוצרי קוסמטיקה ישראלים ב-EBAY למרות התנגדות היצרן?
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2015/11/bigstock-Import-Global-Trade-81372266.jpg
1161
1600
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2015-11-08 13:02:492016-02-23 13:34:06ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – יבוא מקביל – האם מותר לייבא עגלות תינוקות ללא מספר סידורי של היצרן?
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2014/02/twitter-292994_1280.jpg
853
1280
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2014-02-02 17:26:482016-08-04 11:03:45על מה חשוב להגן באפליקציה שלכם? מאת עו"ד יוסי סיוון – פורטל היזמות Startisrael
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2014/02/calcalist.jpg
199
254
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2014-01-25 23:59:292015-07-26 17:42:43עו"ד סיוון מתראיין באתר כלכליסט אודות הגנה על מותגי אופנה
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2014/02/calcalist.jpg
199
254
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2013-05-28 00:10:412014-02-20 23:57:04עו"ד סיוון מתראיין לעיתון כלכליסט בכתבה בנושא הגנה על מוצרים תעשייתיים
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2014/02/DEMARKER.jpg
151
333
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2011-10-27 00:12:572014-02-25 22:44:46כתבה באתר דה מרקר "סימן מסחר רשום לא תמיד יעניק לכם זכויות בלעדיות" ᅠᅠ
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2011/06/brand.gif
200
200
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2011-06-20 06:54:102015-12-31 12:38:37ביהמ"ש המחוזי דחה בקשה לביטול היתר המצאה בתביעה שהוגשה על ידי חברת גיטה בגס נ' PHILIPS AVENT
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
0
0
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2011-06-20 06:40:202019-03-25 15:05:191.3.2010 עו"ד יוסי סיוון מונה לכונס נכסים בתיק סודות מסחריים בעל פרופיל גבוה
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2026/07/פרסום-בכלכליסט.png
939
952
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2026-07-02 14:44:132026-07-02 14:51:53פרסום בעיתון כלכליסט : "רשת רמי לוי וחברה של בתו יפצו את בעלת המותג BHPC ב- 3 מיליון ש"ח (7.6.2023)
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2026/07/תמונה-לכתבה-גלובס.png
783
1455
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2026-07-02 14:35:192026-07-02 14:51:00פרסום בעיתון גלובס : "ביהמ"ש בפסיקה חריגה: לדירקטורים יש אחריות אישית על הפרת סימן מסחר" (2.6.2026)
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2026/06/bhpc-store.png
551
1023
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2026-06-18 22:37:012026-06-20 19:18:33מסך הברזל הורם: פסק דין תקדימי מטיל אחריות אישית על דירקטורים בגין הפרת סימני מסחר ופוסק פיצוי על בסיס רווח גולמי מלא
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2025/08/בית-המשפט-העליון.png
246
596
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2025-08-19 17:07:202025-08-19 17:13:42בשורה חשובה בתחום הפרת סימני מסחר – בית המשפט העליון דחה את הערעור בעניין לייפסטייל נ' רמי לוי ואח', ופסק הדין נשאר על כנו
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2023/06/Fashion-Store.jpg
1184
2000
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2023-06-18 16:37:322026-07-23 13:13:44זכייה של משרדנו בפיצוי מהגבוהים ביותר בתחום הפרת סימני מסחר בישראל
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2021/05/rap.jpg
1125
2000
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2021-05-29 17:04:582023-06-18 16:52:43זכייה של משרדנו בהליך התנגדות לסימן מסחר : האם יש חשש להטעיה בין EZPUT ל- EZ ?
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2017/05/Logo-WTR.png
170
200
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2017-05-28 14:16:352017-05-28 14:19:47משרדנו דורג על ידי World Trademark Review כמשרד מומלץ המומחה בסימני מסחר
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2017/04/emea_leading_firm_2017.jpg
214
148
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2017-04-12 18:57:192019-02-20 12:36:02משרדנו דורג על ידי LEGAL 500 כמשרד מוביל בתיקי קניין רוחני
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2017/03/diamomd.jpg
360
640
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2017-03-23 12:41:172019-09-22 15:07:57זכייה של משרדנו בהליך צו מניעה זמני בסימני מסחר
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2013/12/bigstock-Trademark-Chrome-Sign-47809709.jpg
5100
5100
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2016-02-23 13:39:542017-03-26 15:20:08זכייה של משרדנו בהליך בקשה להפקדת ערובה ברשם סימני המסחר
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2016/02/bigstock-modern-fashion-shop-storefront-80349074.jpg
1633
2450
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2016-01-01 14:55:152026-07-23 13:13:45עו"ד יוסי סיוון בכלכליסט: רוצים להביא מותג בינלאומי חדש לישראל? כך עושים זאת שלב אחר שלב
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2015/12/EBAY-LOGO.jpg
240
560
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2015-12-08 14:54:082016-02-23 13:33:27ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – האם מותר לשווק מוצרי קוסמטיקה ישראלים ב-EBAY למרות התנגדות היצרן?
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2015/11/bigstock-Import-Global-Trade-81372266.jpg
1161
1600
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2015-11-08 13:02:492016-02-23 13:34:06ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – יבוא מקביל – האם מותר לייבא עגלות תינוקות ללא מספר סידורי של היצרן?
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2014/02/twitter-292994_1280.jpg
853
1280
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2014-02-02 17:26:482016-08-04 11:03:45על מה חשוב להגן באפליקציה שלכם? מאת עו"ד יוסי סיוון – פורטל היזמות Startisrael
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2014/02/calcalist.jpg
199
254
Yossi Sivan Law Firm
https://www.sivan-law.com/wp-content/uploads/2020/10/final-logo-black-01.jpg
Yossi Sivan Law Firm2014-01-25 23:59:292015-07-26 17:42:43עו"ד סיוון מתראיין באתר כלכליסט אודות הגנה על מותגי אופנהזכייה של משרדנו בהליך צו מניעה זמני בסימני מסחר
/תחת ברירת מחדל, חיקויים מסחריים, סימני מסחר, פרסומים, קניין רוחנימשרדנו זכה לאחרונה בהחלטה חשובה במסגרת בקשה לצו מניעה זמני, שהוגשה נגד לקוחות המשרד בתחום הערכת יהלומים. להלן תמצית הרקע, טענות הצדדים והחלטת בית המשפט, כפי שמופיעים בהחלטה:
רקע
המבקשים, המנהלים מעבדה גמולוגית המספקת שירותי הערכה, ניתוח ודירוג ליהלומים תחת הסימן IGL הגישו בקשה לצו מניעה זמני נגד המשיבים, המספקים שירותי הערכה ניתוח ודירוג יהלומים תחת הסימן CGL.
במסגרת הבקשה לצו מניעה טענו המבקשים, כי שימוש המשיבים בשם CGL עולה כדי הפרת סימן מסחר רשום IGL וכי המשיבים מנצלים לרעה את המוניטין של המבקשים, תוך שהם מטעים את ציבור הלקוחות באמצעות עיצוב דומה, אותיות דומות, לוגו עגול בצבעים זהים וכיתוב דומה.
המשיבים טענו באמצעות משרדנו, כי אין כל ממש בבקשה לצו מניעה זמני וכל תכליתה נועדה לסכל את הצלחתם המסחרית. כן טענו המשיבים, כי השימוש באותיות IGL הינו נפוץ ואוניברסלי וכי מעבדות רבות בעולם עושות שימוש באותיות אלו וכי אין מדובר בפרי יצירתם של המבקשים.
יתרה מכך, טענו המשיבים, כי מעבדות רבות בישראל ובעולם עושות שימוש במבנה הכללי של ראשי תיבות עם האותיות G ו- L ביחד עם לוגו דמוי חותמת מעגלית ולפיכך אין מדובר בשימוש הייחודי למבקשים דווקא.
עוד טענו המשיבים, כי הם מספקים שירותי הערכת יהלומים ואבני חן מקצועיים בעיקר לסוחרי יהלומים. זהו קהל מתוחכם המכיר היטב את החברות העוסקות בתחום ויודע להבחין היטב בין השירותים שמספקים המבקשים לבין שירותי המשיבים, קרי הערכות מקצועיות מתועדות התעודות חתומות ובעזרים מקצועיים (חותמת SEAL), העטופים בסימנים המעוצבים על ידי הצדדים, על כן אין חשש להטעיה בין הסימנים השונים. בפרט נכון הדבר שעה שמדובר ביהלומים שנחשבים לטובין יקרים ביותר, ומחייבים בדיקה דקדקנית.
עוד טענו המשיבים כי המשיב 2 הוא בעל מוניטין של 40 שנה בהערכת יהלומים, וכי אין סיכוי שסוחר יהלומים יגיע לפתח המעבדה שהוא מפעיל ויסבור בטעות, כי מדובר בעסק של המבקשים, שהם דמויות בלתי מוכרות וחסרי מוניטין בתחום.
המשיבים טענו והסבירו כי אין דמיון מטעה בין הסימנים, על פי המבחנים המקובלים בפסיקת בתי המשפט, קרי מבחן החוזי, מבחן הצליל, ומבחן קהל הלקוחות וסוג הלקוחות.
מבחינת קהל הלקוחות וסוג הסחורות טענו המשיבים, כי קיים הבדל במובן שלקוחות המשיבים הינם בעיקר סוחרים מקצועיים שמבקשים לקבל הערכות מקצועיות ליהלומים המיובאים על ידם מרחבי העולם ועל כן אין חשש להטעיה. המשיבים אף טענו כי אין כל דמיון מטעה בתעודות או בחומרים השיווקיים.
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז
מכיוון שמדובר בסימנים שאינם זהים קבע בית המשפט המחוזי כי חל מבחן ההטעיה, קרי בחינה האם הסימן דומה לסימן הזכאי להגנה, עד כדי קיומו של חשש סביר להטעיה.
בית המשפט המחוזי סקר את שלושת מבחני העזר להכרעה באם קיים דמיון מטעה שיש בו להוות הפרה של סימן רשום: המבחן הראשון הוא מבחן המראה והצליל – עניינו השוואת החזות והצליל של שני הסימנים, בכדי לבחון את הדמיון שביניהם.
המבחן השני הוא מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות – עיינו עוסק בהשפעת סוג המוצרים ומידת הסכנה להטעיה וכן שוק הלקוחות אליהם פונה סוג המוצרים והשפעת זהותם של הלקוחות על הסיכוי להטעיה.
המבחן השלישי הוא מבחן כללי באשר לנסיבות העניין – זהו "מבחן כוללני, בלתי מסוים, שבמסגרתו נשקלות שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה, אשר לא נכללו במסגרת המבחנים הקודמים".
בית המשפט המחוזי ערך השוואה חזותית של סימני הצדדים המובאים כאן להתרשמות:
סימן המבקשים

סימן המשיבים

בית המשפט המחוזי מצא, כי חרף הדמיון הלכאורי בעצם הצורה העגולה שמסמנת חותמת, קיימים הבדלים של ממש בעיטורים המרכיבים את הלוגו, אשר מצטרפים ליתר ההבדלים באותיות ובכיתוב וקבע, כי כל אלה שוללים אפשרות סבירה של הטעייה חזותית בין הסימן הרשום לבין סימן CGL.
מבחינת סוג הסחורות וחוג הלקוחות קיבל בית המשפטי המחוזי את עמדת המשיבים, כי שירותי הערכת יהלומים ואבני חן הינם שירותים המבוססים על קריטריונים מקצועיים, שכוללים בחינה קפדנית של מעבדה, עריכת דו"ח, הערכה ולבסוף הנפקת תעודה מתאימה. סוג שירותים זה אינו נעשה כדבר שבשגרה והוא יתלווה על פי רוב לרכישה של אבנים יקרות בהיקף כספי נכבד. אין מדובר ב"מוצר מדף", אלא במוצר ייחודי שמופנה לקהל לקוחות מתוחכם, דבר שמפחית את החשש להטעיה.
מבחינת יתר נסיבות העניין, בית המשפט המחוזי התרשם, כי המשיבים הינם גורמים ותיקים ומוכרים בתחום היהלומים וכי נסיבות אלו אינן תומכות בקיומה של הטעייה באשר לסימן הרשום מצד המשיבים וממילא אינן תומכות בטענה הכלית לפיה המשיבים "רוכבים" על גב המוניטין שיצרו לעצמם המבקשים בפרק הזמן הקצר יחסית בו הם פועלים בשוק אבני החן והיהלומים.
בית המשפט המחוזי אף נשען על סימני מסחר רבים שצורפו על ידי המשיבים, אשר הסימן שלהם מורכב ממבנה של חותמת מעגלית, כיתוב בשלוש אותיות רישיות באנגלית וכיתוב נילווה לצד או מתחת הצירוף של האותיות והלוגו. מטבע הדברים, וכיאה למוצרים של אבני חן, שילוב הצבעים באותם הסימנים והאותיות נעשה בזהוב, בשחור ובכחול, צבעים המסמלים יוקרה.
בית המשפט המחוזי אף קיבל את עמדת המשיבים, כי ראשי התיבות שבסימן המבקשים IGL מסמלים את המילים INTERNATIONAL GEMOLOGICAL ו- LABORATORY וכי מדובר בשמות גנריים שעל פי רוב נהנים מהגנה פחותה בהשוואה לשמות שרירותיים.
בנסיבות אלו קבע בית המשפט המחוזי, כי הסימן הרשום של המבקשים הוא בעל אופי מבחין מולד חלש, וכי המבקשים לא הציגו כל ראיות משמעותיות המלמדות כי לסימן הרשום אופי מבחין נרכש, קרי שציבור הצרכנים כבר מקשר בינו לבין השירותים שמספקת המבקשת.
לסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי, כי המבחן המשולש אינו תומך בקיומה של הטעייה.
גם בכל הנוגע לעילת גניבת עין דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקשים וקבע, כי אין חשש להטעיה וכי המבקשים לא הוכיחו מוניטין.
גם מבחינת שיקולי מאזן הנוחות קבע בית המשפט המחוזי, כי לא שוכנע שהשימוש בסימן CGL גורם לנזק בלתי הפיך או לנזק חמור למבקשים.
לסיכומו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לצו מניעה זמני וחייב את המבקשים בשכ"ט עו"ד ב"כ המשיבים בסך של 9,500 ₪.
הבהרה: אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי, מדובר במאמר התרשמותי בלבד ומומלץ להיוועץ עם עו"ד
האם צלם שהופרה זכותו לקרדיט זכאי לפיצוי כספי מבלי שהוכיח נזק?
/תחת זכויות יוצרים, קניין רוחניהזכות לקרדיט בצילום: בית המשפט המחוזי בנצרת דן לאחרונה בשאלה האם צלם שהופרה הזכות לקרדיט שלו בצילום זכאי לפיצוי כספי אף אם לא הוכח נזק.
להלן עובדות המקרה:
אפרים שריר הינו צלם במקצועו. ביום 21.2.2007, במסגרת עבודתו כצלם בעיתון "ידיעות אחרונות", צילם שריר את התמונה, אשר בה נראה שר הביטחון דאז מר עמיר פרץ, מביט על תרגיל צבאי דרך משקפת סגורה (להלן: "התמונה").
חברת נירית זרעים בע"מ, שכרה את שירותיה של חברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית בע"מ, על מנת ליצור מודעת פרסום בו מופיעה התמונה.
ביום 15.7.2014 פורסמה בעיתון "הארץ" מודעה, הכוללת את התמונה וכן כיתוב 'קופירייט', ללא אזכור שמו של הצלם. לשון הכיתוב: "מה שהוא ראה עם משקפת סגורה, לא ראיתם עם עיניים פקוחות. נירית זרעים, נתיב העשרה".
שריר הגיש תביעה לבית המשפט השלום תביעה נגד חברת נירים זרעים ונגד חברת הפרסום ערמוני בגין הפרת זכות יוצרים ובגין הפרת הזכות המוסרית, אשר במסגרתה עתר לפיצוי כספי בסך של 25,000 ₪.
לטענת שריר התמונה נחתכה לצורך הפרסום, הן בכך שלדבריו ניתן לתמונה מסר פוליטי ששריר אינו מזדהה איתו והן בכך שלא ניתן לו "קרדיט" על גב התמונה, כמי שצילם אותה.

זכויות יוצרים בצילום
טענות נירית ופרסום ערמוני:
נירית טענה כי רכשה, כדין, את זכות השימוש בתמונה מחברת AP, זאת באמצעות צד ג' שהינה חברת פרסום, היא פרסום ערמוני. עוד טענה נירית, כי לא ידעה שהתשלום עבור זכות השימוש בתמונה אינו כולל את גם את הזכות המוסרית, ולכן, בנסיבות אלה, היא חוסה תחת הגנת המפר התמים הקבועה בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים.
לחילופין, טענה נירית, כי עומדת לה הגנת שימוש הוגן, שכן לטענתה לא היה במודעה מסר פוליטי אלא הבעת הערכה לשר הביטחון דאז מר עמיר פרץ, על תרומתו למערכת "כיפת ברזל" ללא מטרות רווח או שיקולים מסחריים.
פרסום ערמוני טענה כי רכישת הזכויות נעשתה במקצועיות, בתום לב וכפי הנהוג והמקובל בענף זה. היא הכחישה כי נעשה שינוי או עיוות בתמונה. לעניין מתן הקרדיט טענה כי לא קיימת חובה בדין, בהסכם או בנוהג לציין את שם הצלם במסגרת מודעת פרסום, זאת בשונה מכתבה שהיא מערכתית. מכיוון שאין חובה, הרי שפרסום התמונה ללא ייחוס, אינו מהווה הפרה.
ביום 4.7.2016 דחה בית משפט השלום את התביעה וקבע כי יסוד הראיות שהובאו בפניו, כי נירית וערמוני לא ערכו כל שינוי בתמונה, כולל החיתוך שנעשה על ידי חברת AP. נקבע כי שריר לא הוכיח כי החיתוך נעשה על ידי נירית וערמוני, שהוכיחו כי רכשו את התמונה חתוכה בדיוק באופן שבו פורסמה.
בית המשפט אף דחה את טענת שריר בדבר מסר פוליטי כלשהו העולה מן הפרסום וקבע גם לעניין זה, כי שריר לא עמד בנטל להוכחת טענתו.
