פוסטים

rap

זכייה של משרדנו בהליך התנגדות לסימן מסחר : האם יש חשש להטעיה בין EZPUT ל- EZ ?

/תחת , , /על ידי

אנו שמחים לבשר לכם כי משרדנו זכה לאחרונה בהחלטה חשובה בהליך התנגדות לסימן מסחר ברשם הפטנטים וסימני המסחר.

וזה סיפור המקרה:

משרדנו מייצג חברה העוסקת בתחום ייצור ושיווק התקנים לטלפונים ניידים חכמים, טאבלטים כגון חצובות וכו’ תחת המותג EZ PUT.

חברת EZ PUT הגישה לרשם סימני המסחר בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב (הסימן שבצד ימין) בתחום ההתקנים לטלפונים ניידים על מנת להגן על המותג שלה.

הזמר הראפר איזי הגיש התנגדות לרישום סימן המסחר של חברת EZ put וטען שהסימן המבוקש דומה עד כדי הטעייה לסימנו הרשום (מצד שמאל) בתחום ההופעות המוסיקליות, כי הסימן שלו מוכר היטב בישראל וכי הסימן של חברת EZ PUT מעודד תחרות בלתי הוגנת והוגש בחוסר תום לב ועל כן אינו כשיר לרישום. להלן מוצגים הסימנים האחד לצד השני:

איזי תמונה 

חברת EZ PUT פנתה אלינו וניהלנו בשמה הליך התנגדות במלואו.

הצדדים הגישו ראיות ונערכו סיכומים בעל פה באמצעות הזום בשל מגבלות הקורונה.

בהחלטה חשובה מאוד קיבל רשם סימני המסחר את טענות משרדנו במלואן וקבע, כי אין כל חשש להטעייה בין הסימנים, לא במבחן המראה, לא במבחן הצליל ולא ביתר המבחנים המקובלים בפסיקה.

כמו כן קיבל רשם סימני המסחר את טענותינו, כי הזמר לא הוכיח שסימנו מוכר היטב בישראל ועל כן אינו זכאי להגנה הרחבה לה הוא טוען.

הזמר הגיש במסגרת ראיותיו צילומים של מוצרי מרצ’נדייס (כובעים) ואולם רשם סימני המסחר קיבל את טענותינו, בהתבסס על ההחלטה בעניין ההתנגדות של חברת מטאליקה המפורסמת, לפיהם מוצרי מרצ’נדייס, אינם מהווים הוכחות לשימוש בסימן מסחר ואין בהם כדי להצביע על כך, שבעיני הצרכן הסימן משויך למוסיקאי מעבר לתחום שבו נרשם הסימן (הופעות מוסיקליות):

“אדם הרוכש חולצה עם תדפיס של להקת Metallica אינו עושה כך משום שסימני הלהקה מעידים עבורו על איכות החולצה או על מקורה, אלא על מנת להציג את סמלי הלהקה על חזהו כמסר תרבותי וכאות להעדפותיו המוזיקליות”

כלומר, מוצרי מרצ’נדייס כשלעצמם, שנועדו לפאר את שמו של הזמר, אינם הוכחה לשימוש בסימן מסחר מעבר לתחום ההופעות המוסיקליות.

כמו כן קיבל רשם סימני המסחר את טענותינו כי חברת EZ PUT בחרה בסימנה בתום לב וללא כל קשר לסימן המתנגד.

בסופו של דבר דחה רשם סימני המסחר את ההתנגדות של הראפר איזי וקיבל את הבקשה לרישום סימן המסחר של חברת EZ PUT וכן חייב את הזמר בהוצאות בסך 15,000 ₪.

רוצים להגן על המותג שלכם? מעוניינים לשמוע עוד על המקרה ועל תיקים דומים אחרים שבהם אנו מייצגים? פנו אלינו.

starbucks

האם סימן המסחר של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר של סטראבקס?   

/0 תגובות/תחת , , , /על ידי

coffe rocksstarbucks

האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?  

רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה. 

בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.

סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו’) ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.

במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.  

סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.

בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.

בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.

שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.

בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.

מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 077-231-2126 או באמצעות יצירת קשר 

Trademark Chrome Sign Isolated on White Background with Shadow 3D illustration

זכייה של משרדנו בהליך בקשה להפקדת ערובה ברשם סימני המסחר

/תחת , /על ידי

מצ”ב החלטה של רשם סימני המסחר בה זכה במשרדנו לאחרונה:

 

 

התנגדות לרישום סימן מסחר מס’ 256843 

(בקשה להפקדת ערובה)

 

 

 

 

המבקש (מבקש הרישום): מר דוד איבגי
    ע”י ב”כ עוה”ד עמיר פרידמן

 
המשיבה (המתנגדת):                                            Lifestyle Equities CV

ע”י ב”כ עוה”ד יוסי סיוון

 
 

 

ה  ח  ל  ט  ה

 

  1. לפני בקשה שהוגשה מטעם מר דוד איבגי (להלן: “המבקש”), להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו בהליך זה בתוספת רכיב של הוצאות לדוגמא בגין ניסיון להטעות את הרשות. לפני תגובת חברת Lifestyle Equities CV (להלן: “המשיבה”), וכן תשובת המבקש לתגובה זו.
  2. ברקע הבקשה להפקדת ערובה, מצויה התנגדות שהגישה המשיבה, לרישום סימן מסחר מס’ 256843 אשר הוגש מטעם המבקש בסוג 25 (ביגוד והלבשה) (להלן: “הסימן המבוקש”). להלן יובא הסימן המבוקש לצד סימן המתנגדת לצורך ההמחשה:
סימן מסחר מס’ 256843 סימן המתנגדת

 

 

  1. המבקש טוען כי המשיבה היא חברה זרה נטולת נכסים בישראל ולפיכך קיים קושי להיפרע ממני במידה שהתנגדותה תדחה. בנוסף נטען כי סיכויי ההתנגדות קלושים שכן אין ברישום הסימן המבוקש כל חשש לדמיון מטעה ביחס לסימן המתנגדת או ליצירת תחרות בלתי הוגנת במסחר. לגישתו קיים בסיס משפטי לחיוב המשיבה בערובה. לבקשה צורף תצהיר חתום על ידי המבקש.
  2. המשיבה הגישה תגובתה לבקשה להפקדת ערובה, אמנם ללא תצהיר תומך, במסגרתה נטען כי דין הבקשה להידחות. ראשית נטען כי לרשם סימני המסחר מסור שיקול דעת נרחב בבואו לשקול את הצורך בהפקדת ערובה לטובת בעל דין. בנוסף נטען כי המבקש לא הוכיח כי המשיבה לא תוכל לעמוד בתשלום הוצאותיו במידה שההתנגדות תדחה. לגישתה, העובדה כי המשיבה היא חברה זרה אינה מצדיקה כשלעצמה הטלת ערובה עליה. מעבר לכך, נטען כי המשיבה היא בעלת איתנות כלכלית גבוהה וכי בבעלותה סימן מסחר (BEVERLY HIILS POLO CLUB), שהינו מפורסם וידוע ברחבי העולם ולפיכך בעל ערך כלכלי רב ממנו ניתן להיפרע.  עוד טענה המשיבה כי יש ברשותה נכסים בישראל, הם סימני המסחר הרשומים על שמה, ותמורת השימוש בהם גובה היא דמי רישיון גבוהים. כמו כן נטען כי סיכויי ההתנגדות הינם גבוהים ביותר כפי שעולה לגישתה מכתב הטענות והראיות שהוגשו זה מכבר. לבסוף נטען כי חיוב בהפקדת ערובה בנסיבות העניין תהווה פגיעה בזכות היסוד קניינית שבידי המשיבה ובזכות הגישה לערכאות.
  3. בתשובתו טוען המבקש כי המשיבה נמנעה בתגובתה לצרף תצהיר ראיות אשר יתמוך בטענתה ביחס ליכולתה הכלכלית הגבוהה, והרי על פי דין נטל ההוכחה להוכחת היותה ברת פירעון מוטל על כתפיה. עוד נטען כי לא הוצגו ולא פורטו כדבעי נכסי המשיבה בישראל. בנוסף נטען כי הטענה לפיה הפקדת ערובה תפגע בזכות הגישה לערכאות, שמורה למי שהפרוטה אינה בכיסו, ואילו המשיבה טוענת (אך אינה מוכיחה) כי כוחה הכלכלי רב הוא. לבסוף חזר המבקש וטען כי בנסיבות העניין בהיעדר כל דמיון מכל סוג בין סימן המתנגדת לבין הסימן המבוקש, סיכויי ההתנגדות קלושים.

