starbucks

האם סימן המסחר של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר של סטראבקס?   

coffe rocksstarbucks

האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?  

רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה. 

בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.

סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו’) ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.

במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.  

סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.

בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.

בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.

שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.

בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.

מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 077-231-2126 או באמצעות יצירת קשר 

Lexmark-vector-logo

פטנטים – ביהמ”ש העליון בארה”ב: לקסמרק לא תוכל למנוע מילוי מחדש של מחסניות הטונר במדפסות

 

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי, חברת לקסמרק בעלת פטנטים רשומים למדפסות ומחסניות טונרים, לא תוכל למנוע ממשווקים מלמלא מחדש את מחסניות הטונרים ולהפיצם מחדש בעלות נמוכה.

רקע:

חברת לקסמרק היא יצרנית מדפסות לייזר ומחסניות טונרים ובעלת פטנטים רשומים על מחסניות הטונרים והשימוש בהם. במטרה לשלוט במחירי מחסניות הטונרים משווקת לקסמרק שני סוגי מחסניות:

  • מחסנית רגילה בעלות סטנדרטית ללא הנחות
  • מחסנית בהנחה של 20% במסגרת תוכנית לשימוש חוזר

המחסנית שמשווקת בהנחה של 20% בכפוף למגבלה של שימוש חד פעמי ואיסור על הפצה מחדש של המחסנית.

חברת אימפרס רוכשת את המחסניות המשווקות בהנחה של 20% מצד שלישי המבצע שינויים במחסנית לצורך שימוש חוזר ומילוי מחדש ומוכרת אותן מחדש לצרכנים בארה”ב בעלות נמוכה יותר או מייבאת אותן מחו”ל.

במטרה למנוע שימוש מחדש במחסניות הטונרים הגישה לקסמרק תביעה נגד חברת אימפרס בגין הפרת פטנט הן במחסניות הטונרים מסוג ב’ שמשווקת בארה”ב והן במחסניות הטונרים המיובאות מחוץ לארה”ב.

דוקטרינת מיצוי הזכויות

בהתאם לדוקטרינת מיצוי הזכויות, כאשר בעל פטנט מוכר מוצר מוגן בפטנט, הוא אינו זכאי לשלוט במוצר באמצעות דיני הפטנטים, כלומר זכויות הפטנט שלו במוצר זה מוצו עם מכירתו של המוצר.

בהתאם לכך, רוכש המוצר וכל מפיצי המשנה שלאחר מכן רשאים להשתמש במוצר ולמוכרו מחדש ככל מוצר יד שניה מבלי שיהיו חשופים לתביעה בגין הפרת פטנט.

חברת אימפרס התגוננה בטענה, כי לקסמרק מיצתה את זכויותיה בפטנט בהתאם לדוקטרינת מיצוי הזכויות ועל כן אינה זכאית להגיש תביעת הפרת פטנט נגד אימפרס.

החלטת בית המשפט המחוזי בארה”ב

בית המשפט המחוזי בארה”ב קבע, כי לקסמרק מיצתה את זכויותיה בקשר למחסניות ששווקו בתוך ארה”ב, אולם לא מיצתה את זכויותיה בקשר עם המחסניות שווקו מחוץ לארה”ב ויובאו לארה”ב.

החלטת בית המשפט הפדראלי

בערעור שהוגש לערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי נקבע בדעת רב, כי לקסמרק לא מיצתה את זכויותיה וכי היא זכאית להגיש תביעה בגין הפרת פטנט נגד אימפרס.

בהחלטה זו הרחיב בית המשפט הפדראלי לערעורים באופן משמעותי של זכויותיו של בעל פטנט ואפשר לו הלכה למעשה להגביל מכירה ושימוש של מוצר מוגן בפטנט.

החלטת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון דן בשתי שאלות עיקריות:

  • האם בעל פטנט שמוכר מוצר לאחר בארה”ב ואשר הגביל את הקונה מלמכור מחדש את המוצר או לעשות בו שימוש מחדש של המוצר רשאי לאכוף את זכותו באמצעות תביעה להפרת פטנט?
  • האם בעל פטנט שמכר את המוצר מחוץ לארה”ב מיצה את זכויותיו?

באשר לשאלה הראשונה המתייחסת למחסניות המשווקות בהנחה, שלגביהן ישנה מגבלת מכירה מפורשת קבע בית המשפט העליון, כי לקסמרק מיצתה את זכויותיה במחסניות אלו מרגע המכירה הראשונה (דוקטרינת המכירה הראשונה) ועל כן אינה בעלת זכות תביעה נגד אימפרס בגין הפרת פטנט.

בקשר לשאלה השניה, המתייחסת לסוגיית מיצוי בינלאומי של זכויות בפטנט, קבע בית המשפט העליון כי דוקטרינת מיצוי הזכויות חלה מרגע שבוצעה מכירה מחוץ לארה”ב ועל כן לקמסרק מיצתה את זכויותיה גם באשר למוצרים שנמכרו מחוץ לארה”ב ויובאו לארה”ב ולא תוכל למנוע שימוש חוזר במחסניות אלו באמצעות תביעת פטנט.

החלטה זו מהווה מכה משמעותית לחברות כגון HP, LEXMARK המשווקות את המדפסות במחיר נמוך יחסית במטרה להרוויח דווקא במסחר במחסניות הדיו והטונרים.

בטווח הקרוב נדמה כי, החלטה שכזו עשויה להביא לירידה במחירים של מחסניות טונרים תחליפיות אולם בטווח הארוך החלטה זו עלולה דווקא להביא לעליית מחירי המדפסות, שכן חברות אלו תעדפנה למכור את המדפסות במחירים גבוהים יותר, נוכח העדר יכולתם לשלוט בשימוש החוזר של מחסניות הטונרים והגבלת יכולתם של חברות אלו להשיא רווחים גם בשוק המשנה של מסחר במחסניות.

חברות כגון HP  יצטרכו לאלתר דרכים חדשות ויצירתיות להגן על מוצריהן ולהשיא את רווחיהן. ואולם בשורה התחתונה החלטה זו מהווה ניצחון מוחץ לחופש התחרות והגבלת זכויותיהם של בעלי פטנט.

אין באמור משום חוו”ד משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.

 

Trademark Chrome Sign Isolated on White Background with Shadow 3D illustration

בית הדין העליון באיחוד האירופי: “מק” שייך בלעדית למקדונלד

חברת המזון המהיר מקדולנד זכתה בהליך משפטי מול חברה סינגפורית בהליך בפני בית המשפט העליון באיחוד האירופי.

תחילתו של ההליך בהחלטה של משרד הקניין הרוחני באיחוד האירופי שדחתה את הבקשה לסימן המסחר MACCOFFE שהוגשה על ידי חברה סינגפורית עבור מוצרי קפה, מזון ומשקאות.

