פוסטים

TT

פיצוי בסך 41 מיליון דולר לזכות מעצבת העל טורי ברץ בגין הפרת סימן מסחר !

בית המשפט המחוזי בניו יורק חייב חברת אופנה מקומית בארה”ב לשלם למעצבת העל טורי ברץ סך של 41 מיליון דולר ! כן, בתי המשפט בארה”ב יודעים לפסוק פיצויים בהיקפים מכובדים, המסייעים בהרתעת מפירים פוטנציאלים ומהווים פיצוי יעיל לתובעים בתחום האופנה.

טורי ברץ, מעצבת צעירה, התחילה את דרכה משנת 2004 בתערוכה שבה הציגה את עיצוביה, שנחטפו מעל המדפים כבר באותו היום. טורי הפכה מעקרת בית בעלת שישה ילדים לאייקון אופנה ולאחת הנשים העשירות ביותר בעולם. המותג טורי ברץ רשם לאחרונה הכנסות של קרוב ל 800 מיליון דולר ושוויו מוערך בכ-  3.5 מיליארד דולר.

כל זה התחיל כאשר המעצבת עיצבה לוגו ייחודי לתכשיטיה בצורה של TT מעוצב ויצאה בליין של צמידים, שרשראות פריטי אופנה ייחודיים הנושאים את הלוגו הייחודי. במטרה להגן על זכויותיה רשמה טורי ברץ סימן מסחר בארה”ב על אלמנט ה- TT (שתי אותיות T מחוברות) המעוצב’ המעטר את התכשיטים והצמידים שלה.

לאחרונה, גילתה המעצבת כי חברה מקומית החלה לייצר תכשיטים וצמידים הנושאים סימן שכמעט זהה לסימנה הייחודי. טורי הגישה לבית המשפט תביעה נגד החברה המקומית, אשר קיבל את תביעתה וחייב את החברה המקומית בתשלום סך של 41 מיליון דולר בגין הפרת סימן מסחר.

רישום סימן המסחר בזמן השתלם לטורי ברץ ואפשר לה להלחם בתופעת הזיופים והחיקויים שפרצו כפטריות לאחר הגשם בעקבות פריצתה המטאורית לשוק, תוך פיצוי הולם על השקעותיה והוצאותיה המשפטיות.

יוצרים ומעצבי אופנה – רשמו סימן מסחר וכך תגנו על העיצובים הייחודיים שלכם בפני חיקויים וזיופים. הסיפור של טורי ברץ מוכיח, כי רישום סימן מסחר גם ישתלם לכם בעתיד.

535

גניבת עין

גניבת עין  

גניבת עין היא עילה משפטית המיועדת להגן על המוניטין שרכש אדם בעסקו או במוצריו. זוהי עילת תביעה המיועדת להגן על בעל זכויות במוצר מסחרי נגד מפרים. גניבת עין היא עילת תביעה שנועדה לעמוד לצידו של בעל הזכויות שמוצריו שזכו למוניטין ולהוקרה בקרב ציבור הצרכנים הועתקו  על ידי המפר באופן המטעה או עלול להטעות את קהל הצרכנים לחשוב, כי המוצרים המפרים הם מתוצרת בעל הזכויות.

גנית עין כלולה בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ”ט-1999, שכותרתו “גניבת עין”, קובע:
“לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.”

על מנת לבסס עוולה של גניבת עין על התובע להוכיח שני תנאים מצטברים:

א. מוניטין שיש לטובין; מוניטין הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ : “קיומה של תדמית חיובית של המוצר בעיני הציבור, שהודות לה קיים שוק של לקוחות פוטנציאליים המעוניינים ברכישתו”. נקבע כי על התובע להוכיח כי “השם, הסימן או התאור רכשו להם הוקרה והכרה ( Reputation ) בקהל, ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתאור או בשם את ציון עסקו או את ציון סחורותיו של התובע…”. בהעדר הוכחה של מוניטין שיש לתובע במוצר נשוא התביעה, תידחה תביעתו מבלי שבית המשפט ייכנס כלל לשאלה אם מעשי הנתבע הם בבחינת גניבת עין, והאם הוא חיקה את מוצר התובע באופן הגורם להטעיית הציבור.

ב. חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי הטובין שמציע הנתבע הם טובין של התובע, או כי הם קשורים אליו. בתי המשפט פסקו כי המבחן המקובל כולל את הרכיבים הללו: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הטובין וחוג הלקוחות ומבחן שאר הנסיבות.

חשוב לציין, כי חיקוי המוצר כשלעצמו, אין בו כדי לבסס תביעה על פי עוולה של גניבת עין, כל עוד אין החיקוי פוגע בזכות הקניין של התובע, בין אם זכות זו מתבטאת במוניטין, ובין אם מדובר בזכות קניין רוחני במוצר המוגנת בחוק. בתי המשפט פסקו כי אין צורך להוכיח כי כל הצרכנים יוטעו, אלא די בכך שקיימת סכנה כי חלק מן הציבור עלול לטעות.

מהו סכום הפיצוי שניתן לפסוק בגין הפרת עילת גניבת עין?

משהוכחה עילת גניבת עין רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪. כן רשאי בית המשפט להורות על צו מתן חשבונות, על מינוי כונס נכסים לצורך חיפוש ותפיסת נכסים.

יש לכם שאלות? פנו אלינו ל – עו”ד יוסי סיוון  – עו”ד קניין רוחני