פוסטים

dreamstime_xs_11928184

חוזר רשם סימני המסחר – רישום סימן מסחר תלת ממדי

שלום רב,

להלן חוזר רשם סימני המסחר שהתקבל לאחרונה בעניין רישום סימן מסחר תלת ממדי. חוזר זה חשוב ביותר עבור חברות המייצרות מוצרי צריכה שונים ומעוניינות להגן על הצורה הייחודית של המוצר במסגרת רישום סימן מסחר תלת ממדי, בכפוף לכך שהתקיימו כל הדרישות כאמור להלן:

  1. הוראות חוזר זה מתייחסות למדיניות הרשות לעניין כשרות הרישום של דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר לאור ע"א 11487/03 August Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (פורסם בנבו, 23.3.2008) והחלטות בתי המשפט והחלטות הרשם השונות שניתנו לאחר פסק דין זה.
  2. הוראות חוזר זה אינן מתייחסות לדמויות תלת ממדיות שאינן הטובין או אריזותיהם.
  3. ככלל, הדרך הראויה לקבל הגנה על עיצובים תלת ממדיים של טובין או אריזותיהם היא באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם.
  4. דמות תלת ממדית של טובין או אריזותיהם אינה כשירה להירשם כסימן מסחר על בסיס היותה בעלת אופי מבחין אינהרנטי.
  5. ניתן יהיה לשקול רישום דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר במקרים בהם יוכח באמצעות חומר ראיות, כי התקיימו 3 תנאים מצטברים כדלהלן:
    • הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר;
    • הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי;
    • כתוצאה משימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.
  6. סימן מסחר תלת ממדי, ככל סימן מסחר אחר, נבחן בכללותו ורישומו אינו מקנה זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד. לפיכך, במידה והדמות התלת ממדית כוללת רכיבים נוספים המאפשרים לזהות את מקור הטובין, כגון סימן הבית של המבקש, תישקל האפשרות לפטור את המבקש מהצורך בהוכחה כי שלושת התנאים המצטברים בסעיף 5 דלעיל מתקיימים.
  7. במידה שיוחלט כי הסימן ראוי לרישום, יותנה רישומו בהוספת הודעה, המבהירה כי הסימן הנו תלת ממדי.

תחולה:

חוזר זה ייכנס לתוקפו ממועד פרסומו, ביום 16 מרץ 2015.

הוראות העבודה של מחלקת סימני מסחר יעודכנו בהתאם במהדורה הבאה.

חוזרים והודעות מבוטלים:

חוזר זה מבטל את חוזר מס'  מ.נ. 61 מיום 29.4.2008.

 

thomas pink logo

אנגליה: ויקטוריה סיקרט לא תוכל לעשות שימוש בשם PINK

בית המשפט העליון באנגליה קבע, כי השימוש בשם PINK על ידי חברת ההלבשה התחתונה הידועה ויקטוריה סיקרט מהווה הפרת סימן המסחר PINK של מעצב האופנה ת'ומס פינק.

המותג THOMAS PINK הינו מותג אופנה בריטי יוקרתי בבעלותו של ענק האופנה LVMH. חברת ויקטוריה סיקרט הינה רשת עולמית של הלבשה תחתונה המשווקת בעיקר מוצרי הלבשה תחתונה לגילאים 18-25 במחירים עממיים.

לפני כשנתיים החלה ויקטוריה סיקרט לפתוח ליין נפרד של חנויות הלבשה תחתונה בארה"ב תחת השם PINK, ולאחר מכן (באנגליה) הקימה עמדות מכירה ייחודיות תחת השם הזה בתוך חנויות המותג של ויקטוריה סיקרט:

  victoria-secret-pink-logo

בשנת 2012 הגיש תומס פינק תביעה לבית המשפט נגד ויקטוריה סיקרט בטענה של הפרת סימן המסחר  הרשום PINK ופגיעה במוניטין.

למרות שהשימוש של ויקטוריה סיקרט בשם PINK היה שימוש נלווה לשם המותג VICTORIA SECRET  בתוך חנויות המותג של ויקטוריה סיקרט או לצד השם המסחרי ויקטוריה סיקרט, קבע בית המשפט, כי ישנו חשש להטעיית הצרכן וכי הצרכנים לא תמיד מייחסים חשיבות האם המדובר בחנות המותג או בעמדת מכירה.

תומס פינק טען כי, האופי הסקסי העממי המזוהה עם מוצרי ויקטוריה סיקרט יפגע בתדמית היוקרתית של המותג תומס פינק ויוביל צרכנים שלא לרכוש את מוצריו ובית המשפט קיבל את טענתו.

בית המשפט אף קבע כי, השימוש של ויקטוריה סיקרט יפגע ביכולת של תומס פינק לעשות שימוש בשם PINK בכדי להבדיל בין מוצריו למוצרי יצרנים אחרים. נקבע כי, השימוש של ויקטוריה סיקרט כאמור פוגע בתדמית הייחודית היוקרתית והאופי המבחין של מוצרי תומס פינק ועל כן מהווה הפרת סימן מסחר.

החלטה זו ממחישה את החשיבות שברישום סימן מסחר בענף האופנה ומצביעה על כך שגם שימוש היוצר קשר תודעתי בין מותג אחד למשנהו עשוי בנסיבות מסוימות לעלות כדי הפרת סימן מסחר וזאת אף כאשר המפר הינו בעל מוניטין כשלעצמו.

dreamstime_xs_11928184

התנגדות לסימן מסחר

התנגדות לסימן מסחר

לאחר שהבקשה לרישום סימן המסחר שלכם נבחנה וקובלה על ידי מחלקת סימני המסחר, הבקשה מפורסמת להתנגדויות וכל אדם שיש לו עילת התנגדות יכול להגיש התנגדות לסימן מסחר בתוך שלושה חודשים שלאחר הפרסום. במידה ולא מוגשת התנגדות תונפק לכם תעודת רישום לסימן המסחר.

מי יכול להגיש התנגדות לסימן מסחר?

כל אדם יכול להגיש התנגדות לרישום סימן מסחר אם נתמלאו אחד מהתנאים הבאים:

.א קיימת סיבה שרשם סימני המסחר היה מוסמך לסרב לרשום את הסימן (למשל אם הסימן אינו כשיר לרישום על פי החוק או שהסימן המבוקש זהה או דומה עד כדי הטעייה לסימן מסחר אחר)

ב.המתנגד טוען כי הוא הבעלים של הסימן.