החברה הסינגפורית הגישה ערעור לבית הדין העליון של האיחוד האירופי.

מקדונלד טענה כי יש לדחות את הערעור ואת הבקשה לרישום סימן המסחר על ידי החברה מסינגפור שכן מדובר בסימן מסחר הדומה עד כדי הטעייה לרכיב הייחודי לסימני המסחר של מקדונלד, קרי הרכיב “מק”.

מקדונלד טענה כי הציבור הרלוונטי עלול לשייך בטעות את המוצרים המשווקים תחת הסימן MACOFFEE לחברת מקדונלד ולמוצריה.

למרות שמדובר בהבדלים מסויימים במוצרים המשווקים על ידי שתי החברות (משקאות אל מול מזון מהיר) קבע בית הדין האירופי כי ישנו דמיון מהותי בין שני הסימנים וכי השימוש בסימן MACOFFE יוצר תחרות בלתי הוגנת ופוגע במוניטין של חברת מקדונלד.

בית הדין קבע כי המותגים MCMUFIN, MCFLURRY, CHIKEN MCNUGGETS, MCCHIKEN, נובעים כולם מסימן הבית MCDONALD ומאופיינים על ידי התוספת הייחודית MC אשר ציבור הצרכנים מזהה אותה עם חברת מקדונלד בלבד.

החלטה זו הינה דוגמא לכך שניתן לזכות בבלעדיות ברכיב מילולי כשלעצמו, לא רק ב סימן מסחר או בשם מסחרי, ובתנאי שרכיב זה הפך להיות מזוהה עם חברה מסוימת, אף שרכיב זה כשלעצמו אינו פרי יצירתה או המצאתה של חברה זו.

הרכיב MC הינו כידוע תוספת ידועה בארה”ב המופיעה לצד שמות משפחה רבים ומגוונים. יחד עם זאת, בענף המזון ציבור הצרכנים עשוי לראות בכל מוצר הנושא את הרכיב MC עם חברת מקדונלד ושלל מוצריה וזאת הודות לפרסום ומוניטין עולמי ברשימה ארוכה של מותגים השייכים למקדונלד אשר המכנה המשותף של כולם הינו התוספת MC.

בסופו של דבר דחה בית הדין העליון של האיחוד האירופי את ערעור החברה מסינגפור והורה על דחיית הבקשה לסימן המסחר  MACCOFFE  .

אין האמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ לפנות לעורך הבקיא בתחום  – עורך דין קניין רוחני.

 

TT

פיצוי בסך 41 מיליון דולר לזכות מעצבת העל טורי ברץ בגין הפרת סימן מסחר !

בית המשפט המחוזי בניו יורק חייב חברת אופנה מקומית בארה”ב לשלם למעצבת העל טורי ברץ סך של 41 מיליון דולר ! כן, בתי המשפט בארה”ב יודעים לפסוק פיצויים בהיקפים מכובדים, המסייעים בהרתעת מפירים פוטנציאלים ומהווים פיצוי יעיל לתובעים בתחום האופנה.

טורי ברץ, מעצבת צעירה, התחילה את דרכה משנת 2004 בתערוכה שבה הציגה את עיצוביה, שנחטפו מעל המדפים כבר באותו היום. טורי הפכה מעקרת בית בעלת שישה ילדים לאייקון אופנה ולאחת הנשים העשירות ביותר בעולם. המותג טורי ברץ רשם לאחרונה הכנסות של קרוב ל 800 מיליון דולר ושוויו מוערך בכ-  3.5 מיליארד דולר.

כל זה התחיל כאשר המעצבת עיצבה לוגו ייחודי לתכשיטיה בצורה של TT מעוצב ויצאה בליין של צמידים, שרשראות פריטי אופנה ייחודיים הנושאים את הלוגו הייחודי. במטרה להגן על זכויותיה רשמה טורי ברץ סימן מסחר בארה”ב על אלמנט ה- TT (שתי אותיות T מחוברות) המעוצב’ המעטר את התכשיטים והצמידים שלה.

לאחרונה, גילתה המעצבת כי חברה מקומית החלה לייצר תכשיטים וצמידים הנושאים סימן שכמעט זהה לסימנה הייחודי. טורי הגישה לבית המשפט תביעה נגד החברה המקומית, אשר קיבל את תביעתה וחייב את החברה המקומית בתשלום סך של 41 מיליון דולר בגין הפרת סימן מסחר.

רישום סימן המסחר בזמן השתלם לטורי ברץ ואפשר לה להלחם בתופעת הזיופים והחיקויים שפרצו כפטריות לאחר הגשם בעקבות פריצתה המטאורית לשוק, תוך פיצוי הולם על השקעותיה והוצאותיה המשפטיות.

יוצרים ומעצבי אופנה – רשמו סימן מסחר וכך תגנו על העיצובים הייחודיים שלכם בפני חיקויים וזיופים. הסיפור של טורי ברץ מוכיח, כי רישום סימן מסחר גם ישתלם לכם בעתיד.

converse

האם קונברס זכאית לבלעדיות בעיצוב נעלי האול סטאר ולהגנה של סימן מסחר?

אתם בוודאי מכירים את נעלי האול סטאר, נעלי בד עם סוליית גומי, שלושה פסים, מגן פלסטיק קדמי ולוגו בצורת כוכב המופיע בדרך כלל בצידי הנעל. אלו נעליים ידועות שזכו לתהילה עוד בשנות ה – 80 ונקראו על שמו של  שחקן הכדורסל צ’אק טיילור (Chuck Taylor All star). הנעליים יוצרו לראשונה ב-1917 כנעלי כדורסל ושמן המקורי היה “אול סטאר”  .

בשנות ה- 60 החלו נעלי אולסטאר להימכר בצבעי שחור לבן בלבד, אולם במרוצת השנים החלו להימכר בצבעים ובגזרות שונות וזכו לפופולאריות מאין כמוה. על פי הערכה כללית נמכרו עד היום קרוב ל 750 מיליון זוגות נעליים. אולסטאר נחשבת לנעל הנמכרת ביותר בהיסטוריה עד היום. בשנת 2003 קנתה חברת נייק את חברת קונברס בסכום של כ- 310 מיליון דולר.

לאחרונה החלה חברת קונברס להגיש תביעות נגד שורה ארוכה של חברות אופנה (31 חברות) המפיצות נעליים בעלי מאפיינים הדומים למאפייני נעלי אול סטאר, למשל Sketchers, FILA, Ed Hardy   Kmart , H&M ועוד.

בכתבי התביעה טענה חברת קונברס כי חברות אלו מוכרות חיקויים מטעים של נעלי צק טיילור המקוריות, תוך הטעיית ציבור הצרכנים ומפרות את סימנה המסחרי הרשום מס’ 4398753 כפי שנראה בתמונה:

Converse-Registration_Page_1

סימן המסחר הרשום שבבעלות קונברס מתאר את המאפיינים הבאים:

  • מעטפת הגומי המקיפה את הסוליה בעלת שני הפסים והכיסוי הקדמי של הנעל
  • המגן הקדמי מגומי (BUMPER)
  • העיצוב של המגן הקדמי ותבנית היהלומים בקדמת הנעל.

קונברס טענה כי הנעליים הנמכרים על ידי חברות אלו עולים כדי הטעיית הצרכן, הפרת סימן מסחר רשום, דילול סימן מסחר, תחרות בלתי הוגנת ועילות תביעה נוספות.

האם קונברס זכאית לבלעדיות במאפיינים אלו של נעלי האול סטאר?

שאלה טובה ובתי המשפט בארה”ב טרם הכריעו בסוגיה. מחד מדובר אכן בנעל אשר שמה הולך לפניה ואשר העיצוב הייחודי שלה זכה למוניטין רב בשנים כתוצאה משימוש אינטנסיבי בינלאומי, המצדיק פרישת מטריית ההגנה המשפטית על העיצוב הייחודי שלה בין אם נרשם ובין אם לא (אגב, הסימן נרשם רק בשנת 2013) בדומה להגנה שניתנה (ולו באופן חלקי)  לנעלי הנשים של מעצב האופנה הנודע לובוטין בעלות הסוליה האדומה.

מאידך, מתן בלעדיות על מעטפת הגומי בחלק הקדמי של הנעל למשל משמעו מתן הגנה לאלמנט פונקציונאלי, והרי לפי פסיקות בתי המשפט לא ניתן לפרוש את הגנה על מאפיין עיצובי פונקציונאלי שימושי של מוצר אופנה.

הפסים השחורים שבצידי הסוליה אינם פונקציונאליים ונראה כי ניתן יהיה להגן עליהם. לגבי הבמפר מגומי בחלק הקדמי של הנעל, מחד ניתן לטעון, כי מדובר באלמנט פונקציונאלי, שנועד להגן על האגודל ומאידך ניתן לומר כי, מדובר באלמנט עיצובי ויזואלי בלבד, שכן אין בו כשלעצמו כדי להגן על האגודלים מעבר לכל נעל אחרת. יצוין, כי ההגדרה בחוק האמריקאי לנושא הפונקציונאליות אינה פשוטה כלל.

חברת ניו באלנס המייצרת את נעלי PF FLAYERS החליטה מצידה להקדים תרופה למכה והגישה לאחרונה תביעה לבית המשפט בארה”ב להצהיר על כך, כי קונברס אינה זכאית לבלעדיות בשימוש במאפייני נעלי האול סטאר בהקשר לנעלי ספורט (במפר מגומי, כיסוי גומי ופסים בסוליה). ניו בלנס אף הגישה בקשה לבטל את סימנה המסחרי הרשום של קונברס מאחר ולטענתה המאפיינים האלו אינם בעלי אופי מבחין ואין בהם כדי להצביע על קונברס דווקא כיצרנית הנעליים.

ראו כיצד נראים נעלי ה-  PF FLAYERS ושפטו בעצמכם:

PF FLAYERS

כמובן שיש לשאול גם את השאלה הבאה, האם המאפיינים הייחודיים של נעלי אולסטאר הפכו במרוצת השנים לכה רווחים ומקובלים בתעשיית האופנה עד שקהל הצרכנים לאו דווקא מזהה את המאפיינים האלו עם קונברס? במידה וזה המקרה ייתכן וניתן יהיה לבטל את הסימן המסחרי של קונברס באופן שמאפיינים אלו יהפכו לחופשיים לשימוש ציבור הצרכנים.

מה אתם חושבים כשאתם רואים נעליים כאלו? על מה אתם חושבים ? על נעלי קונברס או  על נעלי H&M או סקטצ’רס?

כך או כך, בקרוב נהיה עדים לאחד מקרבות הענקים היקרים ביותר בעולם האופנה. מעניין יהיה לעקוב אחר תוצאות ההליכים האלו להן עשויות להיות השפעה מכרעת על הגנת הקניין הרוחני בתעשיית האופנה.

מאמר זה הנו לצורכי התרשמות בלבד, אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעו”ד הבקיא בתחום.

לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון, עורך דין אופנה וקניין רוחני.

vans

ביהמ”ש האירופי: סימן הגל של חברת VANS אינו כשיר לרישום כסימן מסחר

האיחוד האירופי: סימן הגל של vans  לא ניתן לרישום כסימן מסחר

 

חברת אופנה האמריקאית  VANS הידועה בעיקר במוצרי ההנעלה והספורט שלה ניסתה בשנת 2011 לרשום את הלוגו שלה הנראה בצורת גל לאורך הנעל כסימן מסחר באיחוד האירופי במטרה למנוע ממתחריה לעשות שימוש במאפיין הגל.  רשם סימני המסחר באיחוד האירופי דחה את הבקשה ולאחרונה נדחה אף הערעור שהגישה חברת VANS לבית המשפט האירופי לצדק.

סימן הגל אותו ניסתה לרשום חברת VANS נראה כך:

 

vans wave

על מנת שניתן יהיה לרשום לוגו כסימן מסחר בעל הסימן חייב להוכיח כי סימן המסחר הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי או לחילופין כי הלוגו זכה למשמעות משנית (secondary meaning), כלומר שהלוגו הינו כה מפורסם עד  כדי כך שעקב השימוש האינטנסיבי בו, הפך להיות מזוהה עם בעל הסימן בלבד.

 

במקרה זה עלתה השאלה האם הצרכן הסביר היה מזהה את הלוגו המבוקש עם חברת VANS. דוגמא ללוגו בתחום האופנה שזכה ל – משמעות משנית הינו הוא סימן שלושת הפסים של אדידס למשל. סימן שלושת הפסים של אדידס הינו כה ידוע עד כי ציבור הצרכנים בענף מוצרי הספורט יזהה כל פריט לבוש הנושא עליו את שלושת הפסים המקבילים עם חברת אדידס.

 

בענייננו, ערכאת הערעור קבעה, כי סימן הגל פשטני מידי ומשמש כתבנית או קישוט גרידא ולא כסימן המצביע על מקור הטובין וכי כאשר מדובר בסימנים פשטניים הבנויים מצורת גיאומטרית בסיסית קשה לקהל הצרכנים לזהות סימנים אלו עם יצרן כלשהו. כך פסק בית המשפט הגבוה לצדק בעניין זה:

 

However, a sign which is excessively simple and is constituted by a basic geometrical figure, such as a circle, a line, a rectangle or a conventional pentagon, is not, in itself, capable of conveying a message which consumers will be able to remember, with the result that they will not regard it as a trade mark unless it has acquired distinctive character through us…”

 

חברת ונס כשלה מלהוכיח כי הלוגו שלה זכה למשמעות משנית כתוצאה משימוש, בעיקר מאחר והראיות שהגישה התייחסו לנתונים שהיא עצמה אספה ולא הסתמכו על סקרי דעת קהל אובייקטיבים.

 

ערכאת הערעור של בית המשפט האירופי לצדק קבעה, כי ונס כשלה מלהוכיח שחלק גדול מהציבור באיחוד האירופי מזהה את הלוגו הגלי כמייצג את חברת VANS.

 

המסקנה שניתן ללמוד מההחלטה היא שעל מנת להצליח לזכות בבלעדיות במותג אופנה יש לאמץ לוגו או שם בעל אופי מבחין כשלעצמו, לוגו ייחודי שניתן לזיהוי ואבחנה על ידי הצרכן ויש להימנע ככל הניתן מאימוץ סימנים גראפיים, שניתן לראות בהם כסוג של קישוט, או עיטור, המקובלים בתחום האופנה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוו”ד משפטית כלשהי אין להסתמך על האמור ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.

לכל שאלה הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון, עו”ד קניין רוחני

 

image004

ביהמ”ש : לא ניתן לקבל מונופולין על השימוש בצבע הכחול ובאות X 

בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופט גדעון גינת) קבע בפסק דין שניתן לאחרונה, כי לא ניתן לקבל במסגרת דיני סימני המסחר מונופולין על השימוש בצבע הכחול, באות X או בבועות בתחום משקאות האנרגיה, שכן המדובר ברכיבים מקובלים בשוק רווי זה.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי במקרה זה חלק מהמוצרים המיובאים מהווים הפרה של הסימן המסחרי של התובעת.

נוכח ההתעניינות הגוברת של יבואנים רבים בתחום משקאות האנרגיה נביא לפניכם סקירה קצרה של החלטתו של בית המשפט המחוזי.

עובדות המקרה:

חברת  XL Energy International Corp הינה חברה בינלאומית המייצרת משקאות אנרגיה תחת המותג .XL

חברת XL הגישה תביעה נגד Cool Trade & Industry יבואן של משקה אנרגיה בגין ייבוא של שני משלוחים של פחיות משקה האנרגיה, אשר לטענתה מהוות הפרת סימן מסחר וגניבת עין של פחית משקה האנרגיה XL.

יובהר, כי משלוחים אלו עוכבו על ידי רשות המכס בהתאם לפקודת המכס אף שאלו נועדו לשטחי הרשות הפלסטינית ולא לישראל.

להלן נערוך לפניכם השוואה בין מוצרי התובעת (חברת XL) למוצרי היבואן (הנתבע):

מוצרי חברת XL      

image004image008

מוצרי היבואן (הנתבע):

משלוח ראשון                                  משלוח ראשון                             משלוח שני

image018image002image022

סימן מסחר רשום של חברת  XL :

image006

חברת XL רשמה סימן מסחרי על שילוב הצבע הכחול כפי שניתן לראות למעלה ובו תבנית של נקודות בצבע כחול כהה הפרושות על פני הצבע.

חשוב לציין, כי התביעה הוגשה בגין שני משלוחים נפרדים:

המשלוח הראשון כלל פחיות משקה אנרגיה בצבע כחול עם תבנית הדומה לזו של סימן המסחר הרשום של XL (ראו למעלה).

המשלוח השני כלל משקאות אנרגיה בצבע כחול אולם ללא התבנית המופיעה בסימנה הרשום של חברת XL.

המשלוח הראשון:

הגם שאין כל דמיון מהותי בין השמות המסחריים המתנוססים על גבי הפחיות שבמשלוח הראשון (מלבד האות X) קבע בית המשפט את הדברים הבאים: ” אני סבור שהדמיון בין אלה מוּשׂא המשלוח הראשון לבין אלה של התובעת, אכן עלול להטעות ויש בו אמנם הפרה של סימני המסחר של התובעת, כמו גם פגיעה בזכויות התובעת מכוח העוולה של גניבת עין, בעיקר בשל כך שהרקע הכחול בו נעשה שימוש דומה עד כדי זהות לסימן המסחר הרשום של התובעת (וככזה נהנה מחזקת התקפות)”. כפי שניתן לראות, פחית המשקה של היבואן במשלוח הראשון מעוצבת בגוון כחול עם תבנית נקודות כחולות באופן הדומה עד מאוד לסימן המסחרי הרשום וכן לפחית המשקה של חברת XL. מכאן שהתקיימה הפרת סימן מסחר.

המשלוח השני

במשלוח השני לעומת זאת, לא נעשה שימוש בתבנית הנקודות הכחולות שהופיעה בפחיות המשקה של XL ועל כן דן בית המשפט בשאלה האם ניתן להקנות לחברת XL מונופולין בצבע בכחול וכן באות X. בענין זה קבע בית המשפט כי את הדברים הבאים:

הגנה על צבעים:

“בית-המשפט באנגליה הסתייג בדרך כלל ממתן מונופולין לגבי שימוש בצבע. ..ראו החלטתו של עמיתי השו’ ד”ר ע’ בנימיני ב-בש”א מח’ ת”א 10603/09 גלידות שטראוס נ’ נגה גלידות [פורסם בנבו] (2.7.2009, עמ’ 4 סעיף 3(ב)).

בדרך כלל, גם אות בפני עצמה אינה נושא להגנה. ראו:  ע”א 1677/05 Deutsche Telekom AG נ’ E! Entertainment Television [פורסם בנבו] (29.6.2006, סעיף 12, עמ’ 8 למטה), בעקבות ד”ר א.ח. זליגסון, “דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם” (הוצאת “שוקן” 1972).

הפסיקה של בתי-המשפט בארה”ב הכירה באפשרות של רישום סימן מסחר לגבי צבע. ראו: Qualitex v. Jacobson Products 514 U.S. 159 (1995)

ובעניין: Christian Louboutin v. Yves Saint Laurent America (5 Sep. 2012)

וראו בעניין זה מאמר שפורסם על ידי המשרד : ביהמ”ש בארה”ב לכריסטיאן לובוטין בלעדיות על הסוליה האדומה בנעלי נשים…למעט נעליים אדומות 

ערכאת הערעור בעניין Yves Saint Laurent הנ”ל ציינה (שם, עמ’ 19-24) כי חלה גם הגבלה בהכרה של סימן מסחר המגן על צבע הנובעת מעקרון הפונקציונליות Aesthetic Functionality Doctrine.

לשון אחר: לא יוענק מונופולין מכוח סימן מסחר המגן על צבע (בלבד) כאשר הגנה מעֵין זו, תעמיד את המתחרה בעמדת נחיתות, שאינה קשורה למוניטין של הבעלים של הסימן.

בית-המשפט ציין, כי ההחלטה אם להגביל את המונופולין של בעל סימן המסחר מחמת עקרון הפונקציונליות והאבחנה  בין מידת הפונקציונליות של הסימן לבין הצלחתו כמותג מסחרי תלויים מאוד בנסיבות העובדתיות של המקרה -highly fact specific.

בסופו של דבר, לאחר שבית המשפוט בחן את הפּחיוֹת השונות שהובאו בפניו קבע את הדברים הבאים:

“.. אני סבור כי לא ניתן להתעלם מאלמנטים המשותפים לכלל היצרנים: הצורה הכללית של הפּחית, שימוש בצבע כחול, ושימוש באות X. אינני סבור שיצרן העושה שימוש באלמנטים ראשוניים המקובלים בשׂפה (כמו אותיות או מושגים הכלולים       במילון), יכול לקבל מונופולין לגביהם, כאשר השימוש הוא תיאוּרִי ועולה בקנה אחד עם המובן הלשוני של המושג. במקרה הנוכחי השימוש באות X,   בצבע הכחול או באיוּר של בּועות, לגבי משקה, אינו יכול להקנות מונופולין לתובעת, כאשר ההתייחסות היא למשקאות אנרגיה מוגזים. לגבי המשלוח השני קבע בית המשפט כי נעשה שינוי ברקע הכחול, והמראה הכללי, על רקע משקאות האנרגיה  שהובאו בפניו, אין בו כדי להטעות את הצרכן ועל כן אין בפּחיוֹת המשלוח השני כדי להפר את זכויות התובעת מכוח סימני המסחר הרשומים או מכוח העוולה של גניבת עין.

לדעתנו ההחלטה מאזנת בצורה ראויה בין חופש התחרות לבין זכויות הקניין של התובע, כאשר בין המשפט עשה את האבחנה הראויה ונמנע ממתן מונופולין רחב מידי ליצרן על אלמנטים מקובלים בשוק. חשוב לציין, כי ללא השימוש שנעשה בתבנית הנקודות הכחולות שנרשמו כסימן מסחר על ידי חברת XL סביר להניח שבית המשפט היה פוסק כי גם במשלוח הראשון אין משום הפרת סימן מסחר ויש לשחררו.

– אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעו”ד-

בכל שאלה ניתן לפנות לעו”ד יוסי סיוון 077-231-2126 או בצור קשר

untitled

אפל הגישה התנגדות לסימן BIG APP באנגליה

חברת אפל הגישה לאחרונה לרשם סימני המסחר באנגליה התנגדות לרישום סימן המסחר  BIG APP בטענה שהסימן המבוקש הינו סימן הדומה עד כדי הטעייה לסדרת סימני הבית שלה APP STORE.

חברת TCM BIG APP STORE חברה המשווקת פתרונות תוכנה לעסקים ולחברות בתחומים שונים http://tcmbigappstore.com/index.ph הגישה בקשה לרישום סימנה המסחרי    BIG APP כפי שנראה להלן :

BIG APP

הבקשה הוגשה בתחום תוכנות המחשב ושירותים עסקיים.  כפי שניתן לראות באתר שלה, תוכנות המחשב של חברת TCM אינן מיועדות לטלפונים סלולאריים, אלא המדובר ביישומי מחשב למחשבים בלבד המיועדים להקל על פעולות טכניות ופקידותיות בחברות ובעסקים קטנים. מדובר בחברה המנסה לגייס מימון לצורך הקמת מיזם לתוכנות מחשב.

חברת אפל הבינלאומית הגישה התנגדות לבקשה של חברת TCM  במסגרת מדיניות האכיפה שלה בכל הנוגע לשמות מסחריים המכילים חלק מהצירופים APP STORE  (חנות האפליקציות) דוגמת סימן המסחר הבא:

app store

כזכור אפל פתחה במתקפה משפטית רחבת היקף, נגד חברת אמאזון בקשר לזכות השימוש בשם APP STORE אולם סכסוך זה הסתיים בפשרה לפיה שני החברות מורשות להשתמש בשם זה במסגרת תנאים מסויימים.

נראה כי ניסיונה של חברת אפל לקבל מונופולין על המילה APP צפוי לכישלון. לדעתנו אין כל חשש להטעייה  בין הסימן המבוקש לסימנה המפורסם של חברת אפל ובכל מקרה המדובר בסימן מעוצב השונה באופן מובהק מהסימנים המסחריים של אפל.

Deadmau5

מלחמת העכברים – האם לדיסני מונופול על אוזני העכבר?

האם דיסני זכאית לקבל מונופול על אוזני העכבר של מיקי מאוס?   שאלה זו נדונה בימים אלו ברשם סימני המסחר בארה”ב בעקבות התנגדות שהגישה חברת דיסני נגד דמות העכבר של הדיגי’י הידוע Deadmau5. 

Deadmau5 הוא שם הבמה של מפיק האוס קנדי מוכר בשם ג’ואל תומאס צימרמן הנחשב לאחד הדיג’יים הטובים בעולם. מקורו של השם Deadmau5 הוא בתקלה במחשבו האישי של הדיג’י. בבדיקת מחשבו התגלה, כי התקלה נבעה מעכבר שחדר  למארז המחשב ומצא שם את מותו. מאז מכנים אותו חבריו   dead mouse  ומכאן שמו המקוצר Deadmau5. להסבר מפורט ראו בויקיפדיה ערך Deadmau5.

גו’אל מופיע מזה מספר שנים ברחבי העולם ונחשב לאחד מהדיג’יים המצליחים ביותר בעולם המגלגל הכנסות של מיליוני דולרים בשנה.

ג’ואל הגיש בקשה לסימן מסחר בארה”ב על דמות העכבר שלו בעלת עיניים גדולות, כפי שנראית כאן בתמונה וזאת על מנת להגן על דמות העכבר בה הוא עושה שימוש מזה מספר שנים. הבקשה לסימן המסחר של ג’ואל הוגשה בנוגע לתוכנות מחשב, דברי דפוס, ביגוד, משחקים ועוד.

חברת דיסני, בעלת הזכויות בדמות העכבר המפורסם ביותר בעולם מיקי מאוס  הגישה התנגדות לסימן של ג’ואל בטענה שמדובר בדמות דומה דמיון מטעה לדמות של מיקי מאוס שנחשבת בעולם לסימן מסחר מוכר היטב.

דיסני טענה שאוזני העכבר כמעט זהים למיקי מאוס וכי בהתרשמות הכוללת ישנו דמיון מטעה בין הסימנים  המצביע על חשש להטעיית צרכנים ולדילול דמותו של מיקי מאוס, שנרשמה כסימן מסחר במספר וריאציות.

