גניבת עין

גניבת עין  

גניבת עין היא עילה משפטית המיועדת להגן על המוניטין שרכש אדם בעסקו או במוצריו. זוהי עילת תביעה המיועדת להגן על בעל זכויות במוצר מסחרי נגד מפרים. גניבת עין היא עילת תביעה שנועדה לעמוד לצידו של בעל הזכויות שמוצריו שזכו למוניטין ולהוקרה בקרב ציבור הצרכנים הועתקו  על ידי המפר באופן המטעה או עלול להטעות את קהל הצרכנים לחשוב, כי המוצרים המפרים הם מתוצרת בעל הזכויות.

גנית עין כלולה בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ”ט-1999, שכותרתו “גניבת עין”, קובע:
“לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.”

על מנת לבסס עוולה של גניבת עין על התובע להוכיח שני תנאים מצטברים:

א. מוניטין שיש לטובין; מוניטין הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ : “קיומה של תדמית חיובית של המוצר בעיני הציבור, שהודות לה קיים שוק של לקוחות פוטנציאליים המעוניינים ברכישתו”. נקבע כי על התובע להוכיח כי “השם, הסימן או התאור רכשו להם הוקרה והכרה ( Reputation ) בקהל, ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתאור או בשם את ציון עסקו או את ציון סחורותיו של התובע…”. בהעדר הוכחה של מוניטין שיש לתובע במוצר נשוא התביעה, תידחה תביעתו מבלי שבית המשפט ייכנס כלל לשאלה אם מעשי הנתבע הם בבחינת גניבת עין, והאם הוא חיקה את מוצר התובע באופן הגורם להטעיית הציבור.

ב. חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי הטובין שמציע הנתבע הם טובין של התובע, או כי הם קשורים אליו. בתי המשפט פסקו כי המבחן המקובל כולל את הרכיבים הללו: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הטובין וחוג הלקוחות ומבחן שאר הנסיבות.

חשוב לציין, כי חיקוי המוצר כשלעצמו, אין בו כדי לבסס תביעה על פי עוולה של גניבת עין, כל עוד אין החיקוי פוגע בזכות הקניין של התובע, בין אם זכות זו מתבטאת במוניטין, ובין אם מדובר בזכות קניין רוחני במוצר המוגנת בחוק. בתי המשפט פסקו כי אין צורך להוכיח כי כל הצרכנים יוטעו, אלא די בכך שקיימת סכנה כי חלק מן הציבור עלול לטעות.

מהו סכום הפיצוי שניתן לפסוק בגין הפרת עילת גניבת עין?

משהוכחה עילת גניבת עין רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪. כן רשאי בית המשפט להורות על צו מתן חשבונות, על מינוי כונס נכסים לצורך חיפוש ותפיסת נכסים.

יש לכם שאלות? פנו אלינו ל – עו”ד יוסי סיוון  – עו”ד קניין רוחני