DSC04093_optimized - 50%

יוסי סיוון ושות’ הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.

בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר,  פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד’. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות. 

בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים  וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד’.  

משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.

משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.

היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 077-231-2126 – יוסי סיוון , עו”ד בקניין רוחני

באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:

פרסומים אודות משרדנו:

dreamstime_xs_11928184

חוזר רשם סימני המסחר – רישום סימן מסחר תלת ממדי

שלום רב,

להלן חוזר רשם סימני המסחר שהתקבל לאחרונה בעניין רישום סימן מסחר תלת ממדי. חוזר זה חשוב ביותר עבור חברות המייצרות מוצרי צריכה שונים ומעוניינות להגן על הצורה הייחודית של המוצר במסגרת רישום סימן מסחר תלת ממדי, בכפוף לכך שהתקיימו כל הדרישות כאמור להלן:

  1. הוראות חוזר זה מתייחסות למדיניות הרשות לעניין כשרות הרישום של דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר לאור ע”א 11487/03 August Storck KG נ’ אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע”מ (פורסם בנבו, 23.3.2008) והחלטות בתי המשפט והחלטות הרשם השונות שניתנו לאחר פסק דין זה.
  2. הוראות חוזר זה אינן מתייחסות לדמויות תלת ממדיות שאינן הטובין או אריזותיהם.
  3. ככלל, הדרך הראויה לקבל הגנה על עיצובים תלת ממדיים של טובין או אריזותיהם היא באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם.
  4. דמות תלת ממדית של טובין או אריזותיהם אינה כשירה להירשם כסימן מסחר על בסיס היותה בעלת אופי מבחין אינהרנטי.
  5. ניתן יהיה לשקול רישום דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר במקרים בהם יוכח באמצעות חומר ראיות, כי התקיימו 3 תנאים מצטברים כדלהלן:
    • הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר;
    • הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי;
    • כתוצאה משימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.
  6. סימן מסחר תלת ממדי, ככל סימן מסחר אחר, נבחן בכללותו ורישומו אינו מקנה זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד. לפיכך, במידה והדמות התלת ממדית כוללת רכיבים נוספים המאפשרים לזהות את מקור הטובין, כגון סימן הבית של המבקש, תישקל האפשרות לפטור את המבקש מהצורך בהוכחה כי שלושת התנאים המצטברים בסעיף 5 דלעיל מתקיימים.
  7. במידה שיוחלט כי הסימן ראוי לרישום, יותנה רישומו בהוספת הודעה, המבהירה כי הסימן הנו תלת ממדי.

תחולה:

חוזר זה ייכנס לתוקפו ממועד פרסומו, ביום 16 מרץ 2015.

הוראות העבודה של מחלקת סימני מסחר יעודכנו בהתאם במהדורה הבאה.

חוזרים והודעות מבוטלים:

חוזר זה מבטל את חוזר מס’  מ.נ. 61 מיום 29.4.2008.

 

גראפיטי תמונה

ארה”ב : תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד Roberto Cavalli – האם ציורי גראפיטי מוגנים בזכויות יוצרים?

רוברטו קוואלי, מעצב אופנה בינלאומי הידוע בזכות דגמיו הצבעוניים משווק מותג אופנה תחת השם המסחרי Just Cavalli. בשנת 2014 השיק רוברטו קוואלי ליין מוצרי אופנה ואקססוריז מקושטים בהדפסי גראפיטי צבעוניים (קולקציית הגראפיטי).

שלושה אמנים צעירים, רווק, רייס וסטיל, פנו לרוברטו קוואלי וטענו כי קולקציית הגראפיטי נעשתה תוך העתקתה מציורי הקיר שלהם וכי זה נעשה ללא הסכמתם תוך הפרת זכויות יוצרים. בהתאם דרשו שלושת האמנים להסיר את קולקציית הגראפיטי ממדפי החנויות.

משגילו כי דרישתם לא נענית הגישו שלושת האמנים תביעה לבית המשפט המחוזי בקליפורניה ארה”ב נגד רוברטו קוואלי ושורה ארוכה של מפיצים וריטיילרים, כגון חנויות אופנה, אמאזון, נורדסטורם ועוד.

שלושת האמנים טענו כי קולקציית הגראפיטי של רוברטו קוואלי הועתקה מציורי הקיר שאוירו על ידם בסאן פרנסיסקו. עוד טענו, כי יצירותיהם הוצגו במוזיאונים תערוכות אומנות שונות וכי מעולם לא נתנו הרשאה לרוברטו קוואלי להעתיק את יצירותיהם ולהדפיסם על גבי קולקציית האופנה שלו.

בכתב התביעה נטען כי רוברטו קוואלי אף הגדיל לעשות כאשר הוסיף את חתימתו “Just Cavalli ” על גבי ההדפסים, ובכך פגע בזכותם לקרדיט ואף פגע בשלמות היצירה. לטענתם הוספת חתימתו של קוואלי נעשתה באופן הגורם לצרכן לחשוב כאילו איורים אלו נעשו על ידו או בהזמנתו.

עוד נודע לאחרונה, כי בקשה שהוגשה על ידי רוברטו קוואלי לדחות את התביעה נגדו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בקליפורניה כך שההליך המשפטי יימשך כסדרו.

תביעה זו מעלה שאלה מעניינת האם ציורי הגראפיטי המופיעים כיום על גבי קירות ברחובות רבים ברחבי העולם מוגנים בזכויות יוצרים?

אכן סוגיה חדשנית אשר לאחרונה תופסת תאוצה בעקבות מקרים רבים של שימוש בהדפסי גראפיטי על ידי חברות אופנה בינלאומיות מבלי לקבל את הסכמתם של האומנים. יש הטוענים כי הסיבה לכך הינה הסברה של חברות מסחריות רבות, כי מאיירים אלו (בדרך כלל אנונימיים) לא יטרחו או יחששו להגיש תביעה בגין זכויות יוצרים או שהם כלל אינם מודעים לכך.

לדעתנו, איורי גראפיטי מוגנים בזכויות יוצרים ממש כמו כל יצירה אחרת המוגנת על פי דין (היצירות מקוריות ועומדות בתנאי הקיבוע) ועצם העלאתם על גבי קיר ציבורי אינה מפקיעה את זכותם של האומנים לתבוע בעלות בזכויות היוצרים ביצירות אלו, בטח בנסיבות שבהן לא נעשה שימוש הוגן ביצירה אלא שימוש מסחרי, שנועד למטרות רווח ולא למטרות ציבוריות.

יחד עם זאת, האם אכן האומנים הינם בעלי זכויות היוצרים באיורים אלו? למעשה שאלה רלוונטית היא האם ריסוס איורים על קירות ציבוריים בניגוד לדין ותוך עבירה על החוק מפקיע את זכותם של האומנים לטעון לבעלות בזכויות היוצרים? ואולי בעל הבניין שעל קירותיו אוירו ציורי גראפיטי הוא הבעלים בזכויות היוצרים? מה גובר דיני הרכוש או דיני זכויות היוצרים?

נראה כי מאיירי גראפיטי שיינסו לטעון לבעלות על זכויות היוצרים בציורי הקיר שלהם עלולים למצוא עצמם בפני כתב אישום על זיהום הסביבה או נזק לרכוש ולמעשה יצא שכרם בהפסדם. דומה כי, בנסיבות שבהן בעל הבניין מאפשר למאיירים להעלות את יצירותיהם על גבי הקירות, דווקא אז יהיה קל יותר למאיירים לטעון לבעלות בזכויות היוצרים, אולם גם אז, לבעל הבניין עשויות להיות טענות טובות ביחס לבעלות באיורים אלו.

כך או כך, נושא זה טרם הוכרע וסביר להניח שיתקבלו הכרעות חשובות בנושא חדשני זה.

copyright-30343_1280 (1)

האם מתכונים מוגנים בזכויות יוצרים?

מנהלים מסעדה, שפים או סתם חובבנים קולינריים, יש לכם מתכון למנה מנצחת? האם תוכלו להגן על המתכון מפני העתקה? כדי לענות על כך נבחן תחילה האם מתכון מוגן בזכויות יוצרים?

מתכון הוא רשימה של מצרכים והוראות לשילובם יחד לצורך השגת תוצאה קולינרית מסוימת. בהתאם לחוק זכות יוצרים מתכון אינו מוגן בזכות יוצרים מאחר ומדובר בשיטה עובדתית להכנת מזון. שיטה כשלעצמה אינה מוגנת בזכות יוצרים על פי החוק. בפסק הדין בעניין על השולחן, קבעה השופטת אביגיל כהן, כי “מתכון” אינו נכנס לגדר יצירה מוגנת ואינו מהווה תוכן מקורי (תא’ 41022/04 (שלום, תל-אביב) “על השולחן” מרכז גסטרונומי בע”מ נ’ אורט ישראל.

יחד עם זאת, המתכון עשוי להיחשב כטקסט המוגן כ”יצירה ספרותית” ועל כן העתקת המתכונים במלואם, לרבות ניסוח המשפטים הייחודי, הביטויים והמלל שבו, עשויה לעלות כדי הפרת זכויות יוצרים. במילים אחרות, יש להבחין בין שימוש במתכון כהוראות יבשות להכנת מנה מסוימת לבין העתקת הטקסט עצמו ולבחון כל מקרה לנסיבותיו.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט מחוזי באוהיו ארה”ב נקבע, כי מתכונים אינם מוגנים בזכויות יוצרים מאחר ומדובר בעובדות. במקרה זה הקימו שתי נשים (קרול ומור) מסעדה לחטיפים ופיצות, כאשר לאחר מכן רכשה קרול את חלקה של מור במסעדה. מור, שמכרה את חלקה כאמור, הקימה מסעדה חדשה עם אדם אחר. קרול הגישה נגד מור ושותפה תביעה בטענה שהם מעתיקים את המתכונים של המסעדה שלה ובכל מפרים זכויות יוצרים במתכונים המקוריים שלה .

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי במתכון אין כל ביטוי של הרעיון המוגן בזכויות יוצרים וכי לכל היותר מדובר בהוראות פונקציונאליות להשגת תוצאה מסוימת ועל כן אינם מוגנים בזכויות יוצרים.

 Tomaydo-Tomahhdo, LLC, et al. v. George Vozary,  1:14 CV 469

אז מה עושים כדי להגן על מתכונים מיוחדים מפני חשיפתם בפני מתחרים שלכם? 

הפתרון  המומלץ הנו להגן עליהם באמצעות סודות מסחריים. חוק עוולות מסחריות מאפשר להגן על מתכונים כסודות מסחריים. מתכון עשוי להיחשב כסוד מסחרי ממש כפי שהמתכון של קוקה קולה נחשב לאחד הסודות המוגנים ביותר בעולם.

יחד עם זאת, על מנת שמתכון ייחשב לסוד מסחרי עליו לעמוד בתנאים הקובעים בחוק לקיומו של סוד מסחרי, קרי שיהיה מדובר במתכון שלא פורסם ברבים, שאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים, ושבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמירה על סודיותו.

על כן, במידה וברצונכם לעמוד בתנאים הקבועים בחוק עליכם לוודא, כי המתכון נשמר בסודיות בכספת או בקובץ מחשב המוגן בשם משתמש וסיסמא בלבד אשר הגישה אליו מפוקחת ולפעול בהתאם להנחיות התוכנית להגנה על סודות מסחריים.

בנוסף, רצוי להחתים את העובדים במסעדה על סעיפי סודיות המחייבים אותם לשמור את סודיות המתכונים ולא לחשוף אותם בפני מעסיקים חדשים.

חשוב לציין, במידה והמתכונים שלכם לא יעמדו בתנאים שנסקרו לעיל סביר להניח שלא תוכלו להוכיח כי מדובר ב”סוד מסחרי” ולא תוכלו למנוע ממי שהעתיק את המתכון שלכם לעשות בו שימוש עסקי.

שילוב של נקיטת אמצעים להגנה על המתכונים כסודות מסחריים, יחד עם סעיפי סודיות בחוזי העסקה יסייעו לכם להגן בצורה אופטימלית על המתכונים שלכם.

אין באמור כדי להוות משום חוו”ד משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.