ניתן להכיר בעמיל מכס ככתובת מסירת כתב תביעה נגד יבואן מהשטחים

ניתן להכיר בעמיל מכס ככתובת להמצאת כתב תביעה נגד יבואן מעזה שייבא מוצרים החשודים כמפרים

ביהמ”ש המחוזי מרכז (כב’ השופט שאול מנהיים) קבע כי בנסיבות מסויימות ניתן להכיר בעמיל מכס ככתובת למסירת כתבי בי-דין נגד יבואן מהשטחים (במקרה הזה מעזה) אשר ייבא מוצרים החשודים כמפרים לישראל באמצעות עמיל המכס.

בית המשפט קיבל בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד חברה מעזה שייבא מוצרים החשודים כמפרים זכויות בקנין רוחני של המבקשת, חברת קריסטיאן דיור. בית המשפט קבע כי החברה ידעה אודות כתב התביעה דרך עמיל המכס שייצג אותה ועל כן ניתן לראות בעמיל המכס ככתובת להמצאת כתבי בי-דין נגדה ואין היא יכולה להסתתר מאחורי העובדה כי כתב התביעה לא הומצא לידיה בעזה.

בשולי הדברים קבע בית המשפט את הדברים הבאים:

“לא ניתן להימנע מלהעיר כי הבעייתיות שנדונה לעיל אינה חד-פעמית, ובתי המשפט נתקלים בה כדבר שבשגרה. מסתבר כי קיימת תופעה שבה תושבי “אזור”, שאינו נתון בשליטת צה”ל ואינו חלק משטחה הריבוני של המדינה, מבקשים לייבא דרך מדינת ישראל מוצרים שנטען כי הם מוצרים מפרים (כמשמעות המונח בתחום דיני הקניין הרוחני). כדי להשלים עסקת יבוא באמצעות מדינת ישראל נדרשת מעורבות של עמיל מכס ישראלי, ועל כן גם כאשר תושב “אזור” מבקש לייבא דרך מדינת ישראל מוצרים מפרים, הוא שוכר שירותים של עמיל מכס ישראלי לטפל בהסדרת היבוא ובשחרורו מהמכס. עמיל המכס אינו מודע לאופיו המפר (מבחינת דיני הקניין הרוחני) של המשלוח שנמסר לטיפולו. ברגע שהמכס מגלה שהמשלוח המיובא כולל פריטים שהם לכאורה פריטים מפרים והמשלוח נתפס, נוהגים היבואנים הללו “לנתק מגע” עם המכס ולעיתים גם עם עמיל המכס, ובכך פוגעים באפשרות לקבלת פסק דין נגדם בגין ההפרה. נראה שהגיעה השעה לשקול מתן מענה כללי, חקוק, למצבים הללו שימנע את התרחיש שתואר לעיל ויבטיח כי מי שמבקשים ליהנות מהאפשרות לייבא באמצעות מדינת ישראל מוצרים, לא יוכלו לחמוק מכפיפות לסמכות השיפוט של בתי המשפט במדינת ישראל בכל הנוגע לתוצאות המשפטיות של היבוא שביקשו לבצע דרך תחום המדינה”.

ת”א 34661-11-10 COUTURE נ’ שרכת רבחי עיאד ושריכה ואח’ (מחוזי מרכז תל אביב)