המילה SOHO היא אוניברסאלית ואיננה ניתנת להגנה כסימן מסחר

בית המשפט המחוזי קבע, כי המילה SOHO שייכת למשפחת ה”מילים בעלות ‘ניחוח אוניברסלי’, וככזו אינה ניתנת להגנה כסימן מסחר ולא ניתן לשלול אותה מהציבור.

העובדות:

קולקשן סוהו מנהלת מזה כעשׂוֹר, רשת חנויות לממכר מוצרים מעוצבים בתחומים שונים וּמגוּונים, וּבין אלה פריטי ריהוט, אביזרי מטבח, פריטי נוי, תיקים, תכשיטים ואביזרי אופנה. החנויות נושאות את הסימן “SOHO”. ביוני 2013 נרשם, בהעדר התנגדות, סימן מסחר לגבי השם האמור (בסוג 35, המתייחס גם ל”חנויות וממכר מוצרים מעוצבים בתחומי צריכה שונים”).

אלקטרה נדל”ן החלה בשנת 2011 בבניית מתחם מסחרי באזור התעשייה פולג, נתניה, כאשר שמו של הפרויקט המתבצע, וּשמו של המרכז המסחרי המיועד, הוא: “SO HO”.

השאלה המשפטית:

קולקשן סוהו הגישה לבית המשפט תביעה להמרצת פתיחה נגד אלקטרה נדל”ן, כאשר השאלה שנדונה בתיק הייתה האם זכאית קולקשן סוהו – הן מכוח סימן המסחר הרשום והן בשׂים-לב לשימוש רב‑השנים ולמוניטין שצברה, כך לטענתה למנוע את השימוש בסימן על-ידי אלקטרה נדל”ן?

 המילה SOHO   פופולארית ברחבי העולם ומזוהה עם מתחמי תרבות ואומנות

הפּוֹפּוּלריוּת של הסימן “SOHO” נובעת מכך, שמדובר בשם של אזורים עירוניים בלונדון וּבניו-יורק, שבמשך השנים רכשו לעצמם מעין הילה של מתחמים ספוּגי תרבות מיוחדת, מידה מסוימת של פּעילוּת בּוֹהמית וכן פעילויות נוספות בתחומים של אופנה, אמנות, קולנוע, תיאטרון וּבילוי.

הטוענת למונופולין בישראל בשם “SOHO”, אימצה לעצמה מונח גיאוגרפי, שבמשך השנים רכש לעצמו משמעות תיאוּרית נוספת בתחומים תרבותיים וחברתיים. כינוי רשת חנויות קולקשן סוהו בשם “SOHO” אינו כינוי תיאוּרי/גיאוגראפי גרידא, אלא מדובר בשם שביקש להיבּנוֹת מההילה הנוספת שרכש לעצמו, במשך השנים, השם או הכינוי. לשון אחר: השימוש בשם “SOHO” אמר, למעשה, לציבור הלקוחות, שראוי לייחס לרשת החנויות את התכונות המיוחדות הנוספות המתקשרות לאזורים הגיאוגרפיים המיוחדים הנ”ל.

הסימן SOHO הינו סימן אוניברסאלי

בית המשפט הפנה לפסיקה הקיימת בנושא בפסק-הדין בעניין רע”א 7836/09 ג.ו.פ. שמש השקעות בע”מ נ’ נעמה מנשה (13.12.2009), שם נדונה  השאלה באיזו מידה ניתן להגן על המילה “שמש” בהקשר של שימוש בה כסימן שהוא חלק משמן של מסעדות מתחרות. השופט ד”ר א’ גרוניס כתב בעניין זה את הדברים הבאים:

“4.      ההליך שבפנינו מעורר את הסוגיה של היקף ההגנה שיש להעניק לשם של עסק (והוא הדין לגבי שם מוצר או שירות) בגדר דיני הקניין הרוחני. מקובל להבחין, הן לעניין גניבת עין והן לעניין סימני מסחר, בין ארבעה סוגי שמות: שמות גנרים; שמות תיאוריים; שמות מרמזים; ושמות שרירותיים או דמיוניים (ראו, ע”א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע”מ – עיתון “משפחה” נ’ אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע”מ – עיתון “משפחה טובה”, פ”ד נה(3) 933 (2001) (להלן – עניין משפחה); ע”א 8981/04 אבי מלכה – “מסעדת אווזי הזהב” נ’ אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע”מ, פיסקאות 19-15, 29-27 (טרם פורסם, 27.9.06) (להלן – עניין אווזי); ע”א 491/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ’ חברת הכרם בע”מפיסקאות 20-19 (לא פורסם, 17.10.06)). עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות הנזכרות. יודגש, ההבחנה בין הקטגוריות השונות אינה משליכה רק על השאלה האם זכאי השם להגנה כלשהי, אלא גם על היקף ההגנה לה הוא יזכה (ע”א 4116/06 Gateway Inc נ’ פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע”מ, פיסקאות 17-13 (טרם פורסם, 20.6.07)). ככלל, שמות גנריים אינם בני הגנה. שמות תיאוריים אינם זוכים להגנה, אלא אם הוכח כי הם רכשו “משמעות שנייה” או “אופי מבחין” (ראו, עניין משפחה, עמ’ 946-945; ע”א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע”מ נ’ המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ”ד נט(1) 873, 891-890 (2004)). המבחנים לגבי רכישת אופי מבחין דומים לאלו הנוהגים להוכחת מוניטין (ע”א 3559/02 הנ”ל, עמ’ 891). גם במקרים בהם זוכה שם תיאורי להגנה מכיוון שהוכח שהוא רכש משמעות נוספת, היקף ההגנה יהיה מצומצם יותר מזה העשוי להינתן לשמות מרמזים או שרירותיים. אחת המגבלות המשמעותיות היא שההגנה על שם תיאורי ניתנת ביחס למילה המדויקת המכילה את השם בלבד. אין ההגנה משתרעת על הטיות של המילה או על צירופים המכילים אותה (עניין משפחה, עמ’ 946; עניין אווזי, פיסקאות 22-21).

“5.      לאיזו מן הקטגוריות הנזכרות יש לסווג את השם “שמש”? לטענת המשיב, מדובר בשם דמיוני, שכן למילה “שמש” אין כל קשר ענייני לתחום בו מדובר. אכן, על דרך העיקרון קביעת הקטגוריה אליה משתייך שם מסוים נעשית על פי ההקשר בו מדובר. כפי שציין השופט מ’ חשין בעניין משפחה: “למותר לומר כי התשובה לשאלה אם מילה מסויימת מילה תיאורית היא, אם לאו, תלויה בהקשר הדברים. כך, למשל, השם Aviation כשמה של חנות לרהיטי-בית, אני מניח שלא יראו בה מילה תיאורית; הוא הדין במילה College כשמה של חנות ירקות או המילה Leisure News כשמה של סוכנות למקומות עבודה” (עניין משפחה, עמ’ 948). עם זאת, ישנם שמות אשר על אף שאין הם מתקשרים באופן ספציפי עם תחום מסוים, הרי מעצם טבעם אין לשייך אותם לקטגוריה של שמות שרירותיים. אלו מילים בעלות “ניחוח אוניברסלי”, אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם ­לנַכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור. דוגמה למילה המשתייכת לקטגוריה זו היא המילה “זהב”. לגבי מילה זו הבעתי בעבר את דעתי, כי היא נחשבת לשם תיאורי, אף כאשר אין מדובר במוצרים העשויים מן המתכת היקרה. זאת, שכן נהוג להשתמש בה לשם ציון איכות מעולה (ראו, רע”א 4322/09 ש.א. פורמט סחר ושירותים (1994) בע”מ נ’ א.ש. שניר בע”מ, פיסקה 3 (לא פורסם, 3.8.09)). באשר למילה “שמש”, הרי זו אינה משמשת רק לצורך זיהויו של גרם השמים סביבו אנו חגים. מדובר במילה אשר מקושרות לה גם משמעויות שונות, כגון שמחה, מרכזיות, בהירות וכדומה. אמת, בשונה מהמילה “זהב”, אין זה נהוג לעשות שימוש שגרתי במילה “שמש” לתיאור איכות או טיב. על כן, קשה יותר לקבוע כי מילה זו נחשבת תמיד לשם תיאורי. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שמדובר במילה שיש לה משמעות אוניברסלית.”

מדובר בעסקים שונים – אין חשש להטעייה

בכל הנוגע לשאלת ההטעיה קבע בית המשפט, כי די בשׁוֹני בעסקים של בעלות-הדין כדי ליצור את האבחנה הדרושה. וכי אין חשש להטעייה של צרכן פוטנציאלי, לא בשלב הנוכחי כאשר המרכז המסחרי נמצא עדין בשלב של תכנון, בנייה והקמה וגם לא בשלב הבא.

“אינני סבור שצרכן הרואה מרכז מסחרי בשם SOHO עלול לחשוב שחנות מתוך רשת החנויות המוכרת לו בשם זה נמצאת בפניו.  נראה לי שראוי לראות במילה או בסימן SOHO כשייכת למשפחת ה”מילים בעלות ‘ניחוח אוניברסלי’, אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור” כלשון השופט גרוניס בעניין שמש ובעניין ש א פורמט סחר ושירותים הנ”ל…”.

לסיכום

למרות שהוכח לבית המשפט קיומו של מוניטין בשימוש בסימן SOHO קבע בית המשפט, כי המדובר בסימן שלא ניתן להפקיעו מהציבור וכי אין לאפשר לגורם כלשהו בלעדיות בסימן זה.

פסק דין של כב’ השופט גדעון גינת מיום 9.3.14.