פוסטים

Cyber crime, online piracy and internet web hacking concept: macro view of metal handcuffs on laptop notebook keyboard with selective focus effect

מנכ”ל ! איך תדע להגן על הסודות המסחריים של החברה שלך ?

גזל סודות מסחריים על ידי עובדים – תופעה חמורה

תארו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם מנהלים חברת הייטק מצליחה והחלטתם לקדם עובד מצטיין לתפקיד של מנהל פיתוח. אחד העובדים שלכם לא בדיוק מרוצה מכך שחברו קודם במקומו והוא מחליט להתחיל לחפש עבודה במקום אחר. הוא שולח קורות חיים ממחשבי החברה ואף ניגש לראיונות עבודה, כאשר באחד הראיונות מול מתחרה ישירה שלכם הוא נשאל לגבי תחום עיסוקו בחברה ולאיזה מידע הוא נחשף.

העובד מציג עצמו כמי שנחשף למידע רב ויקר ערך ומספר למעסיקו הפוטנציאלי הרבה מעבר למה שמותר לו במטרה להרשימו. בעקבות הראיון העובד מתקבל לעבודתו החדשה בחברה המתחרה ומגיש לכם מכתב התפטרות. בנקודה הזו העובד עדיין עובד בחברה.

במהלך ימיו האחרונים בחברה ניגש העובד למחשבי החברה ומוציא כמות נכבדה של מידע סודי ממחשבי החברה במטרה להעבירו לחברה המתחרה (ייתכן שקיבל הבטחה ממעסיקו החדש שאילו יצליח להשיג מידע כזה או אחר יקודם באופן משמעותי או שהוא עושה כן מטעמי נקמנות או מכל סיבה אחרת). העובד שומר על גבי דיסק און קיי כמות נכבדה מאוד של מסמכים ונתונים פיננסיים ומקצועיים על פעילותה של החברה, נתונים המהווים סודות מסחריים מוגנים של החברה, רשימות לקוחות, נתונים אודות הרגלי הלקוחות ועסקאות רכישה ועוד. חלק נכבד מהמידע שאסף העובד הוא שולח באמצעות המייל לתיבת הדואר הפרטית שלו.

אתם מגלים זאת לתדהמתכם רק לאחר שהעובד כבר סיים את תקופת העסקתו בחברה ועבר לעבוד אצל המתחרה וזאת בדרך מקרה במסגרת בדיקה שגרתית של שרתי החברה. נדהמים לנוכח עזות המצח, החוצפה והחומרה הרבה שבמעשי העובד אתם נתקלים בבעיה קשה – מה עושים? שהרי הנזק כבר נגרם והמידע מן הסתם כבר הועבר לחברה המתחרה. מאחר ואתם עומדים בראש החברה, הרי שנזקים כאלו עשויים להיות מיוחסים אליכם כמנהלי החברה ועלולה להיות לכך השפעה מהותית גם על הקריירה שלכם כמנהלים.

אז ראשית, זוהי סיטואציה מוכרת ואנו נתקלים בה רבות. לצערנו, תופעת העובדים הממורמרים שמוכנים לעשות הכל בכדי למצוא תפקיד מתגמל יותר בחברה מתחרה, ידועה מזה זמן רב ומנהלים רבים מתמודדים עמה מידי יום.

במקרה וגיליתם מקרה כזה בחברתכם אנו ממליצים לפנות באופן מיידי לעורך דין בעל ניסיון הבקיא בתחום הסודות המסחריים. ככל שהפניה תיעשה מהר יותר כך ניתן יהיה לטפל במשבר תוך הקטנת הנזקים הצפויים. יובהר, כי המדובר בתחום ספציפי הדורש מומחיות וידע רב בתחום הקניין הרוחני וניסיון רב בהתמודדות עם מצבים כגון אלו הן במישור המשפטי הכרוך בקניין הרוחני של החברה והן במישור הנוגע לדיני עבודה.

בכדי למנוע מלכתחילה מצבים כאלו אנו ממליצים לגבש תוכנית מסודרת להגנה על סודותיה המסחריים של החברה: (TRADE SECRETS PROTECTION PROGRAM) (TSPP). מדובר בתוכנית ייחודית שאומצה על ידי ארגונים רבים ברחבי העולם. כפי שיפורט להלן, תוכנית ייחודית זו תסייע לכם להתמודד עם מצבים כאלו הן ברמת המניעה והן ברמת הטיפול במשבר לאחר היווצרותו בערכאות המשפטיות.

מהו סוד מסחרי?

