פוסטים בקטגוריה קניין רוחני

האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?  

רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה. 

בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.

סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו’) ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.

במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.  

סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.

בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.

בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.

שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.

בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.

מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 077-231-2126 או באמצעות יצירת קשר 

משרדנו זכה לאחרונה בהחלטה חשובה במסגרת בקשה לצו מניעה זמני, שהוגשה נגד לקוחות המשרד בתחום הערכת יהלומים. להלן תמצית הרקע, טענות הצדדים והחלטת בית המשפט, כפי שמופיעים בהחלטה:

רקע

המבקשים, המנהלים מעבדה גמולוגית המספקת שירותי הערכה, ניתוח ודירוג ליהלומים תחת הסימן IGL הגישו בקשה לצו מניעה זמני נגד המשיבים, המספקים שירותי הערכה ניתוח ודירוג יהלומים תחת הסימן CGL.

במסגרת הבקשה לצו מניעה טענו המבקשים, כי שימוש המשיבים בשם CGL עולה כדי הפרת סימן מסחר רשום IGL וכי המשיבים מנצלים לרעה את המוניטין של המבקשים, תוך שהם מטעים את ציבור הלקוחות באמצעות עיצוב דומה, אותיות דומות, לוגו עגול בצבעים זהים וכיתוב  דומה.

המשיבים טענו באמצעות משרדנו, כי אין כל ממש בבקשה לצו מניעה זמני וכל תכליתה נועדה לסכל את הצלחתם המסחרית. כן טענו המשיבים, כי השימוש באותיות IGL הינו נפוץ ואוניברסלי וכי מעבדות רבות בעולם עושות שימוש באותיות אלו וכי אין מדובר בפרי יצירתם של המבקשים.

יתרה מכך, טענו המשיבים, כי מעבדות רבות בישראל ובעולם עושות שימוש במבנה הכללי של ראשי תיבות עם האותיות G ו- L   ביחד עם לוגו דמוי חותמת מעגלית ולפיכך אין מדובר בשימוש הייחודי למבקשים דווקא.

עוד טענו המשיבים, כי הם מספקים שירותי הערכת יהלומים ואבני חן מקצועיים בעיקר לסוחרי יהלומים. זהו קהל מתוחכם המכיר היטב את החברות העוסקות בתחום ויודע להבחין היטב בין השירותים שמספקים המבקשים לבין שירותי המשיבים, קרי הערכות מקצועיות מתועדות התעודות חתומות ובעזרים מקצועיים (חותמת SEAL), העטופים בסימנים המעוצבים על ידי הצדדים, על כן אין חשש להטעיה בין הסימנים השונים. בפרט נכון הדבר שעה שמדובר ביהלומים שנחשבים לטובין יקרים ביותר, ומחייבים בדיקה דקדקנית.

עוד טענו המשיבים כי המשיב 2 הוא בעל מוניטין של 40 שנה בהערכת יהלומים, וכי אין סיכוי שסוחר יהלומים יגיע לפתח המעבדה שהוא מפעיל ויסבור בטעות, כי מדובר בעסק של המבקשים, שהם דמויות בלתי מוכרות וחסרי מוניטין בתחום.

המשיבים טענו והסבירו כי אין דמיון מטעה בין הסימנים, על פי המבחנים המקובלים בפסיקת בתי המשפט, קרי מבחן החוזי, מבחן הצליל, ומבחן קהל הלקוחות וסוג הלקוחות.

מבחינת קהל הלקוחות וסוג הסחורות טענו המשיבים, כי קיים הבדל במובן שלקוחות המשיבים הינם בעיקר סוחרים מקצועיים שמבקשים לקבל הערכות מקצועיות ליהלומים המיובאים על ידם מרחבי העולם ועל כן אין חשש להטעיה. המשיבים אף טענו כי אין כל דמיון מטעה בתעודות או בחומרים השיווקיים.

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז 

מכיוון שמדובר בסימנים שאינם זהים קבע בית המשפט המחוזי כי חל מבחן ההטעיה, קרי בחינה האם הסימן דומה לסימן הזכאי להגנה, עד כדי קיומו של חשש סביר להטעיה.

בית המשפט המחוזי סקר את שלושת מבחני העזר להכרעה באם קיים דמיון מטעה שיש בו להוות הפרה של סימן רשום: המבחן הראשון הוא מבחן המראה והצליל – עניינו השוואת החזות והצליל של שני הסימנים, בכדי לבחון את הדמיון שביניהם.

המבחן השני הוא מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות – עיינו עוסק בהשפעת סוג המוצרים ומידת הסכנה להטעיה וכן שוק הלקוחות אליהם פונה סוג המוצרים והשפעת זהותם של הלקוחות על הסיכוי להטעיה.

המבחן השלישי הוא מבחן כללי באשר לנסיבות העניין – זהו “מבחן כוללני, בלתי מסוים, שבמסגרתו נשקלות שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה, אשר לא נכללו במסגרת המבחנים הקודמים”.

בית המשפט המחוזי ערך השוואה חזותית של סימני הצדדים המובאים כאן להתרשמות:

סימן המבקשים

סימן המשיבים

בית המשפט המחוזי מצא, כי חרף הדמיון הלכאורי בעצם הצורה העגולה שמסמנת חותמת, קיימים הבדלים של ממש בעיטורים המרכיבים את הלוגו, אשר מצטרפים ליתר ההבדלים באותיות ובכיתוב וקבע, כי כל אלה שוללים אפשרות סבירה של הטעייה חזותית בין הסימן הרשום לבין סימן CGL.

מבחינת סוג הסחורות וחוג הלקוחות קיבל בית המשפטי המחוזי את עמדת המשיבים, כי שירותי הערכת יהלומים ואבני חן הינם שירותים המבוססים על קריטריונים מקצועיים, שכוללים בחינה קפדנית של מעבדה, עריכת דו”ח, הערכה ולבסוף הנפקת תעודה מתאימה. סוג שירותים זה אינו נעשה כדבר שבשגרה והוא יתלווה על פי רוב לרכישה של אבנים יקרות בהיקף כספי נכבד. אין מדובר ב”מוצר מדף”, אלא במוצר ייחודי שמופנה לקהל לקוחות מתוחכם, דבר שמפחית את החשש להטעיה.

מבחינת יתר נסיבות העניין, בית המשפט המחוזי התרשם, כי המשיבים הינם גורמים ותיקים ומוכרים בתחום היהלומים וכי נסיבות אלו אינן תומכות בקיומה של הטעייה באשר לסימן הרשום מצד המשיבים וממילא אינן תומכות בטענה הכלית לפיה המשיבים “רוכבים” על גב המוניטין שיצרו לעצמם המבקשים בפרק הזמן הקצר יחסית בו הם פועלים בשוק אבני החן והיהלומים.

בית המשפט המחוזי אף נשען על סימני מסחר רבים שצורפו על ידי המשיבים, אשר הסימן שלהם מורכב ממבנה של חותמת מעגלית, כיתוב בשלוש אותיות רישיות באנגלית וכיתוב נילווה לצד או מתחת הצירוף של האותיות והלוגו. מטבע הדברים, וכיאה למוצרים של אבני חן, שילוב הצבעים באותם הסימנים והאותיות נעשה בזהוב, בשחור ובכחול, צבעים המסמלים יוקרה.

בית המשפט המחוזי אף קיבל את עמדת המשיבים, כי ראשי התיבות שבסימן המבקשים IGL מסמלים את המילים INTERNATIONAL GEMOLOGICAL   ו- LABORATORY  וכי מדובר בשמות גנריים שעל פי רוב נהנים מהגנה פחותה בהשוואה לשמות שרירותיים.

בנסיבות אלו קבע בית המשפט המחוזי, כי הסימן הרשום של המבקשים הוא בעל אופי מבחין מולד חלש, וכי המבקשים לא הציגו כל ראיות משמעותיות המלמדות כי לסימן הרשום אופי מבחין נרכש, קרי שציבור הצרכנים כבר מקשר בינו לבין השירותים שמספקת המבקשת.

לסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי, כי המבחן המשולש אינו תומך בקיומה של הטעייה.

גם בכל הנוגע לעילת גניבת עין דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקשים וקבע, כי אין חשש להטעיה וכי המבקשים לא הוכיחו מוניטין.

גם מבחינת שיקולי מאזן הנוחות קבע בית המשפט המחוזי, כי לא שוכנע שהשימוש בסימן CGL גורם לנזק בלתי הפיך או לנזק חמור למבקשים.

לסיכומו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לצו מניעה זמני וחייב את המבקשים בשכ”ט עו”ד ב”כ המשיבים בסך של 9,500 ₪.

הבהרה: אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי, מדובר במאמר התרשמותי בלבד ומומלץ להיוועץ עם עו”ד

בכל אפליקציה ישנם שני אלמנטים חשובים, שיקבעו את גורלה, קרי, האם האפליקציה שלכם תקצור הצלחה ותניב אלפי או מיליוני הורדות, או שהיא תיזנח ב”מחסני” חנות האפליקציות, העמוסה במיליוני אפליקציות של יזמים מכל רחבי העולם (ליתר דיוק 2,200,000 אפליקציות בגוגל פליי ו- 2,000,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, לפי סטטיסטיקה לשנת 2016 באתר סטטיסטה) .

האלמנט הראשון הוא ה- UI User Interface))  ובעברית ממְשַׁק מִשְׁתַּמֵּש. מממשק המשתמש הינו המערכת בה עושה המשתמש שימוש כדי להפעיל את האפליקציה. ממשק המשתמש כולל את אופן העיצוב, אופן ההפעלה, התצוגה הויזואלית, מהירות ההפעלה וכד’. ממשק המשתמש מורכב ממסכים, לחצנים ותצוגות ויזואליות, שבהם מנווט המשתמש את דרכו באפליקציה.

האלמנט השני הינו UX ( User Experience) ובעברית “חווית המשתמש”. חווית המשתמש הינה החוויה והרושם של המשתמש, כאשר הוא מפעיל את ממשק המשתמש באפליקציה. כלומר, האם המשתמש מצליח להפעיל את האפליקציה בקלות ובמהירות? האם המשתמש נהנה מייחודיות העיצוב ומהויזואליות של האפליקציה? האם השימוש מותיר בו חוויה הממריצה או מעודדת אותו לעשות שימוש באפליקציה או מותירה בו טעם רע? חווית המשתמש הפכה בשנים האחרונות לאחד המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח אפליקציות          (Critical Success Factor)

פיתחתם אפליקציה מבריקה, והצלחתם ליצור ממשק משתמש ייחודי בעל לחצנים אטרקטיביים, אופן הפעלה קל ומהיר ועיצוב מושך את העין, שילמתם עשרות או מאות אלפי שקלים לחברה לפיתוח אפליקציות ולמעצבים מוכשרים והגעתם לשלב שבו האפליקציה כמעט מוכנה להעלאה לחנות האפליקציות.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך תוכלו להגן על חווית המשתמש וממשק המשתמש הייחודיים באפליקציה שלכם מפני העתקה? איך תוכלו למנוע מצב שבו תקופה קצרה לאחר השקת האפליקציה מתחרה שלכם פשוט יעתיק את הממשק וישיק אותו על אפליקציה משלו תחת שם אחר או זהות אחרת? במאמר זה נציג בפניכם אילו כלים משפטיים עומדים לרשותכם כדי לזכות בבלעדיות בממשק המשתמש שלכם.

פטנטים

פטנט מגן על האלמנט הפונקציונאלי שבממשק האפליקציה. פטנט רשום יעניק לכם זכות למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש באמצאה שלכם. הגנה על ממשק המשתמש באמצעות רישום פטנט אפשרית, אולם במקרים חריגים בלבד.

בפברואר 2016 בית המשפט המחוזי בארה”ב קבע, כי פטנט ה-  slide-to-unlock של חברת אפל אינו תקף שכן מדור במנגנון ברור מאליו ועל כן לא ניתן לאכוף אותו כנגד חברת סמסונג שעשתה שימוש במנגנון דומה. בהחלטה זו הפך בית המשפט החלטה קודמת בה נפסקו לטובת אפל פיצויים בסך של 120 מיליון דולר.

על רקע הקושי הקיים ברחבי העולם בהגנה על ממשק משתמש כפטנט, נראה כי הגנה זו בעייתית ובדרך כלל אינה מתאימה לתעשיית האפליקציות. נזכיר כי מדובר גם במסלול יקר ולעיתים אף לא יעיל.

 

הגנת זכויות יוצרים – הגנה יעילה על מסכים, אך מוגבלת

חוק זכות יוצרים בישראל וכן דיני זכויות יוצרים מסביב לעולם מאפשרים הגנה על יצירה מקורית כגון יצירה אומנותית, יצירה ספרותית, איורים וכד’. לכן האפשרות הראשונה והיעילה ביותר מבחינתכם הינה לבחון אפשרות הגנה על ממשק המשתמש שלכם באמצעות זכויות יוצרים. ניתן לראות במסכי המשתמש כיצירה אומנותית הניתנת להגנה ואולם בכפוף לכך שמדובר בעיצוב מקורי.

במידה ואתם מעוניינים בהפצה בינלאומית של האפליקציה שלכם, מומלץ לבחון את האפשרות להגן על ממשק המשתמש שלכם באמצעות רישום זכויות יוצרים בחו”ל.

היתרונות בהגנה על ממשק המשתמש באמצעות הגנת זכויות יוצרים הינן : ראשית, מדובר בהגנה יעילה ומיידית. באופן כללי, הממשק יהיה מוגן בזכויות יוצרים (הגנה חלקית בלבד) החל מהעלאתו לחנות האפליקציות, אף מבלי שתצטרכו לרשום זכויות יוצרים באופן אקטיבי במשרד המשפטים בארה”ב.

שנית, מדובר בהגנה אטרקטיבית מבחינת העלות, שכן גם אם תחליטו לחזק את ההגנה המשפטית ולזכות ביתרונות העצומים שמקנה לכם רישום זכויות מסודר במשרד המשפטים בארה”ב, הרי שמדובר בפעולה זולה באופן משמעותי מרישום פטנט.

על מנת לנקוט בהליך משפטי אפקטיבי תצטרכו להוכיח, כי המתחרה העתיק חלקים משמעותיים מהאלמנטים העיצוביים שבממשק המשתמש שלכם. יחד עם זאת, יש לזכור כי לעיתים המתחרה שלכם יכול להעתיק חלקים ספורים ולבצע שינויים עיצוביים ספציפיים בלבד ובכך להתחמק מאחריות.

רישום זכויות יוצרים בארה”ב למשל יעניק לכם יתרונות משמעותיים, כגון: יכולת טובה יותר בניהול הליכים משפטיים נגד מפרים וקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק ושכר טרחת עורכי דין. חשוב לציין, כי בהעדר רישום זכויות יוצרים בארה”ב תהיו חייבים להוכיח את הנזק שנגרם לכם בפועל, מלאכה קשה ביותר לעיתים בלתי אפשרית.

לכן רישום זכויות יוצרים על ממשקי אפליקציה הינו מסלול מומלץ בדרך כלל.

סימני מסחר: הגנה חזקה לאייקונים, לוגו ושמות

דיני סימני מסחר נועדו לאפשר לכם לקבל בלעדיות על שם או סימן מסחרי מסוים בכדי להגן על המוניטין שלכם בשירות או במוצר מסוים. באמצעות רישום סימן מסחר תוכלו להגן על מילים, לוגו, צלילים ובמקרים מסוימים גם על אלמנטים עיצוביים ייחודיים המזוהים עמכם.

במידה ותצליחו לרשום סימן מסחר על לוגו או שם מסחרי כלשהו תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם או בלוגו המסחרי או בכל סימן הדומה לו עד כדי הטעייה.

האם ניתן להגן על אלמנטים כלשהם מממשק המשתמש באמצעות סימני המסחר? 

על מנת לזכות בבלעדיות בממשק משתמש עליכם לעמוד במספר תנאים:

1. שממשק המשתמש יכיל רכיב עיצובי ייחודי בעל אופי מבחין, כלומר שניתן יהיה לזהותו ולאבחן אותו מרכיבים של המתחרים;
2. שהממשק ישמש הלכה למעשה כסימן מסחרי שלכם ויזוהה על ידי המשתמשים כסימן המסחרי שלכם;
3. במידה והנכם עומדים בכל התנאים תצטרכו להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה הרלוונטית;
4. במידה ותזכו לקבל תעודת רישום סימן מסחר תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בממשק העיצובי הרשום

שלא כמו זכויות יוצרים, בסימני מסחר אינכם צריכים להוכיח העתקה של האלמנט העיצובי אלא כל שתצטרכו להראות הוא, כי העיצוב הייחודי של המתחרה שלכם דומה עד כדי הטעייה לעיצוב הייחודי שלכם שנרשם כסימן מסחרי. ההגנה של סימן מסחר תקפה ל- 10 שנים וניתן לחדש את הרישום מידי תקופה.

ברחבי העולם נרשמו סימני מסחר רבים על אלמנטים עיצוביים. כך למשל האייקונים הבאים המשמשים כסימן הזהות של האפליקציות נרשמו כסימני מסחר ברחבי העולם. סימני מסחר אלו מאפשרים לבעליהם למנוע מהמתחרים מלעשות שימוש באייקונים זהים או דומים עד כדי הטעייה.

אייקון המספרים של אפל – נרשם כסימן מסחר

אייקון המעטפה של גוגל – נרשם כסימן מסחר

אייקון גוגל+ – נרשם כסימן מסחר

האייקון של פייסבוק – נרשם כסימן מסחר

אפליקציית אינסטגראם הידועה למשל, אף החלה לאכוף את זכויותיה לא רק כלפי אפליקציות שעושות שימוש ברכיב “גראם” המזוהה עימה, אלא גם כלפי אפליקציות העושות שימוש בעיצובים הדומים לממשקים שלה.

האייקון של אינסטגראם: 

דוגמא מובהקת לחשיבות רישום סימן המסחר על אייקון באפליקציות הינה ניסיונה הכושל של חברת אפל לרשום סימן מסחר על אייקון המוזיקה בצבע כתום המורכב משני תווים מחוברים יחדיו על רקע כתום. רשם סימני המסחר בארה”ב דחה את בקשת אפל לרישום סימן מסחר עבור אייקון זה על סמך הטענה, כי קיים חשש להטעיה עם אייקון אחר של חברת מייספייס, גם הוא אייקון של שני תווים בצבע כתום שנרשם כסימן מסחר.

האייקון של אפל:

הסימן הרשום של חברת מייספייס:

כפי שניתן להתרשם ממקרה אפל, הבעלות בסימן מסחר רשום המעוצב בסגנון וצבע מסוים על מרכיב עיצובי כגון האייקון שהינו דלת הכניסה לכל אפליקציה וחלק בלתי נפרד מחוויית המשתמש, הינו חשוב ביותר ויכול להניב לבעליו יתרונות בעלי ערך כלכלי רב. יש להניח כי חברת אפל הציעה סכומי כסף נכבדים ביותר למייספייס תמורת השימוש באייקןו הנחשק אולם בסופו של דבר, אפל זנחה את האייקון ובחרה באייקון אחר.

הגנת דיני המדגמים

מאחר וממשק משתמש מורכב מעיצובים ויזואליים שונים, יש לבחון האם ניתן יהיה לרשום את העיצוב הייחודי, ה- LOOK AND FEEL כמדגם ובכך להגן על הוויזואליות.

רישום מדגם יכול להעניק לכם הגנה על העיצוב הויזואלי של הממשק בכפוף לכך שמדובר בעיצוב חדשני שטרם פורסם. בארה”ב ניתן להגן על ממשק אפליקציה באמצעות רישום מדגם הנקרא PATENT DESIGN. בישראל ניתן להגיש בקשה למדגם בגין תצוגות מסך ואייקונים.

חשוב לציין, כי רישום מדגם כאמור יכול לספק כלי אכיפה אפקטיבי בפני כל מי שעושה שימוש בממשק הדומה לממשק שלכם וזאת אף מבלי שתצטרכו להוכיח כי המתחרה העתיק את הממשק מכם.

יחד עם זאת, חשב לזכור גם את החסרונות במסלול זה. למשל, לא תינתן הגנה למרכיבים הפונקציונאליים שבממשק, אלא רק למרכיבים העיצוביים הוויזואליים שלו. כמו כן, בישראל למשל יהיה צורך להאריך תוקף של מדגם ולשלם אגרות כל חמש שנים. תוקף ההגנה הוא ל-15 שנה בלבד כאשר בתום תקופה זו יפקע תוקף המדגם.

לסיכום:

ממשק המשתמש וחוויית המשתמש הינם מרכיבים חשובים להצלחתה של כל אפליקציה. במהלך הפיתוח ובטרם השקת האפליקציה מומלץ ביותר לבחון באמצעות עורך דין קניין רוחני הבקיא בתחום, מהן האפשרויות הטובות ביותר העומדות בפניכם להגן על ממשק המשתמש בצורה הטובה ביותר בכדי להגן על הייחודיות, הסגנון והויזואליות של האפליקציה.

אימוץ אסטרטגיית קניין רוחני בטרם השקת האפליקציה הינה מומלצת ביותר והיא עשויה להניב לכם יתרונות משמעותיים הן ככלי לקידום השקעה והן ככלי למאבק במתחרים.

יש לציין כי, לרישום זכויות בקניין רוחני יתרונות חשובים ביותר למי שמבקש לגייס השקעות מקרנות סיכון, חברות השקעה, אנג’לים ומשקיעים פרטיים מרחבי העולם. הצגת אישור לסימן מסחרי, למדגם או לזכויות יוצרים (ולו רק אישור להגשת בקשה) מקרינה רצינות ומקצועיות בפני משקיעים פוטנציאלים ואף יכולה לשדר מסר, כי הינכם מאמינים במיזם ובפוטנציאל שלו.

משקיעים רבים בוחנים לא רק את ההון האנושי של כל מיזם, אלא גם את היקף נכסי הקניין הרוחני הגלום בו. במקרים שבהם ניתן להבחין כי המיזם לא דאג להגן על זכויותיו ולסמן את הטריטוריה שלו בסביבה התחרותית, הדבר יכול לפגוע ברצונו של המשקיע לקחת סיכונים פיננסיים לאור החשש מהעתקה ומתחרות אגרסיבית.

רישום סימן מסחר על שם האפליקציה, על הלוגו או האייקון למשל, אף יאפשר לכם לנהל במשא ומתן על שווי הסימן המסחרי בנפרד ובכך להגדיל את השווי הפיננסי שבמיזם שלכם.

יוסי סיוון הינו עורך דין המתמחה בקניין רוחני ואפליקציות. פנו אלינו או התקשרו ל- 077-231-2126.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.

[os-widget path=”/sivanlaw/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99″ of=”sivanlaw”]

יבואנים, יזמים ובעלי עסקים רבים מעוניינים להביא את המותג הבא לישראל, מותג בינלאומי שיקפיץ את המכירות ויהפוך אותם מעסקים קטנים לזכיינים של רשת בינלאומית משגשגת עם סניפים בכל הארץ.

ובכן, זה לא כל כך פשוט עבור יבואנים קטנים או בעלי עסקים אנונימיים, אולם זה בהחלט אפשרי – אם יש לכם את הכלים הנכונים, הידע, המוטיבציה וסכום השקעה קטן להתחלה.

חשוב להבין, כי ליווי משפטי צמוד להליך של התקשרות עם בעל מותג בינלאומי הינו הדרך הבטוחה והמומלצת ביותר להשיג מותג מצליח ולשמור על זכויותיכם במהלך ההתקשרות עם בעל המותג.

אז איך עושים את זה?

מתקשרים אלינו, קובעים פגישה על כוס קפה ומקבלים את כל המידע שצריך בכל הנוגע להתקשרות עם בעלי מותגים, מקבלים ליווי שוטף בכל התהליך החל משלב איתור בעל המותג, עובר לשלב הסכם ההתקשרות, תחילת הייבוא וההפצה בישראל מעורך דין מותגים, שהוא עורך המתמחה במותגים בינלאומיים.

קחו את העסק שלכם צעד אחד קדימה והתחילו לשחק במגרש של הגדולים באמת. בשביל זה צריך עורך דין טוב ובעל ניסיון, עורך דין המתמחה במותגים וזו בדיוק ההתמחות שלנו. ראו כתבה בכלכליסט שפורסמה על משרדנו: רוצים להביא מותג חדש לישראל? כך תעשו זאת שלב אחר שלב, כלכליסט 17.2.16.