starbucks

האם סימן המסחר של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר של סטראבקס?   

coffe rocksstarbucks

האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?  

רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה. 

בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.

סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו') ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.

במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.  

סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.

בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.

בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.

שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.

בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.

מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 03-6966484 או באמצעות יצירת קשר 

Trademark Chrome Sign Isolated on White Background with Shadow 3D illustration

בית הדין העליון באיחוד האירופי: "מק" שייך בלעדית למקדונלד

חברת המזון המהיר מקדולנד זכתה בהליך משפטי מול חברה סינגפורית בהליך בפני בית המשפט העליון באיחוד האירופי.

תחילתו של ההליך בהחלטה של משרד הקניין הרוחני באיחוד האירופי שדחתה את הבקשה לסימן המסחר MACCOFFE שהוגשה על ידי חברה סינגפורית עבור מוצרי קפה, מזון ומשקאות.

החברה הסינגפורית הגישה ערעור לבית הדין העליון של האיחוד האירופי.

מקדונלד טענה כי יש לדחות את הערעור ואת הבקשה לרישום סימן המסחר על ידי החברה מסינגפור שכן מדובר בסימן מסחר הדומה עד כדי הטעייה לרכיב הייחודי לסימני המסחר של מקדונלד, קרי הרכיב "מק".

מקדונלד טענה כי הציבור הרלוונטי עלול לשייך בטעות את המוצרים המשווקים תחת הסימן MACOFFEE לחברת מקדונלד ולמוצריה.

למרות שמדובר בהבדלים מסויימים במוצרים המשווקים על ידי שתי החברות (משקאות אל מול מזון מהיר) קבע בית הדין האירופי כי ישנו דמיון מהותי בין שני הסימנים וכי השימוש בסימן MACOFFE יוצר תחרות בלתי הוגנת ופוגע במוניטין של חברת מקדונלד.

בית הדין קבע כי המותגים MCMUFIN, MCFLURRY, CHIKEN MCNUGGETS, MCCHIKEN, נובעים כולם מסימן הבית MCDONALD ומאופיינים על ידי התוספת הייחודית MC אשר ציבור הצרכנים מזהה אותה עם חברת מקדונלד בלבד.

החלטה זו הינה דוגמא לכך שניתן לזכות בבלעדיות ברכיב מילולי כשלעצמו, לא רק ב סימן מסחר או בשם מסחרי, ובתנאי שרכיב זה הפך להיות מזוהה עם חברה מסוימת, אף שרכיב זה כשלעצמו אינו פרי יצירתה או המצאתה של חברה זו.

הרכיב MC הינו כידוע תוספת ידועה בארה"ב המופיעה לצד שמות משפחה רבים ומגוונים. יחד עם זאת, בענף המזון ציבור הצרכנים עשוי לראות בכל מוצר הנושא את הרכיב MC עם חברת מקדונלד ושלל מוצריה וזאת הודות לפרסום ומוניטין עולמי ברשימה ארוכה של מותגים השייכים למקדונלד אשר המכנה המשותף של כולם הינו התוספת MC.

בסופו של דבר דחה בית הדין העליון של האיחוד האירופי את ערעור החברה מסינגפור והורה על דחיית הבקשה לסימן המסחר  MACCOFFE  .

אין האמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ לפנות לעורך הבקיא בתחום  – עורך דין קניין רוחני.

 

modern fashion shop storefront and showcase

עו"ד יוסי סיוון בכלכליסט: רוצים להביא מותג בינלאומי חדש לישראל? כך עושים זאת שלב אחר שלב

יבואנים, יזמים ובעלי עסקים רבים מעוניינים להביא את המותג הבא לישראל, מותג בינלאומי שיקפיץ את המכירות ויהפוך אותם מעסקים קטנים לזכיינים של רשת בינלאומית משגשגת עם סניפים בכל הארץ.

ובכן, זה לא כל כך פשוט עבור יבואנים קטנים או בעלי עסקים אנונימיים, אולם זה בהחלט אפשרי – אם יש לכם את הכלים הנכונים, הידע, המוטיבציה וסכום השקעה קטן להתחלה.

חשוב להבין, כי ליווי משפטי צמוד להליך של התקשרות עם בעל מותג בינלאומי הינו הדרך הבטוחה והמומלצת ביותר להשיג מותג מצליח ולשמור על זכויותיכם במהלך ההתקשרות עם בעל המותג.

אז איך עושים את זה?

מתקשרים אלינו, קובעים פגישה על כוס קפה ומקבלים את כל המידע שצריך בכל הנוגע להתקשרות עם בעלי מותגים, מקבלים ליווי שוטף בכל התהליך החל משלב איתור בעל המותג, עובר לשלב הסכם ההתקשרות, תחילת הייבוא וההפצה בישראל מעורך דין מותגים, שהוא עורך המתמחה במותגים בינלאומיים.

קחו את העסק שלכם צעד אחד קדימה והתחילו לשחק במגרש של הגדולים באמת. בשביל זה צריך עורך דין טוב ובעל ניסיון, עורך דין המתמחה במותגים וזו בדיוק ההתמחות שלנו. ראו כתבה בכלכליסט שפורסמה על משרדנו: רוצים להביא מותג חדש לישראל? כך תעשו זאת שלב אחר שלב, כלכליסט 17.2.16.  

רוצים לייבא את המותג הבא של ישראל? אל תעשו זאת לבד ! פנו אלינו עוד היום ! התקשרו 03-6966484 לפגישת היכרות ללא תשלום. 

 

TT

פיצוי בסך 41 מיליון דולר לזכות מעצבת העל טורי ברץ בגין הפרת סימן מסחר !

בית המשפט המחוזי בניו יורק חייב חברת אופנה מקומית בארה"ב לשלם למעצבת העל טורי ברץ סך של 41 מיליון דולר ! כן, בתי המשפט בארה"ב יודעים לפסוק פיצויים בהיקפים מכובדים, המסייעים בהרתעת מפירים פוטנציאלים ומהווים פיצוי יעיל לתובעים בתחום האופנה.

טורי ברץ, מעצבת צעירה, התחילה את דרכה משנת 2004 בתערוכה שבה הציגה את עיצוביה, שנחטפו מעל המדפים כבר באותו היום. טורי הפכה מעקרת בית בעלת שישה ילדים לאייקון אופנה ולאחת הנשים העשירות ביותר בעולם. המותג טורי ברץ רשם לאחרונה הכנסות של קרוב ל 800 מיליון דולר ושוויו מוערך בכ-  3.5 מיליארד דולר.

כל זה התחיל כאשר המעצבת עיצבה לוגו ייחודי לתכשיטיה בצורה של TT מעוצב ויצאה בליין של צמידים, שרשראות פריטי אופנה ייחודיים הנושאים את הלוגו הייחודי. במטרה להגן על זכויותיה רשמה טורי ברץ סימן מסחר בארה"ב על אלמנט ה- TT (שתי אותיות T מחוברות) המעוצב' המעטר את התכשיטים והצמידים שלה.

לאחרונה, גילתה המעצבת כי חברה מקומית החלה לייצר תכשיטים וצמידים הנושאים סימן שכמעט זהה לסימנה הייחודי. טורי הגישה לבית המשפט תביעה נגד החברה המקומית, אשר קיבל את תביעתה וחייב את החברה המקומית בתשלום סך של 41 מיליון דולר בגין הפרת סימן מסחר.

רישום סימן המסחר בזמן השתלם לטורי ברץ ואפשר לה להלחם בתופעת הזיופים והחיקויים שפרצו כפטריות לאחר הגשם בעקבות פריצתה המטאורית לשוק, תוך פיצוי הולם על השקעותיה והוצאותיה המשפטיות.

יוצרים ומעצבי אופנה – רשמו סימן מסחר וכך תגנו על העיצובים הייחודיים שלכם בפני חיקויים וזיופים. הסיפור של טורי ברץ מוכיח, כי רישום סימן מסחר גם ישתלם לכם בעתיד.

dreamstime_xs_11928184

חוזר רשם סימני המסחר – רישום סימן מסחר תלת ממדי

שלום רב,

להלן חוזר רשם סימני המסחר שהתקבל לאחרונה בעניין רישום סימן מסחר תלת ממדי. חוזר זה חשוב ביותר עבור חברות המייצרות מוצרי צריכה שונים ומעוניינות להגן על הצורה הייחודית של המוצר במסגרת רישום סימן מסחר תלת ממדי, בכפוף לכך שהתקיימו כל הדרישות כאמור להלן:

  1. הוראות חוזר זה מתייחסות למדיניות הרשות לעניין כשרות הרישום של דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר לאור ע"א 11487/03 August Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (פורסם בנבו, 23.3.2008) והחלטות בתי המשפט והחלטות הרשם השונות שניתנו לאחר פסק דין זה.
  2. הוראות חוזר זה אינן מתייחסות לדמויות תלת ממדיות שאינן הטובין או אריזותיהם.
  3. ככלל, הדרך הראויה לקבל הגנה על עיצובים תלת ממדיים של טובין או אריזותיהם היא באמצעות הגשת בקשה לרישום מדגם.
  4. דמות תלת ממדית של טובין או אריזותיהם אינה כשירה להירשם כסימן מסחר על בסיס היותה בעלת אופי מבחין אינהרנטי.
  5. ניתן יהיה לשקול רישום דמויות תלת ממדיות כסימני מסחר במקרים בהם יוכח באמצעות חומר ראיות, כי התקיימו 3 תנאים מצטברים כדלהלן:
    • הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר;
    • הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי;
    • כתוצאה משימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.
  6. סימן מסחר תלת ממדי, ככל סימן מסחר אחר, נבחן בכללותו ורישומו אינו מקנה זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד. לפיכך, במידה והדמות התלת ממדית כוללת רכיבים נוספים המאפשרים לזהות את מקור הטובין, כגון סימן הבית של המבקש, תישקל האפשרות לפטור את המבקש מהצורך בהוכחה כי שלושת התנאים המצטברים בסעיף 5 דלעיל מתקיימים.
  7. במידה שיוחלט כי הסימן ראוי לרישום, יותנה רישומו בהוספת הודעה, המבהירה כי הסימן הנו תלת ממדי.

תחולה:

חוזר זה ייכנס לתוקפו ממועד פרסומו, ביום 16 מרץ 2015.

הוראות העבודה של מחלקת סימני מסחר יעודכנו בהתאם במהדורה הבאה.

חוזרים והודעות מבוטלים:

חוזר זה מבטל את חוזר מס'  מ.נ. 61 מיום 29.4.2008.

 

converse

האם קונברס זכאית לבלעדיות בעיצוב נעלי האול סטאר ולהגנה של סימן מסחר?

אתם בוודאי מכירים את נעלי האול סטאר, נעלי בד עם סוליית גומי, שלושה פסים, מגן פלסטיק קדמי ולוגו בצורת כוכב המופיע בדרך כלל בצידי הנעל. אלו נעליים ידועות שזכו לתהילה עוד בשנות ה – 80 ונקראו על שמו של  שחקן הכדורסל צ'אק טיילור (Chuck Taylor All star). הנעליים יוצרו לראשונה ב-1917 כנעלי כדורסל ושמן המקורי היה "אול סטאר"  .

בשנות ה- 60 החלו נעלי אולסטאר להימכר בצבעי שחור לבן בלבד, אולם במרוצת השנים החלו להימכר בצבעים ובגזרות שונות וזכו לפופולאריות מאין כמוה. על פי הערכה כללית נמכרו עד היום קרוב ל 750 מיליון זוגות נעליים. אולסטאר נחשבת לנעל הנמכרת ביותר בהיסטוריה עד היום. בשנת 2003 קנתה חברת נייק את חברת קונברס בסכום של כ- 310 מיליון דולר.

לאחרונה החלה חברת קונברס להגיש תביעות נגד שורה ארוכה של חברות אופנה (31 חברות) המפיצות נעליים בעלי מאפיינים הדומים למאפייני נעלי אול סטאר, למשל Sketchers, FILA, Ed Hardy   Kmart , H&M ועוד.

בכתבי התביעה טענה חברת קונברס כי חברות אלו מוכרות חיקויים מטעים של נעלי צק טיילור המקוריות, תוך הטעיית ציבור הצרכנים ומפרות את סימנה המסחרי הרשום מס' 4398753 כפי שנראה בתמונה:

Converse-Registration_Page_1

סימן המסחר הרשום שבבעלות קונברס מתאר את המאפיינים הבאים:

  • מעטפת הגומי המקיפה את הסוליה בעלת שני הפסים והכיסוי הקדמי של הנעל
  • המגן הקדמי מגומי (BUMPER)
  • העיצוב של המגן הקדמי ותבנית היהלומים בקדמת הנעל.

קונברס טענה כי הנעליים הנמכרים על ידי חברות אלו עולים כדי הטעיית הצרכן, הפרת סימן מסחר רשום, דילול סימן מסחר, תחרות בלתי הוגנת ועילות תביעה נוספות.

האם קונברס זכאית לבלעדיות במאפיינים אלו של נעלי האול סטאר?

שאלה טובה ובתי המשפט בארה"ב טרם הכריעו בסוגיה. מחד מדובר אכן בנעל אשר שמה הולך לפניה ואשר העיצוב הייחודי שלה זכה למוניטין רב בשנים כתוצאה משימוש אינטנסיבי בינלאומי, המצדיק פרישת מטריית ההגנה המשפטית על העיצוב הייחודי שלה בין אם נרשם ובין אם לא (אגב, הסימן נרשם רק בשנת 2013) בדומה להגנה שניתנה (ולו באופן חלקי)  לנעלי הנשים של מעצב האופנה הנודע לובוטין בעלות הסוליה האדומה.

מאידך, מתן בלעדיות על מעטפת הגומי בחלק הקדמי של הנעל למשל משמעו מתן הגנה לאלמנט פונקציונאלי, והרי לפי פסיקות בתי המשפט לא ניתן לפרוש את הגנה על מאפיין עיצובי פונקציונאלי שימושי של מוצר אופנה.

הפסים השחורים שבצידי הסוליה אינם פונקציונאליים ונראה כי ניתן יהיה להגן עליהם. לגבי הבמפר מגומי בחלק הקדמי של הנעל, מחד ניתן לטעון, כי מדובר באלמנט פונקציונאלי, שנועד להגן על האגודל ומאידך ניתן לומר כי, מדובר באלמנט עיצובי ויזואלי בלבד, שכן אין בו כשלעצמו כדי להגן על האגודלים מעבר לכל נעל אחרת. יצוין, כי ההגדרה בחוק האמריקאי לנושא הפונקציונאליות אינה פשוטה כלל.

חברת ניו באלנס המייצרת את נעלי PF FLAYERS החליטה מצידה להקדים תרופה למכה והגישה לאחרונה תביעה לבית המשפט בארה"ב להצהיר על כך, כי קונברס אינה זכאית לבלעדיות בשימוש במאפייני נעלי האול סטאר בהקשר לנעלי ספורט (במפר מגומי, כיסוי גומי ופסים בסוליה). ניו בלנס אף הגישה בקשה לבטל את סימנה המסחרי הרשום של קונברס מאחר ולטענתה המאפיינים האלו אינם בעלי אופי מבחין ואין בהם כדי להצביע על קונברס דווקא כיצרנית הנעליים.

ראו כיצד נראים נעלי ה-  PF FLAYERS ושפטו בעצמכם:

PF FLAYERS

כמובן שיש לשאול גם את השאלה הבאה, האם המאפיינים הייחודיים של נעלי אולסטאר הפכו במרוצת השנים לכה רווחים ומקובלים בתעשיית האופנה עד שקהל הצרכנים לאו דווקא מזהה את המאפיינים האלו עם קונברס? במידה וזה המקרה ייתכן וניתן יהיה לבטל את הסימן המסחרי של קונברס באופן שמאפיינים אלו יהפכו לחופשיים לשימוש ציבור הצרכנים.

מה אתם חושבים כשאתם רואים נעליים כאלו? על מה אתם חושבים ? על נעלי קונברס או  על נעלי H&M או סקטצ'רס?

כך או כך, בקרוב נהיה עדים לאחד מקרבות הענקים היקרים ביותר בעולם האופנה. מעניין יהיה לעקוב אחר תוצאות ההליכים האלו להן עשויות להיות השפעה מכרעת על הגנת הקניין הרוחני בתעשיית האופנה.

מאמר זה הנו לצורכי התרשמות בלבד, אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום.

לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות לעו"ד יוסי סיוון, עורך דין אופנה וקניין רוחני.

vans

ביהמ"ש האירופי: סימן הגל של חברת VANS אינו כשיר לרישום כסימן מסחר

האיחוד האירופי: סימן הגל של vans  לא ניתן לרישום כסימן מסחר

 

חברת אופנה האמריקאית  VANS הידועה בעיקר במוצרי ההנעלה והספורט שלה ניסתה בשנת 2011 לרשום את הלוגו שלה הנראה בצורת גל לאורך הנעל כסימן מסחר באיחוד האירופי במטרה למנוע ממתחריה לעשות שימוש במאפיין הגל.  רשם סימני המסחר באיחוד האירופי דחה את הבקשה ולאחרונה נדחה אף הערעור שהגישה חברת VANS לבית המשפט האירופי לצדק.

סימן הגל אותו ניסתה לרשום חברת VANS נראה כך:

 

vans wave

על מנת שניתן יהיה לרשום לוגו כסימן מסחר בעל הסימן חייב להוכיח כי סימן המסחר הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי או לחילופין כי הלוגו זכה למשמעות משנית (secondary meaning), כלומר שהלוגו הינו כה מפורסם עד  כדי כך שעקב השימוש האינטנסיבי בו, הפך להיות מזוהה עם בעל הסימן בלבד.

 

במקרה זה עלתה השאלה האם הצרכן הסביר היה מזהה את הלוגו המבוקש עם חברת VANS. דוגמא ללוגו בתחום האופנה שזכה ל – משמעות משנית הינו הוא סימן שלושת הפסים של אדידס למשל. סימן שלושת הפסים של אדידס הינו כה ידוע עד כי ציבור הצרכנים בענף מוצרי הספורט יזהה כל פריט לבוש הנושא עליו את שלושת הפסים המקבילים עם חברת אדידס.

 

בענייננו, ערכאת הערעור קבעה, כי סימן הגל פשטני מידי ומשמש כתבנית או קישוט גרידא ולא כסימן המצביע על מקור הטובין וכי כאשר מדובר בסימנים פשטניים הבנויים מצורת גיאומטרית בסיסית קשה לקהל הצרכנים לזהות סימנים אלו עם יצרן כלשהו. כך פסק בית המשפט הגבוה לצדק בעניין זה:

 

"However, a sign which is excessively simple and is constituted by a basic geometrical figure, such as a circle, a line, a rectangle or a conventional pentagon, is not, in itself, capable of conveying a message which consumers will be able to remember, with the result that they will not regard it as a trade mark unless it has acquired distinctive character through us…"

 

חברת ונס כשלה מלהוכיח כי הלוגו שלה זכה למשמעות משנית כתוצאה משימוש, בעיקר מאחר והראיות שהגישה התייחסו לנתונים שהיא עצמה אספה ולא הסתמכו על סקרי דעת קהל אובייקטיבים.

 

ערכאת הערעור של בית המשפט האירופי לצדק קבעה, כי ונס כשלה מלהוכיח שחלק גדול מהציבור באיחוד האירופי מזהה את הלוגו הגלי כמייצג את חברת VANS.

 

המסקנה שניתן ללמוד מההחלטה היא שעל מנת להצליח לזכות בבלעדיות במותג אופנה יש לאמץ לוגו או שם בעל אופי מבחין כשלעצמו, לוגו ייחודי שניתן לזיהוי ואבחנה על ידי הצרכן ויש להימנע ככל הניתן מאימוץ סימנים גראפיים, שניתן לראות בהם כסוג של קישוט, או עיטור, המקובלים בתחום האופנה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוו"ד משפטית כלשהי אין להסתמך על האמור ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.

לכל שאלה הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד יוסי סיוון, עו"ד קניין רוחני

 

image004

ביהמ"ש : לא ניתן לקבל מונופולין על השימוש בצבע הכחול ובאות X 

בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט גדעון גינת) קבע בפסק דין שניתן לאחרונה, כי לא ניתן לקבל במסגרת דיני סימני המסחר מונופולין על השימוש בצבע הכחול, באות X או בבועות בתחום משקאות האנרגיה, שכן המדובר ברכיבים מקובלים בשוק רווי זה.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי במקרה זה חלק מהמוצרים המיובאים מהווים הפרה של הסימן המסחרי של התובעת.

נוכח ההתעניינות הגוברת של יבואנים רבים בתחום משקאות האנרגיה נביא לפניכם סקירה קצרה של החלטתו של בית המשפט המחוזי.

עובדות המקרה:

חברת  XL Energy International Corp הינה חברה בינלאומית המייצרת משקאות אנרגיה תחת המותג .XL

חברת XL הגישה תביעה נגד Cool Trade & Industry יבואן של משקה אנרגיה בגין ייבוא של שני משלוחים של פחיות משקה האנרגיה, אשר לטענתה מהוות הפרת סימן מסחר וגניבת עין של פחית משקה האנרגיה XL.

יובהר, כי משלוחים אלו עוכבו על ידי רשות המכס בהתאם לפקודת המכס אף שאלו נועדו לשטחי הרשות הפלסטינית ולא לישראל.

להלן נערוך לפניכם השוואה בין מוצרי התובעת (חברת XL) למוצרי היבואן (הנתבע):

מוצרי חברת XL      

image004image008

מוצרי היבואן (הנתבע):

משלוח ראשון                                  משלוח ראשון                             משלוח שני

image018image002image022

סימן מסחר רשום של חברת  XL :

image006

חברת XL רשמה סימן מסחרי על שילוב הצבע הכחול כפי שניתן לראות למעלה ובו תבנית של נקודות בצבע כחול כהה הפרושות על פני הצבע.

חשוב לציין, כי התביעה הוגשה בגין שני משלוחים נפרדים:

המשלוח הראשון כלל פחיות משקה אנרגיה בצבע כחול עם תבנית הדומה לזו של סימן המסחר הרשום של XL (ראו למעלה).

המשלוח השני כלל משקאות אנרגיה בצבע כחול אולם ללא התבנית המופיעה בסימנה הרשום של חברת XL.

המשלוח הראשון:

הגם שאין כל דמיון מהותי בין השמות המסחריים המתנוססים על גבי הפחיות שבמשלוח הראשון (מלבד האות X) קבע בית המשפט את הדברים הבאים: " אני סבור שהדמיון בין אלה מוּשׂא המשלוח הראשון לבין אלה של התובעת, אכן עלול להטעות ויש בו אמנם הפרה של סימני המסחר של התובעת, כמו גם פגיעה בזכויות התובעת מכוח העוולה של גניבת עין, בעיקר בשל כך שהרקע הכחול בו נעשה שימוש דומה עד כדי זהות לסימן המסחר הרשום של התובעת (וככזה נהנה מחזקת התקפות)". כפי שניתן לראות, פחית המשקה של היבואן במשלוח הראשון מעוצבת בגוון כחול עם תבנית נקודות כחולות באופן הדומה עד מאוד לסימן המסחרי הרשום וכן לפחית המשקה של חברת XL. מכאן שהתקיימה הפרת סימן מסחר.

המשלוח השני

במשלוח השני לעומת זאת, לא נעשה שימוש בתבנית הנקודות הכחולות שהופיעה בפחיות המשקה של XL ועל כן דן בית המשפט בשאלה האם ניתן להקנות לחברת XL מונופולין בצבע בכחול וכן באות X. בענין זה קבע בית המשפט כי את הדברים הבאים:

הגנה על צבעים:

"בית-המשפט באנגליה הסתייג בדרך כלל ממתן מונופולין לגבי שימוש בצבע. ..ראו החלטתו של עמיתי השו' ד"ר ע' בנימיני ב-בש"א מח' ת"א 10603/09 גלידות שטראוס נ' נגה גלידות [פורסם בנבו] (2.7.2009, עמ' 4 סעיף 3(ב)).

בדרך כלל, גם אות בפני עצמה אינה נושא להגנה. ראו:  ע"א 1677/05 Deutsche Telekom AG נ' E! Entertainment Television [פורסם בנבו] (29.6.2006, סעיף 12, עמ' 8 למטה), בעקבות ד"ר א.ח. זליגסון, "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" (הוצאת "שוקן" 1972).

הפסיקה של בתי-המשפט בארה"ב הכירה באפשרות של רישום סימן מסחר לגבי צבע. ראו: Qualitex v. Jacobson Products 514 U.S. 159 (1995)

ובעניין: Christian Louboutin v. Yves Saint Laurent America (5 Sep. 2012)

וראו בעניין זה מאמר שפורסם על ידי המשרד : ביהמ"ש בארה"ב לכריסטיאן לובוטין בלעדיות על הסוליה האדומה בנעלי נשים…למעט נעליים אדומות 

ערכאת הערעור בעניין Yves Saint Laurent הנ"ל ציינה (שם, עמ' 19-24) כי חלה גם הגבלה בהכרה של סימן מסחר המגן על צבע הנובעת מעקרון הפונקציונליות Aesthetic Functionality Doctrine.

לשון אחר: לא יוענק מונופולין מכוח סימן מסחר המגן על צבע (בלבד) כאשר הגנה מעֵין זו, תעמיד את המתחרה בעמדת נחיתות, שאינה קשורה למוניטין של הבעלים של הסימן.

בית-המשפט ציין, כי ההחלטה אם להגביל את המונופולין של בעל סימן המסחר מחמת עקרון הפונקציונליות והאבחנה  בין מידת הפונקציונליות של הסימן לבין הצלחתו כמותג מסחרי תלויים מאוד בנסיבות העובדתיות של המקרה -highly fact specific.

בסופו של דבר, לאחר שבית המשפוט בחן את הפּחיוֹת השונות שהובאו בפניו קבע את הדברים הבאים:

".. אני סבור כי לא ניתן להתעלם מאלמנטים המשותפים לכלל היצרנים: הצורה הכללית של הפּחית, שימוש בצבע כחול, ושימוש באות X. אינני סבור שיצרן העושה שימוש באלמנטים ראשוניים המקובלים בשׂפה (כמו אותיות או מושגים הכלולים       במילון), יכול לקבל מונופולין לגביהם, כאשר השימוש הוא תיאוּרִי ועולה בקנה אחד עם המובן הלשוני של המושג. במקרה הנוכחי השימוש באות X,   בצבע הכחול או באיוּר של בּועות, לגבי משקה, אינו יכול להקנות מונופולין לתובעת, כאשר ההתייחסות היא למשקאות אנרגיה מוגזים. לגבי המשלוח השני קבע בית המשפט כי נעשה שינוי ברקע הכחול, והמראה הכללי, על רקע משקאות האנרגיה  שהובאו בפניו, אין בו כדי להטעות את הצרכן ועל כן אין בפּחיוֹת המשלוח השני כדי להפר את זכויות התובעת מכוח סימני המסחר הרשומים או מכוח העוולה של גניבת עין.

לדעתנו ההחלטה מאזנת בצורה ראויה בין חופש התחרות לבין זכויות הקניין של התובע, כאשר בין המשפט עשה את האבחנה הראויה ונמנע ממתן מונופולין רחב מידי ליצרן על אלמנטים מקובלים בשוק. חשוב לציין, כי ללא השימוש שנעשה בתבנית הנקודות הכחולות שנרשמו כסימן מסחר על ידי חברת XL סביר להניח שבית המשפט היה פוסק כי גם במשלוח הראשון אין משום הפרת סימן מסחר ויש לשחררו.

– אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעו"ד-

בכל שאלה ניתן לפנות לעו"ד יוסי סיוון 03-6966484 או בצור קשר

download

ייבואן מקביל שים לב ! בית המשפט העליון קובע לראשונה מהן המגבלות השיווקיות החלות עליך

בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעניין טומי הילפיגר נ' מחסני היבואן נקבעו לראשונה מהן המגבלות החלות על הפעולות השיווקיות של ייבואן מקביל, העוסק בייבוא מותגים בינלאומיים לישראל.

במאמר זה נסקור בקצרה מהו ייבוא מקביל ומהם הכללים המנחים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.

מהו ייבוא מקביל?

ייבוא מקביל הנו ייבוא המתבצע שלא דרך היבואן "הרשמי" הקשור במערכת חוזית מול היצרן בחו"ל. לעיתים רבות היבואן הרשמי מקבל אף זכות בלעדית לשווק מטעמו של היצרן את הסחורה בישראל.

היבואן המקביל לעומת זאת, רוכש את סחורתו המקורית של היצרן בחו"ל מספקים שונים ולא ישירות מהיצרן, מייבא ומשווק אותה בישראל, בדרך כלל במחירים נמוכים יותר מהיבואן הרשמי ובאופן זה מתחרה עמו באופן ישיר.

נקודת המוצא היא כי ייבוא מקביל מותר בישראל ואף במדינות רבות בעולם ואולם בכל מדינה כללים ומגבלות שונות בנושא ייבוא מקביל. כך למשל הכללים באיחוד האירופי שונים לחלוטין מהכללים הנהוגים בישראל או בארה"ב.

חשוב לציין, כי ייבוא מקביל חשוב מאוד למשק הכלכלי המודרני בשל תרומתו לפתיחת השוק לתחרות, להורדת מחירים ולבלימת ניצול לרעה של יבואן בלעדי. מצד שני, ישנו חשש כי בחלק מן המקרים היבואן המקביל יעשה שימוש לרעה בזכות זו ויהיה מעין "טרמפיסט" שייהנה מן ההפקר מעלויות החדירה לשוק וההשקעה של בעל הזכויות בסימן המסחר ובכך יקצור פירות שלא לו. על כן קבע בית המשפט שורה של כללים מנחים מה אסור ומה מותר בכל הנוגע לייבוא מקביל.

דיני סימני המסחר

מאחר ובייבוא מקביל משווקים מוצרים הנושאי על גבם סימנים מסחריים רשומים ומוכרים היטב של מותגים בינלאומיים, עולה השאלה באילו נסיבות ייחשב ייבוא מקביל להפרה של סימן המסחר של בעל הזכויות (היצרן)?

ראשית, נקודת המוצא היא כי ככל והמדובר בייבוא של סחורה מקורית לא מתקיימת הפרה של סימן מסחר. בית המשפט העליון קבע בהלכה בעניין פזכים, כי לא תיתכן הפרה כל עוד מדובר במוצר המקורי ואילו בפסק הדין בעניין טוטו זהב שניתן מאוחר יותר נקבע, כי ייבוא מקביל של סחורה מקורית עולה כדי"שימוש אמת" בסימן המסחר וחוסה תחת ההגנה שבבסעיף 47 לפקודת סימני המסחר.

על מנת לקבוע האם מדובר ב"שימוש אמת" קבע בית המשפט העליון את מבחני העזר הבאים:

  • מבחן הזיהוי
  • מבחן חיוניות השימוש
  • מבחן חסות היצרן

מבחן הזיהוי – ייבואן המייבא חולצות מקוריות של מותג בינלאומי למשל, עונה על המבחן הראשון שכן מדובר בסחורה מקורית שנושאת על גבה סימן זהוי מקורי של היצרן.

מבחן חיוניות השימוש – לצורך שיווק המוצרים המיובאים על ידי היבואן המקביל נדרש היבואן המקביל לעשות שימוש בסימן המסחר המקורי המזוהה עם המותג, שאחרת לא ניתן יהיה לשווק, לפרסום או להציג את מוצריו בפני הצרכן. בית המשפט קבע כי יש לראות בכל שימוש בסימן המסחר לצורך שיווק הסחורה שאליה הוא צמוד כשימוש חיוני שאינו מהווה הפרת סימן מסחר.

מבחן חסות היצרן – במסגרת מבחן זה יצטרך היבואן המקביל להוכיח כי השימוש בסימן המסחר המוגן אינו יוצר הסתברות לכך שהצרכן הסביר יקבל את הרושם לכך שמדובר בפעילות שיווקית הנהנית מחסותו של היצרן, בעל הסימן.

מתי חלה חובת הבהרה לגבי העדר חסות של היצרן?

במקרים בהם ישנה מערכת יחסים נמשכת בין היבואן המקביל לרוכש כגון מכירת כלי לרכב למשל, אשר האחריות בינה בעלת חשיבות עליונה, יצטרך המשווק להדגיש באופן בולט בערוצי השיווק שלו, כי אינו פועל בחסותו של יצרן הרכב, שהוא בעל הסימן.

לעומת זאת, בתחום שבו המוצרים נמכרים מהיבואן המקביל לצרכן במחירים נמוכים וכאשר הצרכן אינו מצפה לרכוש אותם דווקא בחסות היצרן וכן במקרים שישנה חשיבות פחותה לשאלת האחריות, תוטל חובה פחותה בהדרגתה להבהיר כי המוכר אינו פועל בחסות היצרן.

בית המשפט העליון הדגיש, כי במקרים אשר היבואן המקביל מוכר מוצרים נחותים בעלי איכות פחותה (סוג ב') של אותו יצרן תחול עליו החובה להדגיש את השוני האמור.

מתי יכול להיווצר רושם מוטעה כאילו היצרן נותן חסותו ליבואן המקביל?

רושם מוטעה כאמור עלו להיווצר כאשר היבואן המקביל עושה שימוש בסימן המסחרי במסגרת שם של עסקו או החנות שלו.

בנסיבות פסק הדין בעניין טומי הילפיגר כאמור, כינה היבואן המקביל את חנותו בשם: "מחסן היבואן טומי הילפיגר". בית המשפט העליון קבע, כי השימוש בשם המסחרי טומי הילפיגר במסגרת שמה של החנות עצמה עלול ליצור הטעיה פוטנציאלית כאילו המדובר בסוכן רשמי של טומי הילפיגר בישראל ועל כן מהווה הפרה של סימן מסחר.

יחד עם זאת, נקבע כי, בנסיבות אלו שבהן נמכרו חולצות ופריטי אופנה מקוריים של טומי הילפיגר לא חלה על היבואן המקביל חובת ההבהרה כי אין מדובר בסוכן מורשה של טומי הילפיגר, שכן אין מדובר במוצרים המחייבים מערכת יחסים מתמשכת בין היבואן המקביל לצרכן. המדובר בסך הכל בפריטי לבוש הנרכשים ברכישה חד פעמית. כמו כן, חנות היבואן המקביל במקרה זה עוצבה באופן שונה מחנות היבואן הבלעדי (סקאל) ובסביבה פחות יוקרתית מזו של היבואן הבלעדי באופן שהצרכן לא היה מתרשם כי היבואן המקביל פועל בחסות טומי הילפיגר.

עוד נקבע כי השימוש שעושה היבואן המקביל בכתובת הדומיין www.tommy4less.co.il

אינו מהווה הפרת סימן מסחר על אף שהוא מכיל חלק מסימן המסחר הרשוםמאחר ולא מתקיים מבחן חסות היצרן, שכן שם המתחם כולל תוספת משמעותית לשם "טומי" (4LESS) באופן המונע כל חשש להטעיית הצרכנים כאילו המדובר באתר שבחסות חברת טומי הילפיגר.

דיני עשיית עושר ולא במשפט

דיני עשיית עושר ולא במשפט קובעים, כי מי שהתעשר שלא כדין על חשבון חברו חייב להשיב לו  את ערך זכייתו. במישור עשיית עושר ולא במשפט ייתכן ותקום עילה לבעל הסימן או ליבואן הרשמי מקום בו מאמצי השיווק של היבואן המקביל "תופסים טרמפ" על מאמצי השיווק וההשקעה בשיווק של בעל סימן המסחר הרשום.

אלא שעל מנת לעמוד בתנאי זה ישנה דרישה כי לפעולותיו של הייבואן המקביל יתווסף "יסוד נוסף" ההופך את ההתעשרות של היבואן המקביל לבלתי צודקת, כגון פעולות פסולות ובלתי הוגנות, פרסום מידע כוזב, והפרת עוולות אחרות.

נסיבות אלו עשיות להתקיים למשל כאשר היבואן המקביל עוקב אחר מסע פרסום משמעותי שנועד לאפשר "חדירה" של מותג חדש לשוק הישראלי, אשר בו השקיע היבואן הבלעדי משאבים ניכרים. חשוב לציין, כי בית המשפט העליון הבהיר את דעתו, כי עילה זו מתקיימת רק בנסיבות חריגות כגון: "טפילות" יוצאת דופן או הטעייה של היבואן המקביל.

בסופו של דבר קבע כית המשפט העליון בפסק הדין בעניין טמי הילפיגר כי השימוש של מחסני היבואן בשם "מחסן היבואן טוי הילפיגר" מהווה הפרת סימן מסחר ואסר עליו לעשות שימוש בשם זה.

כמו כן, הורה בית המשפט העליון למחסני היבואן להבהיר ללקוחותיו כי אינם פועלים בחסות חברת טומי הילפיגר וזאת באופן אקטיבי ושוטף. כן הורה בית המשפט העליון למחסני היבואן לציין באופן בולט בדף הפתיחה של אתר האינטרנט שלהם, כי החנות אינה פועלת בחסות טומי הילפיגר.

לפסק הדין בעניין טומי הילפיגר חשיבות עצומה בכל הנוגע להתנהלות השיווקית של ייבואנים מקבילים ולחשיפתם לתביעות משפטיות מצד יבואנים בלעדיים ומצד היצרנים בחו"ל. על יבואן מקביל להקפיד היטב כי הוא עומד במבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט לעיל, אחרת הוא עשוי למצוא עצמו חשוף לתביעות משפטיות יקרות ומיותרות הן מצד היבואנים הבלעדיים והן מצד היצרנים בחו"ל.

בכל שאלה בנושא ייבוא מקביל הינכם מופנים לעו"ד יוסי סיוון, עו"ד קניין רוחני המתמחה בדיני הייבוא המקביל בישראל ובמדינות נוספות ברחבי העולם

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעו"ד.

לכל שאלה או הבהרה הינכם מוזמנים לפנות לעו"ד יוסי סיוון 03-6966484

Deadmau5

מלחמת העכברים – האם לדיסני מונופול על אוזני העכבר?

האם דיסני זכאית לקבל מונופול על אוזני העכבר של מיקי מאוס?   שאלה זו נדונה בימים אלו ברשם סימני המסחר בארה"ב בעקבות התנגדות שהגישה חברת דיסני נגד דמות העכבר של הדיגי'י הידוע Deadmau5. 

Deadmau5 הוא שם הבמה של מפיק האוס קנדי מוכר בשם ג'ואל תומאס צימרמן הנחשב לאחד הדיג'יים הטובים בעולם. מקורו של השם Deadmau5 הוא בתקלה במחשבו האישי של הדיג'י. בבדיקת מחשבו התגלה, כי התקלה נבעה מעכבר שחדר  למארז המחשב ומצא שם את מותו. מאז מכנים אותו חבריו   dead mouse  ומכאן שמו המקוצר Deadmau5. להסבר מפורט ראו בויקיפדיה ערך Deadmau5.

גו'אל מופיע מזה מספר שנים ברחבי העולם ונחשב לאחד מהדיג'יים המצליחים ביותר בעולם המגלגל הכנסות של מיליוני דולרים בשנה.

ג'ואל הגיש בקשה לסימן מסחר בארה"ב על דמות העכבר שלו בעלת עיניים גדולות, כפי שנראית כאן בתמונה וזאת על מנת להגן על דמות העכבר בה הוא עושה שימוש מזה מספר שנים. הבקשה לסימן המסחר של ג'ואל הוגשה בנוגע לתוכנות מחשב, דברי דפוס, ביגוד, משחקים ועוד.

חברת דיסני, בעלת הזכויות בדמות העכבר המפורסם ביותר בעולם מיקי מאוס  הגישה התנגדות לסימן של ג'ואל בטענה שמדובר בדמות דומה דמיון מטעה לדמות של מיקי מאוס שנחשבת בעולם לסימן מסחר מוכר היטב.

דיסני טענה שאוזני העכבר כמעט זהים למיקי מאוס וכי בהתרשמות הכוללת ישנו דמיון מטעה בין הסימנים  המצביע על חשש להטעיית צרכנים ולדילול דמותו של מיקי מאוס, שנרשמה כסימן מסחר במספר וריאציות.

דיסני ביקשה לערוך השוואה בין צללית האוזניים השחורה של מיקי מאוס לבין הצללית הכלולה בסימן המבוקש על ידי גו'אל וטענה, כי יש לדחות את בקשתו של גו'אל על יסוד הדמיון בין הצלליות.

הסימן הרשום של דיסני:

Disney

אלא שמהודעת ההתנגדות עולה, כי אין בבעלותה של דיסני סימן רשום על הצללית השחורה של העכבר, כפי שהתיימרה דיסני לטעון, אלא על וורסיות כאלו ואחרות של אוזני העכבר, כפי שניתן לראות  בתמונה למעלה. דיסני צירפה אסמכתאות לסימנים רשומים רבים אך אף אחד מהם אינו כולל את הצללית השחורה אליה השוותה בפועל את סימנו של גו'אל.

האם יש חשש להטעייה בין דמות העכבר של  Deadmau5 לדמות של מיקי מאוס? איננו סבורים שכן. איננו רואים דמיון העולה כדי חשש להטעיה בין הדמויות האלו, בטח ובטח כאשר המדובר בדמות הקשורה בתודעת הציבור לדיג'יי הידוע ולמוסיקת האוס . דמות העכבר של הדיג'יי עם העיניים הגדולות והאוזניים המוארכות מבליטות בצורה ברורה את סימנו של ג'ואל מדמותו של מיקי מאוס ונדמה, כי כל ילד יידע להבחין ביניהם.

גם איננו רואים כל ניסיון להיבנות מהסימן של דיסני או לנצל את המוניטין של דיסני, שכן מדובר בדיג'יי מצליח בזכות עצמו, שהתפרסם הודות לכישוריו המוזיקליים ולא לדמות העכבר אליה הוא נקשר בקרב הציבור.

עולות גם שאלות רבות לגבי אופן התנהלותה של דיסני שהרי דיסני לא תבעה אותו על השימוש אלא על הניסיון לקבל סימן מסחר רשום על דמות העכבר שלו. נשאלת השאלה אם כן, אם סברה דיסני, כי ישנו חשש להטעייה מדוע לא עשתה כן במשך שנים שבהם עושה הדיג'י שימוש בעכבר?

ניסיונה של דיסני לקבל בלעדיות על עכבר עם אוזניים גדולות נראית חריגה למדי ועשויה להיחשב כפוגעת באינטרס התחרות בשוק.

דמות העכבר של  Deadmau5 הקשורה במוסיקת האוס קולנית מרוחקת שנות אור מדמותו החביבה של מיקי מאוס, עליה גדלנו ואיננו רואים כיצד דיסני תיפגע מרישום סימנו של גו'אל.

יש לזכור, כי דיני סימני המסחר נועדו למנוע הטעייה בקרב הצרכנים ואיננו רואים הכיצד תתרחש הטעייה שכזו בפועל.