זכויות יוצרים שאלות ותשובות

הרעיון שלפיו יש לאדם זכויות בפרי יצירתו, הוא רעיון עתיק יומין, עוד במקורות היהודיים אנו מוצאים ניצנים של דיני זכויות היוצרים “האומר דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם” פרקי אבות ו’ ו’.

התפתחות דיני הקניין הרוחני מקורה עוד לפני כ- 500 שנה בעקבות הרנסס ותעשיית הדפוס, שאז צמחה ההכרה בערכה של היצירה הספרותית והאומנותית. מכונות הדפוס איפשרו שכפול רבתי של יצירות והדגישו את הפוטנציאל המסחרי הגלום ביצירות. מאז למעשה שתי תפיסות – האחת אנגלו אמריקאית תועלתית – מתן הגנה לצורך תמריץ ליוצרים, השניה משפט אירופאי לא משיקולים חברתיים תועלתיים אלא מההכרה בזכות היוצר ביצירותיו.

הגדרתה של זכות היוצרים קבועה כיום בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, תשס“ח – 2007:

זכות יוצרים היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר מהפעולות הבאות : העתקה, פרסום (לגבי יצירה שלא פורסמה), ביצוע פומבי (לגבי יצירה ספרותית, דרמטית מוסיקלית ותקליט), שידור, העמדה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת (כגון תרגום, עיבוד, השכרה (לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב).

זוהי זכות כלכלית לבלעדיות בשימוש ביצירה המוגנת ולמנוע מצדדים שלישיים לעשות שימוש ביצירה ללא הסכמת היוצר. זכות היוצרים קיימת למשך תקופת חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו (יחד עם זאת, ישנן יצירות שתקופת ההגנה שלהן היא פחותה יותר), אולם ישנן יצירות שבהן תקופת ההגנה הנה פחותה יותר (50 שנה).

ישנן סוגי יצירות רבות, אך המחוקק קבע כי לא כל יצירה תהיה מוגנת אלא רק היצירות הבאות: יצירה מקורית שהיא ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; תקליט.

לא כל יצירה מוגנת בזכות יוצרים. המחוקק החריג במפורש את תכולת זכות היוצרים וקבע כי זכות היוצרים לא תחול על אלו?

(1) רעיון;
(2) תהליך ושיטת ביצוע;
(3) מושג מתמטי;
(4) עובדה או נתון;
(5) חדשות היום.

עם זאת, קבע המחוקק כי על דרך הביטוי של הנ”ל תהייה זכות יוצרים.

בתי המשפט קבעו כי יצירה המוגנת בזכויות יוצרים צריכה להיות תוצר של השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו. צריך שהיצירה תופק תוך שימוש מינימאלי של יצירתיות מקורית, כאשר “מקורית” פירושה שהיצירתיות היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, אך לאו דווקא שהיא מהווה חידוש על פני יצירות קיימות.

על היצירתיות המחשבתית ללבוש צורת ביטוי ולא רק רעיון העומד מאחוריו. עם זאת, לא די בכך שהיוצר השקיע ממשאביו האנושיים אלא שנדרשת גם מידה של מקוריות – לא רק ביצירה גופה אלא גם בתהליך של יצירתה – על מנת שהיצירה תזכה בהגנה.

בישראל אין צורך לנקוט בפעולה פורמאלית כלשהי לשם קבלת הגנה של זכות יוצרים. זכות היוצרים חלה על היצירה המוגנת מרגע יציאתה לאוויר העולם בכפוף לכך שהיא מקובעת בדרך כלשהי.

בישראל, בניגוד לארה”ב, אין רשם זכויות יוצרים כפי שקיים היום בנושא של פטנטים, מדגמים או סימני מסחר. יחד עם זאת, ניתן במקרים מסוימים לחזק את הבעלות על זכות היוצרים מהבחינה הראייתית באמצעות הפקדתה אצל עורך דין הבקיא בתחום. הפקדת זכות היוצרים עשויה לסייע בעתיד במקרה ויתעורר סכסוך משפטי.

בעוד שזכות היוצרים היא הזכות הכלכלית לבלעדיות בשימוש ביצירה המוגנת, זכות שבא לידי ביטוי כספי באמצעות קביעת מחיר לשימוש ביצירה, הרי שהזכות המוסרית היא הזכות האישית והפרטית של היוצר בלבד.

הזכות המוסרית ביחס ליצירה היא: זכות היוצר לקבל ”קרדיט“ על יצירתו – קרי, כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. הזכות המוסרית היא גם הזכות לשלמות, קרי כי הזכות שלא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

בהתאם לסעיף 46 לחוק זכות יוצרים, תשס“ח – 2007, קיימת זכות מוסרית ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים. הזכות המוסרית תהייה קיימת למשך כל תקופת זכות היוצרים באותה יצירה. חשוב לציין, כי הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

המחוקק קבע כי במקרה והופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לפסוק כיום כל סכום שייראה לנכון במסגרת הסכום הנ”ל, בהתאם לנסיבות ולקריטריונים המפורטים בחוק זכות יוצרים. כלומר, הפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים יכול לנוע בין 0 ל- 100,000 ש”ח כאשר היקף הפיצוי נקבע על ידי בית המשפט לפי הקריטריונים הקבועים בחוק.