דיסני ביקשה לערוך השוואה בין צללית האוזניים השחורה של מיקי מאוס לבין הצללית הכלולה בסימן המבוקש על ידי גו’אל וטענה, כי יש לדחות את בקשתו של גו’אל על יסוד הדמיון בין הצלליות.

הסימן הרשום של דיסני:

Disney

אלא שמהודעת ההתנגדות עולה, כי אין בבעלותה של דיסני סימן רשום על הצללית השחורה של העכבר, כפי שהתיימרה דיסני לטעון, אלא על וורסיות כאלו ואחרות של אוזני העכבר, כפי שניתן לראות  בתמונה למעלה. דיסני צירפה אסמכתאות לסימנים רשומים רבים אך אף אחד מהם אינו כולל את הצללית השחורה אליה השוותה בפועל את סימנו של גו’אל.

האם יש חשש להטעייה בין דמות העכבר של  Deadmau5 לדמות של מיקי מאוס? איננו סבורים שכן. איננו רואים דמיון העולה כדי חשש להטעיה בין הדמויות האלו, בטח ובטח כאשר המדובר בדמות הקשורה בתודעת הציבור לדיג’יי הידוע ולמוסיקת האוס . דמות העכבר של הדיג’יי עם העיניים הגדולות והאוזניים המוארכות מבליטות בצורה ברורה את סימנו של ג’ואל מדמותו של מיקי מאוס ונדמה, כי כל ילד יידע להבחין ביניהם.

גם איננו רואים כל ניסיון להיבנות מהסימן של דיסני או לנצל את המוניטין של דיסני, שכן מדובר בדיג’יי מצליח בזכות עצמו, שהתפרסם הודות לכישוריו המוזיקליים ולא לדמות העכבר אליה הוא נקשר בקרב הציבור.

עולות גם שאלות רבות לגבי אופן התנהלותה של דיסני שהרי דיסני לא תבעה אותו על השימוש אלא על הניסיון לקבל סימן מסחר רשום על דמות העכבר שלו. נשאלת השאלה אם כן, אם סברה דיסני, כי ישנו חשש להטעייה מדוע לא עשתה כן במשך שנים שבהם עושה הדיג’י שימוש בעכבר?

ניסיונה של דיסני לקבל בלעדיות על עכבר עם אוזניים גדולות נראית חריגה למדי ועשויה להיחשב כפוגעת באינטרס התחרות בשוק.

דמות העכבר של  Deadmau5 הקשורה במוסיקת האוס קולנית מרוחקת שנות אור מדמותו החביבה של מיקי מאוס, עליה גדלנו ואיננו רואים כיצד דיסני תיפגע מרישום סימנו של גו’אל.

יש לזכור, כי דיני סימני המסחר נועדו למנוע הטעייה בקרב הצרכנים ואיננו רואים הכיצד תתרחש הטעייה שכזו בפועל.

thomas pink logo

אנגליה: ויקטוריה סיקרט לא תוכל לעשות שימוש בשם PINK

בית המשפט העליון באנגליה קבע, כי השימוש בשם PINK על ידי חברת ההלבשה התחתונה הידועה ויקטוריה סיקרט מהווה הפרת סימן המסחר PINK של מעצב האופנה ת’ומס פינק.

המותג THOMAS PINK הינו מותג אופנה בריטי יוקרתי בבעלותו של ענק האופנה LVMH. חברת ויקטוריה סיקרט הינה רשת עולמית של הלבשה תחתונה המשווקת בעיקר מוצרי הלבשה תחתונה לגילאים 18-25 במחירים עממיים.

לפני כשנתיים החלה ויקטוריה סיקרט לפתוח ליין נפרד של חנויות הלבשה תחתונה בארה”ב תחת השם PINK, ולאחר מכן (באנגליה) הקימה עמדות מכירה ייחודיות תחת השם הזה בתוך חנויות המותג של ויקטוריה סיקרט:

  victoria-secret-pink-logo

בשנת 2012 הגיש תומס פינק תביעה לבית המשפט נגד ויקטוריה סיקרט בטענה של הפרת סימן המסחר  הרשום PINK ופגיעה במוניטין.

למרות שהשימוש של ויקטוריה סיקרט בשם PINK היה שימוש נלווה לשם המותג VICTORIA SECRET  בתוך חנויות המותג של ויקטוריה סיקרט או לצד השם המסחרי ויקטוריה סיקרט, קבע בית המשפט, כי ישנו חשש להטעיית הצרכן וכי הצרכנים לא תמיד מייחסים חשיבות האם המדובר בחנות המותג או בעמדת מכירה.

תומס פינק טען כי, האופי הסקסי העממי המזוהה עם מוצרי ויקטוריה סיקרט יפגע בתדמית היוקרתית של המותג תומס פינק ויוביל צרכנים שלא לרכוש את מוצריו ובית המשפט קיבל את טענתו.

בית המשפט אף קבע כי, השימוש של ויקטוריה סיקרט יפגע ביכולת של תומס פינק לעשות שימוש בשם PINK בכדי להבדיל בין מוצריו למוצרי יצרנים אחרים. נקבע כי, השימוש של ויקטוריה סיקרט כאמור פוגע בתדמית הייחודית היוקרתית והאופי המבחין של מוצרי תומס פינק ועל כן מהווה הפרת סימן מסחר.

החלטה זו ממחישה את החשיבות שברישום סימן מסחר בענף האופנה ומצביעה על כך שגם שימוש היוצר קשר תודעתי בין מותג אחד למשנהו עשוי בנסיבות מסוימות לעלות כדי הפרת סימן מסחר וזאת אף כאשר המפר הינו בעל מוניטין כשלעצמו.

hershey chocolad

ארה”ב: הלוגו של סנאטור הרשי מפר את סימנה המסחרי של חברת השוקולד  HERSHEY

שופט בית המשפט המחוזי בארה”ב הורה לסנטור סטיב הרשי לשנות את הקמפיין הפרסומי שלו הנושא לוגו הדומה לסימנה המסחרי של חברת השוקולד HERSHEY .

הלוגו של הסנאטור HERSHEY נראה כך:

hershey senat

בשנים 2002 ו- 2010 השיק הסנטור קמפיין פרסומי ובו לוגו הנושא אותיות לבנות על רקע חום. חברת השוקולד HERSHEY מפנסלבניה התנגדה לקמפיין מאחר והוא כלל אותיות וצבעים הדומים עד כדי הטעייה לסימנה המסחרי. בהתאם, הגישה חברת השוקולד בקשה לצו מניעה זמני נגד הסנאטור בגין הפרת סימן מסחר.

