בכל אפליקציה ישנם שני אלמנטים חשובים, שיקבעו את גורלה, קרי, האם האפליקציה שלכם תקצור הצלחה ותניב אלפי או מיליוני הורדות, או שהיא תיזנח ב”מחסני” חנות האפליקציות, העמוסה במיליוני אפליקציות של יזמים מכל רחבי העולם (ליתר דיוק 2,200,000 אפליקציות בגוגל פליי ו- 2,000,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, לפי סטטיסטיקה לשנת 2016 באתר סטטיסטה) .

האלמנט הראשון הוא ה- UI User Interface))  ובעברית ממְשַׁק מִשְׁתַּמֵּש. מממשק המשתמש הינו המערכת בה עושה המשתמש שימוש כדי להפעיל את האפליקציה. ממשק המשתמש כולל את אופן העיצוב, אופן ההפעלה, התצוגה הויזואלית, מהירות ההפעלה וכד’. ממשק המשתמש מורכב ממסכים, לחצנים ותצוגות ויזואליות, שבהם מנווט המשתמש את דרכו באפליקציה.

האלמנט השני הינו UX ( User Experience) ובעברית “חווית המשתמש”. חווית המשתמש הינה החוויה והרושם של המשתמש, כאשר הוא מפעיל את ממשק המשתמש באפליקציה. כלומר, האם המשתמש מצליח להפעיל את האפליקציה בקלות ובמהירות? האם המשתמש נהנה מייחודיות העיצוב ומהויזואליות של האפליקציה? האם השימוש מותיר בו חוויה הממריצה או מעודדת אותו לעשות שימוש באפליקציה או מותירה בו טעם רע? חווית המשתמש הפכה בשנים האחרונות לאחד המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח אפליקציות          (Critical Success Factor)

פיתחתם אפליקציה מבריקה, והצלחתם ליצור ממשק משתמש ייחודי בעל לחצנים אטרקטיביים, אופן הפעלה קל ומהיר ועיצוב מושך את העין, שילמתם עשרות או מאות אלפי שקלים לחברה לפיתוח אפליקציות ולמעצבים מוכשרים והגעתם לשלב שבו האפליקציה כמעט מוכנה להעלאה לחנות האפליקציות.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך תוכלו להגן על חווית המשתמש וממשק המשתמש הייחודיים באפליקציה שלכם מפני העתקה? איך תוכלו למנוע מצב שבו תקופה קצרה לאחר השקת האפליקציה מתחרה שלכם פשוט יעתיק את הממשק וישיק אותו על אפליקציה משלו תחת שם אחר או זהות אחרת? במאמר זה נציג בפניכם אילו כלים משפטיים עומדים לרשותכם כדי לזכות בבלעדיות בממשק המשתמש שלכם.

פטנטים

פטנט מגן על האלמנט הפונקציונאלי שבממשק האפליקציה. פטנט רשום יעניק לכם זכות למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש באמצאה שלכם. הגנה על ממשק המשתמש באמצעות רישום פטנט אפשרית, אולם במקרים חריגים בלבד.

בפברואר 2016 בית המשפט המחוזי בארה”ב קבע, כי פטנט ה-  slide-to-unlock של חברת אפל אינו תקף שכן מדור במנגנון ברור מאליו ועל כן לא ניתן לאכוף אותו כנגד חברת סמסונג שעשתה שימוש במנגנון דומה. בהחלטה זו הפך בית המשפט החלטה קודמת בה נפסקו לטובת אפל פיצויים בסך של 120 מיליון דולר.

על רקע הקושי הקיים ברחבי העולם בהגנה על ממשק משתמש כפטנט, נראה כי הגנה זו בעייתית ובדרך כלל אינה מתאימה לתעשיית האפליקציות. נזכיר כי מדובר גם במסלול יקר ולעיתים אף לא יעיל.

 

הגנת זכויות יוצרים – הגנה יעילה על מסכים, אך מוגבלת

חוק זכות יוצרים בישראל וכן דיני זכויות יוצרים מסביב לעולם מאפשרים הגנה על יצירה מקורית כגון יצירה אומנותית, יצירה ספרותית, איורים וכד’. לכן האפשרות הראשונה והיעילה ביותר מבחינתכם הינה לבחון אפשרות הגנה על ממשק המשתמש שלכם באמצעות זכויות יוצרים. ניתן לראות במסכי המשתמש כיצירה אומנותית הניתנת להגנה ואולם בכפוף לכך שמדובר בעיצוב מקורי.

במידה ואתם מעוניינים בהפצה בינלאומית של האפליקציה שלכם, מומלץ לבחון את האפשרות להגן על ממשק המשתמש שלכם באמצעות רישום זכויות יוצרים בחו”ל.