על מנת להבין את הצורך בגיבוש תוכנית מוסדרת להגנה על סודות מסחריים יש צורך בהבנת המונח “סוד מסחרי”, שכן כפי שנראה להלן, תוכנית זו מבוססת בעיקרה על עמידה בתנאים הבסיסיים הגלומים בהגדרות ההופכות מידע כלשהו לסוד מסחרי. חוק עוולות מסחריות, תשנ”ט 1999 קובע מהו “סוד מסחרי” ומהן האיסורים החלים על שימוש ב”סוד מסחרי” שלא בהסכמת בעליו. בהתאם לחוק עוולות מסחריות, ההגדרה של “סוד מסחרי” הינה כדלקמן:

“סוד מסחרי”, “סוד” – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ;

כלומר, על מנת שמידע כלשהו ייחשב “סוד מסחרי” על פי דין עליו לעמוד בכל התנאים המפורטים להלן:

א. “מידע עסקי” – תנאי זה לכאורה הוא הפשוט ביותר, שכן למעשה כל מידע יכול להיחשב כעסקי, בין אם מדובר במידע ששייך לעסק כלשהו בין אם המדובר במידע שנוגע לעסקים אחרים.

ב. “מכל סוג שהוא” – כאן הכוונה שלא רק מידע פיננסי, מסחרי יכול להיחשב כמידע עסקי, אלא גם נוסחאות, תרשימים, רשימת לקוחות, שרטוטים, תהליכי עבודה וכו’.

ג. “שאינו נחלת הרבים” – כלומר, מידע שאינו נחלת הכלל, מידע שאינו מפורסם או ידוע לציבור או לעוסקים בתחום.

ד. “ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים” – מידע שלא ניתן לגלותו בקלות כגון חיפוש באינטרנט או במקורות מידע ציבוריים.

ה. “אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו” – כאן הדרישה היא שסודיות המידע מקנה לבעל המידע איזשהו יתרון עסקי על פני המתחרים שלו, כלומר מידע חיוני ברמה העסקית תחרותי.

ו. “ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו” – כאן הדרישה היא שבעל העסק ינקוט באמצעים סבירים לשמור על סודיותו כגון: שמירה במערבת ממוחשבת עם כניסה מוגבלת לבעלי הרשאה תחת שם משתמש וסיסמא, שמירה בכספת, נקיטת אמצעי הגנה שונים על המידע, חשיפת המידע בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.

מה נחשב ל”סוד מסחרי”?

בתי המשפט בישראל קבעו כי “רשימת לקוחות” עשויה להיחשב “סוד מסחרי” בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה ‘מן המוכן’. כמו כן, נוסחאות מתמטיות, קוד תוכנה, שיטות עבודה ייחודיות, ומידע טכנולוגי, תוצאות ניסויים (חיוביות ושליליות) נוסחאות הנדסיות, תוכניות, תרכובות, תרשימים, אמצאות , מידע המעניק לבעליו יתרון תחרותי, עשויים להיחשב כסוד מסחרי מוגן.

עיקרי תוכנית ה – TRADE SECRETS PROTECTION PROGRAM  (TSPP) –  תוכנית להגנת סודות מסחריים

אנו ממליצים לנקוט בכל הפעולות הבאות במטרה לעמוד בנטל הראייתי המוטל על החברה להוכיח כי המידע שנגזל ממנה הינו אכן “סוד מסחרי”. המלצות אלו הינם חלק מעיקרי תוכנית ה- TSPP המקובלת כיום בארגונים מסחריים רבים ברחבי העולם. נציג בפניכם חלק מעיקרי התוכנית:

1.  הקניית מידע וחתימה על הסכמי סודיות

מומלץ ליידע את העובדים באופן מפורש וברור, כי המידע אשר בו הם עושים שימוש במסגרת עבודתם בחברה הינו מידע סודי. ניתן לעשות כן באמצעות הרצאות פרונטאליות בתוך החברה, הודעות בכתב והבהרות המופיעות במקומות שונים במשרדי החברה ואף במחשבי החברה. כמו כן, מומלץ להחתים את העובדים על הסכם סודיות מפורט המגדיר באופן רחב איזה מידע נחשב לסוד מסחרי מוגן מבחינתה של החברה.

2.  הגבלת גישה למידע סודי במחשבי החברה לדרג ניהולי בלבד

מומלץ להגביל את הגישה של עובדי החברה למידע סודי הנמצא בשרתי החברה לדרג ניהולי בלבד, כך שלעובדים שאינם שייכים לדרג הניהולי תהיה גישה למידע זה. ניתן לעשות כן באמצעות הטמעת אמצעי נגישות בשרתי החברה למשתמשים ספציפיים בלבד או באמצעות שם משתמש וסיסמא.