כיצד מתנהל הליך התנגדות לסימן מסחר?

חשוב להבין כי הליך התנגדות הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין בדומה להגשת תביעה בבית המשפט.

המשמעות לכך היא שלאחר הגשת ההתנגדות והתגובה להתנגדות, על הצדדים להגיש את ראיותיהם ולאחר שלב זה מתנהל דיון בו נחקרים עדי הצדדים. בסיום הדיון הצדדים מגישים סיכומים ורשם סימני המסחר מעיין בכתבי הטענות המוגשים לו ונותן את החלטתו האם ההתנגדות מוצדקת או לא. הליך שכזה יכול לקחת בין שנה לשנתיים ואף יותר.

נקודה חשובה נוספת היא שבמידה ורשם סימני המסחר מקבל את ההתנגדות והבקשה לרישום סימן מסחר נדחית, אזי המבקש יצטרך לשאת בהוצאות לפי קביעתו של רשם סימני המסחר ובהתאם לשלב בו נמצא ההליך. הוצאות אלו יכולות לנוע בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים.

חשוב לזכור כי הליך התנגדות הנו הליך מורכב הדורש ידע ומומחיות מקצועית בתחום סימני המסחר. לפיכך, אנו ממליצים לכם להיעזר בשירותיהם עורכי דין המתמחים בכך.

פנה אלינו 03-6966484

Crocs

15.1.13 נעלי קרוקס כשירות לרישום כסימן מסחר תלת מימדי

רשם סימני המסחר נעתר לבקשת חברת CROCS לאפשר את רשום נעלי הקרוקס הידועים כסימן מסחר תלת מימדי, לאחר שהוכח בפניו כי נעלי קרוקס רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש אינטיסיבי בישראל והן עומדות בתנאים למתן סימן מסחר תלת מימדי על המוצר עצמו.

אילו מוצרים כשירים לרישום סימן מסחר תלת מימדי?
לצורך בחינה האם ניתן לרשום סימן מסחר תלת מימדי על מוצר מסויים יש לבחון האם עלה בידי בעל הסימן להוכיח כי הסימן המורכב מהמוצר עצמו רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש בו.

א. אופי מבחין נרכש
כביחס לכל סימן מסחר, המבחנים לבחינת אופיו המבחין הנרכש של סימן נלמדים מנתונים עובדתיים שונים כגון משך והיקף השימוש שנעשה בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור.
שלל ראיות שהגישה CROCS תמכו בכך כי, נעלי ה CROCS רכשו אופי מבחין באופן שקהל הצרכנים הישראלי על רבדיו, מקשר בין הנעליים נשוא הבקשות שבפני לבין חברת CROCS.
כן הוכח כי CROCS השקיעה משאבים ומאמצים רבים על מנת להגן על המוניטין בנעליים מפני זיופים. CROCS אף הגישה סקר צרכנים במסגרתו שהוצגה לצרכנים תמונת נעל שבגינו נתבקש סימן מסחר ללא סימן הקרוקודיל המופיע בדרך כלל על כפתור בצדי רצועת הנעל.
הנשאלים נתבקשו לענות על השאלה לאיזו חברה או מותג הנעל שייכת. למעלה מ 87% השיבו "קרוקס" וכ-7% השיבו כי המדובר בחיקוי/זיוף של "קרוקס". בשאלה נוספת נתבקשו הנשאלים לומר אם עולים בראשם שמות חברות או מותגים נוספים. סיכום ממצאי תשובה זו מצביע על כך של- 78.5% מהם לא הייתה אסוציאציה נוספת זולת CROCS.
הפוסקת בקניין רוחני קבעה, כי בראיות שהוגשו יש כדי לבסס קביעה חד משמעית כי הנעליים הפכו לאמצעי לזיהוי CROCS ובידולה ביחס ליתר העסקים בתחום ועל כן רכשו אופי מבחין.
ב. האם מתקיימים החריגים: פונקציונאלי או אסתטי
על פי ההלכה הקבועה בפסק הדין בעניין "אלפא אינטואיט", יש לבדוק האם מתקיימים אחד או יותר משני החריגים, אשר יש בהם כדי למנוע את קיבול הבקשות לרישום סימני מסחר תלת מימדים:
פונקציונאליות
לעניין בדיקת מרכיב הפונקציונאליות בסימן המסחר המורכב מצורת המוצר עצמה נקבע כי במידה שצורתו מוכתבת על ידי שיקולים המשפיעים על תפקוד המוצר הרי שזה לא יהא כשיר לרישום. הפוסקת קבעה כי, יתכן ועיצוב הנעליים מושפע באופן זה או אחר משיקולים פונקציונאליים (למשל, החורים בנעל המשמשים לצורך אוורור כף הרגל). עם זאת, היא אינה סבורה כי המדובר במקרה בו לעיצוב הנעליים נשוא הבקשות תפקיד פונקציונאלי ממשי.
אסתטיות
בחינת התפקיד האסתטי בסימנים המבוקשים יעשה לאור הקבוע בפסק הדין בעניין "אלפא אינטואיט" (בפסקה 10, עמ' 7), שם נקבע כדלקמן: "בדברינו על שיקולים אסתטיים, מתייחסים אנו לכך, שעל אף שצורה מסוימת של המוצר אינה נדרשת לשם השגת תוצאה פונקציונלית כלשהי, הרי שלאותה צורה נודעת עדיפות על פני צורות אפשריות אחרות בשל טעמים של אסתטיקה והעדפותיו של ציבור הצרכנים הרלוונטי." כפי שצוין לא אחת, כמו גם בפסה"ד הנ"ל עצמו, עיצובם של רוב המוצרים מוכתבת במידה זו או אחרת, משיקולים אסתטיים, דבר אשר מקשה על מתן תשובה לשאלה, האם לעיצוב מסוים עדיפות על פני צורות אחרות בשל טעמים של אסתטיקה והעדפות ציבור הצרכנים.
הפוסקת הפנתה להסדר האמריקאי והקנדי הקובע כי: "באותם מקרים בהם יוכח בבירור כי צורת המוצר משמשת בפועל לבידולו של המוצר, וכי הצורה אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונלי ממשי- תהא הצורה כשרה לרישום כסימן מסחר." בהתאם לשתי מערכות הדינים הנ"ל, ככל שימצא כי למוצר תפקיד אסתטי משמעותי יותר בעיני הצרכן הרלוונטי, כך תפחת הנטייה לאפשר לבעליו מונופולין בגינו בדמות סימן מסחר רשום, וזאת מחשש ליצירת מצב בו תוענק בלעדיות בעיצוב מסוים, באופן שימנע עוסקים אחרים להשתמש בו וכתוצאה מכך תפגע התחרות החופשית. למעשה המדובר באותו הנימוק ממש אשר בגינו תסורב לרישום כסימן מסחר צורת מוצר המוכתבת בעיקרה משיקולים פונקציונאליים, אשר יש להותיר את השימוש בה לנחלת הכלל.
ראיות המבקשת כללו כתבות רבות המתייחסות לנעליים נשוא הבקשות כמכוערות, מגושמות ונעדרות כל אסתטיות, כמו גם מאמרים בהם מביע דעתו מר שניידר נשיא קרוקס העולמית, באשר לכיעורן של הנעליים. לאור כל האמור לעיל, קבעה הפוסקת כי עיצוב הנעליים של CROCS אינו בעל תפקיד אסתטי ממשי על פי הלכת "אלפא אינטוטיט", ולפיכך, משרכשו אופי מבחין כנדרש, כשירות הן לרישום כסימן מסחר.