היתרונות בהגנה על ממשק המשתמש באמצעות הגנת זכויות יוצרים הינן : ראשית, מדובר בהגנה יעילה ומיידית. באופן כללי, הממשק יהיה מוגן בזכויות יוצרים (הגנה חלקית בלבד) החל מהעלאתו לחנות האפליקציות, אף מבלי שתצטרכו לרשום זכויות יוצרים באופן אקטיבי במשרד המשפטים בארה”ב.

שנית, מדובר בהגנה אטרקטיבית מבחינת העלות, שכן גם אם תחליטו לחזק את ההגנה המשפטית ולזכות ביתרונות העצומים שמקנה לכם רישום זכויות מסודר במשרד המשפטים בארה”ב, הרי שמדובר בפעולה זולה באופן משמעותי מרישום פטנט.

על מנת לנקוט בהליך משפטי אפקטיבי תצטרכו להוכיח, כי המתחרה העתיק חלקים משמעותיים מהאלמנטים העיצוביים שבממשק המשתמש שלכם. יחד עם זאת, יש לזכור כי לעיתים המתחרה שלכם יכול להעתיק חלקים ספורים ולבצע שינויים עיצוביים ספציפיים בלבד ובכך להתחמק מאחריות.

רישום זכויות יוצרים בארה”ב למשל יעניק לכם יתרונות משמעותיים, כגון: יכולת טובה יותר בניהול הליכים משפטיים נגד מפרים וקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק ושכר טרחת עורכי דין. חשוב לציין, כי בהעדר רישום זכויות יוצרים בארה”ב תהיו חייבים להוכיח את הנזק שנגרם לכם בפועל, מלאכה קשה ביותר לעיתים בלתי אפשרית.

לכן רישום זכויות יוצרים על ממשקי אפליקציה הינו מסלול מומלץ בדרך כלל.

סימני מסחר: הגנה חזקה לאייקונים, לוגו ושמות

דיני סימני מסחר נועדו לאפשר לכם לקבל בלעדיות על שם או סימן מסחרי מסוים בכדי להגן על המוניטין שלכם בשירות או במוצר מסוים. באמצעות רישום סימן מסחר תוכלו להגן על מילים, לוגו, צלילים ובמקרים מסוימים גם על אלמנטים עיצוביים ייחודיים המזוהים עמכם.

במידה ותצליחו לרשום סימן מסחר על לוגו או שם מסחרי כלשהו תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם או בלוגו המסחרי או בכל סימן הדומה לו עד כדי הטעייה.

האם ניתן להגן על אלמנטים כלשהם מממשק המשתמש באמצעות סימני המסחר? 

על מנת לזכות בבלעדיות בממשק משתמש עליכם לעמוד במספר תנאים:

1. שממשק המשתמש יכיל רכיב עיצובי ייחודי בעל אופי מבחין, כלומר שניתן יהיה לזהותו ולאבחן אותו מרכיבים של המתחרים;
2. שהממשק ישמש הלכה למעשה כסימן מסחרי שלכם ויזוהה על ידי המשתמשים כסימן המסחרי שלכם;
3. במידה והנכם עומדים בכל התנאים תצטרכו להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה הרלוונטית;
4. במידה ותזכו לקבל תעודת רישום סימן מסחר תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בממשק העיצובי הרשום

שלא כמו זכויות יוצרים, בסימני מסחר אינכם צריכים להוכיח העתקה של האלמנט העיצובי אלא כל שתצטרכו להראות הוא, כי העיצוב הייחודי של המתחרה שלכם דומה עד כדי הטעייה לעיצוב הייחודי שלכם שנרשם כסימן מסחרי. ההגנה של סימן מסחר תקפה ל- 10 שנים וניתן לחדש את הרישום מידי תקופה.

ברחבי העולם נרשמו סימני מסחר רבים על אלמנטים עיצוביים. כך למשל האייקונים הבאים המשמשים כסימן הזהות של האפליקציות נרשמו כסימני מסחר ברחבי העולם. סימני מסחר אלו מאפשרים לבעליהם למנוע מהמתחרים מלעשות שימוש באייקונים זהים או דומים עד כדי הטעייה.

אייקון המספרים של אפל – נרשם כסימן מסחר

אייקון המעטפה של גוגל – נרשם כסימן מסחר

אייקון גוגל+ – נרשם כסימן מסחר

האייקון של פייסבוק – נרשם כסימן מסחר

אפליקציית אינסטגראם הידועה למשל, אף החלה לאכוף את זכויותיה לא רק כלפי אפליקציות שעושות שימוש ברכיב “גראם” המזוהה עימה, אלא גם כלפי אפליקציות העושות שימוש בעיצובים הדומים לממשקים שלה.

