פוסטים

535

חיוב חברה מתחרה בפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין גזל סודות מסחריים באמצעות עובד לשעבר

(ת”א 3810-07 חברת סורוביץ מרקטניג בע”מ נ’ חברת הנדיקר בע”מ)

בית משפט השלום בראשל”צ קיבל תביעה של חברה נ’ חברה מתחרה, אשר עשתה שימוש בסודות מסחריים, שקיבלה מעובד לשעבר של החברה.

המדובר בשתי חברות פרטיות העוסקות בשיווק והפצת ציוד היקפי למחשב. חלק מהמוצרים המשווקים על ידן הם בעלי תכונות פונקציונאליות זהות, אולם מיוצרים על ידי יצרנים שונים. בית המשפט פסק כי, העובד לשעבר שהועסק על ידי החברה כסמנ”כל סחר, לקח עימו ללא הרשאה את רשימת הלקוחות של החברה, נתונים חסויים, כגון מחירים ורווחים ותנאי תשלום, אשר נשמרו במחשבי החברה ולא ניתן היה להוציאם ללא הקלדת שם משתמש וסיסמא והעבירם לחברה המתחרה. עוד נמצא כי, גישה למידע המסווג ניתנה לשלושה בעלי תפקידים בכירים בלבד בחברה.

בית המשפט דן בשאלה האם רשימת לקוחות תיחשב כסוד מסחרי מוגן. נקבע כי, כדי שרשימת לקוחות תזכה להגנת דיני סודות המסחר עליה לעמוד בדרישות שונות. כך למשל על הרשימה לכלול מידע בעל מימד סודי. רשימת הלקוחות צריכה לכלול פרטי לקוחות שקשה לאתרם בנקל באמצעים פשוטים וגלויים לעין. באופן עקרוני לא קיימת דרישה לכך כי, יושקעו מאמצים ומשאבים כספיים ליצירת הסוד המסחרי כתנאי חיוני להגנתו, אולם העדר השקעה כאמור יכול להצביע על כך כי, המידע נגיש ואינו סודי.

נקבע כי, מר שטרן עובד לשעבר של החברה גזל שלא כדין את רשימת הלקוחות של החברה והפר בכך את סעיף 6(א) לחוק עוולות מסחריות. בית המשפט חייב את החברה המתחרה בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪.

בהתייחסו לסוגיית הפיצוי קבע בית המשפט במסגרת פסק הדין את הדברים הבאים, אשר מפאת חשיבותם הובאו כאן לפניכם:

“המצב שבו אדם עובד בעת ובעונה אחת בשני מקומות עבודה המתחרים לפחות חלקית על אותו פלח שוק (כאשר תחרות כזו יכולה להיות לא רק באמצעות שיווק מוצרים זהים אלא גם בשיווק מוצרים מתחרים), ממלא בשניהם תפקיד של שיווק ומכירות ופונה ללקוחותיו של מעסיק אחד על מנת להציע להם לעבור לרכישת מוצרי המעסיק האחר כשהוא יודע את הפרטים החשובים: לא רק שם הלקוח אלא גם כמויות רכישה של מוצרים מסוגים שונים, מחירים, תנאי תשלום ועוד, ומשתמש בידע הזה לצורך העברת הלקוחות אל המעסיק החדש, הוא מצב שאין הדעת סובלתו. תחרות עסקית היא מצב ראוי ורצוי, והדין אף פועל לעודד אותו בין היתר בדרך של הטלת סנקציות, לרבות פליליות, על מי שפועל כדי לפגוע בתחרות על ידי הגבל עסקי אסור. עם זאת אסור שתחרות תתנהל כאילו הכל מותר וכל האמצעים כשרים. “תחרות” המתנהלת בדרך שתוארה לעיל אינה יכולה להתקבל על הדעת ואין להתירה, אלא להיפך: יש לקבוע לה “מחיר” שיבהיר שכאן נחצו קוים אדומים שאין לחצותם. המעסיק החדש שהפיק תועלת מהמהלך אינו יכול לצאת פטור בלא כלום או בסנקציה קלה רק משום שהתובעת לא הוכיחה את גובה נזקיה. בדיוק לכך נועדה הוראת החוק בדבר פיצוי ללא הוכחת נזק: הן לפיצוי על נזק גם כאשר שיעורו לא הוכח (ודוק: במצבים מעין אלה יהיה זה בדרך כלל קשה מאד להוכיח שיעורו של נזק), והן להרתעת מעוולים פוטנציאליים מפני התנהגות העולה כדי עוולה מסחרית. עוולות מסחריות מתבצעות רק מפני שבצידן פוטנציאל רווח למבצען. פגיעה של ממש בתועלת הכלכלית שהמעוול מצפה להפיק היא כלי מרכזי בהרתעה מפני ביצוע עוולות כאלה. מטעמים פרטניים ונורמטיביים אלה נובעת המסקנה שבמקרה דנן יש לפסוק את מלוא הפיצוי הסטאטוטורי, ולא מצאתי בפי הנתבעת שיקולים כלשהם התומכים בפסיקת פיצוי נמוך מהתקרה הקבועה בחוק. על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לידי הנתבעת את מלוא סכום הפיצוי הקבוע בס’ 13 לחוק עוולות מסחריות, קרי סך של 100,000 ₪.

ת”א 3810-07 חברת סורוביץ מרקטניג בע”מ נ’ חברת הנדיקר בע”מ

פסק הדין מחזק את החשיבות שבאימוץ כללי התנהגות קפדניים עם עובדים, בכל הנוגע לסודות מסחריים ואי תחרות. כך למשל, ניתן לשמור את הנתונים באופן מסודר במחשב החברה, תחת שם משתמש וסיסמא ומתן גישה לנתונים אלו רק לבעלי התפקידים הבכירים בחברה. בעידן התחרותי שבו עובדים מתנייעים מחברה לחברה מדי תקופות קצרות, בייחוד בתחומי ההייטק והמסחר בציוד אלקטרוני, חשוב לשמור היטב את הנתונים המסחריים הרגישים של החברה כגון רשימת לקוחות, מחירים, רווחים ותנאי תשלום. נתונים אלו יכולים בנקל לשחק לידי מתחרים בשוק התחרותי הרגיש ולגרום נזקים קשים ביותר, עד כדי ריסוק פעילותה המסחרית של החברה.

בנוגע להסכמי עבודה אכן בתי המשפט קבעו, כי הגבלת העובד הכוללת איסור שימוש במידע סודי של המעביד לשעבר לצורך תחרות עמו או העברת המידע לצדדים שלישיים, חלה ללא צורך באיסור הסכמי מפורש על תחרות או בסעיף המורה על שמירת סודיות, אך איסור מפורש במסגרת חוזה העסקה לעשות שימוש בסודות המסחריים ולהעבירם לצדדים שלישיים תוך פירוט ספציפי מהם הסודות, כגון: רשימת לקוחותיה, תנאי תשלום ומחירים עשויה להגביר את המודעות בקרב העובדים ולחזק את ההגנה המשפטית של החברה על סודותיה המסחריים.

 

 

 

“מהו סוד מסחרי?” מאת עו”ד יוסי סיוון

מהו סוד מסחרי?

סוד מסחרי מוגדר בסעיף ההגדרות בחוק עוולות מסחריות, תשנ”ט 1999 כדלקמן:

” סוד מסחרי”, “סוד” – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ;

כלומר, על מנת שמידע כלשהו ייחשב “סוד מסחרי” עליו לעמוד בכל התנאים המפורטים להלן:

א. מידע עסקי – תנאי זה לכאורה הוא הפשוט ביותר, שכן למעשה כל מידע יכול להיחשב כעסקי אם מדובר במידע ששייך לעסק כלשהו או נוגע לעסקים.

ב. מכל סוג שהוא – כאן הכוונה שלא רק מידע סטנדרטי יכול להיחשב כמידע עסקי, אלא גם נוסחאות, תרשימים, רשימת לקוחות, שרטוטים וכו’.

ג. שאינו נחלת הרבים- כלומר, מידע שאינו נחלת הכלל, מידע שאינו מפורסם או ידוע לציבור או לעוסקים בתחום.

ד. ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים – מידע שלא ניתן לגלותו בקלות כגון חיפוש באינטרנט או במקורות מידע ציבוריים.

ה. אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו – כאן הדרישה היא שסודיות המידע מקנה לבעל המידע איזשהו יתרון עסקי על פני המתחרים שלו, כלומר מידע חיוני ברמה העסקית תחרותית.

ו. ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו – כאן הדרישה היא שבעל העסק ינקוט באמצעים סבירים לשמור על סודיותו כגון: שמירה במערבת ממוחשבת עם כניסה מוגבלת לבעלי הרשאה תחת שם משתמש וסיסמא, שמירה בכספת, נקיטת אמצעי הגנה שונים על המידע, חשיפת המידע בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.

מה נחשב ל”סוד מסחרי”?

בתי המשפט בישראל קבעו כי “רשימת לקוחות” עשויה להיחשב “סוד מסחרי” בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה ‘מן המוכן’. כמו כן, נוסחאות מתמטיות, קוד תוכנה, שיטות עבודה ייחודית, ומידע טכנולוגי, נוסחאות הנדסיות עשויים להיחשב כסוד מסחרי מוגן.

מהו גזל סוד מסחרי?

סעיף 6 (א) לחוק עוולת מסחריות קובע כי: ” לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר”. מהו אם כן, גזל סוד מסחרי?

(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל;
לעניין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
(ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לעניין סעיף קטן זה, ‘הנדסה חוזרת’ – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר”.

מהם הפיצויים בגין גזל סוד מסחרי?

בהתאם לסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות רשאי בית המשפט לפסוק לתובע סך של עד 100,000 ש”ח בגין כל הפרה ללא הוכחת נזק.