
מהו הליך תחרות (התחרות) בסימני מסחר?
הליך תחרות הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין אותו יוזם רשם סימני המסחר בנסיבות שבהן מוגשות שתי בקשות לסימני מסחר זהים או דומים האחד לשני (האחת מוגשת לפני השנייה) שטרם קובלו על ידי רשם סימני המסחר.
בנסיבות אלו רשם סימני המסחר צריך להחליט איזו בקשה עדיפה שכן במידה ושתי הבקשות תירשמנה עלולה להיווצר הטעייה בקרב ציבור הצרכנים.
סעיף 29(א) לפקודת סימני המסחר קובע את המנגנון להליך התחרות באופן הבא:
“הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפי שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו.”
מהם המבחנים החשובים להליך התחרות בסימני מסחר ?
רשם סימני המסחר קובע איזה סימן עדיף על פני רעהו בהתבסס על שלושה מבחנים עיקריים:
א. מועדי הגשת הבקשות לרישום;
ב. היקף ומשך השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה ממועד הגשת הבקשה;
ג. תום הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו.
במסגרת הדיון מגישים הצדדים את ראיותיהם בנוגע לכל אחד מהמבחנים שהוגדרו לעיל, ורשם סימני המסחר קובע למי תינתן זכות עדיפה לרשום את סימנו המסחרי לאחר קיום דיון בין הצדדים והגשת סיכומים בכתב או בעל פה בהתאם להחלטת רשם סימני המסחר.
חשוב לציין, כי לרשם סימני המסחר ישנה סמכות גם להורות על “שימוש מקביל”, כלומר להתיר את רישומם של שני הסימנים במקביל בתנאי שרישום כזה לא יגרום להטעיית הצרכנים בפועל. סיטואציה כזו יכולה להתרחש כאשר מדובר בשני עסקים קטנים בעלי שם דומה, האחד נמצא בצפונה של המדינה והשני בדרומה, באופן שהסיכוי להטעיית הצרכנים הינו נמוך ביותר עד כדי אפסי.
האמור לעיל אינו בגדר חוות דעת משפטית ויש לפנות לעו”ד המומחה בתחום.
בכל שאלה הינכם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון office@sivan-law.com