אודותינו

רמי לוי ישלם לבעלת המותג בברלי הילס פולו קלאב פיצוי של מעל 3 מיליון ₪

לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי על רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע”מ וחברת יפיז אופנה (2004) בע”מ, חברה שבשליטת בתו של רמי לוי, גב’ יפית אטיאס, לפצות את חברת לייפסטייל, בעלת המותג BEVERLY HILLS POLO CLUB, בסך של למעלה מ- 3,000,000 ₪ (2,413,836 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות) בגין הפרת סימן מסחר.

זהו אחד הסכומים הגבוהים ביותר שנפסקו בישראל בשנים האחרונות בתחום סימני המסחר.

פסק דין זה הביא לסיומו סכסוך ארוך בין הצדדים, שנמשך כמעט עשור.

הרקע לפסק הדין

וזה סיפור המעשה:

התובעות, Lifestyle Equities C.V. ו- Lifestyle Licensing B.V., הינן בעלות הזכויות במותג הידוע  BEVERLY HILLS POLO CLUB(BHPC) עם דמות הסוס הדוהר, הרוכב ומקל הפולו, המשווק במדינות רבות ברחבי העולם בעיקר בתחומי האופנה, הנעלה, תיקים ועוד.

התובעות העניקו רישיון לחברה ישראלית לעיצוב, ייצור והפצת מוצרי BHPC בישראל בקטגורית ההלבשה התחתונה. ברישיון נקבעו מגבלות שונות, ובכלל זה איסור על הפצת המוצרים בחנויות מזון ועל שיווק מוצרים שלא אושרו על ידי התובעות.

במהלך שנת 2014 גילו התובעות כי מוצרי הלבשה תחתונה הנושאים את סימן המסחר שלהן ואשר לא אושרו על ידן כנדרש, יובאו לישראל על ידי יפיז ומשווקים בסניפי רשת רמי לוי. עוד נודע לתובעות כי בעלת הרישיון העבירה את פעילותה לחברה אחרת, מבלי ליידע את התובעות ומבלי לקבל את אישורן. בנסיבות אלה נטען, כי המוצרים המשווקים בסניפי רמי לוי הינם מוצרים מפרים.

התובעות פנו לרשת רמי לוי ויפיז כבר בשנת 2014 במכתבי התראה ובהם דרשו לחדול מהפצת המוצרים המפרים, אולם המוצרים המשיכו להימכר בחנויות רמי לוי חרף התראות התובעות וכל זאת למרות שהסכם הרישיון בוטל והוגשה תביעה נגד החברה אשר טענה כי נכנסה בנעליה של בעלת הרישיון.

משסירבו רמי לוי ויפיז לחדול מהפצת המוצרים המפרים, הגישו התובעות בשנת 2017 תביעה נגד רמי לוי, יפיז ויבואנים נוספים.

התובעות ניהלו מאבק משפטי ממושך ומורכב ביותר, במסגרתו הוגשו ראיות רבות בנוגע להפרת סימן המסחר והיקפה, לרבות ממצאיהם חוקרים פרטיים וחוות דעת של רו”ח חוקר. בשנת 2022 הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט המחוזי (כב’ השופט גונטובניק) לפסוק במחלוקת על דרך הפשרה על יסוד סיכומים בעל פה מטעם הצדדים וללא חקירות נגדיות.

פסק הדין של בית המשפטי המחוזי

ביום 27.4.23 ניתן פסק הדין בתביעה. ישנם מספר אלמנטים חשובים ומעניינים בפסק הדין:

הפיצוי מהגבוהים ביותר שנפסקו בישראל בתחום הפרת סימני מסחר

הראשון הוא גובה הפיצוי, המהווה פיצוי מהגבוהים שנפסקו בישראל בתחום הפרת סימני מסחר בשנים האחרונות. מדובר בפיצוי על דרך של השבת רווחים בסך של כ- 2.4 מיליון ₪, אשר בתוספת הצמדה למועד הגשת התביעה והחזר הוצאות, עולה מעל 3 מיליון ₪.

על חברה מסחרית הסוחרת במוצרים להיזהר מהתראות של בעלי מותגים

השני, מפסק הדין עולה כי גורם מסחרי שקיבל התראות לגבי מוצרים שהוא משווק אינו יכול להתנער מאחריות להפרות אפשריות של זכויות קניין רוחני ולתלות את כל האחריות בספק המוצרים. הימנעות מבדיקה רצינית של הטענות, תוך המשך מכירת המוצרים שלגביהם נטענת ההפרה, חושפת אותו לאחריות בגין הפרת זכויות קניין רוחני.