האייקון של אינסטגראם: 

דוגמא מובהקת לחשיבות רישום סימן המסחר על אייקון באפליקציות הינה ניסיונה הכושל של חברת אפל לרשום סימן מסחר על אייקון המוזיקה בצבע כתום המורכב משני תווים מחוברים יחדיו על רקע כתום. רשם סימני המסחר בארה”ב דחה את בקשת אפל לרישום סימן מסחר עבור אייקון זה על סמך הטענה, כי קיים חשש להטעיה עם אייקון אחר של חברת מייספייס, גם הוא אייקון של שני תווים בצבע כתום שנרשם כסימן מסחר.

האייקון של אפל:

הסימן הרשום של חברת מייספייס:

כפי שניתן להתרשם ממקרה אפל, הבעלות בסימן מסחר רשום המעוצב בסגנון וצבע מסוים על מרכיב עיצובי כגון האייקון שהינו דלת הכניסה לכל אפליקציה וחלק בלתי נפרד מחוויית המשתמש, הינו חשוב ביותר ויכול להניב לבעליו יתרונות בעלי ערך כלכלי רב. יש להניח כי חברת אפל הציעה סכומי כסף נכבדים ביותר למייספייס תמורת השימוש באייקןו הנחשק אולם בסופו של דבר, אפל זנחה את האייקון ובחרה באייקון אחר.

הגנת דיני המדגמים

מאחר וממשק משתמש מורכב מעיצובים ויזואליים שונים, יש לבחון האם ניתן יהיה לרשום את העיצוב הייחודי, ה- LOOK AND FEEL כמדגם ובכך להגן על הוויזואליות.

רישום מדגם יכול להעניק לכם הגנה על העיצוב הויזואלי של הממשק בכפוף לכך שמדובר בעיצוב חדשני שטרם פורסם. בארה”ב ניתן להגן על ממשק אפליקציה באמצעות רישום מדגם הנקרא PATENT DESIGN. בישראל ניתן להגיש בקשה למדגם בגין תצוגות מסך ואייקונים.

חשוב לציין, כי רישום מדגם כאמור יכול לספק כלי אכיפה אפקטיבי בפני כל מי שעושה שימוש בממשק הדומה לממשק שלכם וזאת אף מבלי שתצטרכו להוכיח כי המתחרה העתיק את הממשק מכם.

יחד עם זאת, חשב לזכור גם את החסרונות במסלול זה. למשל, לא תינתן הגנה למרכיבים הפונקציונאליים שבממשק, אלא רק למרכיבים העיצוביים הוויזואליים שלו. כמו כן, בישראל למשל יהיה צורך להאריך תוקף של מדגם ולשלם אגרות כל חמש שנים. תוקף ההגנה הוא ל-15 שנה בלבד כאשר בתום תקופה זו יפקע תוקף המדגם.

לסיכום:

ממשק המשתמש וחוויית המשתמש הינם מרכיבים חשובים להצלחתה של כל אפליקציה. במהלך הפיתוח ובטרם השקת האפליקציה מומלץ ביותר לבחון באמצעות עורך דין קניין רוחני הבקיא בתחום, מהן האפשרויות הטובות ביותר העומדות בפניכם להגן על ממשק המשתמש בצורה הטובה ביותר בכדי להגן על הייחודיות, הסגנון והויזואליות של האפליקציה.

אימוץ אסטרטגיית קניין רוחני בטרם השקת האפליקציה הינה מומלצת ביותר והיא עשויה להניב לכם יתרונות משמעותיים הן ככלי לקידום השקעה והן ככלי למאבק במתחרים.

יש לציין כי, לרישום זכויות בקניין רוחני יתרונות חשובים ביותר למי שמבקש לגייס השקעות מקרנות סיכון, חברות השקעה, אנג’לים ומשקיעים פרטיים מרחבי העולם. הצגת אישור לסימן מסחרי, למדגם או לזכויות יוצרים (ולו רק אישור להגשת בקשה) מקרינה רצינות ומקצועיות בפני משקיעים פוטנציאלים ואף יכולה לשדר מסר, כי הינכם מאמינים במיזם ובפוטנציאל שלו.

משקיעים רבים בוחנים לא רק את ההון האנושי של כל מיזם, אלא גם את היקף נכסי הקניין הרוחני הגלום בו. במקרים שבהם ניתן להבחין כי המיזם לא דאג להגן על זכויותיו ולסמן את הטריטוריה שלו בסביבה התחרותית, הדבר יכול לפגוע ברצונו של המשקיע לקחת סיכונים פיננסיים לאור החשש מהעתקה ומתחרות אגרסיבית.

רישום סימן מסחר על שם האפליקציה, על הלוגו או האייקון למשל, אף יאפשר לכם לנהל במשא ומתן על שווי הסימן המסחרי בנפרד ובכך להגדיל את השווי הפיננסי שבמיזם שלכם.

יוסי סיוון הינו עורך דין המתמחה בקניין רוחני ואפליקציות. פנו אלינו או התקשרו ל- 077-231-2126.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.

[os-widget path=”/sivanlaw/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99″ of=”sivanlaw”]