3.  הצפנת מידע סודי

אנו ממליצים להצפין מידע הנמצא בתיקיות או בשרתי החברה באופן שלא ניתן יהיה לעיין בו אלא בהורדת תוכנה מסוימת, שאינה בהישג יד של עובדי החברה. הצפנה כזו הינה רובד נוסף במעטפת ההגנה שניתן ליישם לשמירת סודיותו של המידע.

4. שמירת המסמכים הסודיים בכספת

 אנו ממליצים שלא לתייק מסמכים שיש בהם מידע סודי בקלסרים המונחים במשרדי החברה ולא לאפשר לעובדי החברה נגישות למסמכים אלו. הדרך המועדפת, על אף הקושי המנהלתי הכרוך בכך, הינה שמירת הקלסרים בכספת סגורה. במקרים רבים בהם נתקלנו במשרדנו ניטלו מסמכים מסווגים, שפשוט היו מונחים על שולחני החברה או בספריית החברה ללא כל השגחה, דבר שהקל על נטילתם וגרם נזקים רבים לחברה.

5. מידור מידע וסיווג למחלקות  

חשוב מאוד למדר את האופן שבו נחשפים העובדים למידע באמצעות התוויית מערכת נגישות למידע שתהיה מותאמת למחלקה שבה עובד העובד, לפי רמת הסיווג הנחוצה. אנו מציעים שלא לאפשר מצב שבו לעובדים תהיה נגישות למסמכים כאלו ואחרים ללא קשר לרלוונטיות של מסמכים אלו לתחום עיסוקם הישיר. כך למשל, עובד העוסק בפיתוח תוכנה לא יוכל להיחשף למסמכים הכרוכים בעבודה מול לקוחות החברה או בביצועים הפיננסיים של החברה.

6. ביטול האפשרות של הורדת קבצים או שמירתם על גבי התקנים חיצוניים

מומלץ להגביל את האפשרות של עובדי החברה להוריד קבצים משרתי החברה למחשבים שבשימושם ללא היתרים ממנהלי המערכת הממוחשבת וכן לחסום את אפשרות שמירת קבצים כלשהם על גבי דיסק און קיי או התקן חיצוני כלשהו. כמו כן, מומלץ ליישם במערכת הממוחשבת של החברה חסימה של האפשרות לשליחת קבצים באמצעות הדוא”ל המשמש את העובדים, אלא דרך תיבת דוא”ל אחת בלבד שתנוהל על ידי מנהלי החברה ותהיה תחת פיקוחה. חסימה שכזו תמנע שליחת קבצים מסווגים באמצעות הדוא”ל לגורמים זרים.

7. אימוץ מדיניות פיקוח וניטור על תכתובות דוא”ל מקצועי של עובדים 

דוא”ל הנו אחד מאמצעי התקשורת הנגישים ביותר המאפשרים זליגת מידע באופן המהיר ביותר. כמות הקבצים שניתן כיום לשלוח בדוא”ל אחד בלבד מגדילה באופן משמעותי את סיכון חשיפתו של המידע הסודי המצוי במחשבי החברה. הנזקים שעלולים להתרחש כתוצאה מהוצאת מידע מסווג בדרך זו הנם אדירים.

אנו ממליצים להקפיד לעקוב, לפקח ולנטר את פעילות העובדים במטרה לאתר סיטואציה של הוצאת מידע מסווג ממחשבי החברה באמצעות הדוא”ל וכן במטרה להרתיע עובדים מלעשות כן. בהתאם להלכה המשפטית (ע”ע 90/08 טלי איסקוב ואח’ נ’ מדינת ישראל- הממונה על חוק עבודת נשים ואח’) מעביד רשאי לבצע פעולות ניטור ופיקוח על תיבת הדוא”ל המקצועית של עובדיו לרבות חדירה לתיבת דוא”ל זו ובלבד שהמעביד יידע את העובד על כך מראש במפורש. מומלץ להחתים את העובדים על נספח נפרד להסכם ההעסקה המודיע להם אודות פעולות הניטור והפיקוח על תיבות הדוא”ל המקצועיות. מומלץ שהעובד גם יסכים לכך במפורש, שכן פעמים רבות עושה העובד גם שימוש פרטי בתיבת הדוא”ל המקצועי שלו. חתימה על כתב הסמכה מפורש עשויה להקל על המעביד להגן על פעולותיו בבית הדין לעבודה וכן ולמנוע להדוף טענות של פגיעה בפרטיות על ידי העובד. חשוב לציין בעניין זה כי התנאים שנקבעו בפסק הדין איסקוב לעיל הנם מורכבים ביותר והנטל המוטל על המעסיקים הנו כבד. על כן מומלץ להיוועץ בעורך דין באופן מעמיק בטרם ביצוע פעולה של חדירה או ניטור דוא”ל המשמש את עובדי החברה.