דיון והכרעה

  1. סמכות רשם סימני המסחר להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות, אינה במחלוקת בין הצדדים להליך שבפני. סמכותו זו נידונה לראשונה בהחלטת כב’ רשם סימני המסחר (כתארו אז) מ. גולדברג, בבקשה בקשה למחיקת סימן מסחר מס’ 69909 “במבינו” (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), אקטרינה גוטמן נ’ שלמה עיני, פורסם בנבו (14.12.1998)). במהלך השנים, ניתנו החלטות רבות המעגנות את סמכותו של רשם סימני המסחר להורות על הפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע (ראו למשל: החלטת רשם סימני המסחר בהתנגדות לרישום סימן מסחר 242256 (בקשה להפקדת ערובה) מזרח ומערב חנויות בע”מ נ’ מזרח ומערב יבוא ושיווק בע”מ (פורסם באתר רשות הפטנטים 27.8.2012).
  2. אחד מן הנימוקים בבקשה להפקדת ערובה המונחת לפני הוא זה לפיו המשיבה הינה חברה זרה המאוגדת בהולנד. לעניין זה טענה המשיבה לתחולת הוראות אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), 1954 (להלן: “אמנת האג”) והתקנות אשר הותקנו לצידה מכוחן אין לחייבה בהפקדת ערובה רק משום היותה חברה זרה. המבקש אינו כופר בטענתה זו של המשיבה, ולראיה לא התייחס לכך המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה.
  3. אכן, תכלית אמנת האג היא למנוע אפליה בין חברת חוץ לבין חברה שהתאגדה בישראל, ולמנוע הטלת חיובים על חברה תובעת זרה, אשר אינם נדרשים מחברה ישראלית, רק מחמת היותה זרה או מחמת שאין לה בישראל מקום מושב או מקום מגורים. בספרו של ד”ר יואל זוסמן “סדר הדין האזרחי” (מהדורה שביעית, 1995), עמ’ 902, נכתבו הדברים הבאים באשר לרעיון העומד בבסיס אמנת האג:

  “רעיון האמנה הנ”ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה – בין במדינה שאזרחיה הם ובין במדינה אחרת בעלת האמנה – ממתן ערובה להוצאות של משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נקבעו סידורים המאפשרים ביצוע פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות המשפט בכל אתר ואתר”.

 

  1. אם כן, מקום מושבן של המשיבה בהולנד, אשר הינה חברה באמנת האג,  אינו יכול לשמש כשיקול המחזק את המסקנה כי יש לחייבן בהפקדת ערובה לטובת המבקשות. (לעניין זה ראו גם ת”א 717-09-09 EDT MARINE CONSTRUCTION LTD נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ, וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, עמוד 751).
  2. לפיכך, יש לבחון את הבקשה להפקדת ערובה המונחת לפני, על פי הוראות סעיף 353א’ לחוק החברות, תשנ”ט-1999 (להלן: “חוק החברות”) החלות על חברה בע”מ באשר היא, לרבות חברות זרות. סעיף זה מעניק ליושב בדין שיקול דעת להורות לחברה-תובעת על הפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. סעיף 353א’ לחוק החברות קובע כדלקמן:

“הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.”

 

  1. כאמור לעיל, סעיף 353א’ מונה שתי חלופות, אשר בהתקיימן לא יורה בית המשפט על הפקדת ערובה על ידי חברה-תובעת להבטחת הוצאות הנתבע: האחת, במסגרתה החברה-תובעת הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. השנייה, אם בית המשפט סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה-תובעת בהפקדת ערובה.
  2. הפסיקה פירשה את סעיף 353א’ לחוק החברות כמקים חזקה, לפיה חייבת חברה-תובעת בהפקדת ערובה, ולפתח האחרונה רובץ הנטל לסתור חזקה זו. ראה לעניין זה רע”א 9618/11 ארט יודאיקה בע”מ נ’ ג. טלי עד שינוע בע”מ (פורסם בנבו 29.12.2011) וכן רע”א 10905/07 נאות אואזיס מלונות נ’ זיסר (פורסם בנבו, 13.7.2008). העיקרון העומד בבסיס החזקה הנ”ל, כך אף הוסבר בפסיקה הנ”ל, הוא הצורך למנוע מחברה-תובעת להתחמק מתשלום הוצאות הנתבע, לו תדחה תביעתה, תוך הסתתרות מאחורי מסך האישיות המשפטית של החברה.
  3. ברע”א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ’ בנק הפועלים (פורסם בנבו, 11.2.2009) (להלן: “פרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת”) נקבעו שלושה השלבים על פיהם יש לילך בעת הכרעה בבקשה להורות לחברה-תובעת להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע, וכך נקבע:

 “13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו… זהו שלב הבדיקה השני… אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה… משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים”.  

 

  1. ראשית אם כן יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה התובעת. בפסיקה נקבע כי איתנות כלכלית נלמדת בעיקר ממאזני חברה, התנהלותה ויכולתה לפרוע חובות מוכחים וכד’. נטל ההוכחה להראות כי החברה-התובעת הינה בעלת יכולת לשאת בתשלום הוצאות המשפט, רובץ הוא לפתחה (ראו ת.א. (מחוזי ת”א) 1593-09 מיטרוניקס בע”מ נ’ GEFG NEKAR antriebssysteme GmbH (פורסם בנבו 27.12.2010).
  2. בפסיקה נקבע כי על מנת להרים את הנטל הרובץ לפתחה, לא די בטענת החברה-תובעת לפיה הינה בעלת חוסן כלכלי וכי עליה להקים תשתית עובדתית-פיננסית לשם כך:

“על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'”. (ת”א (מחוזי ת”א) 40653-12-09 יובלים – נדל”ן וקמעונאות (2002) בע”מ נ’ דלק נדל”ן בע”מ (פורסם בנבו 31.1.2011).

 

  1. יושם אל לב, והדבר מהותי בענייננו, כי בפסיקה נקבע (הן בפרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע”מ והן בפסקי דין מאוחרים לה), כי אפילו הגיע בית המשפט לקביעה כי החברה-תובעת לא הראתה כי תוכל לשאת בהוצאות הנתבע, אין זה סוף פסוק. זהו רק השלב הראשון, ועל בית המשפט להמשיך ולבחון האם יש בנסיבות העניין כדי לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה לטובת הנתבע. (ראו למשל: רע”א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ’ נוריס לפיתוח והובלות בע”מ (פורסם בנבו, 23.5.2011); רע”א 7706/12 עירית ירושלים נ’ שירותי מזון בע”מ (פורסם בנבו 7.11.2012)).
  2. ומן הכלל אל הפרט.
  3. כאמור, הוראת סעיף 353א’ לחוק החברות מקימה חזקה שבדין לפיה על חברה-תובעת להפקיד ערובה לטובת כיסוי הוצאות הנתבע. די בכך כי המשיבה הינה חברה אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, כדי להקים את החזקה הנ”ל. יחד עם זאת יש לזכור כי ליושב בדין שיקול דעת לפטור את החברה-תובעת מהפקדת ערובה, זאת אם הוכיחה את היותה ברת פירעון, או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות מתן פטור כאמור.
  4. הצדק הוא עם המבקש בטענתו כי בתגובתה לבקשה להפקדת ערובה, נמנעה המשיבה מלהציג ראיות מפורטות, כגון מסמכים פיננסיים כאלו ואחרים התומכות בחוסנה הכלכלי.  מן הראוי היה כי יוצגו על ידה מסמכים, אשר יציגו בפני ערכאה זו תמונה מלאה באשר למצבה הכלכלי של החברה, כפי שנדרש מחברה-תובעת אשר כנגדה מוגשת בקשה להפקדת ערובה במסגרת הליך משפטי.
  5. אף על פי כן, מתוך עיון בתצהיר ראיותיה העיקריות אשר הוגשו מטעם המשיבה בהליך, עולה כי המדובר בחברה ידועה ומכרת ברחבי העולם. בנוסף המדובר בחברה אשר לה פעילות כלכלית משמעותית בישראל, והיא גובה דמי רישיון בלתי מבוטלים עבור השימוש בישראל בסימני המסחר אשר בבעלותה. מכאן כי יש ממש בטענת המשיבה לפיה סימני המסחר הרשומים על שמה בישראל, הינם בעל ערך כלכלי מהם ניתן יהא להיפרע במידת הצורך. סימני מסחר רשומים הינם נכס סחיר ועביר (ראו: ת.א. (ת”א) 38462-12-09 Proneuron נ’ טבע (פורסם בנבו, 17.10.2010)). ככאלה, סימני מסחר, הם בבחינת נכסים אשר דבר קיומם עשוי לפעול לטובת בעליהם, ולפטרם בנסיבות העניין מהצורך בהפקדת ערובה. כך נקבע בת.א (ת”א) 63707-01-14  טוגו – הנעלה והלבשה בע”מ ואח’ נ   River Light V.L.Pתקדין-מחוזי (21.5.2014). להלן יובאו הדברים כלשונם:

“צודקים המבקשים בטענתם, כי המשיבה נמנעה מלהציג מסמך פיננסי התומך באיתנותה הפיננסית. עם זאת, מדובר בחברה מוכרת בעולם, אשר הצהרותיה בנוגע לאיתנותה הפיננסית לא נסתרו ואף נתמכו בתצהיר, ויש ממש בטענתה כי רשומים על שמה סימני מסחר בישראל, המהווים “נכס”, לענייננו.” (הדגשות אינן במקור). 

  

  1. בענייננו, הצדדים טענו ארוכות באשר לסיכויי ההתנגדות להתקבל/להידחות. מפי המבקש נשמעו טענות הנוגעות להעדר חשש לדמיון מטעה בין הסימן המבוקש לבין סימן המתנגדת. זאת בעוד שמפי המתנגדת נשמעו טענות הפוכות, כמו גם טענות ביחס לחשש מפני יצירת תחרות בלתי הוגנת במסחר, לו ירשם הסימן המבוקש.
  2. איני סבורה כי במסגרת ההחלטה דנן יש להידרש לדיון בסיכויי ההתנגדות להתקבל או להידחות. הכרעה בעניין זה מצריכה קיומו של דיון הוכחות במסגרתו ישמעו העדים מטעם הצדדים ויושמעו סיכומי הצדדים. החלטה בבקשה להפקדת ערובה אינה המקום לדיון בסוגיות אשר עלו במסגרת הליך ההתנגדות כנגד הסימן המבוקש. כך, אף איני רואה מקום לדון בפסיקות השונות אשר ניתנו על ידי ערכאות שיפוטיות ברחבי העולם, וצורפו מטעם המבקש כתמיכה לטענתו בדבר סיכוייה הנמוכים לכאורה של ההתנגדות להתקבל. בהקשר זה, כבר נפסק כדלקמן בפרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בעמ’ 10:

“בדרך כלל אין זה ראוי להכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד.”

 

  1. יחד עם זאת, מהתבוננות בסימן המבוקש אל מול סימן המתנגדת, קיים קושי מה להשתחרר מהרושם הקיים לפחות לכאורה ועל פני הדברים, בדבר דמיון כלשהו ביניהם. זאת כמובן מבלי שיוכרע דבר בשלב זה בשאלת קיומו של דמיון מטעה בין הסימנים שמהותו היא בלבול ציבור הצרכנים. לפיכך, אין בידי לקבוע בשלב זה כי המדובר בהתנגדות שסיכוייה להתקבל מופרכים אפריורית.
  2. לאור כל האמור לעיל, מאחר שעולה מראיות המתנגדת כי הינה חברה-תובעת מוכרת וידועה בעולם, בעלת סימני מסחר רשומים בישראל אשר הינם, על פניו, בעלי ערך כלכלי לא מבוטל ואשר הם-הם הבסיס לפעילותה הכלכלית של המתנגדת בישראל; ובהתחשב בכך שהמדובר, לכאורה בהתנגדות שסיכוייה להתקבל אינם קלושים או מופרכים, סבורה אני כי במקרה שלפני חל החריג הקבוע בסעיף 353א’ לחוק החברות לפיו “נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בערובה” של המשיבה. זאת, מבלי להכריע בשלב זה דבר לגופו של עניין בטענות אשר הועלו במסגרת הליך ההתנגדות.
  3. לסיכום, לא מצאתי כי יש לתהות באשר ליכולתה של המשיבה לשלם את הוצאות המבקש במידה שהתנגדותה תדחה. מעבר לכך, ספק בלבי האם חששו של המבקש שמא לא יעלה בידי המשיבה לשאת בהוצאותיו כנה הוא, אם לאו.
  4. סוף דבר, בהתחשב בכלל נסיבות המקרה שלפני ובשיקולים הקבועים בדין לעניין  חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה לטובת הנתבע, הריני דוחה את הבקשה. המבקש יישא בהוצאות שכ”ט המשיבה, כתוצאה מהצורך להשיב לבקשה זו, בסך 1,500 ₪ (לא כולל מע”מ). סכום זה ישולם תוך 20 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

 

 

 

 

 

 

 

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

 

 

 

 

 

 

 

ניתן בירושלים ביום       ט’ טבת תשע”ו

31 דצמבר 2015

Deadmau5

מלחמת העכברים – האם לדיסני מונופול על אוזני העכבר?

/תחת , , , /על ידי

האם דיסני זכאית לקבל מונופול על אוזני העכבר של מיקי מאוס?   שאלה זו נדונה בימים אלו ברשם סימני המסחר בארה”ב בעקבות התנגדות שהגישה חברת דיסני נגד דמות העכבר של הדיגי’י הידוע Deadmau5. 

Deadmau5 הוא שם הבמה של מפיק האוס קנדי מוכר בשם ג’ואל תומאס צימרמן הנחשב לאחד הדיג’יים הטובים בעולם. מקורו של השם Deadmau5 הוא בתקלה במחשבו האישי של הדיג’י. בבדיקת מחשבו התגלה, כי התקלה נבעה מעכבר שחדר  למארז המחשב ומצא שם את מותו. מאז מכנים אותו חבריו   dead mouse  ומכאן שמו המקוצר Deadmau5. להסבר מפורט ראו בויקיפדיה ערך Deadmau5.

גו’אל מופיע מזה מספר שנים ברחבי העולם ונחשב לאחד מהדיג’יים המצליחים ביותר בעולם המגלגל הכנסות של מיליוני דולרים בשנה.

ג’ואל הגיש בקשה לסימן מסחר בארה”ב על דמות העכבר שלו בעלת עיניים גדולות, כפי שנראית כאן בתמונה וזאת על מנת להגן על דמות העכבר בה הוא עושה שימוש מזה מספר שנים. הבקשה לסימן המסחר של ג’ואל הוגשה בנוגע לתוכנות מחשב, דברי דפוס, ביגוד, משחקים ועוד.