המשמעות כעת היא שלנעלי קרוקס שנרשמו כסימן מסחר תהיינה הגנה ארוכה יותר (בתנאי שתחודש כל 10 שנים) ושונה יותר מאשר הגנת מדגם רשום.
בקשה לרישום סימני מסחר, מספר 212302, ו- 212303
(סימני מסחר תלת מימדיים)
אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקי בתחום
www.sivan-law.com

10 טיפים חשובים למעצבי אופנה – כיצד לבחור במותג הנכון ולהגן עליו מפני מתחרים ?

עבור כל מעצב אופנה המעוניין לפתח עסק עצמאי משלו, בחירת שם המותג הינה הפעולה היזמית החשובה ביותר הסוללת את דרכו להצלחה. אספנו עבורכם, מעצבי האופנה, 10 טיפים חשובים לבחירת המותג הנכון ולהגנה עליו מפני מתחרים בענף האופנה.

א. בחירת שם מותג יצירתי וקליט, שניתן להגנה

מעצבים רבים בוחרים שמות טרווייאלים כגון שילוב של שם פרטי ושם משפחה. חשוב לזכור, כי שם פרטי בשילוב שם משפחה הוא אומנם ניתן להגנה באמצעות רישומו כסימן מסחרי, אולם הגנה זו מוגבלת  ולא ניתן למנוע ממתחרה שלכם, העושה שימוש בשם דומה או זהה לשלכם, מלעשות שימוש בשמו כל עוד מדובר בשימוש שנעשה בתום לב.

לעומת זאת, בחירה בשם שאינו שם פרטי אלא שם יצירתי, פרי הדמיון יהיה ניתן להגנה רחבה יותר באמצעות רישום המותג כסימן מסחרי. מעבר לכך, בחירה בשם פרי הדמיון תיצור אצל הצרכן קונוטציה מיידית לחנות המעצב ולמוצריו, ותסייע לכם להגן על המותג שלכם.

ב. רצוי להימנע מבחירת שם תיאורי

רצוי להימנע מלבחור בשם, המתאר את הסחורה או את הבגד כגון, CARGO עבור מותג מכנסי דגמ"ח, VEST עבור גופיות וכו', "התחתון" עבור הלבשה תחתונה.  מעבר לכך שמדובר בשמות שאינם ייחודיים ואינם יוצרים קונוטציה מיידית במוחו של הצרכן בנוגע למקור המוצר, הם בדרך כלל לא ניתנים להגנה ולא תוכלו לקבל עליהם בלעדיות כלשהי.

ג. מומלץ לבצע חיפוש ראשוני עצמאי בכדי לוודא שלא בחרתם שם או סימן מסחרי הנמצא כבר בשימוש על ידי גורם אחר

לאחר שבחרתם בשם המותג, רצוי לחפש במנועי חיפוש דוגמת גוגל הן באנגלית והן בעברית על מנת לאתר שימושים קיימים בשוק האופנה. אף אם אתם ידענים גדולים בענף האופנה ומכירים את השוק היטב, מומלץ להשקיע בחיפוש כזה על מנת לוודא שאינכם עושים שימוש בשמות מסחריים של יצרני אופנה אחרים. חיפוש עצמאי זה יקטין את הסיכונים לחשיפה משפטית בעתיד.

"הידעתם? השקת מותג אופנה ללא ביצוע חיפוש לאיתור מותגים בעלי שם דומה או חיפוש סימן מסחר עלולה לגרום לסיבוכים משפטיים מיותרים ויקרים". פנו אלינו לקבלת ייעוץ.

עו"ד יוסי סיוון
עו"ד יוסי סיוון עורך דין קניין רוחני

ד. עליכם להחליט בקפידה רבה מהו שוק היעד של המוצרים שלכם ובהתאם לבחור שם מותג שיתאים לשוק היעד

כך למשל אם בחרתם שם מותג שיש לו קונוטציות שליליות בשפה הסינית תהיה לכם בעיה לחדור לשוק הסיני ובמקרה זה תיאלצו לשנות את שם המותג לפי שוק היעד. בחירת שווקי היעד בראשית המיזם ותכנון נכון של השווקים המיועדים תסייע לכם לגבש אסטרטגיה נכונה להגנה על המותג מפני מתחרים הן בישראל והן מחוצה לה.

ה. בצעו חיפוש סימן מסחרי בסיוע עורכי דין המתמחים בתחום הקניין הרוחני

חיפוש סימן מסחר ינפיק לכם דו"ח תוצאות בו יופיעו כל הסימנים הרשומים וכל הבקשות לסימני המסחר שהוגשו על ידי חברות אופנה אחרות, אשר טרם נרשמו. לאחר קבלת דו"ח החיפוש תוכלו לדעת האם חברה כלשהי רשמה או מנסה לרשום סימן מסחרי דומה.

זהו צעד מומלץ ביותר לכל מעצב אופנה המפתח מותג חדש. בענף האופנה קיימים רישומים רבים של מותגי אופנה בבעלות חברות בינלאומיות אף אלו שטרם החלו לעשות בהם שימוש. כמו כן, עליכם להגדיר היטב את הטריטוריות שבהן יתבצע החיפוש שכן בכל מדינה ישנה מערכת רישומים נפרדת של סימני המסחר ולכך משמעות רבה מבחינת בחירת המסלול הרישומי המתאים מהבחינה המשפטית. במקביל רצוי גם לבצע חיפוש שלא קיים שם מתחם דומה.

ו. לאחר שמצאתם שהמותג שלכם מקורי ולא קיים שם זהה או דומה מומלץ להגיש בקשה לרישום סימן מסחר

רישום סימן מסחר יעניק לכם בלעדיות על שם המותג ויכולת למנוע ממתחרים לעשות שימוש בשם זהה או דומה עד כדי הטעייה לשם שלכם. מדובר בזכות קניינית חשובה ביותר שיש לה ערך כספי נפרד משל עצמה. כך למשל, כאשר תבקשו למכור את העסק תוכלו לגבות תשלום נפרד עבור הסימן המסחרי.

ז. ציינו באופן בולט כי המותג שלכם מוגן כסימן רשום

לאחר שהגשתם בקשה לרישום סימן מסחר תוכלו לציין לצד שם המותג את האותיות TM המציינות, כי המדובר בסימן מסחרי. לאחר שהסימן נרשם תוכלו להוסיף את הסימון ® המציינת את העובדה כי, מדובר בסימן מסחרי רשום. סימון זה נועד להרתיע מתחרים מלהעתיק את המותג או להפר את זכויותיכם.

ח. במקביל להגשת הבקשה לרישום סימן מסחר מומלץ לרכוש גם את הדומיין (שם המתחם) המתאים המכיל את שם המותג

בישראל ובמדינות רבות בעולם פועלים גופים הרושמים סימני מסחר של עסקים מתחילים אחרים, שלא הקפידו לרשום שם מתחם וזאת במטרה לסחור בשם המתחם. רישום סימן מסחר ועשוי להרתיע חברות אלו מלחטוף את שמות המתחם הנושאים את שם המותג שלכם ואף לאפשר לכם לקבל לידיכם שם מתחם שנרשם בחוסר תום לב על ידי המתחרים שלכם.

ט. האם בכוונתכם לשווק את המוצרים גם בחו"ל?

אם כן, רצוי להקדים ולרשום סימני מסחר גם במדינות אלו. השווקים החזקים היום בענף האופנה הינה ארה"ב האיחוד האירופי ולאחרונה סין והונג קונג ומומלץ לרשום סימני מסחר גם במדינות אלו.

י. חשוב מאוד – לא לבצע השקה או פרסום של המותג החדש בטרם תגישו בקשה לרישום סימן מסחר

גם כאן חשוב לציין את קיומם של מתחרים שונים שינצלו את העובדה שלא הקדמתם ורשמתם סימן מסחרי ויעשו זאת לפניכם או שיפתחו מותג דומה. הגשת הבקשה לסימן המסחר וקבלת האישור בשלב הראשוני בטרם ההשקה של המותג המסחרי עשויה למנוע סיכונים אלו ותסייע לכם להגן בצורה טובה יותר על זכויותיכם.

לאחר שתתחילו לקצור הצלחה בשוק האופנה תבינו עד כמה חשוב וחיוני היה כבר בתחילת הדרך לרשום סימן מסחרי. אם המתחרים שלכם כבר מתחילים לנסות לחקות את המותג שלכם, זו האינדיקציה לכך שיש לכם מותג מנצח בעל ערך רב.

יוסי סיוון הנו עו"ד בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני וסימני מסחר. המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, אין להסתמך עליו ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

dreamstime_xs_11928184

ביהמ"ש המחוזי: בעל בית קפה ירושלמי איבד את זכויותיו בסימן המסחר "אתנחתא" ואינו בעל המוניטין

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ביום 28.12.11 תביעה להפרת סימן המסחר "אתנחתא", שהוגשה על ידי בעל בית הקפה הירושלמי "אתנחתא", נגד בעלי בית קפה בתל אביב שהוקם בשנת 2007 בשם " אתנחתא קפה קטן על דיזינגוף".

התובע, בעל בית הקפה הירושלמי "אתנחתא" הקים בשנות התשעים את בית הקפה "אתנחתא" בירושלים. בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השניה הפסיק התובע את פעילות בית הקפה ומכר אותו. בעקבות הפסקת הפעילות חדל התובע לעשות שימוש בסימן המסחר "אתנחתא". בשנת 2007, פתחו הנתבעים בית קפה בתל-אביב בשם "אתנחתא קפה קטן על דיזינגוף". התובע הגיש בקשה לצו מניעה נגד הנתבעים למנוע מהם כל שימוש בשם "אתנחתא".

בית המשפט המחוזי אימץ את ההכרעות הקודמות, שהתקבלו על ידי בתי המשפט בהליכים נוספים שהתקיימו בין הצדדים וקבע כי, לא מתקיימת הפרת סימן מסחר וכי ממילא סימן המסחר הרשום שהיה בבעלות התובע בוטל על ידי רשם סימני המסחר, זאת לאור העובדה שהסימן לא היה בשימוש מזה כ- 10 שנים.

בית המשפט קבע שאין כל חשש להטעיה וכי אין למנוע מהנתבעים מלעשות שימוש בשם "אתנחתא" לבית קפה בתל אביב. נקבע כי, הציבור הרחב אומנם יכול לזכור "סימן מסחר"/לוגו של רשתות שיווק גדולות הפרושות ברחבי הארץ, אך לא כך הם פני הדברים, באשר לעסקים קטנים, בוודאי חנות/עסק בודד, אשר צברו מוניטין, כדוגמת בית הקפה "אתנחתא" שהתנהל בירושלים וחדל לפעול מאז שנת 2000.

נקבע כי קשה להניח שהצרכן/הציבור יזכור באופן מדויק את "סימן המסחר" או את הלוגו של העסק. בית הקפה "אתנחתא" בירושלים, נסגר בשנת 2000, מאז, לא נפתח בית קפה של התובע הנושא שם זה, וגם לא נעשה כל שימוש בשם זה. בית הקפה "אתנחתא" בתל אביב נפתח בשנת 2007 ונראה אחרת לחלוטין מבית הקפה שפעל בירושלים, כך גם התפריט המוגש בו שונה לחלוטין.

נקבע כי אין להניח שקהל/ציבור מירושלים יגיע לתל-אביב, מתוך מחשבה שבית הקפה "אתנחתא" ברח' דיזנגוף בתל-אביב יש לו קשר כלשהו לבית הקפה "אתנחתא", אשר פעל בירושלים בשנות ה-90, נסגר בשנת 2000 ומאז אינו קיים. על כן אין כל חשש להטעיית הציבור.

עוד נקבע, כי המוניטין בשם "אתנחתא" לו טען התובע שייך לשנות ה-90 וחלף עבר לו שנים לפני שנפתח בית הקפה "אתנחתא" בתל אביב ועל כן אין לו זכות למנוע שימוש בשם זה מבעלי בית הקפה בתל אביב.

ת"א 2067-08 דהאן נ' ג'י.אר.בי יזמות ואח', בית המשפט המחוזי תל אביב

 

 

dreamstime_xs_11928184

ביהמ"ש: רשת רנואר רשאית לעשות שימוש במונח CARGO חרף היותו סימן מסחר רשום

בית המשפט המחוזי (כב' השופט אברהם יעקב) קבע בהחלטתו כי חברת רנואר רשאית להשתמש בסימן CARGO על גבי מכנסי דגמ"ח שהיא משווקת חרף היות המונח סימן מסחר רשום, מאחר וסימן זה הינו מונח המקובל בשוק לתיאור מכנסי דגמ"ח ואין להפקיעו מנחלת הכלל.

התובעים ניו ג'ינס בע"מ ומר ציון זיקרי הגישו תביעה למתן צו מניעה קבוע, למתן חשבונות ולפיצוי כספי בסך 3,000,000 ₪ בגין שימוש מפר שעושות לכאורה הנתבעות בסימני המסחר הרשומים של התובעת (סימן מסחר מעוצב שמספרו 172937 וסימן מסחר לא מעוצב שמספרו 172939 (להלן: "סימני המסחר")).

התובעת היא חברה העוסקת בייבוא, עיצוב, ייצור שיווק ומכירה של מוצרי הלבשה. פעילותה העסקית של התובעת מתנהלת תחת שם המותג "CARGO" ושם זה מוטבע על כלל מוצרי ההלבשה של התובעת, החנויות שבהן נמכרת מרכולתה ומסמכיה העסקיים. התובע 2 הינו הבעלים של התובעת ועל שמו רשומים סימני המסחר נשוא התובענה. הנתבעות הינן חברות מאוגדות כדין בישראל, העוסקות אף הן בתחום ההלבשה והאופנה.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 31/07/05 המחה התובע את זכויות השימוש הבלעדיות בסימני המסחר נשוא התובענה לתובעת. סימני המסחר מוכרים היטב בתחום מוצרי ההלבשה וההנעלה ומקנים לתובעים את הזכות לשימוש ייחודי נרחב מכוח סעיף 46 וסעיף 46א לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972. התובעים טוענים כי הנתבעות מפרות את זכויותיהם הקנייניות בסימני המסחר הרשומים בארבעה אופנים אשר באים לידי ביטוי במספר רב של דגמים מתוצרתן של הנתבעות:

בית המשפט קבע בין היתר את הדברים הבאים:

שני סימני המסחר של התובע הם סימנים הכוללים את המילה CARGO. סימן 172937 הוא סימן מעוצב כך שהאות הראשונה במילה, האותC , גדולה ומכילה בתוכה את יתר אותיות המילה. סימן 172939 הוא סימן לא מעוצב.

מעדויות הנתבעות עולה כי המונח CARGO הינו מונח תיאורי השגור בענף ההלבשה ככזה המתייחס למכנסיים רחבים מרובי כיסים או לולאות, הידועים גם כמכנסי דגמ"ח.

העידה על כך הגב' ויקטוריה קס פינקלשטיין, קניינית ומעצבת ראשית אצל הנתבעת 3 (עמ' 4-5 בתצהיר וכן עמ' 9 בפרוטוקול). העיד על כך מר ברקוביץ', מנהל הנתבעת 1 (בסעיף 13 בתצהירו). כמו כן העיד על כך מר סוויסה, יועץ בתחום הטקסטיל אשר הגיש חוות דעת מומחה מטעם הנתבעת 3 (סעיף ד.2. בחוות הדעת). מחוות דעתו עולה כי שימוש במונחים לועזיים בתחום האופנה הינו דבר שבשגרה, גם במקרים בהם קיימים מונחים מקבילים בשפה העברית, זאת בפרט בעידן הגלובליזציה בו אנו מצויים. מונחים לועזיים שונים המתארים פריטי לבוש הפכו שגורים בשפה היומיומית ובין המוכרים שבהם ניתן למצוא את המונחים: טי-שירט, מכנסי ג'ינס, ג'אקט, חליפת טרנינג ועוד רבים אחרים. לדברי העד, גם המונח "קרגו" הוא מונח המתאר פריט לבוש מסוג מכנסיים מרובי כיסים, המאפשרים לשאת מטען רב (להזכיר כי הפירוש המילוני הפשוט למילה CARGO באנגלית הינו מטען או משא). עוד הוסיף כי במהלך השנים, ניכרו השפעות אופנתיות שונות על עיצוב המכנסיים כך שניתן כיום למצוא מכנסי קרגו בעלי מאפיינים שונים ומגוונים.
כך אמר בעדותו:

"מכנס קרגו הוא מכנס מרובה כיסים ויש לו מאפיינים שונים, אין דגם אחד שהוא "מכנס קרגו" בלבד. יש מאפיינים שונים המשתנים מדגם לדגם ומעיצוב לעיצוב, בהתאם לשיגעון האופנתי .. הרעיון הוא שזה מכנס מרובה כיסים" (עמ' 98 ש' 6-11 בפרוטוקול).

על השימוש המתאר במונח CARGO ניתן ללמוד גם מכך שהנתבעת 3 עושה בו שימוש בפנותה אל היצרן הסיני לשם הזמנת מכנסיים מסוג מסוים וכן מתוך אתרי אינטרנט שונים, זרים וישראליים, בהם נעשה שימוש במונח קרגו לתיאור מכנסי דגמ"ח (נספחים 1 ו-2 לחוו"ד סוויסה).