לגבי הזכות המוסרית קבע בית משפט השלום, כי גם אם קיימת דרישה כלשהי ליתן "קרדיט" לצלם, הרי שבנסיבות המקרה, לאור מבחן הסבירות, הוא אינו רואה בפועלה של נירים כהפרה של הזכות המוסרית (סעיף 39 לפסק דין קמא), בין היתר, משום הנוהג בתחום ולאור ההיקף המוגבל שבו נעשה במקרה זה השימוש בתמונה.
ערעור לבית המשפט המחוזי
שריר הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המחוזי קבע כי, אין מנוס מהקביעה, כי נירים הפרה את זכות הייחוס החוסה תחת הזכות המוסרית בכך שלא ניתן קרדיט לצלם.
יחד עם זאת, בכל הנוגע לשאלה האם בנסיבות כאן בהן הופרה זכותו המוסרית של הצלם, יש לחייב את המפר בתשלום פיצוי, קבע בית המשפט כי חרף ההפרה, אין מקום לחיוב בפיצוי כלשהו וזאת בהתחשב בעובדה כי שריר לא טען וגם לא הוכיח כל נזק אשר נגרם לו כתוצאה מפרסום זה.
בעניין זה נקבעו הדברים הבאים:
"בחינת השיקולים השונים המפורטים בסעיף 56(ב) לחוק, מובילה למסקנה כי אין מקום לפסוק לטובת המערער פיצוי כלשהו (ראו לעניין שאלת הפיצוי ללא הוכחת נזק ע"א (ת"א) 1195/08 עוזי קרן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ [פורסם בנבו] (24.11.08); רע"א 8626/13 יוסף טאובר (תבור) נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ [פורסם בנבו] (5.5.14)).
עיון בחוק ובפסיקת בתי המשפט מלמד כי לבית המשפט מרחב הכרעה הכולל שיקולים שונים, חלקם מפורטים בחוק עצמו. במקרה שבו לא נגרם נזק, רשאי בית המשפט לפצות, אולם כמובן שהפיצוי אינו צריך להעשיר את התובע שלא כדין על חשבון המפר, הכל תלוי, כמובן, בנסיבות כל מקרה ומקרה (ע"א 1007/10 מזל כהן נ' יאיר מדינה ואח' [פורסם בנבו] (17.2.2013))."
בכל הנוגע לנימוקים המצדיקים הימנעות מפסיקת פיצוי נפסקו הדברים הבאים:
"ראשית, המערער לא טען לנזק כלשהו ואף בחינת הראיות אשר הובאו בפני בית המשפט קמא מלמדת כי לא הוכח נזק ממשי כלשהו בפני בית המשפט. שנית, הוכח בפני בית המשפט קמא כי עסקינן בפרסום אחד ויחיד. בנוסף, המשיבה 1 טענה כי לא ביקשה לעצמה כל ריווח מן הפרסום ואף לא נבע לה רווח כלשהו כתוצאה מן הפרסום וטענתה זו לא נסתרה. ועוד, בין המערער למשיבות אין מערכת יחסים כלשהי והאירוע הנדון כאן הוא אירוע בודד הנוגע למערער ולמשיבות.
לטעמים אלו שהובאו, יש להוסיף את העובדה כי התמונה נרכשה על ידי המשיבות, כדין, ולא מצאתי כי הוכח שהשימוש בתמונה נעשה בחוסר תום לב."
בסופו של דבר קבע בית המשפט המחוזי, כי נירים ופרסום ערמוני אכן הפרו את הזכות המוסרית של הצלם בכך שפרסמו את התמונה במסגרת מודעת הפרסומת מיום 14.7.14, בלא שצויין שמו של הצלם כיוצר התמונה. עם זאת, בית המשפט לא מצא כי יש לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בלא הוכחת נזק.
מסקנה: הפרת הזכות המוסרית אינה מזכה בפיצוי אוטומטי ללא הוכחת נזק והדברים תלויים בנסיבותיו של כל מקרה לגופו.
אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.
יש לכם שאלה בנושא זכויות יוצרים בצילומים? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ
4 טיפים חשובים על איך להגן על ה UX\UI שבאפליקציה שלכם מפני העתקה
/תחת אפליקציות, זכויות יוצרים, סימני מסחר, קניין רוחניבכל אפליקציה ישנם שני אלמנטים חשובים, שיקבעו את גורלה, קרי, האם האפליקציה שלכם תקצור הצלחה ותניב אלפי או מיליוני הורדות, או שהיא תיזנח ב"מחסני" חנות האפליקציות, העמוסה במיליוני אפליקציות של יזמים מכל רחבי העולם (ליתר דיוק 2,200,000 אפליקציות בגוגל פליי ו- 2,000,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, לפי סטטיסטיקה לשנת 2016 באתר סטטיסטה) .
האלמנט הראשון הוא ה- UI User Interface)) ובעברית ממְשַׁק מִשְׁתַּמֵּש. מממשק המשתמש הינו המערכת בה עושה המשתמש שימוש כדי להפעיל את האפליקציה. ממשק המשתמש כולל את אופן העיצוב, אופן ההפעלה, התצוגה הויזואלית, מהירות ההפעלה וכד'. ממשק המשתמש מורכב ממסכים, לחצנים ותצוגות ויזואליות, שבהם מנווט המשתמש את דרכו באפליקציה.
האלמנט השני הינו UX ( User Experience) ובעברית "חווית המשתמש". חווית המשתמש הינה החוויה והרושם של המשתמש, כאשר הוא מפעיל את ממשק המשתמש באפליקציה. כלומר, האם המשתמש מצליח להפעיל את האפליקציה בקלות ובמהירות? האם המשתמש נהנה מייחודיות העיצוב ומהויזואליות של האפליקציה? האם השימוש מותיר בו חוויה הממריצה או מעודדת אותו לעשות שימוש באפליקציה או מותירה בו טעם רע? חווית המשתמש הפכה בשנים האחרונות לאחד המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח אפליקציות (Critical Success Factor)
פיתחתם אפליקציה מבריקה, והצלחתם ליצור ממשק משתמש ייחודי בעל לחצנים אטרקטיביים, אופן הפעלה קל ומהיר ועיצוב מושך את העין, שילמתם עשרות או מאות אלפי שקלים לחברה לפיתוח אפליקציות ולמעצבים מוכשרים והגעתם לשלב שבו האפליקציה כמעט מוכנה להעלאה לחנות האפליקציות.
אתם בטח שואלים את עצמכם איך תוכלו להגן על חווית המשתמש וממשק המשתמש הייחודיים באפליקציה שלכם מפני העתקה? איך תוכלו למנוע מצב שבו תקופה קצרה לאחר השקת האפליקציה מתחרה שלכם פשוט יעתיק את הממשק וישיק אותו על אפליקציה משלו תחת שם אחר או זהות אחרת? במאמר זה נציג בפניכם אילו כלים משפטיים עומדים לרשותכם כדי לזכות בבלעדיות בממשק המשתמש שלכם.
פטנטים
פטנט מגן על האלמנט הפונקציונאלי שבממשק האפליקציה. פטנט רשום יעניק לכם זכות למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש באמצאה שלכם. הגנה על ממשק המשתמש באמצעות רישום פטנט אפשרית, אולם במקרים חריגים בלבד.
בפברואר 2016 בית המשפט המחוזי בארה"ב קבע, כי פטנט ה- slide-to-unlock של חברת אפל אינו תקף שכן מדור במנגנון ברור מאליו ועל כן לא ניתן לאכוף אותו כנגד חברת סמסונג שעשתה שימוש במנגנון דומה. בהחלטה זו הפך בית המשפט החלטה קודמת בה נפסקו לטובת אפל פיצויים בסך של 120 מיליון דולר.
על רקע הקושי הקיים ברחבי העולם בהגנה על ממשק משתמש כפטנט, נראה כי הגנה זו בעייתית ובדרך כלל אינה מתאימה לתעשיית האפליקציות. נזכיר כי מדובר גם במסלול יקר ולעיתים אף לא יעיל.
הגנת זכויות יוצרים – הגנה יעילה על מסכים, אך מוגבלת
חוק זכות יוצרים בישראל וכן דיני זכויות יוצרים מסביב לעולם מאפשרים הגנה על יצירה מקורית כגון יצירה אומנותית, יצירה ספרותית, איורים וכד'. לכן האפשרות הראשונה והיעילה ביותר מבחינתכם הינה לבחון אפשרות הגנה על ממשק המשתמש שלכם באמצעות זכויות יוצרים. ניתן לראות במסכי המשתמש כיצירה אומנותית הניתנת להגנה ואולם בכפוף לכך שמדובר בעיצוב מקורי.
במידה ואתם מעוניינים בהפצה בינלאומית של האפליקציה שלכם, מומלץ לבחון את האפשרות להגן על ממשק המשתמש שלכם באמצעות רישום זכויות יוצרים בחו"ל.
היתרונות בהגנה על ממשק המשתמש באמצעות הגנת זכויות יוצרים הינן : ראשית, מדובר בהגנה יעילה ומיידית. באופן כללי, הממשק יהיה מוגן בזכויות יוצרים (הגנה חלקית בלבד) החל מהעלאתו לחנות האפליקציות, אף מבלי שתצטרכו לרשום זכויות יוצרים באופן אקטיבי במשרד המשפטים בארה"ב.