לסיכום, אימוץ עיקרי התוכנית שפורטו לעיל עשוי להקל על החברה לעמוד בנטל להוכחת קיומו של “סוד מסחרי” ובכך לשפר את סיכויי התביעה במקרה ונגזלו סודות מסחריים על ידי עובדים כאמור. ברמת המניעה המלצות אלו יסייעו בהקטנת הסיכויים לגזל סודות מסחריים על ידי עובדים וכן ביצירת הרתעה חשובה בקרב עובדי החברה. חשוב לזכור, במקרה של גזל סוד מסחרי הנזק כבר נגרם ויהיה זה בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל אחורה, על כן חשוב  לגבש תוכנית מניעה מסודרת ולהקפיד על יישומה היום יומי בחברה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו והינכם מופנים להיוועץ בעו”ד הבקיא בתחום בכל מקרה ומקרה.

535

חיוב חברה מתחרה בפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין גזל סודות מסחריים באמצעות עובד לשעבר

(ת”א 3810-07 חברת סורוביץ מרקטניג בע”מ נ’ חברת הנדיקר בע”מ)

בית משפט השלום בראשל”צ קיבל תביעה של חברה נ’ חברה מתחרה, אשר עשתה שימוש בסודות מסחריים, שקיבלה מעובד לשעבר של החברה.

המדובר בשתי חברות פרטיות העוסקות בשיווק והפצת ציוד היקפי למחשב. חלק מהמוצרים המשווקים על ידן הם בעלי תכונות פונקציונאליות זהות, אולם מיוצרים על ידי יצרנים שונים. בית המשפט פסק כי, העובד לשעבר שהועסק על ידי החברה כסמנ”כל סחר, לקח עימו ללא הרשאה את רשימת הלקוחות של החברה, נתונים חסויים, כגון מחירים ורווחים ותנאי תשלום, אשר נשמרו במחשבי החברה ולא ניתן היה להוציאם ללא הקלדת שם משתמש וסיסמא והעבירם לחברה המתחרה. עוד נמצא כי, גישה למידע המסווג ניתנה לשלושה בעלי תפקידים בכירים בלבד בחברה.

בית המשפט דן בשאלה האם רשימת לקוחות תיחשב כסוד מסחרי מוגן. נקבע כי, כדי שרשימת לקוחות תזכה להגנת דיני סודות המסחר עליה לעמוד בדרישות שונות. כך למשל על הרשימה לכלול מידע בעל מימד סודי. רשימת הלקוחות צריכה לכלול פרטי לקוחות שקשה לאתרם בנקל באמצעים פשוטים וגלויים לעין. באופן עקרוני לא קיימת דרישה לכך כי, יושקעו מאמצים ומשאבים כספיים ליצירת הסוד המסחרי כתנאי חיוני להגנתו, אולם העדר השקעה כאמור יכול להצביע על כך כי, המידע נגיש ואינו סודי.

נקבע כי, מר שטרן עובד לשעבר של החברה גזל שלא כדין את רשימת הלקוחות של החברה והפר בכך את סעיף 6(א) לחוק עוולות מסחריות. בית המשפט חייב את החברה המתחרה בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪.

בהתייחסו לסוגיית הפיצוי קבע בית המשפט במסגרת פסק הדין את הדברים הבאים, אשר מפאת חשיבותם הובאו כאן לפניכם:

“המצב שבו אדם עובד בעת ובעונה אחת בשני מקומות עבודה המתחרים לפחות חלקית על אותו פלח שוק (כאשר תחרות כזו יכולה להיות לא רק באמצעות שיווק מוצרים זהים אלא גם בשיווק מוצרים מתחרים), ממלא בשניהם תפקיד של שיווק ומכירות ופונה ללקוחותיו של מעסיק אחד על מנת להציע להם לעבור לרכישת מוצרי המעסיק האחר כשהוא יודע את הפרטים החשובים: לא רק שם הלקוח אלא גם כמויות רכישה של מוצרים מסוגים שונים, מחירים, תנאי תשלום ועוד, ומשתמש בידע הזה לצורך העברת הלקוחות אל המעסיק החדש, הוא מצב שאין הדעת סובלתו. תחרות עסקית היא מצב ראוי ורצוי, והדין אף פועל לעודד אותו בין היתר בדרך של הטלת סנקציות, לרבות פליליות, על מי שפועל כדי לפגוע בתחרות על ידי הגבל עסקי אסור. עם זאת אסור שתחרות תתנהל כאילו הכל מותר וכל האמצעים כשרים. “תחרות” המתנהלת בדרך שתוארה לעיל אינה יכולה להתקבל על הדעת ואין להתירה, אלא להיפך: יש לקבוע לה “מחיר” שיבהיר שכאן נחצו קוים אדומים שאין לחצותם. המעסיק החדש שהפיק תועלת מהמהלך אינו יכול לצאת פטור בלא כלום או בסנקציה קלה רק משום שהתובעת לא הוכיחה את גובה נזקיה. בדיוק לכך נועדה הוראת החוק בדבר פיצוי ללא הוכחת נזק: הן לפיצוי על נזק גם כאשר שיעורו לא הוכח (ודוק: במצבים מעין אלה יהיה זה בדרך כלל קשה מאד להוכיח שיעורו של נזק), והן להרתעת מעוולים פוטנציאליים מפני התנהגות העולה כדי עוולה מסחרית. עוולות מסחריות מתבצעות רק מפני שבצידן פוטנציאל רווח למבצען. פגיעה של ממש בתועלת הכלכלית שהמעוול מצפה להפיק היא כלי מרכזי בהרתעה מפני ביצוע עוולות כאלה. מטעמים פרטניים ונורמטיביים אלה נובעת המסקנה שבמקרה דנן יש לפסוק את מלוא הפיצוי הסטאטוטורי, ולא מצאתי בפי הנתבעת שיקולים כלשהם התומכים בפסיקת פיצוי נמוך מהתקרה הקבועה בחוק. על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לידי הנתבעת את מלוא סכום הפיצוי הקבוע בס’ 13 לחוק עוולות מסחריות, קרי סך של 100,000 ₪.

ת”א 3810-07 חברת סורוביץ מרקטניג בע”מ נ’ חברת הנדיקר בע”מ

פסק הדין מחזק את החשיבות שבאימוץ כללי התנהגות קפדניים עם עובדים, בכל הנוגע לסודות מסחריים ואי תחרות. כך למשל, ניתן לשמור את הנתונים באופן מסודר במחשב החברה, תחת שם משתמש וסיסמא ומתן גישה לנתונים אלו רק לבעלי התפקידים הבכירים בחברה. בעידן התחרותי שבו עובדים מתנייעים מחברה לחברה מדי תקופות קצרות, בייחוד בתחומי ההייטק והמסחר בציוד אלקטרוני, חשוב לשמור היטב את הנתונים המסחריים הרגישים של החברה כגון רשימת לקוחות, מחירים, רווחים ותנאי תשלום. נתונים אלו יכולים בנקל לשחק לידי מתחרים בשוק התחרותי הרגיש ולגרום נזקים קשים ביותר, עד כדי ריסוק פעילותה המסחרית של החברה.

בנוגע להסכמי עבודה אכן בתי המשפט קבעו, כי הגבלת העובד הכוללת איסור שימוש במידע סודי של המעביד לשעבר לצורך תחרות עמו או העברת המידע לצדדים שלישיים, חלה ללא צורך באיסור הסכמי מפורש על תחרות או בסעיף המורה על שמירת סודיות, אך איסור מפורש במסגרת חוזה העסקה לעשות שימוש בסודות המסחריים ולהעבירם לצדדים שלישיים תוך פירוט ספציפי מהם הסודות, כגון: רשימת לקוחותיה, תנאי תשלום ומחירים עשויה להגביר את המודעות בקרב העובדים ולחזק את ההגנה המשפטית של החברה על סודותיה המסחריים.

 

 

 

“מהו סוד מסחרי?” מאת עו”ד יוסי סיוון

מהו סוד מסחרי?

סוד מסחרי מוגדר בסעיף ההגדרות בחוק עוולות מסחריות, תשנ”ט 1999 כדלקמן:

” סוד מסחרי”, “סוד” – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ;

כלומר, על מנת שמידע כלשהו ייחשב “סוד מסחרי” עליו לעמוד בכל התנאים המפורטים להלן:

א. מידע עסקי – תנאי זה לכאורה הוא הפשוט ביותר, שכן למעשה כל מידע יכול להיחשב כעסקי אם מדובר במידע ששייך לעסק כלשהו או נוגע לעסקים.

ב. מכל סוג שהוא – כאן הכוונה שלא רק מידע סטנדרטי יכול להיחשב כמידע עסקי, אלא גם נוסחאות, תרשימים, רשימת לקוחות, שרטוטים וכו’.

ג. שאינו נחלת הרבים- כלומר, מידע שאינו נחלת הכלל, מידע שאינו מפורסם או ידוע לציבור או לעוסקים בתחום.

ד. ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים – מידע שלא ניתן לגלותו בקלות כגון חיפוש באינטרנט או במקורות מידע ציבוריים.

ה. אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו – כאן הדרישה היא שסודיות המידע מקנה לבעל המידע איזשהו יתרון עסקי על פני המתחרים שלו, כלומר מידע חיוני ברמה העסקית תחרותית.

ו. ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו – כאן הדרישה היא שבעל העסק ינקוט באמצעים סבירים לשמור על סודיותו כגון: שמירה במערבת ממוחשבת עם כניסה מוגבלת לבעלי הרשאה תחת שם משתמש וסיסמא, שמירה בכספת, נקיטת אמצעי הגנה שונים על המידע, חשיפת המידע בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.

מה נחשב ל”סוד מסחרי”?

בתי המשפט בישראל קבעו כי “רשימת לקוחות” עשויה להיחשב “סוד מסחרי” בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה ‘מן המוכן’. כמו כן, נוסחאות מתמטיות, קוד תוכנה, שיטות עבודה ייחודית, ומידע טכנולוגי, נוסחאות הנדסיות עשויים להיחשב כסוד מסחרי מוגן.

מהו גזל סוד מסחרי?

סעיף 6 (א) לחוק עוולת מסחריות קובע כי: ” לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר”. מהו אם כן, גזל סוד מסחרי?

(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל;
לעניין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
(ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לעניין סעיף קטן זה, ‘הנדסה חוזרת’ – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר”.

מהם הפיצויים בגין גזל סוד מסחרי?

בהתאם לסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות רשאי בית המשפט לפסוק לתובע סך של עד 100,000 ש”ח בגין כל הפרה ללא הוכחת נזק.

הגנת דיני הקניין הרוחני על אפליקציות לאייפון ואנדרויד

 

פיתוח אפליקציות למכשירי האייפון והאנדרואיד הפך לאחרונה לאחד מתחומי העניין הנפוצים ביותר עבור היזמים הבודדים, אנשי הייטק, מפתחי תוכנה ובעצם כל אחד בעל כישרון יצירתיות או דמיון מפותח. ישראלים רבים פיתחו אפליקציות ייחודיות הנוגעות לתחומים רבים בחיי היום יום, אפליקציות המניבות להם הכנסות רבות והוות גם כלי שיווקי ופרסומי יעיל.

תחום פיתוח האפליקציות לאייפון שונה מאוד מתחום אפליקציות מחשב, שכן הוא מאפשר לכל יזם ובעל רעיון לפתח אפליקציה במהירות רבה ותוך השקעה מועטה, באופן יחסי לפיתוח אפליקציות מחשב הדורש השקעה של אלפי שעות אדם והשקעה רבה במחשבים ושרתים.

קיימים כיום יותר מ- 5,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, מאות אפליקציות פותחו על ידי ישראלים, הידועים בכושר היצירתיות המפותח שלהם. עדיין, יש תחומים רבים בהם לא פותחו אפליקציות ודומה כי, אנו צפויים למהפכה עצומה בתחום, שכן להערכתנו תחום פיתוח האפליקציות טרם הגיע לשיאו.

אילו סוגי הגנות רלוונטיות לאפליקציה?

זכות יוצרים

ההגנה הראשונה הרלוונטית היא הגנת זכויות היוצרים. בהתאם לדין בישראל ובמדינות נוספות החברות באמנת ברן, הגנת זכויות היוצרים על יצירה חלה מרגע העלאת היצירה על הכתב. אפליקציה היא בעצם תוכנת מחשב הפועלת במכשיר הסלולארי ומאפשרת ביצוע פעולות מסוימות על ידי המשתמש. תוכנת מחשב מוגנת בזכויות יוצרים על פי הדין בישראל. האפליקציה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים במידה והיא אכן מקורית מרגע העלאתה על הכתב כקוד מקור. באפליקציה באייפון ניתן באופן עקרוני להגן על המכללים הבאים בתנאי שהם מקוריים: <!–[if !supportLists]–> עיצוב גראפי של האפליקציה (מוגן כיצירה אומנותית), קוד המקור (מוגן כיצירה ספרותית), אפקטים ויזואליים וצלילים (מוגן כיצירה אומנותית או מוסיקלית), טקסט ותוכן (מוגן כיצירה ספרותית), טקסט אודות תוכן האפליקציה (מוגן כיצירה ספרותית), קבצי וידיאו הכלולים באפליקציה (מוגן כיצירה דרמטית או אומנותית).

לא ניתן להגן על רעיון כשלעצמו אלא רק על אופן ביטוי הרעיון, במידה והוא מקורי. כמו כן, לא ניתן להגן על עובדות, נתונים, תהליכים ושיטות ביצוע, מושג מתמטי, או חדשות היום.

שאלה – אם ממילא חלה הגנת זכויות היוצרים מרגע הכתיבה, מדוע רצוי לנקוט גם בפעולה אקטיבית בכדי להגן על זכויותיי?

תשובה – מבחינת החוק עצמו ישנה הגנה, אולם במידה וישנו סכסוך בינך לאדם אחר שיפתח אפליקציה זהה או דומה באופן מהותי ויעשה בה גם שימוש באותם מכללים ייחודיים שחוברו על ידך, אזי תעלה השאלה מי חיבר את האפליקציה קודם לכן. במקרה כזה, אם ביצעת פעולה אקטיבית לשמירת זכויותיך הדבר יחזק את טענותיך מהבחינה הראייתית.

בארה”ב למשל, ישנו מרשם זכויות ממשלתי מסודר. בארה”ב תוכלו להגיש בקשה לרישום זכויות היוצרים במרשם זכויות היוצרים. בישראל אין רישום זכויות יוצרים המעוגן בחוק, אולם אם הפקדת את האפליקציה באמצעות תצהיר מאושר על ידי עורך דין תוכל לעשות שימוש בתצהיר זה כראיה לתמיכה בעמדתך, כי הינך בעל זכויות היוצרים באפליקציה, וכן לגבי מועד כתיבת האפליקציה ותוכנה.

 סימן מסחר

רישום סימן מסחר על השם המסחרי של האפליקציה הינו אחד מאמצעי ההגנה האפקטיביים ביותר עבור מפתחי אפליקציות. רישום סימן מסחר יעניק לכם זכות משפטית חשובה ביותר למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם המסחרי הרשום ואף יזכה אתכם בפיצויים כספיים במידה והפרו את זכויותיכם.

שלב ראשון – בחירת שם האפליקציה. עליכם לבחור שם מסחרי ייחודי עבור האפליקציה שלכם. בחירת השם לאפליקציה הינה הצעד החשוב ביותר מהבחינה השיווקית.

מפתחים רבים בוחרים שמות קליטים המתארים את הפעולה הפיזית של האפליקציה, מאחר והם מעוניינים שהצרכן יזהה מייד מהי האפליקציה וכיצד היא תשמש אותו. כך למשל השם TRACK MY COUPONS הינו שם מסחרי המתאר את פעילות האפליקציה – מעקב אחר קופונים. שם כזה הינו קשה מאוד להגנה על פי דיני סימני המסחר וקרוב לוודאי שלא יהיה כשיר לרישום כסימן מסחרי.

לכן רצוי לבחור שם מקורי וייחודי שאין בו משום תיאור הפעולה המבוצעת על ידי האפליקציה, אלא שם קליט וייחודי שיהיה מזוהה עם האפליקציה הזו בלבד. כך למשל השם COUPONSPIDER הנו ייחודי דיו ויהיה קל יותר להגנה כסימן מסחרי מאשר השם TRACK MY COUPONS . מהבחינה השיווקית עדיין ניתן יהיה להבין מייד כי, המדובר באפליקציה הנוגעת לקופונים.

שלב שני – ביצוע חיפוש לאחר שהחלטתכם מהו שם האפליקציה המבוקש מומלץ לבצע חיפוש במאגר המידע של רשם סימני המסחר, בכדי לבדוק האם ישנם סימנים מסחריים זהים או דומים לסימן המבוקש, שעשויים להכשיל את רישומו. חיפוש סימן מסחר הינו מלאכה מורכבת ורצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הן לגבי אופן ביצוע החיפוש והן לגבי המסקנות העולות מתוצאות החיפוש.

בנוסף, רצוי לבצע חיפוש גם במאגר המידע של רשם החברות וכן בחנות האפסטור של אפל, בכדי לוודא כי, לא קיים גורם מסחרי שכבר עושה בפועל שימוש בסימן המסחרי.

בנקודה זו חשוב לציין, כי במידה ומדובר באפליקציות הפונות לקהל יעד בחו”ל ולא רק בישראל (אפליקציות באנגלית או בשפה אחרת) רצוי לבצע חיפוש גם ביעדי השיווק בחו”ל. אחד מיעדי השיווק החזקים ביותר עבור אפליקציות לאייפון הינו ארה”ב, לכן מומלץ לבצע חיפוש ברשם סימני המסחר בארה”ב.

חשוב לציין, כי לא תוכלו להסתמך על מערכת אישור האפליקציות של אפל ש”תעשה לכם את העבודה”. עליכם לוודא באופן אקטיבי כי, זכויותיכם מוגנות ביחס לבעלי אפליקציות דומות הקיימות כיום בחנות האפסטור.

שלב שלישי – רישום סימן מסחר. רישום סימן מסחר מתבצע באמצעות הגשת בקשה לרשם סימני המסחר ותשלום האגרה הנדרשת. במידה ומדובר באפליקציות הפונות לקהל יעד בחו”ל ולא רק בישראל (אפליקציות באנגלית או בשפה אחרת) רצוי לבצע הליך של רישום סימן מסחר גם במדינות הרלוונטיות, לפחות בארה”ב שהינה אחד מיעדי השיווק החשובים עבור אפליקציות של אייפון. בעניין זה מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום לצורך הליך עריכה והגשת הבקשה לרישום סימן מסחר.

פטנט

פטנט הינה זכות שמעניק הדין המקנה לממציא ההמצאה בלעדיות למשך תקופה של 20 שנה. הזכות המוענקת בפטנט היא למנוע מאחרים מלעשות שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת, וזאת בין אם הנתבע העתיק את ההמצאה ובין אם לא. בישראל ניתן לרשום פטנט על כל המצאה שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה משום התקדמות המצאתית.

אפליקציה היא למעשה תוכנת מחשב וככזו עד לא מזמן לא ניתן היה להגן עליה בישראל באמצעות פטנט, אלא אם היא הייתה חלק אינטגרלי ממכשיר פיזי כלשהו. לאחרונה פרסם רשם הפטנטים הוראות חדשות לרישום פטנטים בתחום התוכנה, לפיהן כאשר התוכנה גורמת לתהליך או אפקט טכנולוגי מוחשי הנוסף על פעולתו הרגילה של המחשב או הגורם לכך שהמחשב פועל בצורה חדשה, לרבות שיפור ביצועי המחשב ניתן יהיה לרשם אותה כפטנט. להרחבה בנוגע להוראות רשם הפטנטים בנוגע לרישום פטנט על תוכנה ראה באתר רשם הפטנטים.

בארה”ב לעומת זאת, ניתן בנסיבות מסוימות לרשום פטנט על תוכנה לרבות אפליקציה לאייפון. הדין בארה”ב מאפשר רישום פטנטים על תוכנות באופן ליברלי יותר מאשר בישראל וממדינות אחרות כגון אירופה.

רישום פטנט כורך בחובו עלויות גבוהות הכרוכות הן בתשלום לעורכי פטנטים והן בתשלום אגרות בישראל ובמדינות אחרות. בנושא אפליקציות לאייפון, רצוי לבחון את יעילות רישום הפטנט אל מול ההוצאה העסקית הכרוכה בכך.

הגשת בקשה לפטנט מאפשרת למפתח האפליקציה לציין במהלך השנים הראשונות כי האפליקציה היא בשלב של PATENT PENDING. ציון עובדה זו מהווה תמרור אזהרה בפני מתחרים, אשר עשויים להירתע מלנסות ולחקות את האפליקציה, אף על פי שבתקופה זו אין למגיש הבקשה כל זכויות פטנט עד שהפטנט יקובל ויירשם כדין.

סודות מסחריים

סוד מסחרי מוגדר על פי הדין הישראלי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

אפליקציה היא תוכנה הבנויה מאלגוריתמים הכלולים בקוד המקור. אלגוריתמים אלו עשויים להוות משום סוד מסחרי כהגדרתו בדין במידה ומפתח האפליקציה נקט באמצעים סבירים לשמור על סודיות האפליקציה, כגון: שמירה במערבת ממוחשבת עם כניסה מוגבלת לבעלי הרשאה תחת שם משתמש וסיסמא, חשיפת המידע בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.

חשוב לציין, כי בנושא האפליקציה מומלץ להחתים בהסכם סודיות כל גורם שיש לו נגיעה כלשהי בבניית האפליקציה, החל ממעצב גראפי, יועץ שיווקי ועד למתכנת הכותב את הקוד של אפליקציה. קיומו של הסכם סודיות מצביע על נקיטת אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ומהווה תנאי חשוב ומהותי להוכחת קיומו של סוד מסחר.

האמור לעיל אינו מהוה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא ועליכם להתייעץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.