רבים סבורים בטעות, כי רישום סימן מסחר יעניק להם בלעדיות כללית על כל מוצר או שירות. חשוב להזכיר, לא קיים דבר כזה שנקרא “סימן מסחר עולמי” או “סימן מסחר כללי”. כל סימן מסחר חייב להיות משוייך לסיווג ספציפי בהתאם לתחום ולתעשייה הרלוונטית. בשפה המקצועית זה נקרא סיווג סחורות ושירותים.
יש לכם מותג מצליח בישראל ? שימו לב, אתם עלולים לאבד את המותג שלכם לידי המתחרים שלכם, אלא אם כן תנקטו במספר צעדי זהירות חשובים. הטיפים הבאים יחסכו לכם כסף. הרבה כסף והם מוגשים באדיבות עו”ד יוסי סיוון המתמחה בסימני מסחר:
אם יש לכם מותג בשימוש ואין לכם סימן מסחר רשום אתם בסיכון רב.
המתחרים שלכם עלולים להקדים אתכם ולמנוע מכם שימוש בסימן שלכם. במקרה זה תיאלצו לנהל הליך משפטי ארוך ומורכב כדי להוכיח שיש לכם זכויות עדיפות במותג שלכם וישנם אף סיכויים שתאבדו את המותג שלכם. ישנם עסקים רבים שאיבדו את השם המסחרי שלהם רק בשל כך שלא השכילו לרשום סימן מסחר בזמן. עלות הליך משפטי שכזה יכולה להגיע למאות אלפי ₪?
אז מה עושים? רושמים סימן מסחר ומהר.
רישום סימן מסחר: למה לרשום סימן מסחר? כי סימן מסחר רשום יעניק לכם בלעדיות בשם המסחרי או בלוגו שלכם ללא כל הגבלה (בכפוף לחידוש כל 10 שנים) ובכך יחסום את המתחרים שלכם מלהטעות את ציבור הצרכנים או לרכב על המוניטין שלכם. כמו כן, אם תרשמו סימן מסחר לא תצטרכו להוכיח מוניטין בבית המשפט, דבר הכרוך בהליך מורכב ויקר מאוד.
רשמתם סימן מסחר? מעולה, עכשיו תתחילו מיד להשתמש בו. למה הכוונה? למכור את המוצרים שלכם ולדאוג לתעד את זה בחשבוניות וקבלות. לא השתמשתם בסימן במשך 3 שנים רצופות? אתם עלולים לאבד את סימן המסחר שלכם והמתחרים שלכם יוכלו לרשום אותו בבעלותם. אתם עלולים להתעורר בוקר אחד שבו הסימן שלכם יהיה שייך בכלל למתחרים שלכם.
התוצאה – מותג שהשקעתם בו כסף, זמן ואנרגיה עלול לעבור לידי המתחרים שלכם בקלות.
ישנם מותגים שעם השנים הפכו כל כך מזוהים עם המוצרים שלהם עד כדי כך שהשימוש בהם הפך לגנרי, למשל Tipp-Ex (טיפ אקס) הינו המותג של חברה גרמנית שיצרה את הטיפקס, נוזל המחיקה הידוע. במרוצת השנים הפך השם הזה לשם גנרי כך שכל נוזל מחיקה בעולם משווק היום תחת השם טיפ אקס; המילה JEEP שהינו כינוי של רכב שטח תוצרת פורד משנת 1944, כאשר במרוצת השנים הפך השם ג’יפ למילה נרדפת לרכב שטח בכל העולם (למרות שהיום עדיין מדובר בסימן מוגן); המונח “קרגו” (CARGO) בתחום האופנה, שהפך לשם גנרי עבור מכנסי דגמ”ח; המונח “פינג פונג”, שהיה בבעלות האחים פרקר, שהפך לכינוי משחק הספורט ; השם “פיברגלאס” שהיה שייך לחברת אוונס קרונינג והפך לכינוי של המוצר עצמו ועוד.
במידה והמותג שלכם יהפוך לגנרי, הוא עלול שלא לזכות בהגנה של סימן מסחר יותר (והמתחרים שלכם עלולים אף הם להשתמש בשם הזה). בעיה נוספת היא שציבור הצרכנים מתחיל לאבד את הקשר בין היצרן למוצר עצמו, אינו מבדיל בין המותג לבין הקטגוריה ואינו מבין שמדובר במותג פרטי ולא בכינוי של מוצר. כתוצאה מכך הצרכן עלול לפנות למתחרים שלכם ולחשוב שהוא מקבל את המוצר שלכם בעוד שלמעשה יקבל מוצר של המתחרים שלכם. זוהי סכנה של אובדן פרסונאליות וייחודיות המותג והטמעה של המותג שלכם אל תוך השפה העברית.
אז מה עושים? נמנעים מלעשות שימוש בסימן המסחר שלכם כשם מתאר או כשם עצם.
למה הכוונה? ניקח דוגמא תיאורטית, אם יש לכם מוצר חדש שהוא מתקן המחובר לרכב המאפשר נשיאה של גלשן ושם המותג או הסימן המסחרי שלכם הוא “גלשגג”, מומלץ להימנע מלהשתמש בשם הזה כשם תואר או שם עצם. למה הכוונה? בפרסומים שלכם אל תציינו, “קנו גלשגג ב- 20% הנחה” או “ראיתם את הגלשגג החדש?” או “תגלשגגו את הרכב שלכם”, שכן בשימוש שכזה אתם מדללים את ייחודיות השם המסחרי שלכם והופכים אותו במו ידיכם לשם גנרי לגגונים לגלשנים, שזוהי בעצם הקטגוריה. במקום זה, ציינו בפרסומים ” קנו את גגון הגלשגג”.
דוגמא נוספת, אם השירות החדש שלכם הוא SUPREEM עבור שירותי מכירת רכבי פרימיום, אל תשתמשו בשם המסחרי SUPREEM כשם תואר כגון: ” בואו לרכוש את רכבי ה SUPREEM החדשים”. במקום זאת מומלץ להשתמש באופן הבא: ” SUPREEM מעניקה לכם הנחה של עד 20% ברכישת רכבי יוקרה”.
סימן מסחר רשום יעניק לכם בלעדיות למשך תקופה של 10 שנים ובתום תקופה זו עליכם להקפיד לשלם את האגרה ולקבל תעודת חידוש. לא הקפדתם לעשות זאת? אתם עלולים לאבד את סימן המסחר שלכם לנצח ובכדי להשיבו לידיכם תיאלצו לנהל הליכים משפטיים יקרים כדי להחזירו לתוקף, אם בכלל.
אז מה עושים? דואגים לשלם את האגרה ולהגיש בקשה לחידוש סימן מסחר כל 10 שנים, זה נקרא חידוש סימן מסחר.
אם נתקלתם במתחרים שלכם העושים שימוש בשם שלכם או בשם הדומה עד כדי הטעייה למותג או לסימן המסחר שלכם ולא פעלתם להגנה על זכויותיכם, השתהיתם יתר על המידה אתם עלולים לשלם על כך מחיר יקר ובתי המשפט עלולים שלא להעניק לכם את ההגנה שאתם מצפים לקבל או לקבוע שצדדים שלישיים הסתמכו על חוסר המעשה שלכם או להימנע מלתת לכם סעדים מיידים במקרים דחופים.
על כן, חשוב לזכור, ראיתם שימוש בלתי מורשה בסימן או במותג שלכם – פעלו באופן מיידי למנוע זאת.
ישנם מקרים שבהם המתחרים שלכם ינסו להגביל את פעילותכם באמצעות הגשת בקשה לביטול סימן המסחר שלכם. למשל, אם המתחרים שלכם סבורים שרשמתם את סימן המסחר שלכם בחוסר תום לב או במקרה ולא עשיתם שימוש בסימן המסחר שלכם במשך 3 שנים. במקרה וסימן המסחר שלכם יבוטל, לא תוכלו לקבל בלעדיות בסימן ולמעשה תאבדו את זכויותיכם.