חברת דיסני, בעלת הזכויות בדמות העכבר המפורסם ביותר בעולם מיקי מאוס  הגישה התנגדות לסימן של ג’ואל בטענה שמדובר בדמות דומה דמיון מטעה לדמות של מיקי מאוס שנחשבת בעולם לסימן מסחר מוכר היטב.

דיסני טענה שאוזני העכבר כמעט זהים למיקי מאוס וכי בהתרשמות הכוללת ישנו דמיון מטעה בין הסימנים  המצביע על חשש להטעיית צרכנים ולדילול דמותו של מיקי מאוס, שנרשמה כסימן מסחר במספר וריאציות.

דיסני ביקשה לערוך השוואה בין צללית האוזניים השחורה של מיקי מאוס לבין הצללית הכלולה בסימן המבוקש על ידי גו’אל וטענה, כי יש לדחות את בקשתו של גו’אל על יסוד הדמיון בין הצלליות.

הסימן הרשום של דיסני:

Disney

אלא שמהודעת ההתנגדות עולה, כי אין בבעלותה של דיסני סימן רשום על הצללית השחורה של העכבר, כפי שהתיימרה דיסני לטעון, אלא על וורסיות כאלו ואחרות של אוזני העכבר, כפי שניתן לראות  בתמונה למעלה. דיסני צירפה אסמכתאות לסימנים רשומים רבים אך אף אחד מהם אינו כולל את הצללית השחורה אליה השוותה בפועל את סימנו של גו’אל.

האם יש חשש להטעייה בין דמות העכבר של  Deadmau5 לדמות של מיקי מאוס? איננו סבורים שכן. איננו רואים דמיון העולה כדי חשש להטעיה בין הדמויות האלו, בטח ובטח כאשר המדובר בדמות הקשורה בתודעת הציבור לדיג’יי הידוע ולמוסיקת האוס . דמות העכבר של הדיג’יי עם העיניים הגדולות והאוזניים המוארכות מבליטות בצורה ברורה את סימנו של ג’ואל מדמותו של מיקי מאוס ונדמה, כי כל ילד יידע להבחין ביניהם.

גם איננו רואים כל ניסיון להיבנות מהסימן של דיסני או לנצל את המוניטין של דיסני, שכן מדובר בדיג’יי מצליח בזכות עצמו, שהתפרסם הודות לכישוריו המוזיקליים ולא לדמות העכבר אליה הוא נקשר בקרב הציבור.

עולות גם שאלות רבות לגבי אופן התנהלותה של דיסני שהרי דיסני לא תבעה אותו על השימוש אלא על הניסיון לקבל סימן מסחר רשום על דמות העכבר שלו. נשאלת השאלה אם כן, אם סברה דיסני, כי ישנו חשש להטעייה מדוע לא עשתה כן במשך שנים שבהם עושה הדיג’י שימוש בעכבר?

ניסיונה של דיסני לקבל בלעדיות על עכבר עם אוזניים גדולות נראית חריגה למדי ועשויה להיחשב כפוגעת באינטרס התחרות בשוק.

דמות העכבר של  Deadmau5 הקשורה במוסיקת האוס קולנית מרוחקת שנות אור מדמותו החביבה של מיקי מאוס, עליה גדלנו ואיננו רואים כיצד דיסני תיפגע מרישום סימנו של גו’אל.

יש לזכור, כי דיני סימני המסחר נועדו למנוע הטעייה בקרב הצרכנים ואיננו רואים הכיצד תתרחש הטעייה שכזו בפועל.

R

התנגדות לסימן מסחר

/0 תגובות/תחת , /על ידי

התנגדות לסימן מסחר

לאחר שהבקשה לרישום סימן המסחר שלכם נבחנה וקובלה על ידי מחלקת סימני המסחר, הבקשה מפורסמת להתנגדויות וכל אדם שיש לו עילת התנגדות יכול להגיש התנגדות לסימן מסחר בתוך שלושה חודשים שלאחר הפרסום. במידה ולא מוגשת התנגדות תונפק לכם תעודת רישום לסימן המסחר.

מי יכול להגיש התנגדות לסימן מסחר?

כל אדם יכול להגיש התנגדות לרישום סימן מסחר אם נתמלאו אחד מהתנאים הבאים:

.א קיימת סיבה שרשם סימני המסחר היה מוסמך לסרב לרשום את הסימן (למשל אם הסימן אינו כשיר לרישום על פי החוק או שהסימן המבוקש זהה או דומה עד כדי הטעייה לסימן מסחר אחר)

ב.המתנגד טוען כי הוא הבעלים של הסימן.

כיצד מתנהל הליך התנגדות לסימן מסחר?

חשוב להבין כי הליך התנגדות הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין בדומה להגשת תביעה בבית המשפט.

המשמעות לכך היא שלאחר הגשת ההתנגדות והתגובה להתנגדות, על הצדדים להגיש את ראיותיהם ולאחר שלב זה מתנהל דיון בו נחקרים עדי הצדדים. בסיום הדיון הצדדים מגישים סיכומים ורשם סימני המסחר מעיין בכתבי הטענות המוגשים לו ונותן את החלטתו האם ההתנגדות מוצדקת או לא. הליך שכזה יכול לקחת בין שנה לשנתיים ואף יותר.

נקודה חשובה נוספת היא שבמידה ורשם סימני המסחר מקבל את ההתנגדות והבקשה לרישום סימן מסחר נדחית, אזי המבקש יצטרך לשאת בהוצאות לפי קביעתו של רשם סימני המסחר ובהתאם לשלב בו נמצא ההליך. הוצאות אלו יכולות לנוע בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים.

חשוב לזכור כי הליך התנגדות הנו הליך מורכב הדורש ידע ומומחיות מקצועית בתחום סימני המסחר. לפיכך, אנו ממליצים לכם להיעזר בשירותיהם עורכי דין המתמחים בכך.

פנה אלינו 077-231-2126

Tigris

האם TIGRIS הוא חיקוי של PUMA ? מלחמת החתולים

/0 תגובות/תחת , , /על ידי

Puma

חברת סיטיווש הישראלית הגישה בקשה לרישום סימן המסחר TIGRIS ובו דמות של חתול מזנק בתחום הביגוד וההלבשה. חברת PUMA העולמית הגישה התנגדות לרישום סימן ה- TIGRIS וטענה כי הסימן המבוקש יגרום להטעיית הצרכנים, לדילול ולתחרות בלתי הוגנת.
ﾠ

סגן רשם סימני המסחר דן בשאלות השונות שעלו במחלוקת:
ﾠ

בכל הנוגע לדמות החתול המזנק נקבע, כי קיים דימיון רב ביותר בין שני החתולים. נקבע כי כאשר הצרכן רואה את החתול של פומה הוא חושב מייד על חברת הספורט פומה וזהו בעצם משמעותו של סימן מסחר מוכר היטב.
ﾠ

נקבע כי, הגם שמוצרי המבקשת הוכחו כמוצרים זולים יותר ממוצרי PUMA, הרי שישנו חשש לשיוך סימן ה- TIGRIS לסימן המוכר היטב של PUMA באופן שהצרכן עשוי לחשוב כי, פומה יצאה עם קו מוצרים זול הנקרא TIGRIS.

עוד נקבע, כי גם אם לא קיים חשש לשיוך כזה, הרי שיש כאן דילול של דמות החתול המזנק של פומה. אם הסימן המבוקש יירשם דמות החתול המזנק של פומה יחדל מלהיות מזוהה עם מוצרי פומה האיכותיים ויהפוך להיות סימן המזוהה עם בגדי ספורט רבים. מכאן שישנו חשש לדילול סימן PUMA.
ﾠ

לסיכום, נקבע כי יש לדחות את הבקשה לרישום סימן המסחר של TIGRIS ולחייב את המבקשת בהוצאות המתנגדת בסך 30,000 ש”ח.ﾠ
ﾠ