אמזון

רישום סימן מסחר – אמזון

אם אתם סוחרים באמזון (Amazon) אתם בוודאי מכירים את התופעה של חיקויים וזיופים של מוצרים שונים. סוחרים רבים המשיקים מוצרים באמזון, מגלים כי המוצרים הייחודיים שלהם מועתקים מידי פעם על ידי גורמים שונים ברשת.

המוצרים המועתקים נמכרים במחירים זולים ביותר תוך פגיעה קשה ביותר בהיקפי המכירות שלהם. ישנם סוחרים שהיקף העסקאות שלהם התרסק בעקבות תופעת החיקויים ברשת והיו כאלו אף שנאלצו להשיק את המוצר שלהם תחת מותג חדש בעקבות תופעת החיקויים, דבר שהסב להם הוצאות כספיות משמעותיות.

זיופים והעתקות

במאי 2017 יצאה אמזון עם תוכנית חדשנית שנועדה להתמודד עם תופעת הזיופים. תוכנית זו נקראת בשם Brand Registry . זוהי תוכנית חדשנית של אמזון המאפשרת לכם שליטה טובה יותר על אופן הפצת המוצרים שלכם במרחבי שוק המסחר האלקטרוני של אמזון, מניעת שימוש לרעה במילות מפתח, שמירה על בלעדיות במותג ויכולת טובה יותר במאבק נגד זיופים והעתקות.

תוכנית ה- Brand Registry מעניקה לכם יכולת טובה יותר לאתר תכנים ותצוגות ויזואליות באמזון ולדווח על חשד להפרת של זכויותיכם. התוכנית מאפשרת לכם להסיר תכנים ומוצרים הנחשדים כמפרים את זכויותיכם במותג הייחודי שלכם. תוכנית זו מאפשרת לצרכנים הפוטנציאלים שלכם לאתר את המוצרים שלכם בצורה טובה יותר במנוע החיפוש של אמזון באופן שהמוצרים שלכם יופיעו בעמודים הראשונים של תוצאות החיפוש.

על מנת להירשם לתוכנית ה- Brand Registry באמזון עליכם להראות, כי הינכם בעלים של מותג רשום, והכוונה היא לסימן מסחר רשום בכל מדינה שבכוונתכם לסחור בה. סימן המסחר שלכם חייב להירשם בצורה של סימן מילולי הכולל מילים שניתנות לאיתור באמצעות מנוע החיפוש של אמזון.

הורד (1)

על כן, עליכם להגיש בקשה לסימן מסחר רשום במדינה הרלוונטית שבה היקף המכירות שלכם הוא המשמעותי ביותר. מרבית הסוחרים רושמים סימן מסחר בארה"ב, שבה נמצא קהל המשתמשים הגדול ביותר. במידה ותצליחו לרשום את סימן המסחר שלכם תוכלו לעמוד בתנאים של תוכנית ה- Brand Registry  ולמנוע הפצה של חיקויים זולים של המוצרים שלכם.

כיום קרוב ל- 60,000 סוחרים רשומים ב- Brand Registry. על מנת לבחון האם אתם עומדים בקריטריונים של תוכנית  ה- Brand Registry עליכם לבדוק בקישור הבא .

התנאי הראשון הוא הוכחת קיומו של סימן מסחר רשום בבעלותכם בכל אחת מהמדינות המפורטות להלן:

ארה"ב, קנדה, מקסיקו, ברזיל ,אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, יפן, הודו, אוסטרליה. לשם כך עליכם לפנות לעורך דין קניין רוחני, המתמחה ברישום סימני מסחר ברחבי העולם ולשכור את שירותיו לצורך רישום סימן המסחר בבעלותכם.

רשם סימני המסחר בישראל

בניגוד לדיעה הרווחת, רישום סימן מסחר אינו פעולה טכנית שכל אחד יכול לעשות בעצמו, אלא פעולה משפטית מהותית הדורשת ידע, ניסיון ומומחיות. מומלץ מאוד שלא לנסות לרשום את סימן המסחר לבדכם (בחלק מן המדינות אף לא תוכלו לעשות זאת ללא סיוע מקצועי). רישום סימן מסחר הינו פעולה שיש בה כדי להשפיע על הזכויות המסחריות שלכם במרחב המסחרי של אמזון ועל כן כישלון או טעות כלשהי עלולה להשפיע גם על ביצועי המסחר שלכם.

אנו מתמחים ברישום סימני מסחר ברחבי העולם מזה יותר מ- 16 שנה ונציגינו המקומיים בכל רחבי העולם מומחים ברישום סימני מסחר בכל מדינה ומדינה, החל משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת התעודה הרשמית.

מעוניינים לרשום סימן מסחר באמזון? פנו אלינו בטלפון 03-6966484 או באמצעות דף יצירת קשר.

dreamstime_xs_11928184

ביטול סימן מסחר רשום

מהו ביטול סימן מסחר רשום?

ביטול סימן מסחר רשום הוא פעולה המבוצעת על ידי רשם סימני המסחר בעקבות בקשה המוגשת על ידי אדם אשר רישום הסימן גורם לו נזק, או עלול לגרום לו נזק. האפשרות להגיש בקשה לביטול סימן מסחר היא חשובה ומהותית, מאחר והיא מאפשרת לכל מי שחפץ בכך, ובעיקר למי שנפגע מרישומו של סימן מסחר כזה או אחר, לוודא שאותו סימן לא נרשם מתוך אינטרס לחסום תחרות הוגנת בשוק, ממניעים כלכליים שלא בתום לב, או מתוך ניסיון למנוע שימוש בסימן על ידי אחרים, ללא כל כוונה אמיתית לעשות בו שימוש.

trademark sign protected with padlock on the white background (3d render)

 

 

מה העילות שבגינן ניתן להגיש בקשה לביטול סימן מסחר רשום?

סעיף 41 לפקודת סימני המסחר קובע כי כל אדם אשר חפץ בכך יכול להגיש בקשה לביטול סימן מסחר. פקודת סימני המסחר קובעת כי הגשת בקשת ביטול תתאפשר כאשר לבעל הסימן לא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן, או אם לא היה שימוש בסימן בתוך שלוש השנים שלפני בקשת הביטול.

כלומר, ככל שלא נעשה שימוש בסימן בשלוש השנים שלאחר מועד רישומו, ניתן להגיש בקשה לביטולו. מטרת הסעיף היא לוודא שבפנקס סימני המסחר לא יהיו סימנים שלבעליהם אין עניין בהם, וכן להבטיח שאותם בעלי הסימנים לא יגבילו את השוק שלא לצורך. אם כך, דרישת השימוש בסימן המסחר לאחר רישומו נובעת מהחשש העיקרי שסימני מסחר יירשמו באופן רחב וללא הגבלה, ושלאחר רישומם לא ייעשה בהם שימוש, כך שהם למעשה יביאו למצב של חסימת השוק התחרותי.

Trademark Branding Advertising Copyright Concept

 

איך ניתן לבטל סימן מסחר רשום?

החוק קובע כי בקשה לביטול סימן מסחר תוגש לרשם סימני המסחר. הנטל להוכיח כי בעל סימן המסחר נמנע משימוש בו מוטל כולו על הכתפיים של מבקש הביטול. כמו כן, החלטתו של הרשם בעניין זה תהיה נתונה לערעור בפני בית המשפט המחוזי.

מתי ניתן להגיש בקשה לביטול סימן מסחר רשום?

סעיף 39 לפקודת סימני המסחר קובע כי בקשה למחיקת סימן מסחר מפנקס סימני המסחר, על סמך הנימוקים שסימן המסחר אינו כשר לרישום, או שרישום סימן המסחר יצר תחרות בלתי הוגנת, תוגש תוך חמש שנים מיום קבלת תעודת הרישום. עם זאת, הגשת בקשה לביטול סימן מסחר על סמך הנימוק שהבקשה לרישומו הוגשה שלא בתום לב, תוכל להיעשות בכל עת.

