דנמרק משנה את כללי המשחק: זכויות יוצרים על הפנים והקול שלך – השפעות עולמיות והיבט ישראלי
מהפכה משפטית בדנמרק: זכויות יוצרים על זהות אישית
דנמרק עומדת להוביל מהלך חסר תקדים בזירה המשפטית: הענקת שליטה בזכויות יוצרים על גוף, תווי פנים וקול לכל אזרחיה. הצעת החוק, שמתגבשת בימים אלו בפרלמנט הדני, מעניקה לאנשים את הזכות לדרוש הסרה של תוכן שנוצר בבינה מלאכותית ומציג את דמותם, פניהם או קולם – ללא הסכמתם. מעבר לכך, החוק המוצע צפוי להרחיב את ההגנה גם לשחזורים מלאכותיים של הופעות אמנותיות, ואף לאפשר פיצוי כספי במקרים של הפרה.
למה זה קורה עכשיו?
ההתפשטות המהירה של deepfakes – טכנולוגיות שמאפשרות יצירת דימויים וקולות מלאכותיים באיכות גבוהה – מציבה אתגר קיומי לפרטיות, למוניטין ולביטחון האישי. דנמרק מבינה שמדובר לא רק בחידוש משפטי, אלא בצורך הישרדותי בעידן שבו כל אחד עלול למצוא את עצמו מככב בסרטון מזויף או בפרסומת שמעולם לא אישר.
עיקרי ההצעה הדנית:
-
הפנים שלך – רכושך המוגן: כל שימוש בדמות, בתווי פנים או בקול שלך ללא רשות, ייחשב להפרת זכויות יוצרים.
-
הזכות לדרוש הסרה: כל אדם יוכל לדרוש הסרה מיידית של תוכן מזויף או לא מורשה.
-
הגנה על הופעות אמנותיות: גם שחזור דיגיטלי של הופעה ייחשב להפרה, עם אפשרות לפיצוי כספי.
-
ראשונה באירופה: דנמרק היא המדינה הראשונה ביבשת שמקדמת חקיקה מסוג זה, אך מגמה זו צפויה להתפשט במהירות.
השתקפות בעולם: מה קורה במדינות אחרות?
הדיון בזכויות על דמות וקול מתנהל כיום במקביל במדינות רבות, אך דנמרק היא הראשונה שמציעה מסגרת זכויות יוצרים מלאה על זהות אישית. במדינות כמו ארה”ב, קיימות הגנות מסוימות תחת “הזכות לפרטיות” ו-“הזכות לדמות” (Right of Publicity), אך לא מדובר בזכות יוצרים במובן הקלאסי. במרבית מדינות אירופה, ההגנה מתמקדת בעיקר בפרטיות ובאיסור לשון הרע, ולא בזכות קניינית על הפנים או הקול.
בבריטניה, גרמניה וצרפת נבחנות הצעות חוק דומות, אך נכון להיום אין מדינה שמעניקה לאזרחיה שליטה מוחלטת בזכויות יוצרים על זהותם. עם זאת, ככל שטכנולוגיות הבינה המלאכותית מתפתחות, צפויה התפתחות מואצת של רגולציה בתחום.
המצב בישראל: זכויות דמות וקול בעידן הבינה המלאכותית
בישראל, אין כיום חוק מפורש שמעניק זכות יוצרים על הפנים או הקול. ההגנה המשפטית מבוססת על מספר חוקים קיימים:
-
הגנת הפרטיות: חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, אוסר על שימוש בתמונת אדם או בהקלטת קולו ללא הסכמה, במיוחד למטרות מסחריות. עם זאת, ההגנה אינה מוחלטת, ויש חריגים (למשל, שימוש סביר בתקשורת).
-
חוק זכויות יוצרים, תשס”ח-2007: החוק מגן על יצירות מקוריות, אך אינו מתייחס לזהות, תווי פנים או קול כיצירה מוגנת בזכות יוצרים.
-
הזכות לפרסום (Right of Publicity): בישראל אין זכות קניינית מפורשת על דמות, אך קיימת פסיקה שמכירה בזכותו של אדם לשלוט על השימוש המסחרי בדמותו, שמו או קולו.
-
לשון הרע: שימוש מזיק או פוגעני בדמות או בקול של אדם עשוי להיחשב לשון הרע, אך לא תמיד מדובר בהגנה מספקת מפני deepfakes.
האם ישראל בדרך למהפכה דומה?
ההתפתחויות בדנמרק והעיסוק הגובר ב-AI ובזיופים דיגיטליים מעלים את הצורך ברפורמה גם בישראל. כבר כיום נשמעים קולות במערכת המשפטית והפוליטית הקוראים לעדכן את החקיקה ולהעניק לאזרחים שליטה קניינית על זהותם הדיגיטלית – לרבות הפנים, הקול וההופעה הווירטואלית. ייתכן שבעתיד הקרוב נראה יוזמות חקיקה שידמו למהלך הדני, במיוחד לאור הלחצים הגוברים מצד הציבור והעולם המקצועי.
סיכום: עידן חדש של זכויות קניין על הזהות
הצעד הנועז של דנמרק מסמן את תחילתו של עידן חדש, שבו הזהות האישית הופכת לנכס קנייני מוגן. ככל שטכנולוגיות הבינה המלאכותית ממשיכות להתפתח, מדינות רבות צפויות לאמץ גישות דומות – והשאלה היא לא אם, אלא מתי והיכן זה יקרה. בישראל, נכון להיום, ההגנה המשפטית חלקית בלבד, אך המגמה העולמית צפויה לדרבן חקיקה מתקדמת שתעניק לכל אדם שליטה מלאה על דמותו וקולו גם במרחב הדיגיטלי.
הפנים שלך, הקול שלך, הזהות שלך – בקרוב, אולי גם בישראל: זכויות יוצרים על עצמך.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי כלשהו והנכם מתבקשים שלא להסתמך עליו, הנכם מתבקשים לפנות לייעוץ משפטי פרטני בכל מקרה ומקרה על ידי עורך דין הבקיא בתחום.