התובע לא הצליח להפריך טענה זו ועדותו של מר זיקרי, שהעיד מטעמו, אך חיזקה אותה. יצויין כי מר זיקרי הותיר בעדותו רושם שלילי, התחמק ממתן תשובות ישירות לשאלות שהוצגו בפניו ועשה כל שביכולתו על מנת להימנע ממתן תשובה ישירה לשאלה בדבר מהות המונח קרגו. מדבריו עלה כי משמעות המונח קרגו והשימוש המתאר בו היו ידועים לו היטב אך הוא עשה מאמץ על מנת להסתיר נתונים אלה.

….מדבריו של העד עולה המסקנה הברורה לפיה השימוש במונח קרגו שגור ומקובל, לפחות בקרב העוסקים בענף האופנה, ככזה המתאר מכנסיים עם כיסים. לדידי, אין נפקות לשאלה האם המונח משמש כמונח תיאורי רק בקרב העוסקים בתחום האופנה או בקרב הציבור הרחב. די בכך שהמונח משמש כמונח תיאורי בקרב העוסקים באותו תחום על מנת שתקום זכותם לעשות שימוש במונח זה ואין להפקיעו מנחלת הכלל.

עמד על כך המלומד ע' פרידמן, בהתייחסו להגיון העומד בבסיס הוראת סעיף 11(10) בפקודה האוסר רישום סימן מסחר בגין ביטויים הנהוגים במסחר לתיאורם של טובין ומהותם, בעמ' 315 בספרו:

"סימן המתאר טיב, איכות או מהות של סחורה הנו סימן שנועד לשרת את כלל הסוחרים באותן סחורות. בשל היותו סימן הפתוח לשימוש הכלל, אין למנוע ממתחרים עסקיים ומסחריים, להשתמש בסימן מסוג זה לשם תיאור הטובין המוצעים על ידם לציבור הצרכנים, על ידי הענקת זכות שימוש בלעדית בסימן תיאורי מובהק מינקותו לסוחר פלוני".

משנמצא כי המונח CARGO הינו מונח מתאר, הרי שהוא אינו זוכה להגנת הפקודה, אלא מקום בו רכש הסימן אופי מבחין. לעניין זה כותב פרידמן בעמ' 316 בספרו כך:

"כל אימת שקיימת זיקה הדוקה בין הסימן לבין מהות הטובין הנושאים את הסימן, יהיה על מבקש הסימן להוכיח כי חרף היות הסימן בעל משמעות תיאורית רכש הסימן אופי מבחין במהלך וכתוצאה מהשימוש המסחרי שנעשה בו עד כי הצרכן רואה בסימן כסממן למקור הטובין ולא כתיאור של הטובין".

המבחנים שבאמצעותם ניתן לעמוד על אופיו המבחין של סימן מסחר זהים לאלה המלמדים על קיומו של מוניטין לעוסק. בענייננו, כשל התובע מלהראות כי הסימן CARGO רכש אופי מבחין בקרב ציבור הצרכנים ולמעשה הוכיח את ההיפך. התובע הגיש חוות דעת מומחה מטעם ד"ר מינה צמח, אשר ערכה עבורו סקר שמטרתו לבחון האם המילה "קרגו" ידועה בקרב הציבור הישראלי ואיזו משמעות מייחס הציבור למילה זו. מתוצאות הסקר עולה כי 60.7% מהמרואיינים קישרו את המילה קרגו עם דבר כלשהו, בעוד 39.3% מהמרואיינים לא קישרו את המילה עם דבר. מרבית המרואיינים זיהו את המונח "קרגו" ככזה המתייחס למטען, משלוחים או הובלות ואילו רק מיעוטם קישרו את המונח עם עולם האופנה, אך לא זיהו את המונח עם מי מהתובעים…

אשר לשימוש שעושות הנתבעות בסימן CARGO – הוכח כי הנתבעות עושות שימוש בסימן על גבי מכנסי דגמ"ח בלבד ולא על גבי פריטי לבוש שאינם מסוג מכנסיים, כך שהשימוש בסימן מצומצם ומשמש לתיאור מכנסיים מסוג מסויים. הן הנתבעת 1 והן הנתבעת 3 עושות שימוש במונח CARGO כשהוא נלווה תמיד לשם המותג של הרשת – "רנואר" או "גולף" בהתאמה. ככל מוצרי הנתבעות, גם המכנסיים הנושאים את הסימן CARGO נמכרים אך ורק בחנויות הרשת, כאשר אין מקום לטעות מצד הצרכן ביחס למקור הטובין אותם הוא רוכש.

כאן המקום להזכיר את הראציונאל העומד בבסיס דיני סימני המסחר שעניינו מניעת תחרות בלתי הוגנת ולאו דווקא הגנה על אינטרס כלכלי של עוסק זה או אחר. בת"א (ת"א) 2177/05 SALOMON-ADIDAS נ' גלאל יאסין (לא פורסם, 13/12/10) קבעה השופטת אגמון-גונן, ודבריה מתאימים אף לענייננו, כך:

"אם התפקיד של סימני מסחר הוא למנוע תחרות בלתי הוגנת, היינו, לגרום לצרכנים לרכוש מוצר שלא התכוונו אליו תוך כדי בלבול והטעיה, אין סיבה להגן על סימן המסחר בהעדר תחרות בלתי הוגנת וכאשר אין סכנה שהצרכן יטעה.
סימני מסחר משחקים תפקיד מרכזי ומהווים נדבך מרכזי וחשוב בשיווק ובפרסום. אולם, בהיעדר ניסיון להינות ממוניטין של אחר, בהעדר כל טעות אפשרית מצד הצרכנים וללא בסיס רעיוני של תחרות בלתי הוגנת, תהיה זו פגיעה שאינה נדרשת בנחלת הכלל, להגן על הערך הכלכלי של סימן המסחר ככזה".

בענייננו, אין חשש להטעיית הצרכנים, כאמור, והשימוש שעושות הנתבעות בסימן לצורך תיאור מכנסי קרגו מתוצרתן, הוא שימוש לגיטימי אשר אינו פוגע בתחרות ההוגנת.