רוצים לבטל סימן מסחר של גורם כלשהו? פנו אלינו במספר הטלפון 03-6966484 או ב"צור קשר". אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת כלשהי. מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.

אולי תתעניינו במאמרים הבאים:

  1. רשם סימני המסחר בישראל
  2. איך רושמים סימן מסחר – שאלות ותשובות 
  3. סימני מסחר בישראל
רשם סימני המסחר בישראל

רשם סימני המסחר בישראל

מהו רשם סימני המסחר?

רשם סימני מסחר הינו גוף סטטוטורי שהינו חלק מרשות הפטנטים אשר במשרד המשפטים, שתפקידו הוא ניהול והסדרה של מערכת סימני המסחר בישראל, הכוללת בין היתר, רישום סימני מסחר, טיפול בהליכי בחינת סימני מסחר, התנגדויות, הליכי ביטול סימן מסחר, הליכי רישוי וכד'.

מהן הפעולות שניתן לבצע ברשם סימני המסחר?

רשם סימני המסחר הינו הגוף האחראי על רישום סימני מסחר בישראל. מתוקף סמכותו מטפל רשם סימני המסחר בבחינת בקשות לרישום סימני מסחר המוגשות למחלקת סימני מסחר. בקשות לסימני מסחר ממתינות לבחינה לפי מועד הגשתן (נכון להיום זמן ההמתנה של שנה עד שנה וחצי).

בוחני מחלקת סימני המסחר בודקים את כשירות הבקשות לרישום בהתאם לפקודת סימני מסחר לחוזרי רשם סימני המסחר ולתקנות סימני המסחר.

תוקפו של סימן מסחר רשום בישראל הינו עשר שנים. לאחר תקופה זו ניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים כל אחת, בכפוף לתשלום אגרה מתאימה.

רשם סימני המסחר אחראי גם על ביצוע שינויים בסימני מסחר רשומים, כגון העברת בעלות, הוספת בעל רשות, שעבודים, רישיונות, שינויים בפרטי בעל הסימן ועוד.

איזו הגנה מספק סימן מסחר רשום?

סימן מסחר רשום מספק בלעדיות לשימוש בסימן או בשם המסחרי או בכל שם או סימן מסחרי הדומה לו עד כדי הטעייה. ההגנה על סימן מסחר רשום בישראל היא טריטוריאלית וחלה בישראל בלבד.

יחד עם את, ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינות רבות ברחבי העולם ישירות מישראל וזאת באמצעות פרוטוקול מדריד. בעקבות הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד, יכול המבקש הישראלי להגיש בקשה לרישום סימן בינלאומי, על בסיס סימן רשום בישראל או בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, באמצעות מחלקת סימני מסחר, ביותר מ- 100 מדינות בעולם.  הרישום הבינלאומי באמצעות "פרוטוקול מדריד" מנוהל  על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) והוא מאפשר רישום סימני מסחר ברחבי העולם באופן פשוט ותוך חיסכון בעלויות. עם זאת חשוב לציין, כי רישום האמצעות פרוטוקול מדריד אינו מתאים לכל אחד והוא כרוך במגבלות מסוימות.

רשם סימני המסחר בישראל

השירותים הניתנים על ידי רשם סימני המסחר

רשם סימני המסחר מספק את השירותים הרלוונטיים להליכי רישום סימני מסחר בישראל ובכלל זה את השירותים הבאים:

בחינה, רישום והנפקת תעודות סימני מסחר

העברת בעלות בסימן מסחר

חיפוש במאגר סימני המסחר הישראל

ניהול הליכי התנגדויות לסימן מסחר

שינויים ברישום סימן מסחר

הגשת בקשה לרישום סימן קיבוצי

הגשת בקשה להמרת סימן בינלאומי

רישום או הסרה של עיקול של סימן מסחר

הוספה או הסרה של שעבוד או משכון או בעל רשות בסימן מסחר רשום

הגשת בקשה לתיקון פנקס או בקשה לביטול רישום סימן מסחר

הגשת בקשה לרישום כינוי מקור שמקורו בישראל

הגשת בקשה לבחינה מזורזת (בחינה על אתר)

קיום דיונים ופתיחת הליך חד צדדי​ בכל הנוגע להליכי בחינת סימן מסחררשם סימני המסחר

כיצד בוחן רשם סימני המסחר את הבקשות לסימני המסחר?

כל מי שבמבקש לקבל בלעדיות על שם או סימן מסחרי זכאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר לרשם סימני המסחר. בקשתו תיבחן וככל שהבקשה תעמוד בקריטריונים הקבועים בפקודת סימני המסחר ובתקנותיו הסימן יקובל. כך למשל, סימנים נעדרי אופי מבחין לא יקובלו לרישום.

לאחר קיבול הסימן יפורסם הסימן למשך שלושה חודשים ברשומות וככל לא תוגש התנגדות תונפק למבקש תעודת רישום. ככל שתוגש התנגדות ינהל רשם סימני המסחר את הליך ההתנגדות ויפסוק האם ההתנגדות מוצדקת או לא. ככל שיפסוק כי ההתנגדות מוצדקת ידחה את הבקשה לרישום סימן המסחר. ככל שימצא כי ההתנגדות אינה במקומה, ההתנגדות תידחה והסימן ימשיך להליך רישום.

אין באמור לעיל משום חוו"ד משפטית כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום.

starbucks

האם סימן המסחר של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר של סטראבקס?   

coffe rocksstarbucks

האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?  

רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה. 

בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.

סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו') ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.

במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.  

סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.

בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.

בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.

שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.

בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.

מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 03-6966484 או באמצעות יצירת קשר 

diamomd

זכייה של משרדנו בהליך צו מניעה זמני בסימני מסחר

משרדנו זכה לאחרונה בהחלטה חשובה במסגרת בקשה לצו מניעה זמני, שהוגשה נגד לקוחות המשרד בתחום הערכת יהלומים. להלן תמצית הרקע, טענות הצדדים והחלטת בית המשפט, כפי שמופיעים בהחלטה:

רקע

המבקשים, המנהלים מעבדה גמולוגית המספקת שירותי הערכה, ניתוח ודירוג ליהלומים תחת הסימן IGL הגישו בקשה לצו מניעה זמני נגד המשיבים, המספקים שירותי הערכה ניתוח ודירוג יהלומים תחת הסימן CGL.

במסגרת הבקשה לצו מניעה טענו המבקשים, כי שימוש המשיבים בשם CGL עולה כדי הפרת סימן מסחר רשום IGL וכי המשיבים מנצלים לרעה את המוניטין של המבקשים, תוך שהם מטעים את ציבור הלקוחות באמצעות עיצוב דומה, אותיות דומות, לוגו עגול בצבעים זהים וכיתוב  דומה.

המשיבים טענו באמצעות משרדנו, כי אין כל ממש בבקשה לצו מניעה זמני וכל תכליתה נועדה לסכל את הצלחתם המסחרית. כן טענו המשיבים, כי השימוש באותיות IGL הינו נפוץ ואוניברסלי וכי מעבדות רבות בעולם עושות שימוש באותיות אלו וכי אין מדובר בפרי יצירתם של המבקשים.

יתרה מכך, טענו המשיבים, כי מעבדות רבות בישראל ובעולם עושות שימוש במבנה הכללי של ראשי תיבות עם האותיות G ו- L   ביחד עם לוגו דמוי חותמת מעגלית ולפיכך אין מדובר בשימוש הייחודי למבקשים דווקא.

