OMEGA

ביהמ”ש בארה”ב: יבוא מקביל של שעוני אומגה מקוריים מהווה הפרת זכויות יוצרים

יבוא מקביל – ביהמ”ש בארה”ב: יבוא מקביל של שעוני אומגה מקוריים מהווה הפרת זכויות יוצרים

פסק דין חשוב שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בארה”ב קורא תיגר על עיקרון חופש התחרות והיבוא המקביל בארה”ב, מעניק כוח נוסף לתאגידים בעלי הזכויות ופועל לרעתו של הצרכן.

בית המשפט העליון בארה”ב אישר הלכה למעשה לחברת אומגה לשלוט במחירי מוצריה ולמנוע יבוא מקביל של שעונים. פרשנים ואנשי תקשורת בארה”ב טוענים כי, המדובר באחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה בארה”ב בתחום המסחר, אשר לו עשויה להיות השפעה רחבה בקנה מידה בינלאומי.

שעוני אומגה OMEGA)) http://www.omegawatches.com/ ידועים ברחבי העולם כשעונים יוקרתיים ביותר המזוהים בדרך כלל עם שחקני קולנוע, ספורטאי על ואנשי עסקים מצליחים. המדובר בסמל סטטוס ובמותג נחשק ביותר. שעונים אלו מתומחרים בכל מדינה במחירים שונים. כך למשל שעון אומגה מקורי המשווק בשוק האירופי עשוי להיות זול יותר משעון המשווק בשוק האמריקאי או בישראל. חברות ריסיילרים רבות מנצלות את הפער בתמחור שנקבע על ידי אומגה, על ידי רכישת שעונים במדינות בהן המחיר נמוך והפצתם בארה”ב במחיר הנמוך ממחירי השוק.

חברת קוסטקו http://www.costco.com/ הידועה הינה אחת מחברות הריסיילירים הגדולה בארה”ב. קוסטקו רכשה מייבואן מקביל באירופה שעוני אומגה, שיוצרו בשוויץ והפיצה אותם בקליפורניה ארה”ב במחירים זולים יותר. כך למשל הצליחה קוסטקו להפיץ שעוני אומגה שמחירם המקורי הוא כ – 1900 דולר במחיר של כ- 1,200 דולר בלבד.

הפצת השעונים הזולים על ידי קוסטקו תוך שבירת מחירי היבואן המורשה הביאה את אומגה לנקוט בהליכים משפטיים נגד קוסטקו בניסיון למנוע את ייבוא השעונים.

אומגה הגישה תביעה לבית המשפט נגד חברת קוסטקו וטענה, כי הלוגו שמופיע בחלק האחורי של השעונים (OMEGA GLOBE DESIGN) מוגן בזכויות יוצרים ועל כן ייבוא או מכירה של שעוני אומגה באופן שאינו מאושר על ידי אומגה מהווה הפרת זכויות יוצרים. בהתאם, עתרה אומגה מבית המשפט למנוע מקוסטקו לייבא ולשווק את השעונים.

קוסטקו טענה להגנתה כי, אומגה אינה רשאית לשלוט בהפצת מוצריה לאחר שאלו כבר שווקו על ידה באירופה וזאת על יסוד מה שנקרא “דוקטרינת המכירה הראשונה”. בהתאם לדוקטרינה זו, המעוגנת אף בחוק זכויות היוצרים האמריקאי, כל מי שרוכש כדין מוצר המוגן בזכויות יוצרים רשאי להמשיך ולמכור אותו הלאה לכל מי שיחפוץ. דוקטרינה זו ידועה גם כדוקטרינת “מיצוי הזכויות”, כלומר בעל הזכויות שמכר עותק מהיצירה בפעם הראשונה מיצה את זכותו לשלוט בהפצת עותק היצירה והוא אינו זכאי למנוע ממי שרכש אותה כדין לשווק אותה הלאה.

ביהמ”ש המחוזי בארה”ב דחה את תביעת אומגה וחייב אותה בסך של 377,000 דולר הוצאות משפט.

בספטמבר 2008 הפך בית המשפט לערעורים בארה”ב את החלטת ביהמ”ש המחוזי ופסק לטובת אומגה. בית המשפט לערעורים קבע, כי בתביעה של הפרת זכויות יוצרים זכאי הנתבע לעשות שימוש בהגנת “המכירה הראשונה” רק כאשר עותקי היצירה ייוצרו או שווקו לראשונה בתוך גבולות ארה”ב ואילו במקרה של קוסטקו, השעונים יוצרו מחוץ לארה”ב ועל כן אומגה למעשה טרם מיצתה את זכויות “המכירה הראשונה” ועל כן היא רשאית למנוע ייבוא מקביל של השעונים שלא אושרו על ידה.

ביום 13.12.11 אישר בית המשפט העליון בארה”ב את פסק הדין של בית המשפט לעירעורים לפיו דוקטרינת המכירה הראשונה אינה חלה על מוצרים שיוצרו והופצו לראשונה מחוץ לארה”ב. כלומר, חברה המייצרת את מוצריה מחוץ לארה”ב אינה ממצה את זכות היוצרים שלה, אלא רק לאחר המכירה הראשונה בתוך ארה”ב. הלכה למעשה, אישר בית המשפט העליון כי, אומגה יכולה לשלוט במחיר מוצריה, אף אם המדובר במוצרים המיובאים בייבוא מקביל ולא באמצעות היבואנים המורשים שלה.

פסק הדין יוצר פתח המאפשר לבעלי זכויות לשלוט באפיקי ההפצה של מוצריהם, אף אם מדובר במוצרים המקוריים וזאת בניגוד לעקרונות היסוד שבדיני התחרות החופשית.

אין ספק, כי פסיקה זו עשויה להעמיד בסכנה את תעשיית הייבוא המקביל בארה”ב, הנשענת ברובה על ריסיילרים המפיצים מוצרים במחירים נמוכים וזאת באופן הפוגע למעשה בצרכן הסופי שייאלץ לרכוש מוצרים במחירים הנקבעים על ידי התאגידים בעלי הזכויות ולא על ידי כוחות השוק. גורמים רבים טוענים כי המשמעות של החלטה זו היא שיצרנים רבים יעדיפו להעביר את הייצור מארה”ב לאירופה או לאסיה בכדי שיוכלו לשלוט במחירי מוצריהם.

מעניין יהיה לדעת האם תהיה לפסיקה זו השפעה גם מחוץ לגבולות ארה”ב כגון מדינות אירופה או אפילו ישראל.

בישראל כללי הייבוא המקביל נקבעו בעיקר בפסיקות של בתי המשפט וכן בדיני זכויות היוצרים. בתי המשפט יישמו את דוקטרינת “מיצויי הזכויות” (בהקשר של סימני מסחר וזכויות יוצרים ודינים נוספים) וקבעו, כי דוקטרינה זו מצמצמת את יכולתו של בעל הזכויות לשלוט באפיקי ההפצה של מוצריו. נקבע כי באופן עקרוני, כל עוד המדובר במוצרים מקוריים וכל עוד לא מתקיימת הפרה של זכות בקניין רוחני, אין בעל הזכויות זכאי לשלוט בשרשרת ההפצה של סחורותיו.

הגנת “מיצוי הזכויות” קבועה באופן עקרוני גם בחוק זכות יוצרים הקובע, כי כל עוד המדובר במוצר שייוצר מחוץ לישראל באישורו של בעל הזכויות, הוא לא ייחשב כעותק המפר זכויות יוצרים. על כן, נראה כי נכון להיום, יקשה על חברות מסחריות בינלאומיות כגון אומגה לשלוט במחירי מוצריהם שייובאו בייבוא מקביל לישראל.

0 תגובות

השאר תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה