יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.
בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות.
בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.
משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.
משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.
היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני
באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:
- זכויות יצרים סודות מסחריים הגנה על מותגים חוזים ועסקאות
- סימני מסחר חיקויים מסחריים פיתוח אפליקציות הקמת חברות
- פטנטים מדגמים דיני אינטרנט הסכמי שותפויות
פרסומים אודות משרדנו:
4 טיפים חשובים על איך להגן על ה UX\UI שבאפליקציה שלכם מפני העתקה
בכל אפליקציה ישנם שני אלמנטים חשובים, שיקבעו את גורלה, קרי, האם האפליקציה שלכם תקצור הצלחה ותניב אלפי או מיליוני הורדות, או שהיא תיזנח ב”מחסני” חנות האפליקציות, העמוסה במיליוני אפליקציות של יזמים מכל רחבי העולם (ליתר דיוק 2,200,000 אפליקציות בגוגל פליי ו- 2,000,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, לפי סטטיסטיקה לשנת 2016 באתר סטטיסטה) .
האלמנט הראשון הוא ה- UI User Interface)) ובעברית ממְשַׁק מִשְׁתַּמֵּש. מממשק המשתמש הינו המערכת בה עושה המשתמש שימוש כדי להפעיל את האפליקציה. ממשק המשתמש כולל את אופן העיצוב, אופן ההפעלה, התצוגה הויזואלית, מהירות ההפעלה וכד’. ממשק המשתמש מורכב ממסכים, לחצנים ותצוגות ויזואליות, שבהם מנווט המשתמש את דרכו באפליקציה.
האלמנט השני הינו UX ( User Experience) ובעברית “חווית המשתמש”. חווית המשתמש הינה החוויה והרושם של המשתמש, כאשר הוא מפעיל את ממשק המשתמש באפליקציה. כלומר, האם המשתמש מצליח להפעיל את האפליקציה בקלות ובמהירות? האם המשתמש נהנה מייחודיות העיצוב ומהויזואליות של האפליקציה? האם השימוש מותיר בו חוויה הממריצה או מעודדת אותו לעשות שימוש באפליקציה או מותירה בו טעם רע? חווית המשתמש הפכה בשנים האחרונות לאחד המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח אפליקציות (Critical Success Factor)
פיתחתם אפליקציה מבריקה, והצלחתם ליצור ממשק משתמש ייחודי בעל לחצנים אטרקטיביים, אופן הפעלה קל ומהיר ועיצוב מושך את העין, שילמתם עשרות או מאות אלפי שקלים לחברה לפיתוח אפליקציות ולמעצבים מוכשרים והגעתם לשלב שבו האפליקציה כמעט מוכנה להעלאה לחנות האפליקציות.
אתם בטח שואלים את עצמכם איך תוכלו להגן על חווית המשתמש וממשק המשתמש הייחודיים באפליקציה שלכם מפני העתקה? איך תוכלו למנוע מצב שבו תקופה קצרה לאחר השקת האפליקציה מתחרה שלכם פשוט יעתיק את הממשק וישיק אותו על אפליקציה משלו תחת שם אחר או זהות אחרת? במאמר זה נציג בפניכם אילו כלים משפטיים עומדים לרשותכם כדי לזכות בבלעדיות בממשק המשתמש שלכם.
פטנטים
פטנט מגן על האלמנט הפונקציונאלי שבממשק האפליקציה. פטנט רשום יעניק לכם זכות למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש באמצאה שלכם. הגנה על ממשק המשתמש באמצעות רישום פטנט אפשרית, אולם במקרים חריגים בלבד.
בפברואר 2016 בית המשפט המחוזי בארה”ב קבע, כי פטנט ה- slide-to-unlock של חברת אפל אינו תקף שכן מדור במנגנון ברור מאליו ועל כן לא ניתן לאכוף אותו כנגד חברת סמסונג שעשתה שימוש במנגנון דומה. בהחלטה זו הפך בית המשפט החלטה קודמת בה נפסקו לטובת אפל פיצויים בסך של 120 מיליון דולר.
על רקע הקושי הקיים ברחבי העולם בהגנה על ממשק משתמש כפטנט, נראה כי הגנה זו בעייתית ובדרך כלל אינה מתאימה לתעשיית האפליקציות. נזכיר כי מדובר גם במסלול יקר ולעיתים אף לא יעיל.
הגנת זכויות יוצרים – הגנה יעילה על מסכים, אך מוגבלת
חוק זכות יוצרים בישראל וכן דיני זכויות יוצרים מסביב לעולם מאפשרים הגנה על יצירה מקורית כגון יצירה אומנותית, יצירה ספרותית, איורים וכד’. לכן האפשרות הראשונה והיעילה ביותר מבחינתכם הינה לבחון אפשרות הגנה על ממשק המשתמש שלכם באמצעות זכויות יוצרים. ניתן לראות במסכי המשתמש כיצירה אומנותית הניתנת להגנה ואולם בכפוף לכך שמדובר בעיצוב מקורי.
במידה ואתם מעוניינים בהפצה בינלאומית של האפליקציה שלכם, מומלץ לבחון את האפשרות להגן על ממשק המשתמש שלכם באמצעות רישום זכויות יוצרים בחו”ל.
היתרונות בהגנה על ממשק המשתמש באמצעות הגנת זכויות יוצרים הינן : ראשית, מדובר בהגנה יעילה ומיידית. באופן כללי, הממשק יהיה מוגן בזכויות יוצרים (הגנה חלקית בלבד) החל מהעלאתו לחנות האפליקציות, אף מבלי שתצטרכו לרשום זכויות יוצרים באופן אקטיבי במשרד המשפטים בארה”ב.
שנית, מדובר בהגנה אטרקטיבית מבחינת העלות, שכן גם אם תחליטו לחזק את ההגנה המשפטית ולזכות ביתרונות העצומים שמקנה לכם רישום זכויות מסודר במשרד המשפטים בארה”ב, הרי שמדובר בפעולה זולה באופן משמעותי מרישום פטנט.
על מנת לנקוט בהליך משפטי אפקטיבי תצטרכו להוכיח, כי המתחרה העתיק חלקים משמעותיים מהאלמנטים העיצוביים שבממשק המשתמש שלכם. יחד עם זאת, יש לזכור כי לעיתים המתחרה שלכם יכול להעתיק חלקים ספורים ולבצע שינויים עיצוביים ספציפיים בלבד ובכך להתחמק מאחריות.
רישום זכויות יוצרים בארה”ב למשל יעניק לכם יתרונות משמעותיים, כגון: יכולת טובה יותר בניהול הליכים משפטיים נגד מפרים וקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק ושכר טרחת עורכי דין. חשוב לציין, כי בהעדר רישום זכויות יוצרים בארה”ב תהיו חייבים להוכיח את הנזק שנגרם לכם בפועל, מלאכה קשה ביותר לעיתים בלתי אפשרית.
לכן רישום זכויות יוצרים על ממשקי אפליקציה הינו מסלול מומלץ בדרך כלל.
סימני מסחר: הגנה חזקה לאייקונים, לוגו ושמות
דיני סימני מסחר נועדו לאפשר לכם לקבל בלעדיות על שם או סימן מסחרי מסוים בכדי להגן על המוניטין שלכם בשירות או במוצר מסוים. באמצעות רישום סימן מסחר תוכלו להגן על מילים, לוגו, צלילים ובמקרים מסוימים גם על אלמנטים עיצוביים ייחודיים המזוהים עמכם.
במידה ותצליחו לרשום סימן מסחר על לוגו או שם מסחרי כלשהו תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם או בלוגו המסחרי או בכל סימן הדומה לו עד כדי הטעייה.
האם ניתן להגן על אלמנטים כלשהם מממשק המשתמש באמצעות סימני המסחר?
על מנת לזכות בבלעדיות בממשק משתמש עליכם לעמוד במספר תנאים:
- שממשק המשתמש יכיל רכיב עיצובי ייחודי בעל אופי מבחין, כלומר שניתן יהיה לזהותו ולאבחן אותו מרכיבים של המתחרים;
- שהממשק ישמש הלכה למעשה כסימן מסחרי שלכם ויזוהה על ידי המשתמשים כסימן המסחרי שלכם;
- במידה והנכם עומדים בכל התנאים תצטרכו להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה הרלוונטית;
- במידה ותזכו לקבל תעודת רישום סימן מסחר תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בממשק העיצובי הרשום
שלא כמו זכויות יוצרים, בסימני מסחר אינכם צריכים להוכיח העתקה של האלמנט העיצובי אלא כל שתצטרכו להראות הוא, כי העיצוב הייחודי של המתחרה שלכם דומה עד כדי הטעייה לעיצוב הייחודי שלכם שנרשם כסימן מסחרי. ההגנה של סימן מסחר תקפה ל- 10 שנים וניתן לחדש את הרישום מידי תקופה.
ברחבי העולם נרשמו סימני מסחר רבים על אלמנטים עיצוביים. כך למשל האייקונים הבאים המשמשים כסימן הזהות של האפליקציות נרשמו כסימני מסחר ברחבי העולם. סימני מסחר אלו מאפשרים לבעליהם למנוע מהמתחרים מלעשות שימוש באייקונים זהים או דומים עד כדי הטעייה.
אייקון המספרים של אפל – נרשם כסימן מסחר
אייקון המעטפה של גוגל – נרשם כסימן מסחר
אייקון גוגל+ – נרשם כסימן מסחר
האייקון של פייסבוק – נרשם כסימן מסחר
אפליקציית אינסטגראם הידועה למשל, אף החלה לאכוף את זכויותיה לא רק כלפי אפליקציות שעושות שימוש ברכיב “גראם” המזוהה עימה, אלא גם כלפי אפליקציות העושות שימוש בעיצובים הדומים לממשקים שלה.
האייקון של אינסטגראם:
דוגמא מובהקת לחשיבות רישום סימן המסחר על אייקון באפליקציות הינה ניסיונה הכושל של חברת אפל לרשום סימן מסחר על אייקון המוזיקה בצבע כתום המורכב משני תווים מחוברים יחדיו על רקע כתום. רשם סימני המסחר בארה”ב דחה את בקשת אפל לרישום סימן מסחר עבור אייקון זה על סמך הטענה, כי קיים חשש להטעיה עם אייקון אחר של חברת מייספייס, גם הוא אייקון של שני תווים בצבע כתום שנרשם כסימן מסחר.
האייקון של אפל:
הסימן הרשום של חברת מייספייס:
כפי שניתן להתרשם ממקרה אפל, הבעלות בסימן מסחר רשום המעוצב בסגנון וצבע מסוים על מרכיב עיצובי כגון האייקון שהינו דלת הכניסה לכל אפליקציה וחלק בלתי נפרד מחוויית המשתמש, הינו חשוב ביותר ויכול להניב לבעליו יתרונות בעלי ערך כלכלי רב. יש להניח כי חברת אפל הציעה סכומי כסף נכבדים ביותר למייספייס תמורת השימוש באייקןו הנחשק אולם בסופו של דבר, אפל זנחה את האייקון ובחרה באייקון אחר.
הגנת דיני המדגמים
מאחר וממשק משתמש מורכב מעיצובים ויזואליים שונים, יש לבחון האם ניתן יהיה לרשום את העיצוב הייחודי, ה- LOOK AND FEEL כמדגם ובכך להגן על הוויזואליות.
רישום מדגם יכול להעניק לכם הגנה על העיצוב הויזואלי של הממשק בכפוף לכך שמדובר בעיצוב חדשני שטרם פורסם. בארה”ב ניתן להגן על ממשק אפליקציה באמצעות רישום מדגם הנקרא PATENT DESIGN. בישראל ניתן להגיש בקשה למדגם בגין תצוגות מסך ואייקונים.
חשוב לציין, כי רישום מדגם כאמור יכול לספק כלי אכיפה אפקטיבי בפני כל מי שעושה שימוש בממשק הדומה לממשק שלכם וזאת אף מבלי שתצטרכו להוכיח כי המתחרה העתיק את הממשק מכם.
יחד עם זאת, חשב לזכור גם את החסרונות במסלול זה. למשל, לא תינתן הגנה למרכיבים הפונקציונאליים שבממשק, אלא רק למרכיבים העיצוביים הוויזואליים שלו. כמו כן, בישראל למשל יהיה צורך להאריך תוקף של מדגם ולשלם אגרות כל חמש שנים. תוקף ההגנה הוא ל-15 שנה בלבד כאשר בתום תקופה זו יפקע תוקף המדגם.
לסיכום:
ממשק המשתמש וחוויית המשתמש הינם מרכיבים חשובים להצלחתה של כל אפליקציה. במהלך הפיתוח ובטרם השקת האפליקציה מומלץ ביותר לבחון באמצעות עורך דין קניין רוחני הבקיא בתחום, מהן האפשרויות הטובות ביותר העומדות בפניכם להגן על ממשק המשתמש בצורה הטובה ביותר בכדי להגן על הייחודיות, הסגנון והויזואליות של האפליקציה.
אימוץ אסטרטגיית קניין רוחני בטרם השקת האפליקציה הינה מומלצת ביותר והיא עשויה להניב לכם יתרונות משמעותיים הן ככלי לקידום השקעה והן ככלי למאבק במתחרים.
יש לציין כי, לרישום זכויות בקניין רוחני יתרונות חשובים ביותר למי שמבקש לגייס השקעות מקרנות סיכון, חברות השקעה, אנג’לים ומשקיעים פרטיים מרחבי העולם. הצגת אישור לסימן מסחרי, למדגם או לזכויות יוצרים (ולו רק אישור להגשת בקשה) מקרינה רצינות ומקצועיות בפני משקיעים פוטנציאלים ואף יכולה לשדר מסר, כי הינכם מאמינים במיזם ובפוטנציאל שלו.
משקיעים רבים בוחנים לא רק את ההון האנושי של כל מיזם, אלא גם את היקף נכסי הקניין הרוחני הגלום בו. במקרים שבהם ניתן להבחין כי המיזם לא דאג להגן על זכויותיו ולסמן את הטריטוריה שלו בסביבה התחרותית, הדבר יכול לפגוע ברצונו של המשקיע לקחת סיכונים פיננסיים לאור החשש מהעתקה ומתחרות אגרסיבית.
רישום סימן מסחר על שם האפליקציה, על הלוגו או האייקון למשל, אף יאפשר לכם לנהל במשא ומתן על שווי הסימן המסחרי בנפרד ובכך להגדיל את השווי הפיננסי שבמיזם שלכם.
יוסי סיוון הינו עורך דין המתמחה בקניין רוחני ואפליקציות. פנו אלינו או התקשרו ל- 077-231-2126.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.
[os-widget path=”/sivanlaw/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99″ of=”sivanlaw”]
בית הדין העליון באיחוד האירופי: “מק” שייך בלעדית למקדונלד
חברת המזון המהיר מקדולנד זכתה בהליך משפטי מול חברה סינגפורית בהליך בפני בית המשפט העליון באיחוד האירופי.
תחילתו של ההליך בהחלטה של משרד הקניין הרוחני באיחוד האירופי שדחתה את הבקשה לסימן המסחר MACCOFFE שהוגשה על ידי חברה סינגפורית עבור מוצרי קפה, מזון ומשקאות.
החברה הסינגפורית הגישה ערעור לבית הדין העליון של האיחוד האירופי.
מקדונלד טענה כי יש לדחות את הערעור ואת הבקשה לרישום סימן המסחר על ידי החברה מסינגפור שכן מדובר בסימן מסחר הדומה עד כדי הטעייה לרכיב הייחודי לסימני המסחר של מקדונלד, קרי הרכיב “מק”.
מקדונלד טענה כי הציבור הרלוונטי עלול לשייך בטעות את המוצרים המשווקים תחת הסימן MACOFFEE לחברת מקדונלד ולמוצריה.
למרות שמדובר בהבדלים מסויימים במוצרים המשווקים על ידי שתי החברות (משקאות אל מול מזון מהיר) קבע בית הדין האירופי כי ישנו דמיון מהותי בין שני הסימנים וכי השימוש בסימן MACOFFE יוצר תחרות בלתי הוגנת ופוגע במוניטין של חברת מקדונלד.
בית הדין קבע כי המותגים MCMUFIN, MCFLURRY, CHIKEN MCNUGGETS, MCCHIKEN, נובעים כולם מסימן הבית MCDONALD ומאופיינים על ידי התוספת הייחודית MC אשר ציבור הצרכנים מזהה אותה עם חברת מקדונלד בלבד.
החלטה זו הינה דוגמא לכך שניתן לזכות בבלעדיות ברכיב מילולי כשלעצמו, לא רק ב סימן מסחר או בשם מסחרי, ובתנאי שרכיב זה הפך להיות מזוהה עם חברה מסוימת, אף שרכיב זה כשלעצמו אינו פרי יצירתה או המצאתה של חברה זו.
הרכיב MC הינו כידוע תוספת ידועה בארה”ב המופיעה לצד שמות משפחה רבים ומגוונים. יחד עם זאת, בענף המזון ציבור הצרכנים עשוי לראות בכל מוצר הנושא את הרכיב MC עם חברת מקדונלד ושלל מוצריה וזאת הודות לפרסום ומוניטין עולמי ברשימה ארוכה של מותגים השייכים למקדונלד אשר המכנה המשותף של כולם הינו התוספת MC.
בסופו של דבר דחה בית הדין העליון של האיחוד האירופי את ערעור החברה מסינגפור והורה על דחיית הבקשה לסימן המסחר MACCOFFE .
אין האמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ לפנות לעורך הבקיא בתחום – עורך דין קניין רוחני.
פיצוי של 7,000 ₪ לכל תמונה בגין הפרת הזכות לקרדיט בצילום תדמית
עו”ד הזמין צלם מקצועי למשרדו, כדי שיצלם אותו לצורך יחסי ציבור. עורך הדין שילם עבור הצילום ולאחר מכן העבירו לחברת יחסי ציבור לצורך פרסומו.
משרד יחסי הציבור העביר את הצילום למקומון באמצעות המייל שם נתבקש קרדיט לצלם.
המקומון פרסם סדרה של כתבות על עורך הדין לא למטרת תדמית, תוך שהוא עושה שימוש בצילום שנשלח לו מבלי שניתן קרדיט לצלם.
האם הצלם זכאי לפיצוי עבור הזכות לקרדיט למרות שקיבל תמורה מלאה עבור הצילום מאותו עורך דין?
שאלה זו עמדה בפני בית המשפט המחוזי בנצרת בפסק דין שניתן אך לאחרונה.
סיפור המקרה:
התובע הינו צלם במקצועו. שנים רבות עבד עבור העיתון מעריב וכן מעביר את צילומיו לכלי תקשורת שונים וצרכנים אחרים. הצלם זומן לצלם את בא כוחו דהיום – עורך דין הירש – כשהוא במשרדו (להלן: “הצילום“).
הצילום הועבר באמצעות משרד יחסי ציבור לכלי תקשורת שונים וביניהם המקומון.
הצילום נשלח בדואר אלקטרוני למשרדו ולצידו מבזק חדשותי לפרסום אודות פעילות משרד עורך הדין. בשולי המכתב האלקטרוני נרשם כדלקמן: “הודעה קצרה + תמונה – קרדיט: יגאל לוי”.
המקומון בשם “עובדה” (המתפרסם בתחומי העיר עפולה – עירו של עורך הדין) המקומון פרסם 5 כתבות אודות עורך הדין ולא ניתן קרדיט לצלם עבור השימוש בצילום. בגין פרסומים אלו תבע הצלם את המקומון ובעליו על סך של 90,000 ₪ בגין הפגיעה בזכות המוסרית.
המקומון טען להגנתו כי שררו בינו לבין הצלם יחסי ידידות והדדיות, במסגרתם הם נהגו לפרסם מצילומיו מבלי ליתן לו קרדיט. עוד טען המקומון כי השוק רווי בצילומים וצלמים אשר מפיצים צילומים לתקשורת, מבלי שיהיה צורך לשלם להם וכך גם נהג הצלם במסגרת יחסי הידידות ביניהם.
לטענת המקומון התביעה דנן מקורה בכך שפרץ עימות קשה בין עורך דין הירש לבינם, כאשר במקומון עובדה הם פרסמו את הצילום – אשר הגיע אליהם ממשרד יחסי ציבור שהעסיק עו”ד הירש לקידומו ולקידום משרדו ואיתור לקוחות – אך שלא לצורך אליו כיוון עו”ד הירש ומכאן חמתו עליהם.
בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שהצילום פורסם במקומון. אף אין מחלוקת כי הצילום פורסם לא בהקשר אליו כיוון משרד יחסי הציבור כאשר העביר את הצילום למקומון.
לטענת המקומון הצילום צורף לידיעה רלוונטית שיש בה משום עניין לציבור, שהיא עובדת השעייתו הזמנית של עו”ד הירש מלשכת עורכי הדין לתקופת זמן. ומכאן יצא קצפו.
לטענת המקומון הצילום הנ”ל הפך להיות נחלת הכלל מכוח פרסומה באתרי פייסבוק שונים, ועל כן אין מקום ליתן לה קרדיט כפי שלא ניתן לה בפייסבוק.
עוד טען המקומון כי התמונה אינה מעשה אמנות ולא הושקעו בה כל מאמצים וכל צלם חובב, בעל טלפון נייד. יעיד כי התמונה הינה בנאלית.
פסק הדין:
בית המשפט דחה את מרבית טיעוני המקומון וקבע את הדברים הבאים:
למעשה אין מחלוקת כי הצילום מושא תביעה זו נעשה על ידי הצלם. אין אף מחלוקת כי הצלם הינו צלם מקצועי בעל ותק ומוניטין. חרף כל טענות הנתבעים לעניין זה, האמין בית המשפט לצלם, ללא סייג כאשר העיד כי הוא צילם את הצילום האמור וקיבל תמורת העבודה 3,000 ₪.
הצלם אינו חולק על כך כי הצילום נמכר לעו”ד הירש, אולם הוא טוען בתוקף לזכותו המוסרית בצילום זה ועומד על כך כי הינו זכאי לקרדיט בגין הצילום.
בית המשפט קיבל את עדותו של הצלם, השוללת את טענת המקומון, לפיה נהג להעביר צילומים לפרסום מבלי לקבל קרדיט.
בית המשפט מצא כי המקומון ידע היטב לתת קרדיט לצלם בהזדמנויות אחרות שהיו, כעולה מעדותו של אחד הנתבעים.
עוד קבע בית המשפט כי אף אם העביר הצלם או מכר את זכותו הקניינית בצילום לאחר, עדיין לזכויותיו המוסריות יש תוקף בלתי פגיע.
הקניין המוסרי רחב כמה מונים מזכות היוצרים. בעוד שאת זכות היוצרים ניתן להעביר, הרי הזכות המוסרית הינה זכות אישית בלתי עבירה, ותישאר זכותו של היוצר גם כאשר מכר את זכות היוצרים.
על כן, גם אם העביר הצלם את זכות היוצרים לעו”ד הירש, עדיין עומדת לו הזכות המוסרית ובהתאם להוראת סעיף 46 קיימת לו הזכות הבלתי מסויגת כי שמו יקרא על יצירתו.
בית המשפט קבע כי אין ויכוח כי ההיקף והמידה הראויים בנסיבות העניין ידועים היטב לשני הצדדים. כך הוצגו צילומים שונים, חלקם צילומים שצולמו על ידי הצלם ואף צילום אחד שצולם על ידי המקומון וזכה לקרדיט בעיתון מעריב. הקרדיט נרשם תמיד באותיות קטנות בשולי הצילום.
כך למשל רואים ידיעה שפורסמה על ידי הנתבעים בתיק זה בעיתון חדשות קריות ביום 4.1.15, כאשר בשוליה נרשמו המילים “עו”ד דב הירש. צילום יגאל לוי” (ראה ת/1). עוד רואים צילום שפורסם במקומון עובדה מיום 21.8.15 לצד הכיתוב “מי אתה דב הירש?” ולצידו הכיתוב “צילום: יגאל לוי”.
שיעור הפיצויים – הזכות המוסרית:
בית המשפט קבע כי אין ספק כי אי מתן הקרדיט לצלם מהווה משום פגיעה ברת פיצוי כקבוע בסעיף 52 לחוק זכויות יוצרים. המחוקק קבע מפורשות בסעיף 56 כי הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית מאפשרת לבית המשפט אף לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪. בית המשפט דחה את הטענה כי פרסום יצירה של צלם מקצועי שעיסוקו בצילומים הזוכים לפרסום בכלי התקשורת הכתובה והדיגיטלית, יכול להיחשב כדבר של מה בכך שאינו ראוי למתן קרדיט.
בית המשפט קבע כי העובדה כי הפרסום בא במטרה לשרת את האינטרסים של העומדים מאחורי המקומון “עובדה”, במסגרת מאבק לא ברור, אשר מתנהל בינם לבין עו”ד הירש, יש בה רק כדי להוסיף נופך נוסף של חומרה לעצם הפרת זכותו של הצלם ושרבובו למחלוקת לא לו.
נקבע כי כיום אף אין ספק בכך כי מספר פרסומים של צילום אחד במסגרת ידיעות שונות, יש בהם מספר הפרות כמספר הצילומים שפורסמו (ראה דבריו של כבוד השופט צבי זילברטל בבית המשפט המחוזי בירושלים בת”א 3560/09 אבי ראובני נגד מפה – מיפוי והוצאה לאור [פורסם בנבו] [6.1.11]). אין במקרה שלפנינו משום הפרה אחת, המתבצעת במסכת אחת של מעשים, אלא מעשים שונים שנעשו במועדים שונים ובמסגרת פרסומים שונים, אשר כל אחד מהם נוגע בנפרד בעו”ד הירש.
בסופו של דבר בית המשפט שקל את השיקולים השונים שנקבעו בפסיקה והמפורטים בסעיף 56(ב) לחוק זכויות יוצרים, וקבע כי מן הראוי לזכות את הצלם בפיצויים בסך של 7,000 ₪ בגין כל אחת מחמשת ההפרות שנקבעו ובסה”כ בסכום כולל של 35,000 ₪.
כן קבע בית המשפט כי כל הפרסומים המפרים יוסרו מן האינטרנט, תוך 7 ימים, ולחילופין כי יתווסף לצידם קרדיט מתאים לתובע, אשר יכתב בצורה מכובדת ומכבדת. כמו כן, ניתן צו מניעה של קבע, האוסר על המקומון לפרסם את הצילום, או כל צילום אחר שצולם על ידי הצלם, מבלי שינתן בו הקרדיט ההולם לצלם כמקובל.
לסיכום, בית המשפט חייב את המקומון בפיצוי בסך 35,000 ₪ ובשכ”ט עורך דין בסך 7,000 ₪.
הערה:
במקרה זה נעשה שימוש על ידי המקומון בצילום למטרה שונה מזו שלשמה הועבר הצילום. (נוצר סכסוך בין עורך הדין למקומון ופורסמה כתבה אודות עובדת השעייתו הזמנית של עו”ד הירש מלשכת עורכי הדין).
נשאלת השאלה האם היה ראוי לפסוק פיצוי נגד המקומון במקרה ופרסם כתבת תדמית בלבד למטרות יחסי ציבור ללא קרדיט?
קחו למשל דוגמא שבה עו”ד משלם לצלם תדמית עבור צילום ליחסי ציבור ושולח את הצילום לעיתון לצורך כתבת תדמית. העיתון מפרסם כתבת תדמית אודות עורך הדין ללא קרדיט. האם גם אז נאמר שיש זכות לצלם לדרוש קרדיט מעורך הדין או מהעיתון ולקבל פיצוי בגינו?
נראה כי במקרה כזה יש להיזהר פן נעניק במסגרת זכות לקרדיט שליטה בלתי ראויה של צלמים על תמונות תדמית, שצולמו בתמורה לתשלום לצורך פרסום כתבת תדמית על ידי עיתונים שונים.
ההנחה היא כי במסגרת ההתקשרות בין הצלם לעורך הדין במסגרת צילומי תדמית ברור לשני הצדדים, כי לעורך הדין יש זכות מוחלטת לעשות שימוש בצילום ללא כל הגבלה וכי במסגרת זכות זו רשאי עורך הדין לשלוח את התמונה לעיתון ולעשות בה כרצונו.
כן ניתן להניח כי אין עורך הדין מחויב במתן קרדיט לצלם במסגרת כתבת תדמית שפורסמה עליו וכי גם אין זה מקובל בנסיבות העניין לתת קרדיט לצלם התדמית.
יחד עם זאת, על פי הוראות החוק היבש פרסום צילום ללא קרדיט בנסיבות אלו עלול לעלות כדי הפרת הזכות המוסרית.
לאור הוראות החוק ובייחוד לנוכח פסיקה שכזו, ראוי להחתים את הצלם על מסמך שבו הצלם מוותר על כל זכות יוצרים, לרבות על הזכות לקרדיט וזאת כדי למנוע מצב שבו הצלם יתבע את העיתון או את עורך הדין על אי מתן קרדיט.
לכן בעת הזמנת הצילום חשוב מאוד להתייחס לזכות המוסרית. זכות זו הינה זכות אישית שאינה ניתנת להעברה סעיף 45(ב)), אולם ניתנת לוויתור לכל דבר ועניין.
אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין בקיאים בתחום.