אז מה עושים? הקפידו שסימן המסחר שלכם יתוחזק על ידי משרד עורכי דין המתמחה לכך, שידאג להזהיר אתכם בזמן ולמנוע טעויות שיסכנו את המותג שלכם.
וודאו שעורך הדין שלכם שומר על סימן המסחר שלכם ומעדכן אתכם בכל התפתחות שעלולה להשפיע על המותג שלכם? בקשו לקבל עדכון לפחות אחת לשנה.
ישנם מקרים רבים שבהם בעלי מותגים העניקו הרשאה לגורמים כאלו ואחרים לעשות שימוש בסימן שלהם מבלי שההרשאה תירשם כנדרש, ללא הסכם או ללא רישום בפנקס סימני המסחר ובכך נקלעו לתסבוכת משפטית עם גורמים אלו ובחלק מן המקרים אף איבדו את הזכויות בסימן.
על כן, בכל מקרה שאתם מעוניינים שאדם אחר ישתמש במותג או בסימן המסחרי שלכם, למשל זכיינים או מפיצים למיניהם, הקפידו להעלות על הכתב את כל התנאים הדרושים כגון, תמורה כספית, מועד תחילה ותום הרשאה, תנאי תשלום, דיווחים רבעוניים וכו’, הכל בנסגרת הסכם שנקרא “הסכם רישיון” או “הסכם זיכיון”, שיסדירו את תנאי ההרשאה במפורש.
אין באמור משום ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, מדובר במאמר התרשמותי בלבד ויש לקבל ייעוץ מעורכי דין הבקיאים בתחום בכל שאלה או בעיה בתחום.
יש לכם שאלה? פנו אלינו באמצעות טופס צור קשר.
אנו שמחים לבשר לכם כי משרדנו זכה לאחרונה בהחלטה חשובה בהליך התנגדות לסימן מסחר ברשם הפטנטים וסימני המסחר.
וזה סיפור המקרה:
משרדנו מייצג חברה העוסקת בתחום ייצור ושיווק התקנים לטלפונים ניידים חכמים, טאבלטים כגון חצובות וכו’ תחת המותג EZ PUT.
חברת EZ PUT הגישה לרשם סימני המסחר בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב (הסימן שבצד ימין) בתחום ההתקנים לטלפונים ניידים על מנת להגן על המותג שלה.
הזמר הראפר איזי הגיש התנגדות לרישום סימן המסחר של חברת EZ put וטען שהסימן המבוקש דומה עד כדי הטעייה לסימנו הרשום (מצד שמאל) בתחום ההופעות המוסיקליות, כי הסימן שלו מוכר היטב בישראל וכי הסימן של חברת EZ PUT מעודד תחרות בלתי הוגנת והוגש בחוסר תום לב ועל כן אינו כשיר לרישום. להלן מוצגים הסימנים האחד לצד השני:
חברת EZ PUT פנתה אלינו וניהלנו בשמה הליך התנגדות במלואו.
הצדדים הגישו ראיות ונערכו סיכומים בעל פה באמצעות הזום בשל מגבלות הקורונה.
בהחלטה חשובה מאוד קיבל רשם סימני המסחר את טענות משרדנו במלואן וקבע, כי אין כל חשש להטעייה בין הסימנים, לא במבחן המראה, לא במבחן הצליל ולא ביתר המבחנים המקובלים בפסיקה.
כמו כן קיבל רשם סימני המסחר את טענותינו, כי הזמר לא הוכיח שסימנו מוכר היטב בישראל ועל כן אינו זכאי להגנה הרחבה לה הוא טוען.
הזמר הגיש במסגרת ראיותיו צילומים של מוצרי מרצ’נדייס (כובעים) ואולם רשם סימני המסחר קיבל את טענותינו, בהתבסס על ההחלטה בעניין ההתנגדות של חברת מטאליקה המפורסמת, לפיהם מוצרי מרצ’נדייס, אינם מהווים הוכחות לשימוש בסימן מסחר ואין בהם כדי להצביע על כך, שבעיני הצרכן הסימן משויך למוסיקאי מעבר לתחום שבו נרשם הסימן (הופעות מוסיקליות):
“אדם הרוכש חולצה עם תדפיס של להקת Metallica אינו עושה כך משום שסימני הלהקה מעידים עבורו על איכות החולצה או על מקורה, אלא על מנת להציג את סמלי הלהקה על חזהו כמסר תרבותי וכאות להעדפותיו המוזיקליות”
כלומר, מוצרי מרצ’נדייס כשלעצמם, שנועדו לפאר את שמו של הזמר, אינם הוכחה לשימוש בסימן מסחר מעבר לתחום ההופעות המוסיקליות.
כמו כן קיבל רשם סימני המסחר את טענותינו כי חברת EZ PUT בחרה בסימנה בתום לב וללא כל קשר לסימן המתנגד.
בסופו של דבר דחה רשם סימני המסחר את ההתנגדות של הראפר איזי וקיבל את הבקשה לרישום סימן המסחר של חברת EZ PUT וכן חייב את הזמר בהוצאות בסך 15,000 ₪.
רוצים להגן על המותג שלכם? מעוניינים לשמוע עוד על המקרה ועל תיקים דומים אחרים שבהם אנו מייצגים? פנו אלינו.
משבר הקורונה העולמי הביא עימו קריסה של חברות מסחריות רבות ברחבי העולם בתחומים שונים, כגון ענף האופנה והאקססוריז, בשמים ומוצרי מותרות. כך למשל, בארה”ב קרסו מותגים בינלאומיים ידועים שהגישו בקשה להגנה מפני נושים (CHAPTER11 ) כגון קבוצת ALDO, ענק מוצרי ההנעלה הקנדי, קבוצת Neiman Marcus אחד מתאגידי האופנה הגדולים בארה”ב, J.C. Penney, רשת האופנה והקוסמטיקה הידועה שסניפיה פזורים בכל הפריים לוקיישנס בארה”ב, קבוצת הריטייל Brooks Brothers , True Religion (Round 2) , G Star Raw ועוד.
במסגרת הנכסים שנותרו לחברות מסחריות אלו ניתן למנות נכסים מוחשיים רבים כגון מלאי, ציוד, ריהוט ותכולת חנויות ועוד, נכסים שערכם נשחק באופן משמעותי בעת קריסת החברה, בעוד הנושים נאבקים על הזכות לממשם על מנת להקטין את נזקיהם.
בחברות ריטייל כאלו, הנכס היחיד ששומר על ערכו מפני הכרסום המתמשך בשוויה של החברה כתוצאה ממשברים כלכליים כדוגמת משבר הקורונה הינו הקניין הרוחני שלה, כגון סימני המסחר שלה, פטנטים, מדגמים רשומים ועוד.
בעוד שנכסיה המוחשיים של החברה כגון מלאי ציוד וכו’ מפורקים לחתיכות ומחולקים לנושי החברה, הרי שנכסי הקניין הרוחני של החברה עומדים איתן ומהווים נכס בעל ערך נפרד לכל דבר ועניין והם אינם ניתנים לחלוקה או להפרדה בדומה לרכוש (מטלטלין).
אחד מנכסי הקניין הרוחני החשובים ביותר הינו הסימן המסחרי הרשום של החברה המעניק לבעל המותג הגנה וזכות בלעדית לשימוש במותג.
חוזקו ועוצמתו של המותג המסחרי מוגן באמצעות פרוטפוליו של סימני מסחר רשומים ומאפשר לנושי החברה או לבעליה במקרים רבים להמשיך ולהניב רווחים מייחודיותו של המותג ומהמוניטין הרב שדבק בו חרף קריסתה הכלכלית של החברה.
הערך הכלכלי הטמון בסימני המסחר של החברה הינו משמעותי ביותר שכן הבעלות בסימני המסחר מאפשרת לבעל הסימן ליצור בידול בין מוצריו למוצרי המתחרים שלו ולהגן על המוניטין שלו באמצעות הזכות לבלעדיות הגלומה בסימני המסחר.
קחו למשל דוגמא את מותג הג’ינס G Star Raw שהגיש בקשה להגנה מפני נושים בארה”ב. חרף פירוקה של החברה עדיין ניתן להפיק רווחים משימוש בסימן המסחר G Star Raw שהינו עדיין מותג מוכר בארה”ב וזאת באמצעות הענקת רישיונות שימוש ליצרני אופנה אפורים, שהמותג המסחרי שלהם לא הצליח לחדור לתודעת הצרכנים.
דמי רישיון עבור שימוש בסימן מסחר יכולים להיחשב למשל כאחוזים מהיקף הייצור או מהיקף המכירות של מוצרים הנמכרים תחת שמו המסחרי של המותג. בדרך זו ניתן להפיק רווחים נאים מהקניין הרוחני של החברה אף לאחר שהחברה עצמה פורקה ואינה פעילה יותר. כלומר חברה שעסקה בייצור אופנה בתעשיית הריטייל יכולה לעבור עד מהרה שינוי מבני לחברת זיכיונות הסוחרת בזכויות שימוש לתקופות מוגבלות וכל זאת ללא הצורך בהחזקת חנויות, מלאי, ציוד ועובדים.
גם בישראל קרסו חברות אופנה רבות לאחרונה, עם זאת, הסימנים המסחריים של חברות אלו יחד עם המוניטין הגלום בהם נותרו עומדים בעינם ועדיין ניתן להפיק מהם רווחים.
דומה כי השקעה ברישום והגנה על סימני המסחר לא רק בענף האופנה אלא גם בענפי תעשייה אחרים, הינה אחת ההשקעות המשתלמות ביותר ורצוי שחברות מסחריות יקפידו על בניית פרוטפוליו של סימני מסחר חזק ויציב השומר על ערכו ומשתבח במהלך השנים.
נכסי קניין רוחני אלו יכולים בעתות משבר קיצוניות להוות גלגל הצלה חשוב עבור חברות אלו ועבור בעלי המניות שלהם.
הכותב הינו עורך דין המתמחה בקניין הרוחני וסימני מסחר. אין באמור משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום.
האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?
רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה.
בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.
סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו’) ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.
במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.
סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.
בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.
בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.
שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.
בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.
מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 077-231-2126 או באמצעות יצירת קשר
מצ”ב החלטה של רשם סימני המסחר בה זכה במשרדנו לאחרונה:
התנגדות לרישום סימן מסחר מס’ 256843
(בקשה להפקדת ערובה)
| המבקש (מבקש הרישום): | מר דוד איבגי | ||
| ע”י ב”כ עוה”ד עמיר פרידמן
|
|||
| המשיבה (המתנגדת): | Lifestyle Equities CV
ע”י ב”כ עוה”ד יוסי סיוון
|
||
ה ח ל ט ה
| סימן מסחר מס’ 256843 | סימן המתנגדת |
דיון והכרעה
“רעיון האמנה הנ”ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה – בין במדינה שאזרחיה הם ובין במדינה אחרת בעלת האמנה – ממתן ערובה להוצאות של משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נקבעו סידורים המאפשרים ביצוע פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות המשפט בכל אתר ואתר”.
“הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.”
“13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו… זהו שלב הבדיקה השני… אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה… משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים”.
“על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'”. (ת”א (מחוזי ת”א) 40653-12-09 יובלים – נדל”ן וקמעונאות (2002) בע”מ נ’ דלק נדל”ן בע”מ (פורסם בנבו 31.1.2011).
“צודקים המבקשים בטענתם, כי המשיבה נמנעה מלהציג מסמך פיננסי התומך באיתנותה הפיננסית. עם זאת, מדובר בחברה מוכרת בעולם, אשר הצהרותיה בנוגע לאיתנותה הפיננסית לא נסתרו ואף נתמכו בתצהיר, ויש ממש בטענתה כי רשומים על שמה סימני מסחר בישראל, המהווים “נכס”, לענייננו.” (הדגשות אינן במקור).
“בדרך כלל אין זה ראוי להכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד.”
יערה שושני כספי
פוסקת בקניין רוחני
ניתן בירושלים ביום ט’ טבת תשע”ו
31 דצמבר 2015
חברת הבשמים שנל בעל סימן המסחר NO 5 מבקשת למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לעשות שימוש במספר 5.
חברת שוקולד אוסטרלית הגישה בקשה לרישום סימן מסחר על הספרה 5 בנוגע למוצרי שוקולד. שנל הגישה התנגדות לבקשה זו במטרה למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לרשום את הספרה 5 בנוגע למצרי שוקולד. שנל טוענת, כי הספרה 5 מזוהה עמה בכל רחבי העולם וכי אף כי מדובר במוצרי שוקולד ולא במוצרי בישום ישנו חשש כבד להטעיית הצרכן. מה אתם אומרים? האם הייתם טועים לחשוב שהשוקולד הינו תוצרת שנל.
האם ניתן לרשום סימן מסחר על מספר ?
ככלל ניתן לרשום סימני מסחר על מספרים וכאלו נרשמו בישראל ובכל רחבי העולם. כך למשל רשמה חברת התעופה בואינג את סימני המסחר 737 ו- 747. אינטל רשמה את הספרות 486 ו- 586 על המעבדים שלה, חברת האופנה ליוויס רשמה את הספרות 501 בקשר למוצרי ג’ינס וכו’.
גם בישראל בהתאם לפקודת סימני המסחר ולהוראות הרלוונטיות של לשכת סימני המסחר ניתן לרשום סימן מסחר על מספר כשלעצמו, אולם הדרישה המרכזית הינה שהמספר יעמוד בתנאי של “אופי מבחין”, כלומר יהיה בו כדי להבחין בין מוצרי בעל הסימן המבוקש למוצרי המתחרים.
כך למשל מספר בודד שאינו מעוצב לא ייחשב בעל אופי מבחין. גם צירוף של שתי ספרות בלבד עשוי להיחשב כחסר אופי מבחין מאחר והוא נפוץ כמציין מטרות מסחריות כגון מידות, כמויות וכו’.
לעומת זאת, צירוף של שלוש ספרות ויותר ייחשב כסימן מסחר בעל אופי מבחין. כך למשל נרשם בהצלחה סימן המסחר 800 בבעלות חברת לימודי הפסיכומטרי 800. כך למשל בישראל נרשמו הסימנים הבאים: 747 (חברת בואינג), 012, No. 5 (שנל), 015 (קווי זהב) וכו’.
משרדנו מתמחה ברישום סימני מסחר בישראל וברחבי העולם. בכל שאלה אתם מוזמנים לפנות למשרדנו בטלפון 077-231-2126 או באמצעות האתר www.sivan-law.com
בית המשפט המחוזי בניו יורק חייב חברת אופנה מקומית בארה”ב לשלם למעצבת העל טורי ברץ סך של 41 מיליון דולר ! כן, בתי המשפט בארה”ב יודעים לפסוק פיצויים בהיקפים מכובדים, המסייעים בהרתעת מפירים פוטנציאלים ומהווים פיצוי יעיל לתובעים בתחום האופנה.
טורי ברץ, מעצבת צעירה, התחילה את דרכה משנת 2004 בתערוכה שבה הציגה את עיצוביה, שנחטפו מעל המדפים כבר באותו היום. טורי הפכה מעקרת בית בעלת שישה ילדים לאייקון אופנה ולאחת הנשים העשירות ביותר בעולם. המותג טורי ברץ רשם לאחרונה הכנסות של קרוב ל 800 מיליון דולר ושוויו מוערך בכ- 3.5 מיליארד דולר.
כל זה התחיל כאשר המעצבת עיצבה לוגו ייחודי לתכשיטיה בצורה של TT מעוצב ויצאה בליין של צמידים, שרשראות פריטי אופנה ייחודיים הנושאים את הלוגו הייחודי. במטרה להגן על זכויותיה רשמה טורי ברץ סימן מסחר בארה”ב על אלמנט ה- TT (שתי אותיות T מחוברות) המעוצב’ המעטר את התכשיטים והצמידים שלה.
לאחרונה, גילתה המעצבת כי חברה מקומית החלה לייצר תכשיטים וצמידים הנושאים סימן שכמעט זהה לסימנה הייחודי. טורי הגישה לבית המשפט תביעה נגד החברה המקומית, אשר קיבל את תביעתה וחייב את החברה המקומית בתשלום סך של 41 מיליון דולר בגין הפרת סימן מסחר.
רישום סימן המסחר בזמן השתלם לטורי ברץ ואפשר לה להלחם בתופעת הזיופים והחיקויים שפרצו כפטריות לאחר הגשם בעקבות פריצתה המטאורית לשוק, תוך פיצוי הולם על השקעותיה והוצאותיה המשפטיות.
יוצרים ומעצבי אופנה – רשמו סימן מסחר וכך תגנו על העיצובים הייחודיים שלכם בפני חיקויים וזיופים. הסיפור של טורי ברץ מוכיח, כי רישום סימן מסחר גם ישתלם לכם בעתיד.
אתם בוודאי מכירים את נעלי האול סטאר, נעלי בד עם סוליית גומי, שלושה פסים, מגן פלסטיק קדמי ולוגו בצורת כוכב המופיע בדרך כלל בצידי הנעל. אלו נעליים ידועות שזכו לתהילה עוד בשנות ה – 80 ונקראו על שמו של שחקן הכדורסל צ’אק טיילור (Chuck Taylor All star). הנעליים יוצרו לראשונה ב-1917 כנעלי כדורסל ושמן המקורי היה “אול סטאר” .
בשנות ה- 60 החלו נעלי אולסטאר להימכר בצבעי שחור לבן בלבד, אולם במרוצת השנים החלו להימכר בצבעים ובגזרות שונות וזכו לפופולאריות מאין כמוה. על פי הערכה כללית נמכרו עד היום קרוב ל 750 מיליון זוגות נעליים. אולסטאר נחשבת לנעל הנמכרת ביותר בהיסטוריה עד היום. בשנת 2003 קנתה חברת נייק את חברת קונברס בסכום של כ- 310 מיליון דולר.
לאחרונה החלה חברת קונברס להגיש תביעות נגד שורה ארוכה של חברות אופנה (31 חברות) המפיצות נעליים בעלי מאפיינים הדומים למאפייני נעלי אול סטאר, למשל Sketchers, FILA, Ed Hardy Kmart , H&M ועוד.
בכתבי התביעה טענה חברת קונברס כי חברות אלו מוכרות חיקויים מטעים של נעלי צק טיילור המקוריות, תוך הטעיית ציבור הצרכנים ומפרות את סימנה המסחרי הרשום מס’ 4398753 כפי שנראה בתמונה:
סימן המסחר הרשום שבבעלות קונברס מתאר את המאפיינים הבאים:
קונברס טענה כי הנעליים הנמכרים על ידי חברות אלו עולים כדי הטעיית הצרכן, הפרת סימן מסחר רשום, דילול סימן מסחר, תחרות בלתי הוגנת ועילות תביעה נוספות.
האם קונברס זכאית לבלעדיות במאפיינים אלו של נעלי האול סטאר?
שאלה טובה ובתי המשפט בארה”ב טרם הכריעו בסוגיה. מחד מדובר אכן בנעל אשר שמה הולך לפניה ואשר העיצוב הייחודי שלה זכה למוניטין רב בשנים כתוצאה משימוש אינטנסיבי בינלאומי, המצדיק פרישת מטריית ההגנה המשפטית על העיצוב הייחודי שלה בין אם נרשם ובין אם לא (אגב, הסימן נרשם רק בשנת 2013) בדומה להגנה שניתנה (ולו באופן חלקי) לנעלי הנשים של מעצב האופנה הנודע לובוטין בעלות הסוליה האדומה.
מאידך, מתן בלעדיות על מעטפת הגומי בחלק הקדמי של הנעל למשל משמעו מתן הגנה לאלמנט פונקציונאלי, והרי לפי פסיקות בתי המשפט לא ניתן לפרוש את הגנה על מאפיין עיצובי פונקציונאלי שימושי של מוצר אופנה.
הפסים השחורים שבצידי הסוליה אינם פונקציונאליים ונראה כי ניתן יהיה להגן עליהם. לגבי הבמפר מגומי בחלק הקדמי של הנעל, מחד ניתן לטעון, כי מדובר באלמנט פונקציונאלי, שנועד להגן על האגודל ומאידך ניתן לומר כי, מדובר באלמנט עיצובי ויזואלי בלבד, שכן אין בו כשלעצמו כדי להגן על האגודלים מעבר לכל נעל אחרת. יצוין, כי ההגדרה בחוק האמריקאי לנושא הפונקציונאליות אינה פשוטה כלל.
חברת ניו באלנס המייצרת את נעלי PF FLAYERS החליטה מצידה להקדים תרופה למכה והגישה לאחרונה תביעה לבית המשפט בארה”ב להצהיר על כך, כי קונברס אינה זכאית לבלעדיות בשימוש במאפייני נעלי האול סטאר בהקשר לנעלי ספורט (במפר מגומי, כיסוי גומי ופסים בסוליה). ניו בלנס אף הגישה בקשה לבטל את סימנה המסחרי הרשום של קונברס מאחר ולטענתה המאפיינים האלו אינם בעלי אופי מבחין ואין בהם כדי להצביע על קונברס דווקא כיצרנית הנעליים.
ראו כיצד נראים נעלי ה- PF FLAYERS ושפטו בעצמכם:
כמובן שיש לשאול גם את השאלה הבאה, האם המאפיינים הייחודיים של נעלי אולסטאר הפכו במרוצת השנים לכה רווחים ומקובלים בתעשיית האופנה עד שקהל הצרכנים לאו דווקא מזהה את המאפיינים האלו עם קונברס? במידה וזה המקרה ייתכן וניתן יהיה לבטל את הסימן המסחרי של קונברס באופן שמאפיינים אלו יהפכו לחופשיים לשימוש ציבור הצרכנים.
מה אתם חושבים כשאתם רואים נעליים כאלו? על מה אתם חושבים ? על נעלי קונברס או על נעלי H&M או סקטצ’רס?
כך או כך, בקרוב נהיה עדים לאחד מקרבות הענקים היקרים ביותר בעולם האופנה. מעניין יהיה לעקוב אחר תוצאות ההליכים האלו להן עשויות להיות השפעה מכרעת על הגנת הקניין הרוחני בתעשיית האופנה.
מאמר זה הנו לצורכי התרשמות בלבד, אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעו”ד הבקיא בתחום.
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון, עורך דין אופנה וקניין רוחני.
חברת אופנה האמריקאית VANS הידועה בעיקר במוצרי ההנעלה והספורט שלה ניסתה בשנת 2011 לרשום את הלוגו שלה הנראה בצורת גל לאורך הנעל כסימן מסחר באיחוד האירופי במטרה למנוע ממתחריה לעשות שימוש במאפיין הגל. רשם סימני המסחר באיחוד האירופי דחה את הבקשה ולאחרונה נדחה אף הערעור שהגישה חברת VANS לבית המשפט האירופי לצדק.
סימן הגל אותו ניסתה לרשום חברת VANS נראה כך:
על מנת שניתן יהיה לרשום לוגו כסימן מסחר בעל הסימן חייב להוכיח כי סימן המסחר הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי או לחילופין כי הלוגו זכה למשמעות משנית (secondary meaning), כלומר שהלוגו הינו כה מפורסם עד כדי כך שעקב השימוש האינטנסיבי בו, הפך להיות מזוהה עם בעל הסימן בלבד.
במקרה זה עלתה השאלה האם הצרכן הסביר היה מזהה את הלוגו המבוקש עם חברת VANS. דוגמא ללוגו בתחום האופנה שזכה ל – משמעות משנית הינו הוא סימן שלושת הפסים של אדידס למשל. סימן שלושת הפסים של אדידס הינו כה ידוע עד כי ציבור הצרכנים בענף מוצרי הספורט יזהה כל פריט לבוש הנושא עליו את שלושת הפסים המקבילים עם חברת אדידס.
בענייננו, ערכאת הערעור קבעה, כי סימן הגל פשטני מידי ומשמש כתבנית או קישוט גרידא ולא כסימן המצביע על מקור הטובין וכי כאשר מדובר בסימנים פשטניים הבנויים מצורת גיאומטרית בסיסית קשה לקהל הצרכנים לזהות סימנים אלו עם יצרן כלשהו. כך פסק בית המשפט הגבוה לצדק בעניין זה:
“However, a sign which is excessively simple and is constituted by a basic geometrical figure, such as a circle, a line, a rectangle or a conventional pentagon, is not, in itself, capable of conveying a message which consumers will be able to remember, with the result that they will not regard it as a trade mark unless it has acquired distinctive character through us…”
חברת ונס כשלה מלהוכיח כי הלוגו שלה זכה למשמעות משנית כתוצאה משימוש, בעיקר מאחר והראיות שהגישה התייחסו לנתונים שהיא עצמה אספה ולא הסתמכו על סקרי דעת קהל אובייקטיבים.
ערכאת הערעור של בית המשפט האירופי לצדק קבעה, כי ונס כשלה מלהוכיח שחלק גדול מהציבור באיחוד האירופי מזהה את הלוגו הגלי כמייצג את חברת VANS.
המסקנה שניתן ללמוד מההחלטה היא שעל מנת להצליח לזכות בבלעדיות במותג אופנה יש לאמץ לוגו או שם בעל אופי מבחין כשלעצמו, לוגו ייחודי שניתן לזיהוי ואבחנה על ידי הצרכן ויש להימנע ככל הניתן מאימוץ סימנים גראפיים, שניתן לראות בהם כסוג של קישוט, או עיטור, המקובלים בתחום האופנה.
אין באמור לעיל כדי להוות משום חוו”ד משפטית כלשהי אין להסתמך על האמור ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.
לכל שאלה הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון, עו”ד קניין רוחני
בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעניין טומי הילפיגר נ’ מחסני היבואן נקבעו לראשונה מהן המגבלות החלות על הפעולות השיווקיות של ייבואן מקביל, העוסק בייבוא מותגים בינלאומיים לישראל.
במאמר זה נסקור בקצרה מהו ייבוא מקביל ומהם הכללים המנחים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.
מהו ייבוא מקביל?
ייבוא מקביל הנו ייבוא המתבצע שלא דרך היבואן “הרשמי” הקשור במערכת חוזית מול היצרן בחו”ל. לעיתים רבות היבואן הרשמי מקבל אף זכות בלעדית לשווק מטעמו של היצרן את הסחורה בישראל.
היבואן המקביל לעומת זאת, רוכש את סחורתו המקורית של היצרן בחו”ל מספקים שונים ולא ישירות מהיצרן, מייבא ומשווק אותה בישראל, בדרך כלל במחירים נמוכים יותר מהיבואן הרשמי ובאופן זה מתחרה עמו באופן ישיר.
נקודת המוצא היא כי ייבוא מקביל מותר בישראל ואף במדינות רבות בעולם ואולם בכל מדינה כללים ומגבלות שונות בנושא ייבוא מקביל. כך למשל הכללים באיחוד האירופי שונים לחלוטין מהכללים הנהוגים בישראל או בארה”ב.
חשוב לציין, כי ייבוא מקביל חשוב מאוד למשק הכלכלי המודרני בשל תרומתו לפתיחת השוק לתחרות, להורדת מחירים ולבלימת ניצול לרעה של יבואן בלעדי. מצד שני, ישנו חשש כי בחלק מן המקרים היבואן המקביל יעשה שימוש לרעה בזכות זו ויהיה מעין “טרמפיסט” שייהנה מן ההפקר מעלויות החדירה לשוק וההשקעה של בעל הזכויות בסימן המסחר ובכך יקצור פירות שלא לו. על כן קבע בית המשפט שורה של כללים מנחים מה אסור ומה מותר בכל הנוגע לייבוא מקביל.
דיני סימני המסחר
מאחר ובייבוא מקביל משווקים מוצרים הנושאי על גבם סימנים מסחריים רשומים ומוכרים היטב של מותגים בינלאומיים, עולה השאלה באילו נסיבות ייחשב ייבוא מקביל להפרה של סימן המסחר של בעל הזכויות (היצרן)?
ראשית, נקודת המוצא היא כי ככל והמדובר בייבוא של סחורה מקורית לא מתקיימת הפרה של סימן מסחר. בית המשפט העליון קבע בהלכה בעניין פזכים, כי לא תיתכן הפרה כל עוד מדובר במוצר המקורי ואילו בפסק הדין בעניין טוטו זהב שניתן מאוחר יותר נקבע, כי ייבוא מקביל של סחורה מקורית עולה כדי”שימוש אמת” בסימן המסחר וחוסה תחת ההגנה שבבסעיף 47 לפקודת סימני המסחר.
על מנת לקבוע האם מדובר ב”שימוש אמת” קבע בית המשפט העליון את מבחני העזר הבאים:
מבחן הזיהוי – ייבואן המייבא חולצות מקוריות של מותג בינלאומי למשל, עונה על המבחן הראשון שכן מדובר בסחורה מקורית שנושאת על גבה סימן זהוי מקורי של היצרן.
מבחן חיוניות השימוש – לצורך שיווק המוצרים המיובאים על ידי היבואן המקביל נדרש היבואן המקביל לעשות שימוש בסימן המסחר המקורי המזוהה עם המותג, שאחרת לא ניתן יהיה לשווק, לפרסום או להציג את מוצריו בפני הצרכן. בית המשפט קבע כי יש לראות בכל שימוש בסימן המסחר לצורך שיווק הסחורה שאליה הוא צמוד כשימוש חיוני שאינו מהווה הפרת סימן מסחר.
מבחן חסות היצרן – במסגרת מבחן זה יצטרך היבואן המקביל להוכיח כי השימוש בסימן המסחר המוגן אינו יוצר הסתברות לכך שהצרכן הסביר יקבל את הרושם לכך שמדובר בפעילות שיווקית הנהנית מחסותו של היצרן, בעל הסימן.
מתי חלה חובת הבהרה לגבי העדר חסות של היצרן?
במקרים בהם ישנה מערכת יחסים נמשכת בין היבואן המקביל לרוכש כגון מכירת כלי לרכב למשל, אשר האחריות בינה בעלת חשיבות עליונה, יצטרך המשווק להדגיש באופן בולט בערוצי השיווק שלו, כי אינו פועל בחסותו של יצרן הרכב, שהוא בעל הסימן.
לעומת זאת, בתחום שבו המוצרים נמכרים מהיבואן המקביל לצרכן במחירים נמוכים וכאשר הצרכן אינו מצפה לרכוש אותם דווקא בחסות היצרן וכן במקרים שישנה חשיבות פחותה לשאלת האחריות, תוטל חובה פחותה בהדרגתה להבהיר כי המוכר אינו פועל בחסות היצרן.
בית המשפט העליון הדגיש, כי במקרים אשר היבואן המקביל מוכר מוצרים נחותים בעלי איכות פחותה (סוג ב’) של אותו יצרן תחול עליו החובה להדגיש את השוני האמור.
מתי יכול להיווצר רושם מוטעה כאילו היצרן נותן חסותו ליבואן המקביל?
רושם מוטעה כאמור עלו להיווצר כאשר היבואן המקביל עושה שימוש בסימן המסחרי במסגרת שם של עסקו או החנות שלו.
בנסיבות פסק הדין בעניין טומי הילפיגר כאמור, כינה היבואן המקביל את חנותו בשם: “מחסן היבואן טומי הילפיגר”. בית המשפט העליון קבע, כי השימוש בשם המסחרי טומי הילפיגר במסגרת שמה של החנות עצמה עלול ליצור הטעיה פוטנציאלית כאילו המדובר בסוכן רשמי של טומי הילפיגר בישראל ועל כן מהווה הפרה של סימן מסחר.
יחד עם זאת, נקבע כי, בנסיבות אלו שבהן נמכרו חולצות ופריטי אופנה מקוריים של טומי הילפיגר לא חלה על היבואן המקביל חובת ההבהרה כי אין מדובר בסוכן מורשה של טומי הילפיגר, שכן אין מדובר במוצרים המחייבים מערכת יחסים מתמשכת בין היבואן המקביל לצרכן. המדובר בסך הכל בפריטי לבוש הנרכשים ברכישה חד פעמית. כמו כן, חנות היבואן המקביל במקרה זה עוצבה באופן שונה מחנות היבואן הבלעדי (סקאל) ובסביבה פחות יוקרתית מזו של היבואן הבלעדי באופן שהצרכן לא היה מתרשם כי היבואן המקביל פועל בחסות טומי הילפיגר.
עוד נקבע כי השימוש שעושה היבואן המקביל בכתובת הדומיין www.tommy4less.co.il
אינו מהווה הפרת סימן מסחר על אף שהוא מכיל חלק מסימן המסחר הרשוםמאחר ולא מתקיים מבחן חסות היצרן, שכן שם המתחם כולל תוספת משמעותית לשם “טומי” (4LESS) באופן המונע כל חשש להטעיית הצרכנים כאילו המדובר באתר שבחסות חברת טומי הילפיגר.
דיני עשיית עושר ולא במשפט
דיני עשיית עושר ולא במשפט קובעים, כי מי שהתעשר שלא כדין על חשבון חברו חייב להשיב לו את ערך זכייתו. במישור עשיית עושר ולא במשפט ייתכן ותקום עילה לבעל הסימן או ליבואן הרשמי מקום בו מאמצי השיווק של היבואן המקביל “תופסים טרמפ” על מאמצי השיווק וההשקעה בשיווק של בעל סימן המסחר הרשום.
אלא שעל מנת לעמוד בתנאי זה ישנה דרישה כי לפעולותיו של הייבואן המקביל יתווסף “יסוד נוסף” ההופך את ההתעשרות של היבואן המקביל לבלתי צודקת, כגון פעולות פסולות ובלתי הוגנות, פרסום מידע כוזב, והפרת עוולות אחרות.
נסיבות אלו עשיות להתקיים למשל כאשר היבואן המקביל עוקב אחר מסע פרסום משמעותי שנועד לאפשר “חדירה” של מותג חדש לשוק הישראלי, אשר בו השקיע היבואן הבלעדי משאבים ניכרים. חשוב לציין, כי בית המשפט העליון הבהיר את דעתו, כי עילה זו מתקיימת רק בנסיבות חריגות כגון: “טפילות” יוצאת דופן או הטעייה של היבואן המקביל.
בסופו של דבר קבע כית המשפט העליון בפסק הדין בעניין טמי הילפיגר כי השימוש של מחסני היבואן בשם “מחסן היבואן טוי הילפיגר” מהווה הפרת סימן מסחר ואסר עליו לעשות שימוש בשם זה.
כמו כן, הורה בית המשפט העליון למחסני היבואן להבהיר ללקוחותיו כי אינם פועלים בחסות חברת טומי הילפיגר וזאת באופן אקטיבי ושוטף. כן הורה בית המשפט העליון למחסני היבואן לציין באופן בולט בדף הפתיחה של אתר האינטרנט שלהם, כי החנות אינה פועלת בחסות טומי הילפיגר.
לפסק הדין בעניין טומי הילפיגר חשיבות עצומה בכל הנוגע להתנהלות השיווקית של ייבואנים מקבילים ולחשיפתם לתביעות משפטיות מצד יבואנים בלעדיים ומצד היצרנים בחו”ל. על יבואן מקביל להקפיד היטב כי הוא עומד במבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט לעיל, אחרת הוא עשוי למצוא עצמו חשוף לתביעות משפטיות יקרות ומיותרות הן מצד היבואנים הבלעדיים והן מצד היצרנים בחו”ל.
בכל שאלה בנושא ייבוא מקביל הינכם מופנים לעו”ד יוסי סיוון, עו”ד קניין רוחני המתמחה בדיני הייבוא המקביל בישראל ובמדינות נוספות ברחבי העולם
אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעו”ד.
לכל שאלה או הבהרה הינכם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון 077-231-2126
האם דיסני זכאית לקבל מונופול על אוזני העכבר של מיקי מאוס? שאלה זו נדונה בימים אלו ברשם סימני המסחר בארה”ב בעקבות התנגדות שהגישה חברת דיסני נגד דמות העכבר של הדיגי’י הידוע Deadmau5.
Deadmau5 הוא שם הבמה של מפיק האוס קנדי מוכר בשם ג’ואל תומאס צימרמן הנחשב לאחד הדיג’יים הטובים בעולם. מקורו של השם Deadmau5 הוא בתקלה במחשבו האישי של הדיג’י. בבדיקת מחשבו התגלה, כי התקלה נבעה מעכבר שחדר למארז המחשב ומצא שם את מותו. מאז מכנים אותו חבריו dead mouse ומכאן שמו המקוצר Deadmau5. להסבר מפורט ראו בויקיפדיה ערך Deadmau5.
גו’אל מופיע מזה מספר שנים ברחבי העולם ונחשב לאחד מהדיג’יים המצליחים ביותר בעולם המגלגל הכנסות של מיליוני דולרים בשנה.
ג’ואל הגיש בקשה לסימן מסחר בארה”ב על דמות העכבר שלו בעלת עיניים גדולות, כפי שנראית כאן בתמונה וזאת על מנת להגן על דמות העכבר בה הוא עושה שימוש מזה מספר שנים. הבקשה לסימן המסחר של ג’ואל הוגשה בנוגע לתוכנות מחשב, דברי דפוס, ביגוד, משחקים ועוד.
חברת דיסני, בעלת הזכויות בדמות העכבר המפורסם ביותר בעולם מיקי מאוס הגישה התנגדות לסימן של ג’ואל בטענה שמדובר בדמות דומה דמיון מטעה לדמות של מיקי מאוס שנחשבת בעולם לסימן מסחר מוכר היטב.
דיסני טענה שאוזני העכבר כמעט זהים למיקי מאוס וכי בהתרשמות הכוללת ישנו דמיון מטעה בין הסימנים המצביע על חשש להטעיית צרכנים ולדילול דמותו של מיקי מאוס, שנרשמה כסימן מסחר במספר וריאציות.
דיסני ביקשה לערוך השוואה בין צללית האוזניים השחורה של מיקי מאוס לבין הצללית הכלולה בסימן המבוקש על ידי גו’אל וטענה, כי יש לדחות את בקשתו של גו’אל על יסוד הדמיון בין הצלליות.
הסימן הרשום של דיסני:
אלא שמהודעת ההתנגדות עולה, כי אין בבעלותה של דיסני סימן רשום על הצללית השחורה של העכבר, כפי שהתיימרה דיסני לטעון, אלא על וורסיות כאלו ואחרות של אוזני העכבר, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. דיסני צירפה אסמכתאות לסימנים רשומים רבים אך אף אחד מהם אינו כולל את הצללית השחורה אליה השוותה בפועל את סימנו של גו’אל.
האם יש חשש להטעייה בין דמות העכבר של Deadmau5 לדמות של מיקי מאוס? איננו סבורים שכן. איננו רואים דמיון העולה כדי חשש להטעיה בין הדמויות האלו, בטח ובטח כאשר המדובר בדמות הקשורה בתודעת הציבור לדיג’יי הידוע ולמוסיקת האוס . דמות העכבר של הדיג’יי עם העיניים הגדולות והאוזניים המוארכות מבליטות בצורה ברורה את סימנו של ג’ואל מדמותו של מיקי מאוס ונדמה, כי כל ילד יידע להבחין ביניהם.
גם איננו רואים כל ניסיון להיבנות מהסימן של דיסני או לנצל את המוניטין של דיסני, שכן מדובר בדיג’יי מצליח בזכות עצמו, שהתפרסם הודות לכישוריו המוזיקליים ולא לדמות העכבר אליה הוא נקשר בקרב הציבור.
עולות גם שאלות רבות לגבי אופן התנהלותה של דיסני שהרי דיסני לא תבעה אותו על השימוש אלא על הניסיון לקבל סימן מסחר רשום על דמות העכבר שלו. נשאלת השאלה אם כן, אם סברה דיסני, כי ישנו חשש להטעייה מדוע לא עשתה כן במשך שנים שבהם עושה הדיג’י שימוש בעכבר?
ניסיונה של דיסני לקבל בלעדיות על עכבר עם אוזניים גדולות נראית חריגה למדי ועשויה להיחשב כפוגעת באינטרס התחרות בשוק.
דמות העכבר של Deadmau5 הקשורה במוסיקת האוס קולנית מרוחקת שנות אור מדמותו החביבה של מיקי מאוס, עליה גדלנו ואיננו רואים כיצד דיסני תיפגע מרישום סימנו של גו’אל.
יש לזכור, כי דיני סימני המסחר נועדו למנוע הטעייה בקרב הצרכנים ואיננו רואים הכיצד תתרחש הטעייה שכזו בפועל.
שופט בית המשפט המחוזי בארה”ב הורה לסנטור סטיב הרשי לשנות את הקמפיין הפרסומי שלו הנושא לוגו הדומה לסימנה המסחרי של חברת השוקולד HERSHEY .
הלוגו של הסנאטור HERSHEY נראה כך:
בשנים 2002 ו- 2010 השיק הסנטור קמפיין פרסומי ובו לוגו הנושא אותיות לבנות על רקע חום. חברת השוקולד HERSHEY מפנסלבניה התנגדה לקמפיין מאחר והוא כלל אותיות וצבעים הדומים עד כדי הטעייה לסימנה המסחרי. בהתאם, הגישה חברת השוקולד בקשה לצו מניעה זמני נגד הסנאטור בגין הפרת סימן מסחר.
השופט וויליאם קווארלס קבע כי הגם שהוא אינו סבור, כי ישנו חשש להטעייה בין פעילותו הפוליטית של הסנאטר לבין מוצרי השוקולד של HERSHEY , הרי שישנו חשש לכך שציבור הצרכנים יסבור בטעות כי הסנאטר “קשור בדרך כלשהי” עם חברת השוקולדים ועל כן הורה לסנאטור לחדול משימוש בעיצוב בצבע חום יחד עם המילים HERSHEY בפונט בולט הדומה לפונטים שבסימנה המסחרי של HERSHEY.
בית המשפט אף קבע, כי גם שימוש פוליטי עשוי להיחשב כ”שירות” למכירה או רכישה של מוצרים והוא כלול בסימן המסחר.
“although the Court agrees that the public is not likely to confuse the Senator with a candy bar, the confusion requirement also encompasses confusion with respect to sponsorship or affiliation,”
הדמיון בין הקמפיין הפרסומי של הסנאטור לסימנה המסחרי של HERSHEY הנו דמיון מהותי כפי שניתן לראות. יחד עם זאת, סביר להניח כי בית המשפט בישראל היה דוחה את תביעת חברת השוקולד. לדעתנו המרחק בין מוצרי שוקולד לקמפיין פוליטי הינו רחוק דיו כדי למנוע לא רק טענה של הטעייה, אלא גם טענה של שיוך. מה דעתכם?
קולקשן סוהו מנהלת מזה כעשׂוֹר, רשת חנויות לממכר מוצרים מעוצבים בתחומים שונים וּמגוּונים, וּבין אלה פריטי ריהוט, אביזרי מטבח, פריטי נוי, תיקים, תכשיטים ואביזרי אופנה. החנויות נושאות את הסימן “SOHO”. ביוני 2013 נרשם, בהעדר התנגדות, סימן מסחר לגבי השם האמור (בסוג 35, המתייחס גם ל”חנויות וממכר מוצרים מעוצבים בתחומי צריכה שונים”).
אלקטרה נדל”ן החלה בשנת 2011 בבניית מתחם מסחרי באזור התעשייה פולג, נתניה, כאשר שמו של הפרויקט המתבצע, וּשמו של המרכז המסחרי המיועד, הוא: “SO HO”.
קולקשן סוהו הגישה לבית המשפט תביעה להמרצת פתיחה נגד אלקטרה נדל”ן, כאשר השאלה שנדונה בתיק הייתה האם זכאית קולקשן סוהו – הן מכוח סימן המסחר הרשום והן בשׂים-לב לשימוש רב‑השנים ולמוניטין שצברה, כך לטענתה למנוע את השימוש בסימן על-ידי אלקטרה נדל”ן?
הפּוֹפּוּלריוּת של הסימן “SOHO” נובעת מכך, שמדובר בשם של אזורים עירוניים בלונדון וּבניו-יורק, שבמשך השנים רכשו לעצמם מעין הילה של מתחמים ספוּגי תרבות מיוחדת, מידה מסוימת של פּעילוּת בּוֹהמית וכן פעילויות נוספות בתחומים של אופנה, אמנות, קולנוע, תיאטרון וּבילוי.
הטוענת למונופולין בישראל בשם “SOHO”, אימצה לעצמה מונח גיאוגרפי, שבמשך השנים רכש לעצמו משמעות תיאוּרית נוספת בתחומים תרבותיים וחברתיים. כינוי רשת חנויות קולקשן סוהו בשם “SOHO” אינו כינוי תיאוּרי/גיאוגראפי גרידא, אלא מדובר בשם שביקש להיבּנוֹת מההילה הנוספת שרכש לעצמו, במשך השנים, השם או הכינוי. לשון אחר: השימוש בשם “SOHO” אמר, למעשה, לציבור הלקוחות, שראוי לייחס לרשת החנויות את התכונות המיוחדות הנוספות המתקשרות לאזורים הגיאוגרפיים המיוחדים הנ”ל.
בית המשפט הפנה לפסיקה הקיימת בנושא בפסק-הדין בעניין רע”א 7836/09 ג.ו.פ. שמש השקעות בע”מ נ’ נעמה מנשה (13.12.2009), שם נדונה השאלה באיזו מידה ניתן להגן על המילה “שמש” בהקשר של שימוש בה כסימן שהוא חלק משמן של מסעדות מתחרות. השופט ד”ר א’ גרוניס כתב בעניין זה את הדברים הבאים:
“4. ההליך שבפנינו מעורר את הסוגיה של היקף ההגנה שיש להעניק לשם של עסק (והוא הדין לגבי שם מוצר או שירות) בגדר דיני הקניין הרוחני. מקובל להבחין, הן לעניין גניבת עין והן לעניין סימני מסחר, בין ארבעה סוגי שמות: שמות גנרים; שמות תיאוריים; שמות מרמזים; ושמות שרירותיים או דמיוניים (ראו, ע”א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע”מ – עיתון “משפחה” נ’ אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע”מ – עיתון “משפחה טובה”, פ”ד נה(3) 933 (2001) (להלן – עניין משפחה); ע”א 8981/04 אבי מלכה – “מסעדת אווזי הזהב” נ’ אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע”מ, פיסקאות 19-15, 29-27 (טרם פורסם, 27.9.06) (להלן – עניין אווזי); ע”א 491/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ’ חברת הכרם בע”מפיסקאות 20-19 (לא פורסם, 17.10.06)). עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות הנזכרות. יודגש, ההבחנה בין הקטגוריות השונות אינה משליכה רק על השאלה האם זכאי השם להגנה כלשהי, אלא גם על היקף ההגנה לה הוא יזכה (ע”א 4116/06 Gateway Inc נ’ פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע”מ, פיסקאות 17-13 (טרם פורסם, 20.6.07)). ככלל, שמות גנריים אינם בני הגנה. שמות תיאוריים אינם זוכים להגנה, אלא אם הוכח כי הם רכשו “משמעות שנייה” או “אופי מבחין” (ראו, עניין משפחה, עמ’ 946-945; ע”א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע”מ נ’ המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ”ד נט(1) 873, 891-890 (2004)). המבחנים לגבי רכישת אופי מבחין דומים לאלו הנוהגים להוכחת מוניטין (ע”א 3559/02 הנ”ל, עמ’ 891). גם במקרים בהם זוכה שם תיאורי להגנה מכיוון שהוכח שהוא רכש משמעות נוספת, היקף ההגנה יהיה מצומצם יותר מזה העשוי להינתן לשמות מרמזים או שרירותיים. אחת המגבלות המשמעותיות היא שההגנה על שם תיאורי ניתנת ביחס למילה המדויקת המכילה את השם בלבד. אין ההגנה משתרעת על הטיות של המילה או על צירופים המכילים אותה (עניין משפחה, עמ’ 946; עניין אווזי, פיסקאות 22-21).
“5. לאיזו מן הקטגוריות הנזכרות יש לסווג את השם “שמש”? לטענת המשיב, מדובר בשם דמיוני, שכן למילה “שמש” אין כל קשר ענייני לתחום בו מדובר. אכן, על דרך העיקרון קביעת הקטגוריה אליה משתייך שם מסוים נעשית על פי ההקשר בו מדובר. כפי שציין השופט מ’ חשין בעניין משפחה: “למותר לומר כי התשובה לשאלה אם מילה מסויימת מילה תיאורית היא, אם לאו, תלויה בהקשר הדברים. כך, למשל, השם Aviation כשמה של חנות לרהיטי-בית, אני מניח שלא יראו בה מילה תיאורית; הוא הדין במילה College כשמה של חנות ירקות או המילה Leisure News כשמה של סוכנות למקומות עבודה” (עניין משפחה, עמ’ 948). עם זאת, ישנם שמות אשר על אף שאין הם מתקשרים באופן ספציפי עם תחום מסוים, הרי מעצם טבעם אין לשייך אותם לקטגוריה של שמות שרירותיים. אלו מילים בעלות “ניחוח אוניברסלי”, אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנַכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור. דוגמה למילה המשתייכת לקטגוריה זו היא המילה “זהב”. לגבי מילה זו הבעתי בעבר את דעתי, כי היא נחשבת לשם תיאורי, אף כאשר אין מדובר במוצרים העשויים מן המתכת היקרה. זאת, שכן נהוג להשתמש בה לשם ציון איכות מעולה (ראו, רע”א 4322/09 ש.א. פורמט סחר ושירותים (1994) בע”מ נ’ א.ש. שניר בע”מ, פיסקה 3 (לא פורסם, 3.8.09)). באשר למילה “שמש”, הרי זו אינה משמשת רק לצורך זיהויו של גרם השמים סביבו אנו חגים. מדובר במילה אשר מקושרות לה גם משמעויות שונות, כגון שמחה, מרכזיות, בהירות וכדומה. אמת, בשונה מהמילה “זהב”, אין זה נהוג לעשות שימוש שגרתי במילה “שמש” לתיאור איכות או טיב. על כן, קשה יותר לקבוע כי מילה זו נחשבת תמיד לשם תיאורי. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שמדובר במילה שיש לה משמעות אוניברסלית.”
בכל הנוגע לשאלת ההטעיה קבע בית המשפט, כי די בשׁוֹני בעסקים של בעלות-הדין כדי ליצור את האבחנה הדרושה. וכי אין חשש להטעייה של צרכן פוטנציאלי, לא בשלב הנוכחי כאשר המרכז המסחרי נמצא עדין בשלב של תכנון, בנייה והקמה וגם לא בשלב הבא.
“אינני סבור שצרכן הרואה מרכז מסחרי בשם SOHO עלול לחשוב שחנות מתוך רשת החנויות המוכרת לו בשם זה נמצאת בפניו. נראה לי שראוי לראות במילה או בסימן SOHO כשייכת למשפחת ה”מילים בעלות ‘ניחוח אוניברסלי’, אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור” כלשון השופט גרוניס בעניין שמש ובעניין ש א פורמט סחר ושירותים הנ”ל…”.
למרות שהוכח לבית המשפט קיומו של מוניטין בשימוש בסימן SOHO קבע בית המשפט, כי המדובר בסימן שלא ניתן להפקיעו מהציבור וכי אין לאפשר לגורם כלשהו בלעדיות בסימן זה.
פסק דין של כב’ השופט גדעון גינת מיום 9.3.14.
חברת Comic Enterprises Ltd https://www.glee.co.uk/ היא חברה בריטית קטנה העוסקת בהפקות הופעות קומדי והצגות בידור והופעות חיות (חברת קומיק).
בשנת 1999 רשמה חברת קומיק את סימן המסחר שלה GLEE בסיווג 41 שהינו שירותי בידור בבריטניה וזאת במטרה להגן על זכויותיה במותג המסחרי שלה ובאתר האינטרנט שלה.
בשנת 2000 העלתה רשת פוקס האמריקאית סדרת טלויזיה קומית ומצליחה בשם GLEE. הסדרה זכתה להצלחה רבה והיא ממשיכה להיות משודרת בכל רחבי העולם גם בימים אלו כולל בישראל. הסדרה שיווקה שירים ומוצרים מסחריים רבים תחת השם המסחרי GLEE.
חברת קומיק הגישה נגד חברת FOX תביעה לבית המשפט באנגליה בגין הפרת סימן מסחר. בית המשפט באנגליה קבע, כי השם המסחרי שבו עושה FOX שימוש דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחרי הרשום של חברת קומיק.
בית המשפט קבע, כי הצופה המצוי שנחשף לתוכניות והופעות של חברת קומיק וגם לסדרות הטלויזיה של רשת FOX עלול להתבלבל ולחשוב, כי המדובר באותו מקור ועל כן ישנו חשש להטעייה בין שני הסימנים.
כן נקבע סימן המסחר של קומיק זכה להצלחה רבה ,למוניטין ולאופי מבחין ייחודי שנצרב בתודעת הצרכנים בבריטניה.
מקרה זה מדגים בפנינו את החשיבות הרבה שברישום סימן מסחר במועד. אילו חברת קומיק לא הייתה טורחת לרשום את סימנה המסחרי במועד, סביר להניח כי לא הייתה מצליחה לנקוט בהליך משפטי להגנה על זכויותיה ולמניעת בלבול והטעיית הצרכנים.
בנסיבות אלו, סביר להניח כי חברת FOX תציע לחברת קומיק סכומי כסף משמעותיים עבור זכות השימוש בשם המסחרי GLEE. רישום סימן מסחר במועד השתלם לחברת קומיק. נראה כי הסימן המסחרי GLEE באנגליה יהיה שווה כמה מיליוני פאונד, אותם לא תהיה בעיה ל-FOX לשלם.
Comic Enterprises Ltd v Twentieth Century Fox Film Corp ([2014] EWHC 185 (Ch), February 7 2014)