הגבלה המופיעה בהסכם רישיון עלולה לחייב גם צד שלישי שסחר במוצרים

השלישי, בית המשפט הכיר בכך שסניפי רשת רמי לוי הינם “חנויות מזון” לעניין הסכם הרישיון (הקובע כאמור איסור על הפצת המוצרים הנושאים את סימן המסחר בחנויות מזון). בכך קיבל בית המשפט את עמדת התובעות בהקשר זה, לפיה גם מפיצים ומשווקים, שלא התקשרו במישרין עם החברה בעלת הזכויות, כפופים לתנאי הרישיון.

מנגנון פיצוי חדשני – השבת רווחים לפי תחשיב רווח גולמי ממכירת המוצרים המפרים

פסק הדין הוא מעניין גם מבחינת מנגנון הפיצוי שאומץ על ידי בית המשפט. במרבית התביעות בתחום הפרת סימני המסחר נוטים בתי המשפט לפסוק פיצוי המבוסס על אומדנה, וזאת בשל הקושי בהוכחת הנזק הכספי.

במקרה זה ביצע בית המשפט תחשיב של הרווח הגולמי שהופק בפועל על ידי הנתבעות בניכוי הוצאות תפעוליות וזאת לאחר שהתובעות הגישו לבית המשפט את כל הנתונים הרלוונטיים לחישוב הפיצוי כדוגמת מסמכי הייבוא, חשבוניות וכרטסות.

בית המשפט יישם מנגנון פיצוי המבוסס על הרווח בפועל שהפיק המפר מההפרה כסעד חלופי המבוסס על פיצוי לפי חוק עשיית עושר שלא במשפט ולא על פקודת סימני המסחר, שבה קבוע מנגנון פיצוי נזיקי.

תשלום דמי שימוש בגין סימן מסחר לא ישמשו כבסיס לתחשיב הפיצויים, משניתן להתחקות אחר רווחי המפר

בית המשפט דחה את גרסת הנתבעות לפיה לכל היותר יש לפסוק דמי שימוש ראויים (דמי הרישיון בגין השימוש בסימן המסחרי של התובעות), וקבע כי סעד השבת הרווחים הוא הסעד הראוי בנסיבות העניין. זאת, בהינתן טיב מערכת היחסים בין הצדדים (שאין בה רלוונטיות לשאלה של דמי שימוש) והעובדה שעלה בידי התובעות להתחקות אחר הרווחים בפועל.

בנוסף, קבע בית המשפט כי על רמי לוי וחברת יפיז לשאת בפיצוי ביחד ולחוד, כלומר בית המשפט הכיר בטענת התובעות, כי למרות שמדובר בשתי חברות נפרדות, הרי ששתיהן פעלו יחד וישנה זיקה הדוקה בין הפעילות העסקית של שתי הישויות.

בהקשר זה, בית המשפט התרשם כי הפעילות של חברת יפיז ורשת רמי לוי הייתה חלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הרשת. קביעה זו התקבלה גם על רקע צמצום פעילותה של יפיז (שכאמור נשלטת על-ידי ביתו של בעל השליטה ברשת רמי לוי), בשנים בהן התנהל ההליך, משיקולים פנימיים של עסקאות בעלי עניין. עם זאת, הובהר כי בית המשפט פסק כך לאור הגמישות הנתונה לו במסגרת פסיקה על דרך של פשרה.

חיוב צד שלישי בסחר במוצרים בגין הפרת סימני מסחר

אלמנט חשוב נוסף העולה מפסק הדין הוא האפשרות להטיל אחריות גם על צד שלישי שרכש מוצרים ולחייבו בפיצויים בגין הפרת סימן מסחר, תוך חיובו בהשבת רווחים ממכירת המוצרים המפרים. חברות ריטייל צריכות ללמוד את פסק הדין ואת המשמעויות העולות ממנו וליישמן היטב במסגרת הליך בדיקת הנאותות לגבי התקשרות עם ספקים, בייחוד בכל הנוגע למותגים בינלאומיים.

יובהר, כי רמי לוי ויפיז ניסו למנוע את פרסומו של פסק הדין, אולם בסופו של דבר קיבל בית המשפט המחוזי את גרסת חברת לייפסטייל, לפיה אין עילה שלא לפרסם את פסק הדין ולסטות מעיקרון פומביות הדיון.

חשוב לציין, כי פסק הדין האמור ניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, המאפשר לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר למנגנון האחריות והפיצוי, אשר במסגרתו וויתרו הצדדים על חקירות נגדיות, כלומר בית המשפט הכריע בתיק על סמך העדויות וסיכומי הצדדים.

התובעות יוצגו במשותף על ידי שני משרדי עורכי דין:

• עו”ד יוסי סיוון ממשרד יוסי סיוון עורכי דין
• עורכי הדין אבי אורדו, מורן כ”ץ וחן זייפן ממשרד ש. הורוביץ ושות’

מדובר במאמר התרשמותי בלבד, אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית מכל סוג שהיא ואין להסתמך על מאמר זה, מומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום בכל נושא לגופו.