שנית, מדובר בהגנה אטרקטיבית מבחינת העלות, שכן גם אם תחליטו לחזק את ההגנה המשפטית ולזכות ביתרונות העצומים שמקנה לכם רישום זכויות מסודר במשרד המשפטים בארה"ב, הרי שמדובר בפעולה זולה באופן משמעותי מרישום פטנט.
על מנת לנקוט בהליך משפטי אפקטיבי תצטרכו להוכיח, כי המתחרה העתיק חלקים משמעותיים מהאלמנטים העיצוביים שבממשק המשתמש שלכם. יחד עם זאת, יש לזכור כי לעיתים המתחרה שלכם יכול להעתיק חלקים ספורים ולבצע שינויים עיצוביים ספציפיים בלבד ובכך להתחמק מאחריות.
רישום זכויות יוצרים בארה"ב למשל יעניק לכם יתרונות משמעותיים, כגון: יכולת טובה יותר בניהול הליכים משפטיים נגד מפרים וקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק ושכר טרחת עורכי דין. חשוב לציין, כי בהעדר רישום זכויות יוצרים בארה"ב תהיו חייבים להוכיח את הנזק שנגרם לכם בפועל, מלאכה קשה ביותר לעיתים בלתי אפשרית.
לכן רישום זכויות יוצרים על ממשקי אפליקציה הינו מסלול מומלץ בדרך כלל.
סימני מסחר: הגנה חזקה לאייקונים, לוגו ושמות
דיני סימני מסחר נועדו לאפשר לכם לקבל בלעדיות על שם או סימן מסחרי מסוים בכדי להגן על המוניטין שלכם בשירות או במוצר מסוים. באמצעות רישום סימן מסחר תוכלו להגן על מילים, לוגו, צלילים ובמקרים מסוימים גם על אלמנטים עיצוביים ייחודיים המזוהים עמכם.
במידה ותצליחו לרשום סימן מסחר על לוגו או שם מסחרי כלשהו תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם או בלוגו המסחרי או בכל סימן הדומה לו עד כדי הטעייה.
האם ניתן להגן על אלמנטים כלשהם מממשק המשתמש באמצעות סימני המסחר?
על מנת לזכות בבלעדיות בממשק משתמש עליכם לעמוד במספר תנאים:
- שממשק המשתמש יכיל רכיב עיצובי ייחודי בעל אופי מבחין, כלומר שניתן יהיה לזהותו ולאבחן אותו מרכיבים של המתחרים;
- שהממשק ישמש הלכה למעשה כסימן מסחרי שלכם ויזוהה על ידי המשתמשים כסימן המסחרי שלכם;
- במידה והנכם עומדים בכל התנאים תצטרכו להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה הרלוונטית;
- במידה ותזכו לקבל תעודת רישום סימן מסחר תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בממשק העיצובי הרשום
שלא כמו זכויות יוצרים, בסימני מסחר אינכם צריכים להוכיח העתקה של האלמנט העיצובי אלא כל שתצטרכו להראות הוא, כי העיצוב הייחודי של המתחרה שלכם דומה עד כדי הטעייה לעיצוב הייחודי שלכם שנרשם כסימן מסחרי. ההגנה של סימן מסחר תקפה ל- 10 שנים וניתן לחדש את הרישום מידי תקופה.
ברחבי העולם נרשמו סימני מסחר רבים על אלמנטים עיצוביים. כך למשל האייקונים הבאים המשמשים כסימן הזהות של האפליקציות נרשמו כסימני מסחר ברחבי העולם. סימני מסחר אלו מאפשרים לבעליהם למנוע מהמתחרים מלעשות שימוש באייקונים זהים או דומים עד כדי הטעייה.
אייקון המספרים של אפל – נרשם כסימן מסחר
![]()
אייקון המעטפה של גוגל – נרשם כסימן מסחר

אייקון גוגל+ – נרשם כסימן מסחר
![]()
האייקון של פייסבוק – נרשם כסימן מסחר

אפליקציית אינסטגראם הידועה למשל, אף החלה לאכוף את זכויותיה לא רק כלפי אפליקציות שעושות שימוש ברכיב "גראם" המזוהה עימה, אלא גם כלפי אפליקציות העושות שימוש בעיצובים הדומים לממשקים שלה.
האייקון של אינסטגראם:
![]()
דוגמא מובהקת לחשיבות רישום סימן המסחר על אייקון באפליקציות הינה ניסיונה הכושל של חברת אפל לרשום סימן מסחר על אייקון המוזיקה בצבע כתום המורכב משני תווים מחוברים יחדיו על רקע כתום. רשם סימני המסחר בארה"ב דחה את בקשת אפל לרישום סימן מסחר עבור אייקון זה על סמך הטענה, כי קיים חשש להטעיה עם אייקון אחר של חברת מייספייס, גם הוא אייקון של שני תווים בצבע כתום שנרשם כסימן מסחר.
האייקון של אפל:

הסימן הרשום של חברת מייספייס:

כפי שניתן להתרשם ממקרה אפל, הבעלות בסימן מסחר רשום המעוצב בסגנון וצבע מסוים על מרכיב עיצובי כגון האייקון שהינו דלת הכניסה לכל אפליקציה וחלק בלתי נפרד מחוויית המשתמש, הינו חשוב ביותר ויכול להניב לבעליו יתרונות בעלי ערך כלכלי רב. יש להניח כי חברת אפל הציעה סכומי כסף נכבדים ביותר למייספייס תמורת השימוש באייקןו הנחשק אולם בסופו של דבר, אפל זנחה את האייקון ובחרה באייקון אחר.
הגנת דיני המדגמים
מאחר וממשק משתמש מורכב מעיצובים ויזואליים שונים, יש לבחון האם ניתן יהיה לרשום את העיצוב הייחודי, ה- LOOK AND FEEL כמדגם ובכך להגן על הוויזואליות.
רישום מדגם יכול להעניק לכם הגנה על העיצוב הויזואלי של הממשק בכפוף לכך שמדובר בעיצוב חדשני שטרם פורסם. בארה"ב ניתן להגן על ממשק אפליקציה באמצעות רישום מדגם הנקרא PATENT DESIGN. בישראל ניתן להגיש בקשה למדגם בגין תצוגות מסך ואייקונים.
חשוב לציין, כי רישום מדגם כאמור יכול לספק כלי אכיפה אפקטיבי בפני כל מי שעושה שימוש בממשק הדומה לממשק שלכם וזאת אף מבלי שתצטרכו להוכיח כי המתחרה העתיק את הממשק מכם.
יחד עם זאת, חשב לזכור גם את החסרונות במסלול זה. למשל, לא תינתן הגנה למרכיבים הפונקציונאליים שבממשק, אלא רק למרכיבים העיצוביים הוויזואליים שלו. כמו כן, בישראל למשל יהיה צורך להאריך תוקף של מדגם ולשלם אגרות כל חמש שנים. תוקף ההגנה הוא ל-15 שנה בלבד כאשר בתום תקופה זו יפקע תוקף המדגם.
לסיכום:
ממשק המשתמש וחוויית המשתמש הינם מרכיבים חשובים להצלחתה של כל אפליקציה. במהלך הפיתוח ובטרם השקת האפליקציה מומלץ ביותר לבחון באמצעות עורך דין קניין רוחני הבקיא בתחום, מהן האפשרויות הטובות ביותר העומדות בפניכם להגן על ממשק המשתמש בצורה הטובה ביותר בכדי להגן על הייחודיות, הסגנון והויזואליות של האפליקציה.
אימוץ אסטרטגיית קניין רוחני בטרם השקת האפליקציה הינה מומלצת ביותר והיא עשויה להניב לכם יתרונות משמעותיים הן ככלי לקידום השקעה והן ככלי למאבק במתחרים.
יש לציין כי, לרישום זכויות בקניין רוחני יתרונות חשובים ביותר למי שמבקש לגייס השקעות מקרנות סיכון, חברות השקעה, אנג'לים ומשקיעים פרטיים מרחבי העולם. הצגת אישור לסימן מסחרי, למדגם או לזכויות יוצרים (ולו רק אישור להגשת בקשה) מקרינה רצינות ומקצועיות בפני משקיעים פוטנציאלים ואף יכולה לשדר מסר, כי הינכם מאמינים במיזם ובפוטנציאל שלו.
משקיעים רבים בוחנים לא רק את ההון האנושי של כל מיזם, אלא גם את היקף נכסי הקניין הרוחני הגלום בו. במקרים שבהם ניתן להבחין כי המיזם לא דאג להגן על זכויותיו ולסמן את הטריטוריה שלו בסביבה התחרותית, הדבר יכול לפגוע ברצונו של המשקיע לקחת סיכונים פיננסיים לאור החשש מהעתקה ומתחרות אגרסיבית.
רישום סימן מסחר על שם האפליקציה, על הלוגו או האייקון למשל, אף יאפשר לכם לנהל במשא ומתן על שווי הסימן המסחרי בנפרד ובכך להגדיל את השווי הפיננסי שבמיזם שלכם.
יוסי סיוון הינו עורך דין המתמחה בקניין רוחני ואפליקציות. פנו אלינו או התקשרו ל- 077-231-2126.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.