עוד טענו המשיבים, כי הם מספקים שירותי הערכת יהלומים ואבני חן מקצועיים בעיקר לסוחרי יהלומים. זהו קהל מתוחכם המכיר היטב את החברות העוסקות בתחום ויודע להבחין היטב בין השירותים שמספקים המבקשים לבין שירותי המשיבים, קרי הערכות מקצועיות מתועדות התעודות חתומות ובעזרים מקצועיים (חותמת SEAL), העטופים בסימנים המעוצבים על ידי הצדדים, על כן אין חשש להטעיה בין הסימנים השונים. בפרט נכון הדבר שעה שמדובר ביהלומים שנחשבים לטובין יקרים ביותר, ומחייבים בדיקה דקדקנית.

עוד טענו המשיבים כי המשיב 2 הוא בעל מוניטין של 40 שנה בהערכת יהלומים, וכי אין סיכוי שסוחר יהלומים יגיע לפתח המעבדה שהוא מפעיל ויסבור בטעות, כי מדובר בעסק של המבקשים, שהם דמויות בלתי מוכרות וחסרי מוניטין בתחום.

המשיבים טענו והסבירו כי אין דמיון מטעה בין הסימנים, על פי המבחנים המקובלים בפסיקת בתי המשפט, קרי מבחן החוזי, מבחן הצליל, ומבחן קהל הלקוחות וסוג הלקוחות.

מבחינת קהל הלקוחות וסוג הסחורות טענו המשיבים, כי קיים הבדל במובן שלקוחות המשיבים הינם בעיקר סוחרים מקצועיים שמבקשים לקבל הערכות מקצועיות ליהלומים המיובאים על ידם מרחבי העולם ועל כן אין חשש להטעיה. המשיבים אף טענו כי אין כל דמיון מטעה בתעודות או בחומרים השיווקיים.

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז 

מכיוון שמדובר בסימנים שאינם זהים קבע בית המשפט המחוזי כי חל מבחן ההטעיה, קרי בחינה האם הסימן דומה לסימן הזכאי להגנה, עד כדי קיומו של חשש סביר להטעיה.

בית המשפט המחוזי סקר את שלושת מבחני העזר להכרעה באם קיים דמיון מטעה שיש בו להוות הפרה של סימן רשום: המבחן הראשון הוא מבחן המראה והצליל – עניינו השוואת החזות והצליל של שני הסימנים, בכדי לבחון את הדמיון שביניהם.

המבחן השני הוא מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות – עיינו עוסק בהשפעת סוג המוצרים ומידת הסכנה להטעיה וכן שוק הלקוחות אליהם פונה סוג המוצרים והשפעת זהותם של הלקוחות על הסיכוי להטעיה.

המבחן השלישי הוא מבחן כללי באשר לנסיבות העניין – זהו "מבחן כוללני, בלתי מסוים, שבמסגרתו נשקלות שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה, אשר לא נכללו במסגרת המבחנים הקודמים".

בית המשפט המחוזי ערך השוואה חזותית של סימני הצדדים המובאים כאן להתרשמות:

סימן המבקשים

IGL Logo

סימן המשיבים

CGL Logo

בית המשפט המחוזי מצא, כי חרף הדמיון הלכאורי בעצם הצורה העגולה שמסמנת חותמת, קיימים הבדלים של ממש בעיטורים המרכיבים את הלוגו, אשר מצטרפים ליתר ההבדלים באותיות ובכיתוב וקבע, כי כל אלה שוללים אפשרות סבירה של הטעייה חזותית בין הסימן הרשום לבין סימן CGL.

מבחינת סוג הסחורות וחוג הלקוחות קיבל בית המשפטי המחוזי את עמדת המשיבים, כי שירותי הערכת יהלומים ואבני חן הינם שירותים המבוססים על קריטריונים מקצועיים, שכוללים בחינה קפדנית של מעבדה, עריכת דו"ח, הערכה ולבסוף הנפקת תעודה מתאימה. סוג שירותים זה אינו נעשה כדבר שבשגרה והוא יתלווה על פי רוב לרכישה של אבנים יקרות בהיקף כספי נכבד. אין מדובר ב"מוצר מדף", אלא במוצר ייחודי שמופנה לקהל לקוחות מתוחכם, דבר שמפחית את החשש להטעיה.

מבחינת יתר נסיבות העניין, בית המשפט המחוזי התרשם, כי המשיבים הינם גורמים ותיקים ומוכרים בתחום היהלומים וכי נסיבות אלו אינן תומכות בקיומה של הטעייה באשר לסימן הרשום מצד המשיבים וממילא אינן תומכות בטענה הכלית לפיה המשיבים "רוכבים" על גב המוניטין שיצרו לעצמם המבקשים בפרק הזמן הקצר יחסית בו הם פועלים בשוק אבני החן והיהלומים.

בית המשפט המחוזי אף נשען על סימני מסחר רבים שצורפו על ידי המשיבים, אשר הסימן שלהם מורכב ממבנה של חותמת מעגלית, כיתוב בשלוש אותיות רישיות באנגלית וכיתוב נילווה לצד או מתחת הצירוף של האותיות והלוגו. מטבע הדברים, וכיאה למוצרים של אבני חן, שילוב הצבעים באותם הסימנים והאותיות נעשה בזהוב, בשחור ובכחול, צבעים המסמלים יוקרה.

בית המשפט המחוזי אף קיבל את עמדת המשיבים, כי ראשי התיבות שבסימן המבקשים IGL מסמלים את המילים INTERNATIONAL GEMOLOGICAL   ו- LABORATORY  וכי מדובר בשמות גנריים שעל פי רוב נהנים מהגנה פחותה בהשוואה לשמות שרירותיים.

בנסיבות אלו קבע בית המשפט המחוזי, כי הסימן הרשום של המבקשים הוא בעל אופי מבחין מולד חלש, וכי המבקשים לא הציגו כל ראיות משמעותיות המלמדות כי לסימן הרשום אופי מבחין נרכש, קרי שציבור הצרכנים כבר מקשר בינו לבין השירותים שמספקת המבקשת.

לסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי, כי המבחן המשולש אינו תומך בקיומה של הטעייה.

גם בכל הנוגע לעילת גניבת עין דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקשים וקבע, כי אין חשש להטעיה וכי המבקשים לא הוכיחו מוניטין.

גם מבחינת שיקולי מאזן הנוחות קבע בית המשפט המחוזי, כי לא שוכנע שהשימוש בסימן CGL גורם לנזק בלתי הפיך או לנזק חמור למבקשים.

לסיכומו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לצו מניעה זמני וחייב את המבקשים בשכ"ט עו"ד ב"כ המשיבים בסך של 9,500 ₪.

הבהרה: אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי, מדובר במאמר התרשמותי בלבד ומומלץ להיוועץ עם עו"ד


The Legal 500 - The Clients Guide to Law Firms

Bangkok Thailand - June 17 2015 : A close-up photo of Apple iPad mini 2 start screen focused on App Store application icon. App Store is a digital distribution service for mobile apps on iOS platform developed by Apple Inc.

4 טיפים חשובים על איך להגן על ה UX\UI שבאפליקציה שלכם מפני העתקה

בכל אפליקציה ישנם שני אלמנטים חשובים, שיקבעו את גורלה, קרי, האם האפליקציה שלכם תקצור הצלחה ותניב אלפי או מיליוני הורדות, או שהיא תיזנח ב"מחסני" חנות האפליקציות, העמוסה במיליוני אפליקציות של יזמים מכל רחבי העולם (ליתר דיוק 2,200,000 אפליקציות בגוגל פליי ו- 2,000,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, לפי סטטיסטיקה לשנת 2016 באתר סטטיסטה) .

האלמנט הראשון הוא ה- UI User Interface))  ובעברית ממְשַׁק מִשְׁתַּמֵּש. מממשק המשתמש הינו המערכת בה עושה המשתמש שימוש כדי להפעיל את האפליקציה. ממשק המשתמש כולל את אופן העיצוב, אופן ההפעלה, התצוגה הויזואלית, מהירות ההפעלה וכד'. ממשק המשתמש מורכב ממסכים, לחצנים ותצוגות ויזואליות, שבהם מנווט המשתמש את דרכו באפליקציה.

האלמנט השני הינו UX ( User Experience) ובעברית "חווית המשתמש". חווית המשתמש הינה החוויה והרושם של המשתמש, כאשר הוא מפעיל את ממשק המשתמש באפליקציה. כלומר, האם המשתמש מצליח להפעיל את האפליקציה בקלות ובמהירות? האם המשתמש נהנה מייחודיות העיצוב ומהויזואליות של האפליקציה? האם השימוש מותיר בו חוויה הממריצה או מעודדת אותו לעשות שימוש באפליקציה או מותירה בו טעם רע? חווית המשתמש הפכה בשנים האחרונות לאחד המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח אפליקציות          (Critical Success Factor)

פיתחתם אפליקציה מבריקה, והצלחתם ליצור ממשק משתמש ייחודי בעל לחצנים אטרקטיביים, אופן הפעלה קל ומהיר ועיצוב מושך את העין, שילמתם עשרות או מאות אלפי שקלים לחברה לפיתוח אפליקציות ולמעצבים מוכשרים והגעתם לשלב שבו האפליקציה כמעט מוכנה להעלאה לחנות האפליקציות.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך תוכלו להגן על חווית המשתמש וממשק המשתמש הייחודיים באפליקציה שלכם מפני העתקה? איך תוכלו למנוע מצב שבו תקופה קצרה לאחר השקת האפליקציה מתחרה שלכם פשוט יעתיק את הממשק וישיק אותו על אפליקציה משלו תחת שם אחר או זהות אחרת? במאמר זה נציג בפניכם אילו כלים משפטיים עומדים לרשותכם כדי לזכות בבלעדיות בממשק המשתמש שלכם.

פטנטים

פטנט מגן על האלמנט הפונקציונאלי שבממשק האפליקציה. פטנט רשום יעניק לכם זכות למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש באמצאה שלכם. הגנה על ממשק המשתמש באמצעות רישום פטנט אפשרית, אולם במקרים חריגים בלבד.

בפברואר 2016 בית המשפט המחוזי בארה"ב קבע, כי פטנט ה-  slide-to-unlock של חברת אפל אינו תקף שכן מדור במנגנון ברור מאליו ועל כן לא ניתן לאכוף אותו כנגד חברת סמסונג שעשתה שימוש במנגנון דומה. בהחלטה זו הפך בית המשפט החלטה קודמת בה נפסקו לטובת אפל פיצויים בסך של 120 מיליון דולר.

על רקע הקושי הקיים ברחבי העולם בהגנה על ממשק משתמש כפטנט, נראה כי הגנה זו בעייתית ובדרך כלל אינה מתאימה לתעשיית האפליקציות. נזכיר כי מדובר גם במסלול יקר ולעיתים אף לא יעיל.

 

הגנת זכויות יוצרים – הגנה יעילה על מסכים, אך מוגבלת

חוק זכות יוצרים בישראל וכן דיני זכויות יוצרים מסביב לעולם מאפשרים הגנה על יצירה מקורית כגון יצירה אומנותית, יצירה ספרותית, איורים וכד'. לכן האפשרות הראשונה והיעילה ביותר מבחינתכם הינה לבחון אפשרות הגנה על ממשק המשתמש שלכם באמצעות זכויות יוצרים. ניתן לראות במסכי המשתמש כיצירה אומנותית הניתנת להגנה ואולם בכפוף לכך שמדובר בעיצוב מקורי.

במידה ואתם מעוניינים בהפצה בינלאומית של האפליקציה שלכם, מומלץ לבחון את האפשרות להגן על ממשק המשתמש שלכם באמצעות רישום זכויות יוצרים בחו"ל.

היתרונות בהגנה על ממשק המשתמש באמצעות הגנת זכויות יוצרים הינן : ראשית, מדובר בהגנה יעילה ומיידית. באופן כללי, הממשק יהיה מוגן בזכויות יוצרים (הגנה חלקית בלבד) החל מהעלאתו לחנות האפליקציות, אף מבלי שתצטרכו לרשום זכויות יוצרים באופן אקטיבי במשרד המשפטים בארה"ב.

שנית, מדובר בהגנה אטרקטיבית מבחינת העלות, שכן גם אם תחליטו לחזק את ההגנה המשפטית ולזכות ביתרונות העצומים שמקנה לכם רישום זכויות מסודר במשרד המשפטים בארה"ב, הרי שמדובר בפעולה זולה באופן משמעותי מרישום פטנט.

על מנת לנקוט בהליך משפטי אפקטיבי תצטרכו להוכיח, כי המתחרה העתיק חלקים משמעותיים מהאלמנטים העיצוביים שבממשק המשתמש שלכם. יחד עם זאת, יש לזכור כי לעיתים המתחרה שלכם יכול להעתיק חלקים ספורים ולבצע שינויים עיצוביים ספציפיים בלבד ובכך להתחמק מאחריות.

רישום זכויות יוצרים בארה"ב למשל יעניק לכם יתרונות משמעותיים, כגון: יכולת טובה יותר בניהול הליכים משפטיים נגד מפרים וקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק ושכר טרחת עורכי דין. חשוב לציין, כי בהעדר רישום זכויות יוצרים בארה"ב תהיו חייבים להוכיח את הנזק שנגרם לכם בפועל, מלאכה קשה ביותר לעיתים בלתי אפשרית.

לכן רישום זכויות יוצרים על ממשקי אפליקציה הינו מסלול מומלץ בדרך כלל.

סימני מסחר: הגנה חזקה לאייקונים, לוגו ושמות

דיני סימני מסחר נועדו לאפשר לכם לקבל בלעדיות על שם או סימן מסחרי מסוים בכדי להגן על המוניטין שלכם בשירות או במוצר מסוים. באמצעות רישום סימן מסחר תוכלו להגן על מילים, לוגו, צלילים ובמקרים מסוימים גם על אלמנטים עיצוביים ייחודיים המזוהים עמכם.

במידה ותצליחו לרשום סימן מסחר על לוגו או שם מסחרי כלשהו תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם או בלוגו המסחרי או בכל סימן הדומה לו עד כדי הטעייה.

האם ניתן להגן על אלמנטים כלשהם מממשק המשתמש באמצעות סימני המסחר? 

על מנת לזכות בבלעדיות בממשק משתמש עליכם לעמוד במספר תנאים:

  1. שממשק המשתמש יכיל רכיב עיצובי ייחודי בעל אופי מבחין, כלומר שניתן יהיה לזהותו ולאבחן אותו מרכיבים של המתחרים;
  2. שהממשק ישמש הלכה למעשה כסימן מסחרי שלכם ויזוהה על ידי המשתמשים כסימן המסחרי שלכם;
  3. במידה והנכם עומדים בכל התנאים תצטרכו להגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה הרלוונטית;
  4. במידה ותזכו לקבל תעודת רישום סימן מסחר תוכלו למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בממשק העיצובי הרשום

שלא כמו זכויות יוצרים, בסימני מסחר אינכם צריכים להוכיח העתקה של האלמנט העיצובי אלא כל שתצטרכו להראות הוא, כי העיצוב הייחודי של המתחרה שלכם דומה עד כדי הטעייה לעיצוב הייחודי שלכם שנרשם כסימן מסחרי. ההגנה של סימן מסחר תקפה ל- 10 שנים וניתן לחדש את הרישום מידי תקופה.

ברחבי העולם נרשמו סימני מסחר רבים על אלמנטים עיצוביים. כך למשל האייקונים הבאים המשמשים כסימן הזהות של האפליקציות נרשמו כסימני מסחר ברחבי העולם. סימני מסחר אלו מאפשרים לבעליהם למנוע מהמתחרים מלעשות שימוש באייקונים זהים או דומים עד כדי הטעייה.

אייקון המספרים של אפל – נרשם כסימן מסחר

icon apple numbers

אייקון המעטפה של גוגל – נרשם כסימן מסחר

google envelop

אייקון גוגל+ – נרשם כסימן מסחר

Google-plus-icon

האייקון של פייסבוק – נרשם כסימן מסחר

פייסבוק

אפליקציית אינסטגראם הידועה למשל, אף החלה לאכוף את זכויותיה לא רק כלפי אפליקציות שעושות שימוש ברכיב "גראם" המזוהה עימה, אלא גם כלפי אפליקציות העושות שימוש בעיצובים הדומים לממשקים שלה.

האייקון של אינסטגראם: 

instagram-icon-956

דוגמא מובהקת לחשיבות רישום סימן המסחר על אייקון באפליקציות הינה ניסיונה הכושל של חברת אפל לרשום סימן מסחר על אייקון המוזיקה בצבע כתום המורכב משני תווים מחוברים יחדיו על רקע כתום. רשם סימני המסחר בארה"ב דחה את בקשת אפל לרישום סימן מסחר עבור אייקון זה על סמך הטענה, כי קיים חשש להטעיה עם אייקון אחר של חברת מייספייס, גם הוא אייקון של שני תווים בצבע כתום שנרשם כסימן מסחר.

האייקון של אפל:

apple orange

הסימן הרשום של חברת מייספייס:

myspace logo

כפי שניתן להתרשם ממקרה אפל, הבעלות בסימן מסחר רשום המעוצב בסגנון וצבע מסוים על מרכיב עיצובי כגון האייקון שהינו דלת הכניסה לכל אפליקציה וחלק בלתי נפרד מחוויית המשתמש, הינו חשוב ביותר ויכול להניב לבעליו יתרונות בעלי ערך כלכלי רב. יש להניח כי חברת אפל הציעה סכומי כסף נכבדים ביותר למייספייס תמורת השימוש באייקןו הנחשק אולם בסופו של דבר, אפל זנחה את האייקון ובחרה באייקון אחר.

הגנת דיני המדגמים

מאחר וממשק משתמש מורכב מעיצובים ויזואליים שונים, יש לבחון האם ניתן יהיה לרשום את העיצוב הייחודי, ה- LOOK AND FEEL כמדגם ובכך להגן על הוויזואליות.

רישום מדגם יכול להעניק לכם הגנה על העיצוב הויזואלי של הממשק בכפוף לכך שמדובר בעיצוב חדשני שטרם פורסם. בארה"ב ניתן להגן על ממשק אפליקציה באמצעות רישום מדגם הנקרא PATENT DESIGN. בישראל ניתן להגיש בקשה למדגם בגין תצוגות מסך ואייקונים.

חשוב לציין, כי רישום מדגם כאמור יכול לספק כלי אכיפה אפקטיבי בפני כל מי שעושה שימוש בממשק הדומה לממשק שלכם וזאת אף מבלי שתצטרכו להוכיח כי המתחרה העתיק את הממשק מכם.

יחד עם זאת, חשב לזכור גם את החסרונות במסלול זה. למשל, לא תינתן הגנה למרכיבים הפונקציונאליים שבממשק, אלא רק למרכיבים העיצוביים הוויזואליים שלו. כמו כן, בישראל למשל יהיה צורך להאריך תוקף של מדגם ולשלם אגרות כל חמש שנים. תוקף ההגנה הוא ל-15 שנה בלבד כאשר בתום תקופה זו יפקע תוקף המדגם.

לסיכום:

ממשק המשתמש וחוויית המשתמש הינם מרכיבים חשובים להצלחתה של כל אפליקציה. במהלך הפיתוח ובטרם השקת האפליקציה מומלץ ביותר לבחון באמצעות עורך דין קניין רוחני הבקיא בתחום, מהן האפשרויות הטובות ביותר העומדות בפניכם להגן על ממשק המשתמש בצורה הטובה ביותר בכדי להגן על הייחודיות, הסגנון והויזואליות של האפליקציה.

אימוץ אסטרטגיית קניין רוחני בטרם השקת האפליקציה הינה מומלצת ביותר והיא עשויה להניב לכם יתרונות משמעותיים הן ככלי לקידום השקעה והן ככלי למאבק במתחרים.

יש לציין כי, לרישום זכויות בקניין רוחני יתרונות חשובים ביותר למי שמבקש לגייס השקעות מקרנות סיכון, חברות השקעה, אנג'לים ומשקיעים פרטיים מרחבי העולם. הצגת אישור לסימן מסחרי, למדגם או לזכויות יוצרים (ולו רק אישור להגשת בקשה) מקרינה רצינות ומקצועיות בפני משקיעים פוטנציאלים ואף יכולה לשדר מסר, כי הינכם מאמינים במיזם ובפוטנציאל שלו.

משקיעים רבים בוחנים לא רק את ההון האנושי של כל מיזם, אלא גם את היקף נכסי הקניין הרוחני הגלום בו. במקרים שבהם ניתן להבחין כי המיזם לא דאג להגן על זכויותיו ולסמן את הטריטוריה שלו בסביבה התחרותית, הדבר יכול לפגוע ברצונו של המשקיע לקחת סיכונים פיננסיים לאור החשש מהעתקה ומתחרות אגרסיבית.

רישום סימן מסחר על שם האפליקציה, על הלוגו או האייקון למשל, אף יאפשר לכם לנהל במשא ומתן על שווי הסימן המסחרי בנפרד ובכך להגדיל את השווי הפיננסי שבמיזם שלכם.

יוסי סיוון הינו עורך דין המתמחה בקניין רוחני ואפליקציות. פנו אלינו או התקשרו ל- 03-6966484.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.

[os-widget path="/sivanlaw/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99" of="sivanlaw"]

Trademark Chrome Sign Isolated on White Background with Shadow 3D illustration

בית הדין העליון באיחוד האירופי: "מק" שייך בלעדית למקדונלד

חברת המזון המהיר מקדולנד זכתה בהליך משפטי מול חברה סינגפורית בהליך בפני בית המשפט העליון באיחוד האירופי.

תחילתו של ההליך בהחלטה של משרד הקניין הרוחני באיחוד האירופי שדחתה את הבקשה לסימן המסחר MACCOFFE שהוגשה על ידי חברה סינגפורית עבור מוצרי קפה, מזון ומשקאות.

החברה הסינגפורית הגישה ערעור לבית הדין העליון של האיחוד האירופי.

מקדונלד טענה כי יש לדחות את הערעור ואת הבקשה לרישום סימן המסחר על ידי החברה מסינגפור שכן מדובר בסימן מסחר הדומה עד כדי הטעייה לרכיב הייחודי לסימני המסחר של מקדונלד, קרי הרכיב "מק".

מקדונלד טענה כי הציבור הרלוונטי עלול לשייך בטעות את המוצרים המשווקים תחת הסימן MACOFFEE לחברת מקדונלד ולמוצריה.

למרות שמדובר בהבדלים מסויימים במוצרים המשווקים על ידי שתי החברות (משקאות אל מול מזון מהיר) קבע בית הדין האירופי כי ישנו דמיון מהותי בין שני הסימנים וכי השימוש בסימן MACOFFE יוצר תחרות בלתי הוגנת ופוגע במוניטין של חברת מקדונלד.

בית הדין קבע כי המותגים MCMUFIN, MCFLURRY, CHIKEN MCNUGGETS, MCCHIKEN, נובעים כולם מסימן הבית MCDONALD ומאופיינים על ידי התוספת הייחודית MC אשר ציבור הצרכנים מזהה אותה עם חברת מקדונלד בלבד.

החלטה זו הינה דוגמא לכך שניתן לזכות בבלעדיות ברכיב מילולי כשלעצמו, לא רק ב סימן מסחר או בשם מסחרי, ובתנאי שרכיב זה הפך להיות מזוהה עם חברה מסוימת, אף שרכיב זה כשלעצמו אינו פרי יצירתה או המצאתה של חברה זו.

הרכיב MC הינו כידוע תוספת ידועה בארה"ב המופיעה לצד שמות משפחה רבים ומגוונים. יחד עם זאת, בענף המזון ציבור הצרכנים עשוי לראות בכל מוצר הנושא את הרכיב MC עם חברת מקדונלד ושלל מוצריה וזאת הודות לפרסום ומוניטין עולמי ברשימה ארוכה של מותגים השייכים למקדונלד אשר המכנה המשותף של כולם הינו התוספת MC.

בסופו של דבר דחה בית הדין העליון של האיחוד האירופי את ערעור החברה מסינגפור והורה על דחיית הבקשה לסימן המסחר  MACCOFFE  .

אין האמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ לפנות לעורך הבקיא בתחום  – עורך דין קניין רוחני.

 

Trademark Chrome Sign Isolated on White Background with Shadow 3D illustration

זכייה של משרדנו בהליך בקשה להפקדת ערובה ברשם סימני המסחר

מצ"ב החלטה של רשם סימני המסחר בה זכה במשרדנו לאחרונה:

 

 

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 256843 

(בקשה להפקדת ערובה)

 

 

 

 

המבקש (מבקש הרישום): מר דוד איבגי
    ע"י ב"כ עוה"ד עמיר פרידמן

 

המשיבה (המתנגדת):                                            Lifestyle Equities CV

ע"י ב"כ עוה"ד יוסי סיוון

 

 

 

ה  ח  ל  ט  ה

 

  1. לפני בקשה שהוגשה מטעם מר דוד איבגי (להלן: "המבקש"), להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו בהליך זה בתוספת רכיב של הוצאות לדוגמא בגין ניסיון להטעות את הרשות. לפני תגובת חברת Lifestyle Equities CV (להלן: "המשיבה"), וכן תשובת המבקש לתגובה זו.
  2. ברקע הבקשה להפקדת ערובה, מצויה התנגדות שהגישה המשיבה, לרישום סימן מסחר מס' 256843 אשר הוגש מטעם המבקש בסוג 25 (ביגוד והלבשה) (להלן: "הסימן המבוקש"). להלן יובא הסימן המבוקש לצד סימן המתנגדת לצורך ההמחשה:
סימן מסחר מס' 256843 סימן המתנגדת

 

 

  1. המבקש טוען כי המשיבה היא חברה זרה נטולת נכסים בישראל ולפיכך קיים קושי להיפרע ממני במידה שהתנגדותה תדחה. בנוסף נטען כי סיכויי ההתנגדות קלושים שכן אין ברישום הסימן המבוקש כל חשש לדמיון מטעה ביחס לסימן המתנגדת או ליצירת תחרות בלתי הוגנת במסחר. לגישתו קיים בסיס משפטי לחיוב המשיבה בערובה. לבקשה צורף תצהיר חתום על ידי המבקש.
  2. המשיבה הגישה תגובתה לבקשה להפקדת ערובה, אמנם ללא תצהיר תומך, במסגרתה נטען כי דין הבקשה להידחות. ראשית נטען כי לרשם סימני המסחר מסור שיקול דעת נרחב בבואו לשקול את הצורך בהפקדת ערובה לטובת בעל דין. בנוסף נטען כי המבקש לא הוכיח כי המשיבה לא תוכל לעמוד בתשלום הוצאותיו במידה שההתנגדות תדחה. לגישתה, העובדה כי המשיבה היא חברה זרה אינה מצדיקה כשלעצמה הטלת ערובה עליה. מעבר לכך, נטען כי המשיבה היא בעלת איתנות כלכלית גבוהה וכי בבעלותה סימן מסחר (BEVERLY HIILS POLO CLUB), שהינו מפורסם וידוע ברחבי העולם ולפיכך בעל ערך כלכלי רב ממנו ניתן להיפרע.  עוד טענה המשיבה כי יש ברשותה נכסים בישראל, הם סימני המסחר הרשומים על שמה, ותמורת השימוש בהם גובה היא דמי רישיון גבוהים. כמו כן נטען כי סיכויי ההתנגדות הינם גבוהים ביותר כפי שעולה לגישתה מכתב הטענות והראיות שהוגשו זה מכבר. לבסוף נטען כי חיוב בהפקדת ערובה בנסיבות העניין תהווה פגיעה בזכות היסוד קניינית שבידי המשיבה ובזכות הגישה לערכאות.
  3. בתשובתו טוען המבקש כי המשיבה נמנעה בתגובתה לצרף תצהיר ראיות אשר יתמוך בטענתה ביחס ליכולתה הכלכלית הגבוהה, והרי על פי דין נטל ההוכחה להוכחת היותה ברת פירעון מוטל על כתפיה. עוד נטען כי לא הוצגו ולא פורטו כדבעי נכסי המשיבה בישראל. בנוסף נטען כי הטענה לפיה הפקדת ערובה תפגע בזכות הגישה לערכאות, שמורה למי שהפרוטה אינה בכיסו, ואילו המשיבה טוענת (אך אינה מוכיחה) כי כוחה הכלכלי רב הוא. לבסוף חזר המבקש וטען כי בנסיבות העניין בהיעדר כל דמיון מכל סוג בין סימן המתנגדת לבין הסימן המבוקש, סיכויי ההתנגדות קלושים.

דיון והכרעה

  1. סמכות רשם סימני המסחר להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות, אינה במחלוקת בין הצדדים להליך שבפני. סמכותו זו נידונה לראשונה בהחלטת כב' רשם סימני המסחר (כתארו אז) מ. גולדברג, בבקשה בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 69909 "במבינו" (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), אקטרינה גוטמן נ' שלמה עיני, פורסם בנבו (14.12.1998)). במהלך השנים, ניתנו החלטות רבות המעגנות את סמכותו של רשם סימני המסחר להורות על הפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע (ראו למשל: החלטת רשם סימני המסחר בהתנגדות לרישום סימן מסחר 242256 (בקשה להפקדת ערובה) מזרח ומערב חנויות בע"מ נ' מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים 27.8.2012).
  2. אחד מן הנימוקים בבקשה להפקדת ערובה המונחת לפני הוא זה לפיו המשיבה הינה חברה זרה המאוגדת בהולנד. לעניין זה טענה המשיבה לתחולת הוראות אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), 1954 (להלן: "אמנת האג") והתקנות אשר הותקנו לצידה מכוחן אין לחייבה בהפקדת ערובה רק משום היותה חברה זרה. המבקש אינו כופר בטענתה זו של המשיבה, ולראיה לא התייחס לכך המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה.
  3. אכן, תכלית אמנת האג היא למנוע אפליה בין חברת חוץ לבין חברה שהתאגדה בישראל, ולמנוע הטלת חיובים על חברה תובעת זרה, אשר אינם נדרשים מחברה ישראלית, רק מחמת היותה זרה או מחמת שאין לה בישראל מקום מושב או מקום מגורים. בספרו של ד"ר יואל זוסמן "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 902, נכתבו הדברים הבאים באשר לרעיון העומד בבסיס אמנת האג:

  "רעיון האמנה הנ"ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה – בין במדינה שאזרחיה הם ובין במדינה אחרת בעלת האמנה – ממתן ערובה להוצאות של משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נקבעו סידורים המאפשרים ביצוע פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות המשפט בכל אתר ואתר".

 

  1. אם כן, מקום מושבן של המשיבה בהולנד, אשר הינה חברה באמנת האג,  אינו יכול לשמש כשיקול המחזק את המסקנה כי יש לחייבן בהפקדת ערובה לטובת המבקשות. (לעניין זה ראו גם ת"א 717-09-09 EDT MARINE CONSTRUCTION LTD נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, עמוד 751).
  2. לפיכך, יש לבחון את הבקשה להפקדת ערובה המונחת לפני, על פי הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") החלות על חברה בע"מ באשר היא, לרבות חברות זרות. סעיף זה מעניק ליושב בדין שיקול דעת להורות לחברה-תובעת על הפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. סעיף 353א' לחוק החברות קובע כדלקמן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

 

  1. כאמור לעיל, סעיף 353א' מונה שתי חלופות, אשר בהתקיימן לא יורה בית המשפט על הפקדת ערובה על ידי חברה-תובעת להבטחת הוצאות הנתבע: האחת, במסגרתה החברה-תובעת הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. השנייה, אם בית המשפט סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה-תובעת בהפקדת ערובה.
  2. הפסיקה פירשה את סעיף 353א' לחוק החברות כמקים חזקה, לפיה חייבת חברה-תובעת בהפקדת ערובה, ולפתח האחרונה רובץ הנטל לסתור חזקה זו. ראה לעניין זה רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ (פורסם בנבו 29.12.2011) וכן רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות נ' זיסר (פורסם בנבו, 13.7.2008). העיקרון העומד בבסיס החזקה הנ"ל, כך אף הוסבר בפסיקה הנ"ל, הוא הצורך למנוע מחברה-תובעת להתחמק מתשלום הוצאות הנתבע, לו תדחה תביעתה, תוך הסתתרות מאחורי מסך האישיות המשפטית של החברה.
  3. ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 11.2.2009) (להלן: "פרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת") נקבעו שלושה השלבים על פיהם יש לילך בעת הכרעה בבקשה להורות לחברה-תובעת להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע, וכך נקבע:

 "13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו… זהו שלב הבדיקה השני… אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה… משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים".  

 

  1. ראשית אם כן יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה התובעת. בפסיקה נקבע כי איתנות כלכלית נלמדת בעיקר ממאזני חברה, התנהלותה ויכולתה לפרוע חובות מוכחים וכד'. נטל ההוכחה להראות כי החברה-התובעת הינה בעלת יכולת לשאת בתשלום הוצאות המשפט, רובץ הוא לפתחה (ראו ת.א. (מחוזי ת"א) 1593-09 מיטרוניקס בע"מ נ' GEFG NEKAR antriebssysteme GmbH (פורסם בנבו 27.12.2010).
  2. בפסיקה נקבע כי על מנת להרים את הנטל הרובץ לפתחה, לא די בטענת החברה-תובעת לפיה הינה בעלת חוסן כלכלי וכי עליה להקים תשתית עובדתית-פיננסית לשם כך:

"על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'". (ת"א (מחוזי ת"א) 40653-12-09 יובלים – נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ (פורסם בנבו 31.1.2011).

 

  1. יושם אל לב, והדבר מהותי בענייננו, כי בפסיקה נקבע (הן בפרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ והן בפסקי דין מאוחרים לה), כי אפילו הגיע בית המשפט לקביעה כי החברה-תובעת לא הראתה כי תוכל לשאת בהוצאות הנתבע, אין זה סוף פסוק. זהו רק השלב הראשון, ועל בית המשפט להמשיך ולבחון האם יש בנסיבות העניין כדי לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה לטובת הנתבע. (ראו למשל: רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.2011); רע"א 7706/12 עירית ירושלים נ' שירותי מזון בע"מ (פורסם בנבו 7.11.2012)).
  2. ומן הכלל אל הפרט.
  3. כאמור, הוראת סעיף 353א' לחוק החברות מקימה חזקה שבדין לפיה על חברה-תובעת להפקיד ערובה לטובת כיסוי הוצאות הנתבע. די בכך כי המשיבה הינה חברה אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, כדי להקים את החזקה הנ"ל. יחד עם זאת יש לזכור כי ליושב בדין שיקול דעת לפטור את החברה-תובעת מהפקדת ערובה, זאת אם הוכיחה את היותה ברת פירעון, או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות מתן פטור כאמור.
  4. הצדק הוא עם המבקש בטענתו כי בתגובתה לבקשה להפקדת ערובה, נמנעה המשיבה מלהציג ראיות מפורטות, כגון מסמכים פיננסיים כאלו ואחרים התומכות בחוסנה הכלכלי.  מן הראוי היה כי יוצגו על ידה מסמכים, אשר יציגו בפני ערכאה זו תמונה מלאה באשר למצבה הכלכלי של החברה, כפי שנדרש מחברה-תובעת אשר כנגדה מוגשת בקשה להפקדת ערובה במסגרת הליך משפטי.
  5. אף על פי כן, מתוך עיון בתצהיר ראיותיה העיקריות אשר הוגשו מטעם המשיבה בהליך, עולה כי המדובר בחברה ידועה ומכרת ברחבי העולם. בנוסף המדובר בחברה אשר לה פעילות כלכלית משמעותית בישראל, והיא גובה דמי רישיון בלתי מבוטלים עבור השימוש בישראל בסימני המסחר אשר בבעלותה. מכאן כי יש ממש בטענת המשיבה לפיה סימני המסחר הרשומים על שמה בישראל, הינם בעל ערך כלכלי מהם ניתן יהא להיפרע במידת הצורך. סימני מסחר רשומים הינם נכס סחיר ועביר (ראו: ת.א. (ת"א) 38462-12-09 Proneuron נ' טבע (פורסם בנבו, 17.10.2010)). ככאלה, סימני מסחר, הם בבחינת נכסים אשר דבר קיומם עשוי לפעול לטובת בעליהם, ולפטרם בנסיבות העניין מהצורך בהפקדת ערובה. כך נקבע בת.א (ת"א) 63707-01-14  טוגו – הנעלה והלבשה בע"מ ואח' נ   River Light V.L.Pתקדין-מחוזי (21.5.2014). להלן יובאו הדברים כלשונם:

"צודקים המבקשים בטענתם, כי המשיבה נמנעה מלהציג מסמך פיננסי התומך באיתנותה הפיננסית. עם זאת, מדובר בחברה מוכרת בעולם, אשר הצהרותיה בנוגע לאיתנותה הפיננסית לא נסתרו ואף נתמכו בתצהיר, ויש ממש בטענתה כי רשומים על שמה סימני מסחר בישראל, המהווים "נכס", לענייננו." (הדגשות אינן במקור)

  

  1. בענייננו, הצדדים טענו ארוכות באשר לסיכויי ההתנגדות להתקבל/להידחות. מפי המבקש נשמעו טענות הנוגעות להעדר חשש לדמיון מטעה בין הסימן המבוקש לבין סימן המתנגדת. זאת בעוד שמפי המתנגדת נשמעו טענות הפוכות, כמו גם טענות ביחס לחשש מפני יצירת תחרות בלתי הוגנת במסחר, לו ירשם הסימן המבוקש.
  2. איני סבורה כי במסגרת ההחלטה דנן יש להידרש לדיון בסיכויי ההתנגדות להתקבל או להידחות. הכרעה בעניין זה מצריכה קיומו של דיון הוכחות במסגרתו ישמעו העדים מטעם הצדדים ויושמעו סיכומי הצדדים. החלטה בבקשה להפקדת ערובה אינה המקום לדיון בסוגיות אשר עלו במסגרת הליך ההתנגדות כנגד הסימן המבוקש. כך, אף איני רואה מקום לדון בפסיקות השונות אשר ניתנו על ידי ערכאות שיפוטיות ברחבי העולם, וצורפו מטעם המבקש כתמיכה לטענתו בדבר סיכוייה הנמוכים לכאורה של ההתנגדות להתקבל. בהקשר זה, כבר נפסק כדלקמן בפרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בעמ' 10:

"בדרך כלל אין זה ראוי להכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד."

 

  1. יחד עם זאת, מהתבוננות בסימן המבוקש אל מול סימן המתנגדת, קיים קושי מה להשתחרר מהרושם הקיים לפחות לכאורה ועל פני הדברים, בדבר דמיון כלשהו ביניהם. זאת כמובן מבלי שיוכרע דבר בשלב זה בשאלת קיומו של דמיון מטעה בין הסימנים שמהותו היא בלבול ציבור הצרכנים. לפיכך, אין בידי לקבוע בשלב זה כי המדובר בהתנגדות שסיכוייה להתקבל מופרכים אפריורית.
  2. לאור כל האמור לעיל, מאחר שעולה מראיות המתנגדת כי הינה חברה-תובעת מוכרת וידועה בעולם, בעלת סימני מסחר רשומים בישראל אשר הינם, על פניו, בעלי ערך כלכלי לא מבוטל ואשר הם-הם הבסיס לפעילותה הכלכלית של המתנגדת בישראל; ובהתחשב בכך שהמדובר, לכאורה בהתנגדות שסיכוייה להתקבל אינם קלושים או מופרכים, סבורה אני כי במקרה שלפני חל החריג הקבוע בסעיף 353א' לחוק החברות לפיו "נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בערובה" של המשיבה. זאת, מבלי להכריע בשלב זה דבר לגופו של עניין בטענות אשר הועלו במסגרת הליך ההתנגדות.
  3. לסיכום, לא מצאתי כי יש לתהות באשר ליכולתה של המשיבה לשלם את הוצאות המבקש במידה שהתנגדותה תדחה. מעבר לכך, ספק בלבי האם חששו של המבקש שמא לא יעלה בידי המשיבה לשאת בהוצאותיו כנה הוא, אם לאו.
  4. סוף דבר, בהתחשב בכלל נסיבות המקרה שלפני ובשיקולים הקבועים בדין לעניין  חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה לטובת הנתבע, הריני דוחה את הבקשה. המבקש יישא בהוצאות שכ"ט המשיבה, כתוצאה מהצורך להשיב לבקשה זו, בסך 1,500 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה ישולם תוך 20 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

 

 

 

 

 

 

 

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

 

 

 

 

 

 

 

ניתן בירושלים ביום       ט' טבת תשע"ו

31 דצמבר 2015

modern fashion shop storefront and showcase

עו"ד יוסי סיוון בכלכליסט: רוצים להביא מותג בינלאומי חדש לישראל? כך עושים זאת שלב אחר שלב

יבואנים, יזמים ובעלי עסקים רבים מעוניינים להביא את המותג הבא לישראל, מותג בינלאומי שיקפיץ את המכירות ויהפוך אותם מעסקים קטנים לזכיינים של רשת בינלאומית משגשגת עם סניפים בכל הארץ.

ובכן, זה לא כל כך פשוט עבור יבואנים קטנים או בעלי עסקים אנונימיים, אולם זה בהחלט אפשרי – אם יש לכם את הכלים הנכונים, הידע, המוטיבציה וסכום השקעה קטן להתחלה.

חשוב להבין, כי ליווי משפטי צמוד להליך של התקשרות עם בעל מותג בינלאומי הינו הדרך הבטוחה והמומלצת ביותר להשיג מותג מצליח ולשמור על זכויותיכם במהלך ההתקשרות עם בעל המותג.

אז איך עושים את זה?

מתקשרים אלינו, קובעים פגישה על כוס קפה ומקבלים את כל המידע שצריך בכל הנוגע להתקשרות עם בעלי מותגים, מקבלים ליווי שוטף בכל התהליך החל משלב איתור בעל המותג, עובר לשלב הסכם ההתקשרות, תחילת הייבוא וההפצה בישראל מעורך דין מותגים, שהוא עורך המתמחה במותגים בינלאומיים.

קחו את העסק שלכם צעד אחד קדימה והתחילו לשחק במגרש של הגדולים באמת. בשביל זה צריך עורך דין טוב ובעל ניסיון, עורך דין המתמחה במותגים וזו בדיוק ההתמחות שלנו. ראו כתבה בכלכליסט שפורסמה על משרדנו: רוצים להביא מותג חדש לישראל? כך תעשו זאת שלב אחר שלב, כלכליסט 17.2.16.  

רוצים לייבא את המותג הבא של ישראל? אל תעשו זאת לבד ! פנו אלינו עוד היום ! התקשרו 03-6966484 לפגישת היכרות ללא תשלום. 

 

Chanel-No.5

האם אפשר לרשום סימן מסחר על מספר ?

חברת הבשמים שנל בעל סימן המסחר NO 5 מבקשת למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לעשות שימוש במספר 5.

חברת שוקולד אוסטרלית הגישה בקשה לרישום סימן מסחר על הספרה 5 בנוגע למוצרי שוקולד. שנל הגישה התנגדות לבקשה זו במטרה למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לרשום את הספרה 5 בנוגע למצרי שוקולד. שנל טוענת, כי הספרה 5 מזוהה עמה בכל רחבי העולם וכי אף כי מדובר במוצרי שוקולד ולא במוצרי בישום ישנו חשש כבד להטעיית הצרכן. מה אתם אומרים? האם הייתם טועים לחשוב שהשוקולד הינו תוצרת שנל.

האם ניתן לרשום סימן מסחר על מספר ?

ככלל ניתן לרשום סימני מסחר על מספרים וכאלו נרשמו בישראל ובכל רחבי העולם. כך למשל רשמה חברת התעופה בואינג את סימני המסחר 737 ו- 747. אינטל רשמה את הספרות 486 ו- 586 על המעבדים שלה, חברת האופנה ליוויס רשמה את הספרות 501 בקשר למוצרי ג'ינס וכו'.

גם בישראל בהתאם לפקודת סימני המסחר ולהוראות הרלוונטיות של לשכת סימני המסחר ניתן לרשום סימן מסחר על מספר כשלעצמו, אולם הדרישה המרכזית הינה שהמספר יעמוד בתנאי של "אופי מבחין", כלומר יהיה בו כדי להבחין בין מוצרי בעל הסימן המבוקש למוצרי המתחרים.

כך למשל מספר בודד שאינו מעוצב לא ייחשב בעל אופי מבחין. גם צירוף של שתי ספרות בלבד עשוי להיחשב כחסר אופי מבחין מאחר והוא נפוץ כמציין מטרות מסחריות כגון מידות, כמויות וכו'.

לעומת זאת, צירוף של שלוש ספרות ויותר ייחשב כסימן מסחר בעל אופי מבחין. כך למשל נרשם בהצלחה סימן המסחר 800 בבעלות חברת לימודי הפסיכומטרי 800. כך למשל בישראל נרשמו הסימנים הבאים: 747 (חברת בואינג), 012,  No. 5 (שנל), 015 (קווי זהב) וכו'.

משרדנו מתמחה ברישום סימני מסחר בישראל וברחבי העולם. בכל שאלה אתם מוזמנים לפנות למשרדנו בטלפון 03-6966484 או באמצעות האתר www.sivan-law.com