תגית: זכויות יוצרים בתמונה

האם כל תמונה (צילום) מוגנת בזכויות יוצרים?

נקודת המוצא היא שכל צילום מוגן בזכויות יוצרים באשר הוא. צילום (יצירת צילום) נחשב על פי חוק זכות יוצרים כ”יצירה אומנותית” ועל כן הוא מוגן בזכויות יוצרים. הצילום הוא בדרך כלל תוצר של מחשבה, השקעה ויצירתיות. בדרך כלל משקיע הצלם זמן, אנרגיה ומשאבים רבים בהפקת צילום מדויק, בפוזיציה המתאימה, לרבות התאמת האור והצל העמדת מושא הצילום במקומו הנכון וכו’. על כן, צילום בהגדרתו מוגן בזכויות יוצרים על פי החוק.

אלא שבתי המשפט בישראל החלו לאחרונה לצמצם את מרחב ההגנה על כל צילום באשר הוא בהתייחס לצילומים סטנדרטים של מוצרים מסחריים למשל.

כך למשל, בעניין שטיינברג נ’ סמבירא פסקה השופטת חנה ינון בבית המשפט השלום בתל אביב, כי אין זכויות יוצרים בתמונות של כלי בית ומתנות. בית המשפט בעניין זה את הדברים הבאים:

“מדובר בצילומים של כלי בית שונים אשר, לטעמי, אינם צילומים בעלי אופי אומנותי, אלא כאלו שנועדו להציג את מוצרי חברת קורנינג ולפרסם אותם לצרכיה”.

על פי הדין, לצורך הקמתה של זכות יוצרים, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים והם: האחד, שהמדובר ביצירה “מקורית”, שמשמעה, שהיצירה היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, והתנאי השני הוא, כי מדובר ביצירה שהיא תוצר של השקעה מינימאלית, של משאב כלשהו .

חשוב לציין, כי גם צילום שאינו בעל ערך אומנותי, העומד בסטנדרט נמוך של מקוריות, ראוי להגנת זכות יוצרים בדין הישראלי .

בהתייחס לצילומי כלי הבית והמתנות קבע בית המשפט את הדברים הבאים:

“התרשמתי כי בצילומים אין כל ייחודיות או מקוריות, והתובע לא הוכיח בפני כי יש בהם משהו מעבר לצילומי כלי בית אחרים ולגישתי הם אינם שונים מאלה אשר מופיעים באתרים אחרים, כפי שניתן להתרשם בדוגמאות לאתרי אינטרנט אותם הציג בפני הנתבע“

בית המשפט הסתמך בפיסקתו על דוקטרינת המיזוג. בהתאם לדוקטרינת המיזוג, כאשר היצירה, מעצם אופיה, ניתנת לביטוי במספר מצומצם של אפשרויות הבעה, אין צידוק להעניק זכות יוצרים. הנחת היסוד היא שבמקרה של רעיון שהאפשרויות לבטאו הן מוגבלות במיוחד, ההגנה על הביטוי תגביל למעשה גם את השימוש ברעיון החשש העומד בבסיס כלל זה הוא כי מקרים אלה הגנת החוק משמעותה המעשית תהא הענקת הגנה על ‘הרעיון’ ויצירת מונופול שיחסום דרכם של יוצרים אחרים בעתיד.

נראה כי לאור פסיקת בתי המשפט לעיל, יהיה זה סביר להניח כי, בתי המשפט עשויים לגלות הסתייגות  מפסיקת פיצוי בגין העתקת תמונות של מוצרים מסחריים סטנדרטים שאין בהם כל יצירתיות או מקוריות, אולם יש לבחון זאת בכל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורכי דין בקיאים בתחום.

הינכם מוזמנים לפנות לעו”ד יוסי סיוון, עורך דין קניין רוחני, בכל שאלה או הבהרה בנושא.

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית כלשהי ואין להסתמך עליו.