15.4.13 בקבוק המשקה האלכוהולי COINTREAU אינו כשיר לרישום כסימן מסחר תלת מימדי

 רשם סימני המסחר דחה בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי עבור בקבוק משקה האלכוהול COINTREAU וזאת בשל אי עמידתו של הבקבוק בתנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי.

המבקשת טענה, כי מדובר בבקבוק ייחודי בעל אופי מבחין אינהרנטי וכי צורתו של הבקבוק הינה ייחודית בהיותו “גוץ” ומרובע בשונה מבקבוקי אלכוהול אחרים, אשר גבוהים בדרך כלל, צרים יותר ועגולים. כן טענה המבקשת כי, הבקבוק הינו בעל אופי מבחין נרכש. לטענתה מדובר במוצר שקיים בעולם משנת 1849 ונמכר בישראל משנת 1964 ועד היום בהיקפים ניכרים. לטענתה בישראל נמכרו בין השנים 1994 – 2009 חצי מיליון בקבוקים. לעניין אופיו המבחין הנרכש הסתמכה המבקשת גם על התוצאות הרבות שנתקבלו בחיפוש דמויות שנעשה באמצעות מנוע החיפוש Google.

התנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע”א 11487/03 AUGUST STORCK KG נ’ אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע”מ (פורסם בנבו, 23.03.2008) (להלן: “טופיפי”), והחלטתו של כב’ הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז) בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 174402 Diageo North America, Inc. (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 13.4.2011), לצורך רישום הבקבוק כסימן מסחר צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים. שלושתם מכוונים, למעשה, להשיב על השאלה האם ענייננו בסימן מסחר והאם יש בו די אופי מבחין כדי להכשירו לרישום.

א. התנאי הראשון – צורת הבקבוק חורגת מן המקובל בתחום הספציפי
התנאי כי צורת הבקבוק תהיה חריגה או מיוחדת הינו תנאי יסודי להענקת זכות שימוש בלעדית בצורת הבקבוק. הסיבות לכך הן שתיים והן שלובות זו בזו. ראשית, אין זה ראוי להפקיע מציבור העוסקים בתחום לתקופה בלתי מוגבלת צורת בקבוק, אשר כבר עושים בה שימוש בשוק. שנית, אין צורה מקובלת במסחר מסוגלת להבחין בין טובין של יצרן אחד לבין טובין של אחר. במלים אחרות, אין צורת בקבוק מקובלת מסוגלת למלא תפקיד של סימן מסחר.
הפוסקת קבעה כי במקרה דנן קיימים בשוק בקבוקים נוספים בעלי דימיון רב לבקבוק נשוא הבקשה וזאת על פי תוצאות של מנוע החיפוש בגוגל. על כן לא התקיים התנאי הראשון לרישום הבקבוק כסימן מסחר תלת מימדי.

ב. התנאי השני – על הבקבוק למלא בפועל תפקיד של סימן מסחר
התנאי השני לרישום סימן מסחר על צורת הבקבוק הינו כי הבקבוק ממלא בפועל תפקיד של סימן מסחר והוא נתפס ככזה בעיני ציבור הצרכנים והעוסקים. לצורך הוכחת תנאי זה הפנתה המבקשת לספרות בתחום המשקאות האלכוהוליים. מבין קטעי הספרות, רלוונטי במיוחד לענייננו הינו תרגום לעברית של קטעים מספרו של אן ווייל בשם “COINTREAU The Saga of the world-wide brand” העוסק, בין היתר, בבקבוק הייחודי של המבקשת ומעלה טענה לפיה “מירב האנשים מסוגלים אף לזהות את הבקבוק המפורסם באמצעות חוש המישוש בלבד” וכי “הבקבוק מפורסם לפחות כמו החברה COINTRAEU עצמה”.
הפוסקת קבעה, כי יש להתייחס לאמירות אלה בספר האמור ולתרגומם בזהירות הראויה וכי היא אינה סבורה כי יש בהן כדי לסייע למבקשת במידה המספיקה לרישום הסימן כפי שנתבקש, שכן זיהוי הבקבוק באמצעות חוש המישוש מתאפשר באמצעות שמו של המעצב החרוט על הבקבוק ולא בשל צורתו הייחודית.

ג. התנאי השלישי – הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש
התנאי השלישי לרישום הוא כי הבקבוק רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש במשך שנים רבות. לעניין אופיו המבחין הנרכש לא הוכיחה המבקשת כי הבקבוק רכש אופי מבחין במנותק מיתר הסימנים על גביו, ובעיקר הכיתוב והסרט האדום. המבקשת הסתמכה לעניין רכישת אופי מבחין על ראיות שהוגשו בעניין סימן אחר, המשלב בין בקבוקה של המבקשת לבין התווית שעל גביו, אשר כולל רכיבים רבים הבולטים יותר מן הבקבוק לבדו. נקבע כי, בשעה שנעשה שימוש של כלל רכיבי חוזי המוצר יחד והמבקשת לא הוכיחה כי הבקבוק לבדו רכש בקרב הציבור אופי מבחין, אין היא זכאית לרישומו כסימן מסחר במנותק מיתר הרכיבים. לאור האמור נדחתה הבקשה לרישום סימן המסחר על בקבוק ה- COINTREAU.

אכן, אין לדעתנו בעיצוב הבקבוק האמור משום ייחודיות ביחס ליתר בקבוקי המשקאות האלכהוליים הקיימים בעולם ואין מדובר במוצר שנצרב בתודעת הצרכן בזכות עיצובו הייחודי ועל כן אין הוא משמש כסימן מסחר.