השופט וויליאם קווארלס קבע כי הגם שהוא אינו סבור, כי ישנו חשש להטעייה בין פעילותו הפוליטית של הסנאטר לבין מוצרי השוקולד של HERSHEY , הרי שישנו חשש לכך שציבור הצרכנים יסבור בטעות כי הסנאטר “קשור בדרך כלשהי” עם חברת השוקולדים ועל כן הורה לסנאטור לחדול משימוש בעיצוב בצבע חום יחד עם המילים HERSHEY בפונט בולט הדומה לפונטים שבסימנה המסחרי של HERSHEY.

בית המשפט אף קבע, כי גם שימוש פוליטי עשוי להיחשב כ”שירות” למכירה או רכישה של מוצרים והוא כלול בסימן המסחר.

“although the Court agrees that the public is not likely to confuse the Senator with a candy bar, the confusion requirement also encompasses confusion with respect to sponsorship or affiliation,”

הדמיון בין הקמפיין הפרסומי של הסנאטור לסימנה המסחרי של HERSHEY  הנו דמיון מהותי כפי שניתן לראות.  יחד עם זאת, סביר להניח כי בית המשפט בישראל היה דוחה את תביעת חברת השוקולד. לדעתנו המרחק בין מוצרי שוקולד לקמפיין פוליטי הינו רחוק דיו כדי למנוע לא רק טענה של הטעייה, אלא גם טענה של שיוך. מה דעתכם?

Bridstone

ארה”ב: ברידג’סטון הגישה תביעה על העתקת החריצים שבצמיגיה

ארה”ב: חברת הצמיגים הבינלאומית Bridgestone טוענת כי חברת TreadWright הפרו מדגם רשום על חריצי הצמיגים הייחודיים שלה

חברת ברידג’סטון הינה בעלת מדגם רשום בארה”ב מס’ 475009 (patent design ) על עיצוב החריצים הייחודי בצמיגיה, כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת.

לאחרונה הגישה חברת ברידג’סטון תביעה נגד חברת TreadWright בגין הפרת מדגם רשום. לטענת ברידג’סטון הנתבעת העתיקה את עיצוב חריצי הצמיגים שבמדגם הרשום וייצרה צמיג בעל עיצוב חריצים זהה לעיצוב חריצי הצמיגים במדגם הרשום שבבעלותה. כן טענה ברידג’סטון שהצמיגים המפרים פוגעים  במוניטין הרב שצברה בצמיגים בעלי החריצים הייחודיים והמוכרים.

ברידגסטון עתרה לפיצויים, צו מניעה קובע, צו להשמדת הצמיגים המפרים, התבניות ששימשו לייצור הצמיגים וכל הרווחים ממכירות הצמיגים המפרים.

Bridstone.jpg 2

חשוב לציין, כי המדגם הרשום ניתן לברידג’סטון חרף העובדה, כי לחריצים הייחודיים תפקיד פונקציונאלי ברור, שהינו הובלת המים וחיזוק יכולת האחיזה של הצמיג.

נמשיך לעקוב אחר תיק זה שכן חשוב יהיה לדעת כיצד בית המשפט יפסוק ביחס להיקף ההגנה החלה על עיצוב חריצי הצמיגים.

 Bridgestone Americas Tire Operations v. TreadWright

glee

על החשיבות שברישום סימן מסחר – רשת FOX הפרה את הסימן המסחרי GLEE באנגליה

חברת Comic Enterprises Ltd  https://www.glee.co.uk/ היא חברה בריטית קטנה העוסקת בהפקות הופעות קומדי והצגות בידור והופעות חיות (חברת קומיק).

בשנת 1999 רשמה חברת קומיק את סימן המסחר שלה GLEE בסיווג 41 שהינו שירותי בידור בבריטניה וזאת במטרה להגן על זכויותיה במותג המסחרי שלה ובאתר האינטרנט שלה.

בשנת 2000 העלתה רשת פוקס האמריקאית סדרת טלויזיה קומית ומצליחה בשם GLEE. הסדרה זכתה להצלחה רבה והיא ממשיכה להיות משודרת בכל רחבי העולם גם בימים אלו כולל בישראל. הסדרה שיווקה שירים ומוצרים מסחריים רבים תחת השם המסחרי GLEE.

חברת קומיק הגישה נגד חברת FOX תביעה לבית המשפט באנגליה בגין הפרת סימן מסחר.  בית המשפט  באנגליה קבע, כי השם המסחרי שבו עושה FOX שימוש דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחרי הרשום של חברת קומיק.

בית המשפט קבע, כי הצופה המצוי שנחשף לתוכניות והופעות של חברת קומיק וגם לסדרות הטלויזיה של רשת FOX עלול להתבלבל ולחשוב, כי המדובר באותו מקור ועל כן ישנו חשש להטעייה בין שני הסימנים.

כן נקבע סימן המסחר של קומיק זכה להצלחה רבה ,למוניטין ולאופי מבחין ייחודי שנצרב בתודעת הצרכנים בבריטניה.

מקרה זה מדגים בפנינו את החשיבות הרבה שברישום סימן מסחר במועד. אילו חברת קומיק לא הייתה טורחת לרשום את סימנה המסחרי במועד, סביר להניח כי לא הייתה מצליחה לנקוט בהליך משפטי להגנה על זכויותיה ולמניעת בלבול והטעיית הצרכנים.

בנסיבות אלו, סביר להניח כי חברת FOX תציע לחברת קומיק סכומי כסף משמעותיים עבור זכות השימוש בשם המסחרי GLEE.  רישום סימן מסחר במועד השתלם לחברת קומיק.  נראה כי הסימן המסחרי GLEE  באנגליה יהיה שווה כמה מיליוני פאונד, אותם לא תהיה בעיה ל-FOX לשלם. 

Comic Enterprises Ltd v Twentieth Century Fox Film Corp ([2014] EWHC 185 (Ch), February 7 2014)

apple-store-trademark-drawing-660x312

אפל הצליחה לרשום סימן מסחר על עיצוב החנויות שלה

חנות הינה כרטיס הביקור של כל מותג, היא ה-DNA שלו והיא מבטאת את התדמית השיווקית והסגנון הייחודי שלו. רשתות מסחריות רבות משקיעות הון עתק בעיצוב החנויות שלהן ובגיבוש קונספט ושפה עיצובית ייחודית, שתאפיין את חנויותיהן.
נשאלת השאלה האם ניתן לקבל איזושהי בלעדיות על הסגנון העיצובי, הסידור וה- LOOK AND FEEL של החנות?
בארה”ב, מסתבר כי ניתן להגן על עיצוב וסידור (LAYOUT) של חנות באמצעות רישום סימן מסחר. מדובר בהגנה חדשנית התופסת תאוצה לאחרונה.