אשר לסימן המסחר המעוצב, אין חולק כי עיצובו של הסימן זוכה להגנה מרבית, אולם לא נמצא דמיון בין הסימן המעוצב כפי שנרשם על ידי התובע לבין עיצובו של איזה מן הסימנים המוטבעים על תוצרתן של הנתבעות. מר זיקרי אף העיד לעניין זה ואישר, ביחס לנתבעת 1, כי היא אינה עושה שימוש בסימן המעוצב (עמ' 29 ש' 26-27 בפרוטוקול). הטענה בדבר הדמיון בעיצובם של הסימנים נזנחה בסיכומים וממילא לא הוכחה ועל כן היא נדחית.

משדחיתי את הטענה בדבר השימוש המפר בסימן המסחר של התובע ומשקבעתי כי הסימן הינו סימן תיאורי שאין להפקיעו מנחלת הכלל וכי השימוש שעשו הנתבעות בסימן זה נעשה לצורך תיאור מוצריהן הינו לגיטימי ואינו פוגע בתחרות ההוגנת – הרי שיש לדחות גם את יתר עילות התובענה.

בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעות בהוצאות הנתבעות ובשכר טרחת עו"ד בסך 100,000 ש"ח.

hong kong

רישום סימן מסחר בהונג קונג

אתם מעוניינים להתרחב למזרח הרחוק ולשווק את המוצרים שלכם בהונג קונג? רשמו סימן מסחר בהונג קונג.

הונג קונג מהווה שוק משגשג ביותר בכלכלה העולמית בתחומים שונים ומגוונים, החל ממוצרי אלקטרוניקה, הייטק ומחשבים וכלה בתרופות וציוד רפואה מתקדם. בשנים האחרונות הפכה הונג קונג ליעד מבוקש בקרב חברות מסחריות בינלאומיות המעוניינות להרחיב את כר פעילותן הכלכלית לעבר המזרח הרחוק. הכלכלה בהונג קונג נחשבת לאחת המשגשגות בעולם ומבוססת במידה רבה על מסחר בינלאומי באמצעות חברות רבות הבוחרות להקים בה את המטה האסייתי שלהן לצורך ניהול פעילות המסחר במזרח הרחוק וסין.

חשוב לציין, כי מערכת רישום סימני המסחר בסין הינה מערכת טריטוריאלית נפרדת מזו של סין. רישום סימן מסחר בסין לא יעניק באופן אוטומטי הגנה לבעל הסימן מפני הפרות המתרחשות בטריטוריה של הונג קונג. לפיכך, יש צורך בהגשת בקשה נפרדת לרישום סימן מסחר ללשכה הממשלתית הרלוונטית בהונג קונג.

עוד חשוב לציין, כי בהונג קונג בדומה לסין, חברה שמשווקת את מוצריה או שירותיה ואינה פועלת לרישום סימן מסחר תתקשה עד מאוד להגן על מוצריה מפני הפרות מקומיות. על מנת להגן על סימן מסחר שאינו רשום ייאלץ בעל הסימן להוכיח, כי סימנו מוכר היטב בסין ולהוכיח נתוני מכירות, ופרסום בהיקפים משמעותיים.

על כן רישום סימן מסחר בהונג קונג בטרם תחילת הפעילות המסחרית הינו חיוני ביותר להגנה מפני הפרות מקומיות. מערכת סימני המסחר בסין פועלת על פי הכלל זה "הראשון שירשום", כלומר מי שיקדים וירשום את סימנו יזכה לעדיפות בזכויות על הסימן.

dreamstime_xs_11928184

רישום סימני מסחר על שמות סלבריטאים

איזה מהסלבריטאים הבאים יוצא דופן: דיויד בקהאם, ג'ורג' מייקל, רובי וויליאמס או אייל גולן?

חשבתם אייל גולן? נכון. אך לא רק בגלל שהוא הישראלי היחידי, אלא בגלל שהוא הסלבריטאי היחידי שלא רשם סימן מסחר על שמו בפנקס סימני המסחר (כך עולה מבדיקה באתר רשם סימני המסחר של משרד המשפטים הישראלי).

שימוש מסחרי בשמות סלבריטאים או בלשון העברית "ידוענים" היה מאז ומתמיד אחד מאמצעי קידום המכירות הידועים והרווחים ביותר בעולם הפרסום. חברות מסחריות רבות המבקשות לקדם את מוצריהן עושות שימוש מאז ומתמיד בשמות של סלבריטאים או פרזנטורים, במטרה שקהל הצרכנים יזדהה עם הדמות המוכרת וירוץ מיד לרכוש את המוצר מרשתות החנויות.

לשמו של ידוען ישנו ערך כלכלי נפרד משל עצמו. ידוענים רבים שואלים עצמם "כמה שווה השם שלי"? ישנם ידוענים ששמם מוערך במאות מיליוני דולרים ברחבי העולם ואף בישראל. לידי גאגא למשל מוערכת על פי פרסומים שונים בכ- 170 מיליון דולר (כך על פי האתר www.celebritynetworth.com).

בדרך כלל השימוש בשמו של סלבריטאי מוסדר בהסכמים הנחתמים עם החברות המסחריות, במסגרתם מקבל הסלבריטאי תשלום עבור הזכות לעשות שימוש בשמו לקידום מוצרי החברה, אולם לא תמיד ניתן לאכוף את זכויות הסלבריטי בצורה מהירה בבתי המשפט ולעיתים אף קשה מאוד לאמוד את הפיצויים במקרה של הפרה.

במדינות רבות, חלה בשנים האחרונות תופעה ייחודית של רישום שמות סלבריטאים כסימני מסחר, זאת במטרה לחזק את ההגנה המשפטית על שמותיהם ולהעניק להם כלי אפקטיבי ומהיר לאכוף את זכויותיהם ולהגן על המוניטין שלהם.

סלבריטאים רבים ומוכרים בכל רחבי העולם פעלו בעצת יועציהם המשפטיים ורשמו סימני מסחר רבים במגוון רחב מאוד של מוצרים ושירותים. כך למשל, רובי ויליאמס רשם סימן מסחר באנגליה ובאיחוד האירופי לגבי שירותי מוסיקה, מוצרי וידיאו ושירותי בידור; שחקן הכדורגל דיויד בקהאם שהפך לתעשייה של ממש בתחום הספורט, רשם עשרות סימני מסחר ברחבי העולם החל מתחום הביגוד וההלבשה וכלה בתחום הוידיאו ושירותי הבידור; השחקנית קטרין זיטה ג'ונס רשמה סימן מסחר באנגליה בתחום שירותי הבידור, הזמרת הנודעת ליידי גאגא רשמה סימני מסחר בתחומים רבים ומגוונים, כגון אופנה וביגוד, דפוס, מזון, שירותי בידור ומוסיקה וכו'.

רישום סימני המסחר על ידי סלבריטאים ברחבי העולם נעשה בכדי לחזק את ההגנה המשפטית על שמם המסחרי ולהקל עליהם את מלאכת אכיפת הזכויות במקרים של שימוש מסחרי בלתי מורשה בשמם.

בישראל לעומת זאת, קשה למצוא דוגמאות לסלבריטאים שרשמו סימן מסחרי על שמם, למרות היתרונות הרבים והחשובים שמקנה סימן מסחר רשום לבעליו, כגון הקניית זכות הבלעדיות על הסימן, הגנה על המוניטין, חיזוק ערכו המסחרי של המותג ויכולת אכיפה מוגברת.

נשאלת השאלה האם הדין הישראלי כלל מאפשר רישום סימן מסחר על שם פרטי ?

על פי פקודת סימני המסחר, ניתן לרשום סימן מסחר על כל סימן שהוא "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים.. המשמש או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם". לכאורה, שמו של סלבריטי או כינויו נחשבים כ"מילים" ועל כן עונים על הקריטריון האמור.

יחד עם זאת, בחוק נקבעו מספר מגבלות לעניין זה:

המגבלה הראשונה היא שלא ניתן לרשום סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגראפית או שם משפחה, אלא אם כן השם הוא בעל אופי מבחין או שהוא מוצג בדרך מיוחדת. כלומר, לא ניתן לרשום כסימן מסחר שם, אשר משמעותו הרגילה בעיני ציבור הצרכנים היא שם משפחה וזאת מאחר ושם משפחה נתפס לרוב כקניינם הפרטי של בני אדם, שנולדו עם שם זה כשם משפחתם.

בבסיס מגבלה זו עומד העיקרון שאין זה ראוי להפקיע זכותו של אדם לעשות שימוש בשם משפחתו. כך למשל, לא ניתן לרשום סימן מסחר על השם כהן, לוי, או ברקוביץ. נקודת המוצא של דיני סימני המסחר הנה ששם משפחה הינו מעין שם גנרי (או על גבול שם גנרי) וככזה לא יאושר כסימן מסחר.

יחד עם זאת, ניתן יהיה לרשום שם משפחה כסימן מסחר, אם יוכח לרשם סימני המסחר שהסימן רכש במהלך השימוש אופי מבחין. כלומר, על המבקש להוכיח כי, שם המשפחה זכה למשמעות שנייה ומאבחנת מעבר למשמעות הסטנדרטית הרגילה של שם משפחה וכי ציבור הצרכנים כבר אינו רואה בשם זה כשם משפחה, אלא כמקור ספציפי למוצר או שירות כלשהו. תנאי זה אינו פשוט כלל ועיקר להוכחה ולעיתים בעייתי.

המגבלה השנייה היא, שעל פי הדין ישנה דרישה שהסימן (שם המשפחה) ישמש, או יהיה מיועד לשמש, את המבקש לעניין המוצרים או השירותים שהוא מייצר או סוחר בהם. סלבריטאים בדרך כלל אינם מייצרים או סוחרים בעצמם במוצרים הנושאים את שמם, אלא רק מעניקים רשות שימוש לחברות מסחריות לעשות שימוש בו שימוש. על כן, לכאורה סלבריטאים אינם עומדים בתנאי זה.

לדעתנו, ניתן להתגבר על המגבלות הנ"ל ולרשום שמות של סלבריטאים כסימני מסחר בישראל.

את המגבלה הראשונה של איסור רישום שם משפחה ניתן לפתור באמצעות הוספת השם הפרטי לשם המשפחה של הסלבריטאי. סימן המכיל שם פרטי בצירוף שם משפחה הינו ייחודי דיו ועומד בתנאים לרישום סימן מסחר. ניתן אף לכלול הסתלקות משם המשפחה ולהסכים שההגנה תחול אך ורק על צירוף שם ושם המשפחה יחדיו.

בכל הנוגע לדרישת השימוש בשם על גבי מוצרים או שירותים שהוא מייצר או סוחר בהם, הרי שגם דרישה זו יכולה להתמלא במקרים בהם הסלבריטאי משתמש בפועל בשמו בנוגע לשירותים שהוא מספק ללקוחותיו, כגון שירותי בידור ומוסיקה.

כך למשל, ידוע כי בר רפאלי עושה שימוש בשמה המסחרי בתחום שירותי הדוגמנות, שהיא מספקת ללקוחותיה בתחום האופנה. על כן נראה כי רישום סימן מסחר על שמה בתחום שירותי הדוגמנות עומד בתנאי זה. כך גם הזמר אייל גולן, המספק שירותי מוסיקה לקהל אוהדיו.

יצוין, כי במקרים שבהם הסלבריטאים מייצרים בעצמם ליין של מוצרים מסחריים (merchandising)הנושאים את שמם, כגון למשל בושם של "בר רפאלי" הרי, שלדעתנו רישום סימן מסחר על שם הסלבריטאי עומד בכל הקריטריונים בחוק ואינו אמור להוות כל בעיה.

לסיכום, בדומה לנהוג במדינות רבות ברחבי העולם, אנו סבורים כי רישום סימן מסחר בישראל על שמות של סלבריטאים הינו אפשרי ואף ורצוי. אף שישנם מקורות נוספים בדין המקנים הגנה משפטית על שמו של ידוען, כגון הזכות לפרסום שהוכרה זה מכבר על ידי בית המשפט העליון, אנו סבורים כי רישום סימן מסחר יקל על הידוען לאכוף את בלעדיותו בשמו ולהגן על המוניטין יקר הערך שלו בשמו המסחרי בצורה מהירה ואפקטיבית יותר, בייחוד בעידן הממוסחר של ימינו, מהפכת האינטרנט והרשתות החברתיות.

אין באמור לעיל משום חוו"ד, משפטית כלשהי, שניתן להסתמך עליה ומומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום.