DSC04093_optimized - 50%מהו הליך בוררות ?

הליך בוררות הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין המתנהל בין שני צדדים אשר ביניהם יש סכסוך משפטי, ואשר הסכימו למסור את הסכסוך להכרעתו של בורר במקום בית המשפט. באופן עקרוני יש צורך בהסכם בוררות חתום על ידי שני הצדדים על מנת שניתן יהיה להתחיל בהליך בוררות. סמכויותיו של בורר והכללים הרלוונטים לניהול הליך הבוררות קבועים בחוק הבוררות, תשכ”ח-1968.

מהם היתרונות שבהליך הבוררות?

לקיומו של הליך בוררות יתרונות רבים אל מול ניהול הליך משפטי בבית המשפט.

א. הכרעה מהירה – בדרך כלל, החלטה של בורר תימסר בתוך 30 יום ממועד סיום ניהול התיק, כך שניהול הליך בוררות כולו עשוי לקחת לא יותר מאשר מספר חודשים עד חצי שנה. לעומת זאת, הליך בבית המשפט אורך בדרך כלל בין שנתיים לארבע שנים ואף יותר. צדדים המעוניינים באמת לקבל הכרעה מהירה בעניינם יעדיפו את מסלול הבוררות מאשר את בית המשפט בישראל. המשמעות של כך הרת גורל מבחינתם של הצדדים, שכן הם עלולים למצוא עצמם משלמים עשרות ואולי מאות אלפי ש”ח לעורכי דין בהליך המתארך שנים על גבי שנים בבתי משפט. הבוררות מאפשרת הליך מהיר אשר בסופו של דבר הינו יעיל כלכלית מבחינתם של הצדדים, בהתחשב במגבלות הזמן והמשאבים שיש לכל אחד מהם.

ב. יעילות – הליכים משפטיים מתאפיינים בדרך כלל בתסבוכות רבות הנובעות מאופיו הדיוני הבעייתי של ההליך המשפטי בישראל, מגבלות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי, סדרי דין וכד’. הליך הבוררות יכול שיהיה משוחרר ממגבלות אלו, שכן הצדדים רשאים להסמיך את הבורר לפסוק שלא בהתאם לסדרי הדין הקבועים בתקנות ובכך מאפשרים בידי הבורר גמישות הבאה לידי ביטוי ביעילות ובמתן החלטות ברורות המקדמות את ההליכים ולא מעכבות אותם, בדומה לבתי משפט.

ג.  אפשרות הצדדים לקבוע את זהותו של הבורר – תחילתו של הליך בוררות מותנית בהסכמת הצדדים על זהותו של הבורר. לכך ישנה משמעות מכרעת שכן בורר שאינו בקיא בתחום התיק עלול אף לגרום נזק לצדדים. על מנת שניתן יהיה לנהל הליך בוררות מקצועי, שקשה יהיה לבטלו על ידי אחד מהצדדים, יש צורך בבורר בעל הבנה מקצועית רחבה וניסיון רב בתחום. כמובן שיש משמעות גם לאופיו האישי של הבורר. בבית המשפט לעומת זאת לא ניתן “לבחור” את השופט. הצדדים עלולים למצוא עצמם בפני שופט תחום אחר לחלוטין באופן שיקשה על קבלת החלטות בתיק.

ד. סופיות הדיון  – בהתאם לחוק הבוררות על החלטה של בורר לא ניתן לערער, אלא בהסכמת הצדדים, הניתנת מראש (ניתן לערער על פסק הבוררות בפני בורר יחיד או בפני הרכב של שלושה, לפי בחירתם). יובהר כי ניתן לעתור לביטולו של פסק בורר אולם הסיכויים לכך בדרך כלל נמוכים. בבית המשפט לעומת זאת, גם לאחר פסק דין שיינתן כשלוש עד חמש שנים לאחר תחילת ההליך עדיין אין כל וודאות לגבי פסיקתו של בית המשפט שכן הצד השני עלול להגיש ערעור על פסק הדין, דבר שיעכב את סופיות הדיון לתקופה נוספת של שנה עד שנתיים.

ה. אופי ההליך  – במסגרת הליך בוררות כל צד יכול להציג טענותיו בפני הבורר בעל פה ובכתב ללא מגבלה משמעותית. לעומת זאת, זמנו של בית משפט קצר ולצדדים ניתן בדרך כלל זמן מועט ביותר לטעון את טענותיהם בדיון נוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט. בהליך בוררות, מגיעים הצדדים למשרדו של הבורר, מתארחים באווירה נעימה ולא פורמלית, וכל צד יכול להציג את טיעוניו מבלי שחרב הזמן של בית המשפט תעמוד מעל ראשו.

ו. החזר ריאלי של ההוצאות המשפטיות  – בבתי המשפט צד יכול לזכות בדין ואולם בית המשפט בדרך דלל לא יפסוק לו את ההוצאות הריאליות ששילם לעורכי דינו. לעומת זאת, בהליך בוררות, נוטים בוררים הבקיאים בתחום המסחרי ומודעים היטב לעלויות שכר הטרחה אותם משלמים הצדדים, יטו לפסוק הוצאות ריאליות שישקפו את ההוצאות שהוצאו בפועל על ידי הצדדים. מהבחינה הזו, אין ספק כי הליך בוררות עדיף באופן משמעותי על פני הליך בבית המשפט נוכח חוסר הודאות בכל הנוגע לסוגיית ההוצאות.

מדוע חשוב לבחור בורר בעל ידע רב וניסיון בתחום הקניין הרוחני ? 

התחום של בוררות קניין רוחני דורש ידע ומקצועיות נרחבים ביותר לא רק בדין ובהלכה בישראל אלא גם במשפט המשווה ברחבי העולם. על בורר בתחום הקניין הרוחני להיות בקיא היטב בפסיקות הרלוונטיות של בתי המשפט השונים ובית המשפט העליון, בהליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר ובהוראות הרלוונטיות בפני לשכת רשם הפטנטים וסימני המסחר וכן בפסקי דין במדינות נוספות ברחבי העולם. על כן, חשוב כי בורר בתחום הקניין הרוחני יהיה מסוגל לנתח תיקים משפטיים מורכבים בתחומים הבאים: פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, סודות מסחריים, מדגמים, עשיית עושר, עוולות מסחריות וכד’. הבנה מקצועית, ידע וניסיון ספציפי בתחום ייחודי זה הינם מתכון בטוח להכרעה נכונה וראויה, הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה המסחרית. חשוב לציין בעניין זה, כי בורר עסקי בדרך כלל ישלב נימוקים מסחריים בהחלטותיו בהיותו מגיע מהתחום המסחרי ולא רק מהתחומים האקדמיים או מהפרקליטות. בתי המשפט לעתים רבות מנותקים מההוויה המסחרית של ימינו ויש לכך ביטוי גם בפסקי דין רבים של בתי המשפט.

עו”ד יוסי סיוון  – בורר בעל ניסיון רב בתחום הקניין הרוחני

עו”ד יוסי סיוון הינו בעל ידע מקצועי רב בתחום הקניין הרוחני, ומשמש בין היתר כמגשר ובורר בסכסוכים משפטיים בתחום הקניין הרוחני.

עו”ד יוסי סיוון זכה להישגים רבים בפרקטיקה כעורך דין המייצג חברות מסחריות שונות בתיקי המשלבים הן סוגיות בתחום דיני הקניין הרוחני והן סוגיות בתחום המשפט המסחרי והחוזים. ניסיונו העשיר של עו”ד יוסי סיוון בא לידי ביטוי בייצוג חברות מסחריות בתיקי קניין רוחני מורכבים ביותר במהלך השנים, וראו למשל חלק מההחלטות בהן זכה עו”ד סיוון:

  1. זכייה בתביעת הפרת סימני מסחר בסכום מהגבוהים ביותר שנפסקו בישראל. בפסק דין חשוב ותקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל כב’ השופט גונטובניק את התביעה שמשרדנו הגיש נגד רשת רמי לוי וחברות קשורות בגין הפרת סימן מסחר במותג האופנה הבינלאומי BEVERLY HILLS POLO CLUB. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי על רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 וחברת יפיז אופנה (2004), חברה שבשליטת בתו של רמי לוי, יפית אטיאס, לפצות את חברת לייפסטייל, בעלת המותג BEVERLY HILLS POLO CLUB, בסך של כשלושה מיליון שקל. פסק הדין הביא לסיומו סכסוך ארוך בין הצדדים, שנמשך כמעט עשור.  קישור כתבה בכלכליסט על התביעה נגד קבוצת רמי לוי
  2. זכייה בהחלטה תקדימית במסגרת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום בתביעה בגין הפרת זכויות במדגם רשום נגד חברת PHILIPS ELECTRONICS.  במסגרת בקשה לביטול היתר המצאה למחוץ לתחום קיבל בית המשפט המחוזי (כב’ השופט אבי זמיר) את טענות חברת GITTABAGS שיוצגה על ידי עו”ד סיוון (במסגרת משרד פירט וילנסקי מזרחי כנעני) וקבע כי בנסיבות שבהן שווקו תיקי אימהות תחת הסימן המסחרי AVENT הדומים דמיון מפליא לדגמים המקוריים, הרי שיש לכאורה עילת תביעה גם נגד חברת AVENT אף שהיא לא הייתה זו שהפיצה בפועל את התיקים נשוא התביעה ובכך דחה את הבקשה לביטול היתר המצאה למחוץ לתחום שהוגשה על ידי AVENT. תא (מחוזי ת”א) 2724/07 Philips Electronics UK Ltd.Avent Ltd., נגד חגית נאמן גורני, דינים מחוזי 2008 (43) 797 (20/07/2008) (נושא התיק: הפרת מדגם רשום, גניבת עין) קרא עוד.

  3. 12.06 בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה את עו”ד יוסי סיוון ככונס נכסים לביצוע תיק ייחודי מסוגו לאכיפת הבטחת הליך משפטי בישראל. עו”ד סיוון ייצג במסגרת עבודתו כשכיר במשרד עורכי הדין פירט וילנסקי מזרחי כנעני את חברת REST INTERNATIONAL במסגרת תביעתה נגד האמן הרוסי הנודע אלכסנדר פיסקוב. במסגרת ההליך המשפטי מינה בית המשפט את עו”ד יוסי סיוון לביצוע כינוס נכסים ייחודי מסוגו ותקדימי נגד תושב חוץ להבטחת אכיפתו של הליך משפטי נגד האמן הנודע. קרא עוד. 

  4. זכייה בהליך משפטי נגד חברה גרמנית למסחר במסכי טלוויזיות. במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את טענות חברת טלראן תקשורת בע”מ שיוצגה על ידי עו”ד סיוון (במסגרת משרד פירט וילנסקי מזרחי כנעני) וקבע כי הסכם שהושג באמצעות הדואר האלקטרוני שנשלח לחברה ישראלית נחשב כחוזה לכל דבר ועניין כאשר הקיבול היה בישראל. תא (מחוזי ת”א) 1472/07 BRUMME TRADING INTERNATIONAL נגד טלראן תקשורת בע”מ, דינים מחוזי 2008 (30) 1235 (26/05/2008).
  5. במסגרת הליך צו מניעה זמני נגד חברת ויסוצקי, טענה חברת סרמוני שיוצגה על ידי עו”ד סיוון (במסגרת פירט וילנסקי מזרחי עורכי דין) כי השם HARMONY דומה עד כדי הטעיה, לסימנה הרשום ולשמה המסחרי CEREMONIE ומהווה גזל מוניטין ותחרות בלתי הוגנת. במסגרת הסדר פשרה נקבע כי ויסוצקי מתחייבת שמוצריה ימכרו אך ורק בבתי קפה, מסעדות, בתי מלון וקייטרינגים ולא ימכרו בשוק הקמעונאי. כמו כן, הוסכם כי ויסוצקי לא תוכל לפרסם את מוצרי הרמוני בשלטי חוצות, בעיתונות הכתובה והאלקטרונית ובאינטרנט וכי בתוך שנה תשנה ויסוצקי את שם המותג הרמוני ל”הרמוניה” או לכל שם אחר. (נושא התיק: סימן מסחר, גניבת עין) קרא עוד. 
  6. בשנת 2010 מונה עו”ד יוסי סיוון על ידי בית הדין האזורי לעבודה ככונס נכסים בתיק ייחודי מסוגו לביצוע צו כינוס נכסים שענייננו גזל סודות מסחריים. המדובר בתיק ייחוסי מסוגו ותקדימי במסגרתו ביצע עו”ד סיוון כינוס נכסים מורכב ביותר שכלל חיפוש ואיתור באמצעים ממוחשבים, שרתים, ספריות ותיקיות מחשב אצל גורמים מסחריים וכן הכרעה בסוגיות טכנולוגיות מורכבות במסגרת תפקידו ככונס נכסים מטעם בית הדין האזורי לעבודה. (נושא התיק: עוולות מסחריות, גזל סוד מסחרי) קרא עוד.
  7. זכייה בצו מניעה זמני מטעם מותג האופנה הבינלאומי BEVERLY HILLS POLO CLUB נגד חברת אופנה מקומית, במסגרתו קבע בית המשפט המחוזי (כב’ השופט עמירם בנימיני) כי הנעליים מתוצרת הנתבעים דומים עד כדי הטעייה למוצרים המקוריים וכי לכאורה הופרו סימני המסחריים של חברת האופנה הבינלאומית. התיק אינו פתוח לעיון הציבור. (נושא התיק: הפרת סימן מסחר, גניבת עין)
  8. זכייה בתיק תקדימי בתחום הקניין הרוחני והייבוא המקביל נגד חברת STOKKE מנורווגיה.  במסגרת התיק דן בית המשפט המחוזי מרכז בשאלה האם ייבוא של עגלות תינוקות מדגם STOKKE על ידי יבואן מקביל ללא מדבקה הנושאת את המספר הסידורי של היצרן עולה כדי הפרת זכויות הקניין הרוחני של היצרן? בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לצו המניעה וחייב את חברת STOKKE בהוצאות ובהפקדת ערובה בסך 75,000 ש”ח. קרא עוד.
  9. זכייה בתיק ייחודי מסוגו בתחום הייצוא המקביל בEBAY של מוצרי קוסמטיקה מתוצרת HL פארמה קוסמטיקס. עו”ד סיוון ייצג חנות EBAY שנגדה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני במטרה למנוע ממנה לשווק מוצרי קוסמטיקה באתר EBAY לאור חשבוניות בהן הוספו הוראות שלכאורה אסרו על מכירת המוצרים בחו”ל. חנות הEBAY טענה באמצעות עו”ד סיוון כי חשבונית אינה יכולה להיות תחליף להסכם הפצה וכי ממילא שמוצרים נרכשו מצדדים שלישיים בתמורה וכדין ועל כן אין ליצרן לשלוט באפיקי הייצוא של סחורותיו בניגוד להלכות של בית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי (מגן אלטוביה) קיבל את טענותיו של עו”ד סיוון ודחה את הבקשה לצו מניעה. כן דחה בית המשפט המחוזי את הטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים בתצלומים של אריזות מוצרי קוסמטיקה שנרכשו לצורך שיווקם לצרכנים. בסופו של יום חייב בית המשפט המחוזי את המבקשת בהוצאות בסך 39,500 ש”ח. (תא (מחוזי ת”א) 48173/03/15 פרמה קוסמטיקס מעבדות בע”מ,אייצ’.אל. קוסמטיקס בע”מ נגד לודמילה טוקגוז) (נושא התיק – הפרת חוזה, הפרת זכויות יוצרים).
  10. זכיה בתיק סימני מסחר בו ייצג עו”ד יוסי סיוון מעבדת יהלומים אשר נגדה הוגשה תביעה על ידי מעבדת יהלומים מתחרה על סך חצי מיליון ש”ח בגין הפרת סימן מסחר וכן בקשה דחופה לצו מניעה זמני. לאחר קיום דיונים וחקירות נגדיות קיבל בית המשפט המחוזי בלוד לחלוטין את טענותיו של עו”ד יוסי סיוון וקבע כי אין מדובר בהפרת סימן מסחר. בית המשפט המחוזי מצא, כי חרף הדמיון הלכאורי בעצם הצורה העגולה שמסמנת חותמת, קיימים הבדלים של ממש בעיטורים המרכיבים את הלוגו, אשר מצטרפים ליתר ההבדלים באותיות ובכיתוב וקבע, כי כל אלה שוללים אפשרות סבירה של הטעייה חזותית בין הסימן הרשום לבין סימן CGL. בית המשפט המחוזי אף קיבל את עמדת עו”ד יוסי סיוון, כי ראשי התיבות שבסימן המבקשים IGL מסמלים את המילים INTERNATIONAL GEMOLOGICAL   ו- LABORATORY  וכי מדובר בשמות גנריים שעל פי רוב נהנים מהגנה פחותה בהשוואה לשמות שרירותיים. בסופו של דבר הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה והתובעת חוייבה בהוצאות.
  11. במקביל לניסיון העשיר של עו”ד סיוון בניהול הליכים משפטיים רחבי היקף, עו”ד סיוון הינו בעל ידע אקדמי ומקצועי רב ביותר, ראו למשל חלק מהמאמרים והספרות המשפטית, פרי עיטו של עו”ד סיוון או כתבות בתקשורת שצוטטו את עו”ד סיוון:

אין באמור במאמר התרשמותי זה כדי להוות משום חוות דעת כלשהי בנושא בוררות ובכלל ומומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום.