פוסטים

חוק העיצובים החדש – הגנה חדשה למוצרים תעשייתיים

ב-7 באוגוסט 2018 ייכנס לתוקפו חוק העיצובים הישראלי החדש (חוק העיצובים, התשע”ז-2017), וחשוב להכיר את השינויים שהוא מביא בעניין עיצובים בישראל, שכן אלו ישפיעו על עיצובים חדשים וקודמים כאחד.

שינויים אלו מקרבים את הדין הישראלי עם הדין האירופאי והמגמות הבינלאומיות בקניין רוחני. להלן השינויים הבולטים בחוק החדש אל מול פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924 שאותו הוא מחליף.

  • עיצובים לא רשומים יזכו להגנה

אמנם על פי החוק הקודם עיצובים לא רשומים לא זכו להגנה, אך החוק החדש מספק הגנה מסוימת למשך 3 שנים עבור עיצובים לא רשומים.

עיצובים לא רשומים יהיו מוגנים רק כאשר העתקתם נעשתה על ידי מי שהיה מודע לעיצוב המקורי. מנגד, בדין הקודם עיצוב שפורסם לפני שנרשם לא היה זכאי לרישום ומכך גם לא זכה להגנה.

  • תקופת חסד

החוק החדש מעניק “תקופת חסד” בת 12 חודשים, בה ניתן לרשום מדגמים שטרם נרשמו אך משווקים בישראל וזאת למרות שכבר פורסמו. הוראות אלה מאפשרות הגנה מוגבלת על עיצובים לא רשומים, בדומה למשפט האירופי.

  • הגדרה רחבה יותר של הפריטים המוגנים

החוק החדש יחליף את המונח “חפץ” במונח “מוצר”. לכן, הוא יכסה גם סמלים גרפיים ותצוגות  מסכי מחשב, ובכך יתאים את החוק לשינויים הטכנולוגיים האחרונים.

  • הרחבת משך ההגנה

משך תקופת ההגנה על עיצובים רשומים על פי החוק החדש יוארך ל -25 שנים (לעומת 15 שנים בחוק הקיים בכפוף לחידוש כל 5 שנים).

בעקבות שינוי זה תוקנה גם פקודת הפטנטים והמדגמים, וכעת זו מאפשרת תקופת הארכה נוספת של 3 שנים, ובכך מסתכמת ב-18 שנים עבור מדגמים שנרשמו לפני כניסת החוק לתוקף.

  • הדרישה לחדשנות

החוק החדש שינה את הדרישה לחדשנות, אשר לפיה עיצובים ייחשבו חדשים רק אם לא פורסמו בעבר בישראל או מחוצה לה. לעומת זאת, החוק הקודם דרש כי העיצוב יהיה חדש בישראל בלבד (אלא אם כן פורסם באינטרנט תחת תנאים מסוימים).

  • פיצויים סטטוטוריים

תוספת נוספת לחוק הינה ההוראה הקובעת כי בית המשפט מוסמך להעניק פיצויים סטטוטוריים (ללא הוכחת נזק) בסך של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה. פיצויים סטטוטוריים עבור מדגמים לא נדונו בפקודת הפטנטים והמדגמים ולכן שינוי זה אף הוא מתאים את הדין לעידן המודרני.

בקביעת גובה הפיצוי הסטטוטורי, רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולים כגון היקף וחומרת ההפרה, הנזקים שנגרמו לתובע, הרווח שצמח לנאשם מההפרה וכו’.

  • עיצובים שנוצרו על ידי עובד ועבודות מוזמנות

על פי החוק החדש, הזכויות לעיצוב שיצר עובד בעת מילוי תפקידו או שיוצר באמצעות המשאבים של מעבידו יהיו בבעלות המעביד. כמו כן, כל הזכויות על עיצוב שנעשה בהזמנה (עבודה קבלנית) יהיה בבעלות המזמין.

עם זאת, חריגים אלה לכלל (“הזכויות לעיצוב שייכות למעצב”) תקפים רק כאשר אין הסכם אחר בין הצדדים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית מכל סוג שהיא ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום הקניין הרוחני.

chair 2

ביטול מדגם רשום – מתי כיצד ובאילו תנאים

באלו נסיבות מתעורר הצורך לבטל מדגם רשום?

קיבלת מכתב התראה בגין הפרת מדגם רשום?
נדרשת לשלם פיצויים בגין הפרת מדגם רשום?
נדרשת על ידי בעל מדגם רשום להימנע מהפצת המוצר המהווה הפרת מדגם רשום?
בנסיבות אלו, מתעורר הצורך לבחון אלו טענות הגנה עשויות לעמוד לך אל מול בעל המדגם הרשום. מעבר לטענות משפטיות כאלו ואחרות וכן טענות המתייחסות להבדלים החזותיים בין המוצר שלך והמוצר שבגינו רשום המדגם (מבחן המראה), רצוי לבחון גם האם המדגם הרשום אכן נרשם כדין ובמידה ולא ניתן להגיש בקשה לביטול המדגם הרשום בכל עת.

מי רשאי להגיש בקשה לביטול מדגם?

בהתאם לסעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים “כל אדם מעוניין” רשאי לפנות לרשם הפטנטנים בבקשה לבטל את רישומו של מדגם מפנקס המדגמים. ברי כי, בהתאם ללשון הפקודה אין צורך שאינטרס ספציפי בביטול המדגם וכל אדם המעוניין בביטולו של המדגם יכול להגיש בקשה לביטול מדגם.

מהם התנאים להגשת בקשה לביטול מדגם?

בהתאם לסעיף 36 לפקודת המדגמים ניתן לבקש ביטולו של מדגם רשום בטענה אחת בלבד – “כי המדגם פורסם בישראל לפני תאריך רישומו”. הכוונה היא לפרסום קודם של המדגם. המשמעות היא שפרסום קודם של המדגם הרשום בישראל לפני תאריך רישומו שוללת את החידוש שבמדגם ופוסל את כשרותו לרישום מלכתחילה.

מהו פרסום קודם?

ישנן שלוש דרישות מצטברות לקיומו של “פרסום קודם” של מדגם:

א. פרסום – נדרש שהפרסום יהיה לאדם מן הציבור שיכול היה בטרם תאריך הגשת הבקשה לחזות בקווי הדמות של המדגם ולהעתיקו. נקבע כי פרסום קודם הוא כאשר המדגם היה נגיש לאנשים מהציבור או שהוצג הלכה למעשה בפני אנשים מהציבור שלא היו מחוייבים לשומרו בסוד. רק כאשר לציבור היתה נגישות למדגם לפני תאריך הגשת הבקשה לרישומו, רק אז המדובר בפרסום קודם הפוסל את כשרותו של המדגם.

ב. בישראל – על הפרסום להתרחש בישראל. ראוי לציין כי בהתאם לחוזר רשם הפטנטים והמדגמים ובנסיבות מסוימות בלבד, ניתן יהיה לראות גם בפרסום המדגם באתרי אינטרנט כפרסום קודם בישראל.

ג. לפני תאריך רישומו – הכוונה היא לפרסום קודם שהתרחש לפני תאריך הגשת הבקשה לרישום מדגם. כך למשל, במידה והבקשה לרישום מדגם הוגשה ביום 1.1.2009, די בכך שמבקש הביטול הצליח להראות כי, המדגם פורסם בכל מועד לפני התאריך האמור ובתנאי שיצליח להראות כי, אכן המדובר בפרסום קודם.

מדוע רצוי לקבל ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין הבקיא בתחום ?

נקיטת הליך של ביטול מדגם רשום חוסה תחת הוראות חוק ספציפיות, חוזרי רשם הפטנטים, תקנות, החלטות רשם ופסקי דין רבים. על כן נדרש ידע מקצועי נרחב בתחום ייחודי זה. בנוסף, בהליך של ביטול מדגם יש לקחת בחשבון כי, קיימים סיכונים רבים הכרוכים בפתיחתו של הליך כזה מצדו של מגיש הבקשה במידה והבקשה תידחה, כגון: חיוב בהוצאות כספיות גבוהות, עלויות משפטיות, הוצאות נילוות, נזקים מצטברים לבעל המדגם הרשום וכו’. על כן, מומלץ ביותר לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין הבקיא בתחום.