אודותינו

אתה כאן: / אודותינו

DSC04093_optimized - 50%

יוסי סיוון ושות' הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.

בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר,  פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד'. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות. 

בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים  וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד'.  

משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.

משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.

היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו"ד בקניין רוחני

באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:

פרסומים אודות משרדנו:

פרסום בעיתון כלכליסט : "רשת רמי לוי וחברה של בתו יפצו את בעלת המותג BHPC ב- 3 מיליון ש"ח (7.6.2023)

להמשך קריאה

פרסום בעיתון גלובס : "ביהמ"ש בפסיקה חריגה: לדירקטורים יש אחריות אישית על הפרת סימן מסחר" (2.6.2026)

להמשך קריאה

מסך הברזל הורם: פסק דין תקדימי מטיל אחריות אישית על דירקטורים בגין הפרת סימני מסחר ופוסק פיצוי על בסיס רווח גולמי מלא

להמשך קריאה

בשורה חשובה בתחום הפרת סימני מסחר – בית המשפט העליון דחה את הערעור בעניין לייפסטייל נ' רמי לוי ואח', ופסק הדין נשאר על כנו

להמשך קריאה

זכייה של משרדנו בפיצוי מהגבוהים ביותר בתחום הפרת סימני מסחר בישראל

להמשך קריאה

זכייה של משרדנו בהליך התנגדות לסימן מסחר : האם יש חשש להטעיה בין EZPUT ל- EZ ?

להמשך קריאה

זכייה של משרדנו בהליך בקשה להפקדת ערובה ברשם סימני המסחר

להמשך קריאה

עו"ד יוסי סיוון בכלכליסט: רוצים להביא מותג בינלאומי חדש לישראל? כך עושים זאת שלב אחר שלב

להמשך קריאה

ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – האם מותר לשווק מוצרי קוסמטיקה ישראלים ב-EBAY למרות התנגדות היצרן?

להמשך קריאה

ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – יבוא מקביל – האם מותר לייבא עגלות תינוקות ללא מספר סידורי של היצרן?

להמשך קריאה

על מה חשוב להגן באפליקציה שלכם? מאת עו"ד יוסי סיוון – פורטל היזמות Startisrael

/
0 תגובות
להמשך קריאה

עו"ד סיוון מתראיין לעיתון כלכליסט בכתבה בנושא הגנה על מוצרים תעשייתיים

/
0 תגובות
להמשך קריאה

כתבה באתר דה מרקר "סימן מסחר רשום לא תמיד יעניק לכם זכויות בלעדיות" ﾠﾠ

/
0 תגובות
להמשך קריאה

ביהמ"ש המחוזי דחה בקשה לביטול היתר המצאה בתביעה שהוגשה על ידי חברת גיטה בגס נ' PHILIPS AVENT

/
0 תגובות
להמשך קריאה

1.3.2010 עו"ד יוסי סיוון מונה לכונס נכסים בתיק סודות מסחריים בעל פרופיל גבוה

/
0 תגובות
להמשך קריאה

פרסום בעיתון כלכליסט : "רשת רמי לוי וחברה של בתו יפצו את בעלת המותג BHPC ב- 3 מיליון ש"ח (7.6.2023)

להמשך קריאה

פרסום בעיתון גלובס : "ביהמ"ש בפסיקה חריגה: לדירקטורים יש אחריות אישית על הפרת סימן מסחר" (2.6.2026)

להמשך קריאה

מסך הברזל הורם: פסק דין תקדימי מטיל אחריות אישית על דירקטורים בגין הפרת סימני מסחר ופוסק פיצוי על בסיס רווח גולמי מלא

להמשך קריאה

בשורה חשובה בתחום הפרת סימני מסחר – בית המשפט העליון דחה את הערעור בעניין לייפסטייל נ' רמי לוי ואח', ופסק הדין נשאר על כנו

להמשך קריאה

זכייה של משרדנו בפיצוי מהגבוהים ביותר בתחום הפרת סימני מסחר בישראל

להמשך קריאה

זכייה של משרדנו בהליך התנגדות לסימן מסחר : האם יש חשש להטעיה בין EZPUT ל- EZ ?

להמשך קריאה

זכייה של משרדנו בהליך בקשה להפקדת ערובה ברשם סימני המסחר

להמשך קריאה

עו"ד יוסי סיוון בכלכליסט: רוצים להביא מותג בינלאומי חדש לישראל? כך עושים זאת שלב אחר שלב

להמשך קריאה

ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – האם מותר לשווק מוצרי קוסמטיקה ישראלים ב-EBAY למרות התנגדות היצרן?

להמשך קריאה

ניצחון למשרד בצו מניעה זמני – יבוא מקביל – האם מותר לייבא עגלות תינוקות ללא מספר סידורי של היצרן?

להמשך קריאה

על מה חשוב להגן באפליקציה שלכם? מאת עו"ד יוסי סיוון – פורטל היזמות Startisrael

/
0 תגובות
להמשך קריאה
הקודםהבא
צור קשר

אסטרטגיית קניין רוחני גלובלית: רישום סימני מסחר באמצעות פרוטוקול מדריד (מהדורת 2026)

/תחת ,

בסביבה העסקית של 2026, סימן המסחר (Trademark) הוא הרבה מעבר לזהות ויזואלית; הוא הנכס האסטרטגי המרכזי של החברה בשוק הגלובלי. עבור יצואנים, חברות טכנולוגיה ויזמים ישראלים המעוניינים לפרוץ לשווקים בינלאומיים, מערכת פרוטוקול מדריד (The Madrid System) היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר להגנה על נכסים אלו בפריסה בינלאומית רחבה.

משרד עורכי הדין יוסי סיון מציג את המדריך המקצועי לניהול רישום בינלאומי, המשלב בין הדין המקומי לרגולציה של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO).

מהו פרוטוקול מדריד? התשתית המשפטית

פרוטוקול מדריד הוא אמנה בינלאומית המאפשרת לבעל סימן מסחר להגיש בקשה אחת, בשפה אחת (אנגלית) ובמטבע אחד (CHF), כדי לקבל הגנה ביותר מ-130 מדינות. המערכת מחליפה את הצורך היקר והמסורבל בהגשת בקשות נפרדות בכל מדינה ומדינה.

היתרונות המרכזיים ב-2026:

  • ריכוז אדמיניסטרטיבי: ניהול כל פורטפוליו המדינות (חידושים, שינויי בעלות, והגדרות סיווג) בנקודה מרכזית אחת מול ה-WIPO.
  • גמישות טריטוריאלית: היכולת להוסיף מדינות להגנה בשלב מאוחר יותר (Subsequent Designation) בהתאם לצמיחת העסק.
  • חיסכון בעלויות: צמצום משמעותי בשכר טרחה של עורכי דין מקומיים בשלב ההגשה הראשוני.

מפת הדרכים לרישום: משלב הבסיס ועד האישור הגלובלי

הליך הרישום בנוי משלושה שלבים קריטיים שכל מבקש חייב להכיר:

1. בקשת המקור (The Basic Application )

התנאי הסף לשימוש בפרוטוקול מדריד הוא קיומו של סימן מסחר קיים בישראל (בקשה או רישום). הסימן הבינלאומי חייב להיות זהה לחלוטין לסימן הישראלי מבחינת הלוגו ורשימת הטובין.

2. בחינה פורמלית ב-WIPO וסיווג ניס (NCL-13)
לאחר אישור רשם סימני המסחר בישראל, הבקשה עוברת ל-WIPO בשוויץ. בשנת 2026, הדיוק בסיווג לפי מהדורת ניס ה-13 הוא קריטי. טעויות בהגדרת שירותים דיגיטליים, AI או מוצרים טכנולוגיים עלולות להוביל לעיכובים וסירובים של הבקשה הבינלאומית.

3. בחינה מהותית במדינות היעד
כל מדינה שנבחרה בבקשה בוחנת את הסימן לפי חוקיה הפנימיים. אם לא מוגשת התנגדות בתוך תקופה מוגדרת (בדרך כלל 12 או 18 חודשים), הסימן נרשם וזוכה להגנה מלאה באותה טריטוריה.

ניהול סיכונים אסטרטגי: "תקיפה מרכזית" וסירובים

למרות הנוחות, המערכת מחייבת ליווי מקצועי בשל מנגנונים משפטיים מורכבים:

תלות בת חמש שנים (Central Attack):

במשך 5 השנים הראשונות, תקפות הרישום הבינלאומי תלויה בהישרדות הסימן הישראלי. אם סימן המקור מתבטל בארץ, הרישום הבינלאומי כולו עלול לקרוס. אנו במשרד יוסי סיון מתכננים את בקשת הבסיס כך שתהיה חסינה ככל הניתן מפני "תקיפה" כזו.

סירוב (Provisional Refusal):

מדינות מחמירות (כגון ארה"ב, סין או יפן) נוהגות להוציא סירובים על רקע חוסר ייחודיות או התנגשות עם סימנים קיימים. טיפול מהיר ומקצועי בסירובים אלו הוא המפתח להצלחת הרישום.

הערך המוסף של משרד עורכי הדין יוסי סיון

הגנה על מותג בינלאומי אינה מסתיימת במילוי טפסים. היא דורשת אסטרטגיה פרו-אקטיבית:

חיפוש מקדים וניתוח היתכנות: שימוש במאגרי מידע עולמיים כדי לצפות מראש התנגדויות ולחסוך אגרות מיותרות.

מומחיות בייצוג בינלאומי: טיפול מול ה-WIPO וניהול רשת של עורכי דין מקומיים במדינות היעד במידת הצורך.

המותג שלכם הוא הנכס היקר ביותר שלכם. אל תשאירו את ההגנה עליו ליד המקרה. צרו קשר עם משרדנו לתיאום פגישת ייעוץ אסטרטגית לבניית פורטפוליו סימני מסחר בינלאומי.

לקביעת פגישה צור קשר עם עו"ד יוסי סיוון

רישום סימני מסחר בתחום התרופות: מדריך אסטרטגי לניהול פורטפוליו פארמה

/תחת ,

עבור יועץ משפטי בחברת פארמה או ביוטק, בחירת שם למולקולה חדשה היא מהלך אסטרטגי הגובל בניהול סיכונים קליני. בעוד שבתעשיות אחרות סימן מסחר הוא כלי מיתוגי, בענף התרופות הוא מהווה שסתום בטיחות המגן על בריאות הציבור ועל שווי השוק של החברה.

להלן ניתוח של האתגרים הייחודיים והכלים לניהול פורטפוליו סימני מסחר (Trademark Portfolio Management) בעידן הנוכחי.

1. המשוכה הרגולטורית הכפולה: רשם סימני המסחר מול משרד הבריאות

בניגוד למוצרי צריכה רגילים, סימן מסחר לתרופה חייב לעבור אישור בשני מסלולים מקבילים ונפרדים:

  • המסלול המשפטי (רשם סימני המסחר): בחינה האם השם מקורי מספיק והאם הוא דומה לסימנים קיימים באותה קטגוריה (Class 5 – תרופות ותכשירים רפואיים).

  • המסלול הרגולטורי (משרד הבריאות/FDA/EMA): גופים אלו בוחנים את השם מהיבט של בטיחות המטופל. הם יפסלו שמות שעלולים לגרום ל-Medication Errors (טעויות בניפוק תרופה עקב בלבול בשמות) או שמות שיוצרים רושם מטעה לגבי יעילות התרופה.

2. מבחן הבלבול המחמיר (The Health Safety Standard)

בדיני קניין רוחני רגילים, בודקים אם "הצרכן הממוצע" יתבלבל בין מותגים. בתחום התרופות, רף הבחינה גבוה משמעותית.

בתי המשפט והרשמים מיישמים את סטנדרט בטיחות הציבור: אם קיים חשש קל שבקלים שרוקח העובד תחת עומס, או רופא בעל כתב יד לא ברור, יתבלבלו בין שמות של שתי תרופות (בשל דמיון בצליל או במראה הכתיב) – הסימן לא יאושר. דמיון פונטי (Phonetic Similarity) בין תרופה ללב לבין תרופה לסוכרת נחשב למסוכן מדי, גם אם הן מיועדות למחלות שונות לחלוטין.

3. אתגר השמות הגנריים (INN)

ארגון הבריאות הלאומי (WHO) קובע לכל חומר פעיל שם גנרי בינלאומי המכונה INN (International Nonproprietary Name).

הטיפ המשפטי: חברות תרופות אינן רשאיות לרשום סימן מסחר שכולל בתוכו "Stems" (סיומות או תחיליות מוגנות המזוהות עם משפחות פרמצבטיות). לדוגמה, סיומת כמו -mab שמורה לנוגדנים חד-שבטיים. ניסיון לרשום שם מותג שדומה מדי לשם הגנרי ייתקל בהתנגדות מצד הרשם בטענה של Descriptiveness (תיאוריות – השם מתאר את המוצר ולא מבדל אותו) ועלול לפגוע ביכולת לאכוף את הסימן בעתיד.

ניהול פורטפוליו: טיפים מקצועיים ליועמ"ש

כדי להבטיח הגנה מקסימלית על נכסי החברה, מומלץ לאמץ את אסטרטגיות הניהול הבאות:

א. ביצוע Clearance (בדיקת חופש פעולה) רב-שכבתי

אל תסתפקו בחיפוש במאגרי סימני המסחר הרשמיים. בדיקה מקצועית חייבת לכלול:

  1. חיפוש במאגרי שמות גנריים (INN).

  2. בדיקת דמיון ויזואלי (איך השם נראה בכתב יד מהיר).

  3. בדיקה לשונית במדינות היעד (לוודא שלשם אין משמעות שלילית או רפואית בשפות זרות).

ב. הקדמת רישום על בסיס "כוונה להשתמש" (Intent to Use)

בתעשייה שבה פיתוח מוצר אורך שנים, מומלץ להגיש בקשות לרישום סימן מסחר כבר בשלב הניסויים הקליניים (Phase II/III). כך תשריינו את השם ותמנעו מצב שבו מתחרה תופס את המרחב השמי שלכם רגע לפני ההשקה.

ג. הגנה על ה-Trade Dress (חזות מסחרית)

ה-Trade Dress כולל את המראה הכולל של המוצר: צבע הגלולה, צורתה הייחודית או עיצוב האריזה. במקרים של פקיעת פטנט, הגנה על החזות המסחרית היא הכלי החזק ביותר שלכם למניעת שחיקת נתח שוק לטובת יצרנים גנריים, שכן המטופלים נוטים לסמוך על "הגלולה הכחולה המוכרת".

ד. ניטור אקטיבי נגד זיופים (Anti-Counterfeiting)

ב-2026, האיום המרכזי הוא בתי מרקחת מקוונים המשתמשים בשמות מותג מוכרים כדי למכור זיופים. ניהול פורטפוליו אפקטיבי כולל ניטור דיגיטלי של שמות דומיין ופעולה מהירה מול ספקי אינטרנט להסרת אתרים פוגעניים.

סיכום

רישום סימני מסחר בפארמה הוא מלאכת מחשבת של איזון בין שיווק, רגולציה ומשפט. משרדנו מלווה יועצים משפטיים בבנייה אסטרטגית של פורטפוליו סימני מסחר גלובלי, תוך הבנה עמוקה של הדינמיקה הייחודית לענף התרופות.

זקוקים לסקירה (Audit) של פורטפוליו סימני המסחר שלכם? משרדנו מציע ניתוח מקיף של חשיפות רגולטוריות והזדמנויות לחיזוק ההגנה על מותגי החברה. [לחצו כאן לתיאום פגישת ייעוץ מקצועית]

זכויות יוצרים במוזיקה 2026: המדריך המלא ליוצרים, מבצעים ומפיקים בישראל

/תחת ,

יוצרים, זמרים, נגנים ומפיקים – הגיע הזמן שתבינו איך המכונה הזו עובדת.

מוזיקה היא אמנות, אבל תעשיית המוזיקה היא עסק של רישיונות. כשאתם משחררים שיר, אתם לא רק משחררים "סאונד", אתם משחררים חבילה של זכויות ששוות כסף. אם לא תבינו מי נגד מי, הכסף הזה פשוט יישאר בקופות של ארגוני הגבייה או אצל חברות הענק.

1. מי הבעלים של השיר? (הפיצול המשפטי)

כל שיר בעולם מחולק לשני נכסים נפרדים. דמיינו בניין: יש את האדריכל שתכנן (היוצר) ויש את הקבלן שבנה (המפיק).

א. זכויות ביצירה (The Publishing/Composition)

אלו הזכויות על "הרוח" של השיר: המילים והלחן.

  • מי הבעלים? הכותבים והמלחינים.

  • החוק אומר: לפי חוק זכויות יוצרים (2007), היצירה מוגנת מרגע שקיבלה "ביטוי מוחשי" (הוקלטה בטלפון או נכתבה על דף).

  • הכסף הגדול: מגיע משידורים ברדיו, הופעות חיות, והשמעות בבתי עסק.

  • הגוף המנהל: אקו"ם (ACUM).

ב. זכויות בהקלטה (The Master/Sound Recording)

אלו הזכויות על "הגוף" של השיר: הקובץ הסופי שיצא מהאולפן (ה-WAV).

  • מי הבעלים? בדרך כלל מי ששילם על ההפקה. אם הפקתם לבד בבית – אתם בעלי ה"מאסטר".

  • החוק אומר: זו זכות נפרדת לחלוטין (סעיף 33 לחוק).

  • הכסף הגדול: מגיע ממכירות, סטרימינג (Spotify/Apple) ושימוש בפרסומות/סרטים.

  • הגוף המנהל: הפדרציה לתקליטים או פי"ל.

2. זכויות מבצעים: הכסף שזמרים ונגנים שוכחים

בישראל יש חוק מיוחד: חוק זכויות מבצעים ומשדרים (1984). גם אם לא כתבתם מילה אחת ולא הלחנתם תו – עצם העובדה ששרתם או ניגנתם בשיר מקנה לכם זכות לתמלוגים בכל פעם שהשיר מושמע ברדיו או בטלוויזיה.

  • הגוף המנהל: אשכולות (לזמרים/שחקנים) ועילם (לנגנים).

  • טיפ ללהקות: כל נגן בלהקה צריך להיות רשום בעילם. אל תוותרו על זה, אלו סכומים מצטברים שיכולים להגיע לאלפי שקלים בשנה.

3. איך נרשמים ורואים כסף? (צעד אחר צעד)

הכסף במוזיקה לא מגיע אליכם הביתה באופן אוטומטי. אתם צריכים "להצהיר" על היצירות שלכם:

  1. רישום באקו"ם: ברגע שהשיר מוכן לשחרור, נכנסים לאתר אקו"ם וממלאים "הצהרת יצירה". אתם מגדירים מי כתב ומי הלחין ומה החלוקה באחוזים.

    • חשוב: אם יש מעבד מוזיקלי, מקובל לתת לו חלק מהלחן (לרוב 12.5% עד 25%).

  2. רישום בפדרציה / פי"ל: אם אתם מפיקים עצמאיים, עליכם להירשם כ"בעלי מאסטר". זה יבטיח לכם תמלוגים כשהשיר יושמע בבתי קפה, חתונות או רדיו.

  3. הפצה דיגיטלית (DistroKid/TuneCore): כשאתם מעלים את השיר לסטרימינג, אתם מקבלים תמלוגים "מכניים" ותמלוגי סטרימינג. ודאו שכל השמות של היוצרים מופיעים ב-Credits – זה קריטי לזיהוי של המערכות.

4. חוזים: אל תחתמו בלי להבין

בתור אמנים, יציעו לכם הרבה חוזים. הנה שניים שאתם חייבים להכיר:

  • הסכם Split Sheet: זה מסמך פשוט (אפילו מייל מסודר) שבו כולם מסכימים בסוף הסשן באולפן: "אני קיבלתי 30%, אתה 30%, המפיק 40%". אל תחכו שהשיר יהיה להיט כדי לריב על זה.

  • הסכם הפצה: אתם נותנים למפיץ רשות להפיץ את השיר, אבל אתם נשארים הבעלים של המאסטר. היזהרו מחוזים שבהם אתם מעבירים את הבעלות על המאסטר "לצמיתות" (In Perpetuity) אלא אם התמורה הכספית מצדיקה זאת.

 

5. הגנה על השיר בארה"ב: למה זה שונה?

אם השיר שלכם מכוון לחו"ל, החוק הישראלי לא מספיק.

  • The U.S. Copyright Office: בארה"ב, כדי לתבוע בבית משפט על גניבת שיר, אתם חייבים לרשום אותו רשמית בוושינגטון (Copyright.gov). זה עולה כמה עשרות דולרים וזה ה"ביטוח" הכי טוב שיש לכם.

  • SoundExchange: זה הגוף בארה"ב שאוסף כסף עבור מבצעים ובעלי מאסטר משידורים דיגיטליים (כמו פנדורה). יוצרים ישראלים רבים "משאירים כסף על הרצפה" כי הם לא רשומים שם.

6. שאלת ה-AI: מה קורה ב-2026?

בינה מלאכותית (כמו Suno או Udio) היא כלי מדהים, אבל משפטית היא בעייתית:

  • אין בעלות ל-AI: נכון להיום, בתי המשפט בארה"ב ובישראל קובעים שאי אפשר לרשום זכויות יוצרים על שיר שה-AI יצר לבדו.

  • איך מגינים? אתם חייבים להוכיח "מעורבות אנושית". שמרו את הסקיצות הידניות, את הכלים החיים שהקלטתם מעל ה-AI, ואת המילים שכתבתם בעצמכם. זה מה שיהפוך את השיר ל"שלכם" משפטית.

7. הפרת זכויות: גנבו לי שיר, מה עושים?

אם גיליתם שמישהו השתמש בשיר שלכם בפרסומת או לקח לכם את הלחן:

  1. תיעוד: צלמו מסך, הקליטו, ושמרו כל הוכחה.

  2. מכתב התראה: עו"ד מומחה לקניין רוחני יכול לשלוח מכתב דרישה. לפעמים זה נגמר בצ'ק מהיר בלי להגיע לבית משפט.

  3. פיצוי ללא הוכחת נזק: החוק בישראל מאפשר לכם לקבל עד 100,000 ש"ח גם אם לא הוכחתם שהפסדתם שקל, רק כי הוכחתם שהייתה הפרה של זכויות היוצרים שלכם.

סיכום – שלושת חוקי הברזל:

  1. רישום: שיר שלא רשום באקו"ם/אשכולות/פדרציה הוא כסף אבוד.

  2. תיעוד: החתימו שותפים על Split Sheet מיד בסיום היצירה.

  3. בעלות: שמרו על המאסטר שלכם ככל הניתן. הוא הנכס המניב שלכם לטווח ארוך.

 

*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין והנכם מתבקשים לפנות לעורך דין הבקיא בתחום.

יוסי סיוון משרד עו"ד | קניין רוחני | סימני מסחר | זכויות יוצרים | משפט מסחרי אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


מדיניות הפרטיות