חברת אפל העולמית הצליחה (22 לינואר 2013) לרשום בארה”ב סימן מסחרי על לא פחות מאשר העיצוב הייחודי המאפיין את חנויותיה, הכולל חלונות זכוכית גדולות, עמדות הדגמה מסודרות בשתי שורות מקבילות צמודות לקיר לאורך החנות ותאורה ייחודית. בקשות דומות הוגשו על ידי אפל אף במדינות נוספות ברחבי הועלם. מבנה הזכוכית והמדרגות השקופות שבחנות אפל הידועה בניו יורק אף רשומות כפטנט על ידי אפל.

אכן סימן מסחר על עיצוב חנות אינו נשמע סביר, אין המדובר בשם, סימן או לוגו, אלא בעיצוב החזית והחלל הפנימי של חנות. אלא שאפל הצליחה להוכיח כי, עיצוב החנויות שלה הוא כה ייחודי עד כדי כך שהפך בעצם לסימן ההיכר שלה.
תהליך הרישום של אפל היה מורכב מאוד. אפל הגישה פרסומים רבים וסקר דעת קהל ובו הוצגו לצרכנים תצלומים של חנויות שונות בתחום מוצרי האלקטרוניקה ללא הלוגו המסחרי שלהן. 43 אחוזים מהנשאלים זיהו את החנויות של אפל.
גם חברת מייקרוסופט רשמה סימן מסחרי על עיצוב רשת החנויות שלה. יש הטוענים אף כי חברת אפל רשמה זאת בעקבות מייקרוסופט.
האם ניתן גם בישראל להגן על עיצוב וסידור של חנות באמצעות רישום סימן מסחר? בישראל לא ידוע על רישום סימני מסחר על עיצובי חנויות ונושא זה כלל לא עלה לדיון. יחד עם זאת, רק בהתקיים נסיבות מיוחדות בלבד ניתן יהיה לדעתנו לרשום סימן כזה. נסיבות מיוחדות אלו יכולות להתקיים רק כאשר מדובר בעיצוב אחיד וייחודי דיו, בעל אופי מבחין מובהק ושציבור הצרכנים הנחשף אליו מזהה אותו עם המותג בלבד.
היתרונות שברישום סימן מסחר על עיצוב החנות הם קבלת בלעדיות בעיצוב הייחודי, הגנה מפני מתחרים ומניעת הטעייה הן בשלב הכניסה לחנות והן בשלב הרכישה. סימן מסחר רשום, מעבר לכלי להשגת בלעדיות בשוק התחרותי, הינו גם נכס בעל ערך כלכלי רב. ראוי לציין, כי ניתן להגן על עיצוב חנות גם באמצעות דינים אחרים, אולם סימן מסחרי רשום יהיה לדעתנו אפקטיבי יותר לאכיפה וירתיע מתחרים.
מעניין יהיה לדעת מי יהיה המותג הישראלי הראשון שיצליח לקבל בלעדיות על הקונספט העיצובי של חנויותיו בישראל וכיצד יתייחס לכך רשם סימני המסחר.
אין באמור לעיל כדי להות משום חוות דעת משפטית כלשהי ויש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום.

Lubotin

ביהמ”ש בארה”ב : לכריסטיאן לובוטין בלעדיות על הסוליה האדומה בנעלי נשים… למעט נעליים אדומות

אתם זוכרים את התביעה שהגיש בארה”ב מעצב העל הנודע כריסטיאן לובוטין? נזכיר לכם.

נעלי היוקרה של המעצב הנודע כריסטיאן לובוטין הינם מהפופולאריים והיוקרתיים ביותר בארה”ב, אהודים בעיקר על ידי סלבריטאיות כגון שרה ג’סיקה פרקר, ונשות העשירון העליון. סימן ההיכר של נעלי לובוטין הוא הסוליה האדומה הבוהקת המופיעה במרבית הדגמים שלהם. לובוטין אף רשם סימן מסחר בארה”ב על הסוליה האדומה של נעליו ואף הצליח פעמים רבות למנוע הפצת נעלי נשים עם סימן ההיכר שלו – הסוליות האדומות הבוהקות.

לפני כשנה הפיצה יצרנית הנעליים ויי.וי. סנט לוריין סדרה של נעלי עקב אדומות לנשים בעלי סוליות אדומות בוהקות. לובוטין הגיש תביעה נגד סנט לוריין ועתר לצו מניעה למנוע מהם את הפצת מוצריהם. לובוטין טען כי דגמי הנעליים של סנט לוריין הינם חיקוי בוטה של סימן ההיכר שלו שהינו הסוליה האדומה וכי זה עלול לגרום להטעיית ציבור הצרכנים.

בית המשפט דחה את צו המניעה וקבע כי ללובוטין אין מונופול על הצבע האדום וזאת אף שהוכח מוניטין בשימוש בסוליה האדומה וחרף קיומו של סימן מסחר רשום בארה”ב על הנעל עם הסוליה האדומה. עוד קבע בית המשפט, כי סימן המסחר שניתן ללובוטין הינו רחב מדי ואינו ראוי להגנה שכן הוא מעניק בלעדיות ליצרן על השימוש בצבע האדום, מאפיין שאמור להישאר פתוח לשימוש ציבור העוסקים בתחום. בית המשפט השווה את מעצבי האופנה לאומנים וציירים וקבע כי, היצירתיות מבוססת על השימוש בצבע כמדיום חופשי וכי אין להטיל מגבלות שיפריעו ליצירתיות ויכשילו את התחרותיות בשוק.

לובוטין לא וויתר והגיש ערעור על ההחלטה.

בית המשפט לערעורים בניו יורק קבע כי ההחלטה של בית המשפט שלמטה הינה מוטעית וכי סימן המסחר של לובוטין זכאי להגנה אולם רק ביחס לנעלי נשים שבהם הסוליה האדומה בולטת במיוחד ושונה מהצבע העיקרי בנעל. בית המשפט קבע כי לובוטין הצליח להוכיח כי הסוליה האדומה הבולטת באופן מובהק מצבע הנעל הינה מאפיין ייחודי המזוהה עימו והצליח להוכיח מוניטין והכרה בקרב ציבור הצרכנים.

כל צד טוען שהוא ניצח.

לובוטין טוען כי בית המשפט הכיר בסימן המסחר שלו ובסוליה האדומה כסימן ההיכר שלו ובזכותו לבלעדיות על נעלי נשים עם סוליה אדומה.

סנט לוריין טענו כי, בית המשפט הגביל את ההגנה על סימן המסחר של לובוטין וכי הנעליים האדומות שלהן אינן מפרות את סימן המסחר של לובוטין. לטענת סנט לוריין אם נכנסת לבית המשפט עם סימן מסחר המגן על כל נעל עם סוליה אדומה ויצאת עם סימן מסחר מוגבל המגן רק על סוליה אדומה השונה באופן מהותי מיתר צבעי הנעל אז בעצם הפסדת.

מה אתם אומרים? האם ראוי לתת למעצב כלשהו בלעדיות על סוליה אדומה אפילו אם הוא הצליח להוכיח מוניטין?