זכויות יוצרים בצילום

של מי זכויות היוצרים בצילום? של הצלם או של המזמין?

זכויות יוצרים בצילום

של מי זכויות היוצרים בצילום? של הצלם או של המזמין?

צילומים נחשבים על פי חוק זכות יוצרים ל"יצירה אומנותית" כאמור בסעיף ההגדרות וכן בסעיף 4(א)(1) לחוק זכות יוצרים ועל כן הם מוגנים בזכויות יוצרים (בכפוף למקרים מסוימים שבהם אין הצילום מקורי דיו בכדי לחסות תחת ההגנה).

המשמעות של כך הינה שהעתקה של הצילום ללא רישיון מאת בעל זכויות היוצרים תהווה הפרת זכויות יוצרים. מיהו אם כן בעל זכויות היוצרים בצילום?

בהתאם לסעיף 33 (1) לחוק זכות יוצרים, היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. יוצר היצירה בצילום הינו הצלם על כן הצלם הינו הבעלים בזכויות היוצרים בצילום.

אלא שלא תמיד ייחשב הצלם לבעל זכויות היוצרים, שכן קביעת הבעלות תהיה תלויה תמיד בסוג הצילום ובנסיבות השונות הכרוכות בהפקתו.

ישנן שתי סיטואציות עיקריות:

סיטואציה ראשונה – הצלם מצלם את הצילום לצרכים מסחריים ומוכר את הצילומים שלו ללקוחותיו. במקרה זה אין כל ספק כי, הצלם הינו בעל זכויות היוצרים בצילום.

סיטואציה שנייה – הצלם מצלם את הצילום עבור אדם אחר או בעל עסק. זוהי יצירה מוזמנת. יצירה מוזמנת היא יצירה שהופקה בהזמנה על ידי אדם אחר, שאינו יוצר או מחבר היצירה, כגון חברה מסחרית שמזמינה צילום של אירוע שיווקי שלה, בעל עסק שמזמין צילום של המוצרים המסחריים שלו, תיאטרון המזמין צילום של המחזות וההצגות שבאולם, עיתון המזמין צילום של אירועים שונים וכד'.

בנושא יצירה מוזמנת ישנם ישנו הכלל והחריג:

הכלל:

במסגרת הזמנת עבודה משלם בעל העסק לצלם עבור הפקת התמונה, בהנחה כי כל זכויות היוצרים בצילום שייכות לבעל העסק, שכן הוא שילם את התמורה המלאה עבור צילום זה. ובכן, הנחה זו הינה מוטעית. החוק קובע במפורש, כי בסיטואציה של יצירה מוזמנת בעל זכויות היוצרים אינו המזמין אלא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת במפורש או במשתמע.

כלומר הצלם הוא שמחזיק בזכויות היוצרים בצילומים אלו אלא אם כן "הוסכם אחרת במפורש או במשתמע".

"במפורש" הכוונה להסכמה מפורשת, כגון מכתב, הסכם, הודעת דוא"ל או כל מסמך אחר שמשמעותו היא שהצלם וויתר על זכויותיו לטובת המזמין.

"במשתמע" הכוונה היא לכך שאף שהצדדים לא הסכימו במפורש או בכתב על כך שהזכויות תהיינה שייכות למזמין, הרי שניתן להוכיח שהייתה כוונה משתמעת לכך. הוכחת כוונה משתמעת אינה קלה, והיא תלויה בנוהג שהשתרש בתחום, בכוונת הצדדים ובסיטואציה עצמה. לעיתים רבות יהיה צורך בהבאת עדויות נוספות שיתמכו בטענת המזמין, כי זכויות היוצרים שייכות לו, לרבות הצגת מסמכים וראיות נוספות.

בכדי להימנע מהצורך בהוכחת כוונה משתמעת ומהבאת ראיות נוספות, מומלץ ביותר לכל עסק המזמין הפקת צילום מצלם כלשהו להחתים אותו על מסמך המאשר כי, מלוא הזכויות בצילומים שייכות למזמין.

 נוסח לדוגמא של מסמך כזה יכול להיות כדלקמן:

"הריני מאשר באופן בלתי חוזר, כי מלוא זכויות היוצרים בתמונות שיצולמו על ידי עבורך, במסגרת ההפקה של _______ תהיינה בבעלותך הבלעדית על אף האמור בכל דין ואני מתחייב, כי לא ייעשה על ידי כל שימוש בתמונות אלו ללא הסכמתך מראש ובכתב".

חתימת הצלם על מסמך זה הינה למעשה הוכחה מפורשת כהגדרת הדין, כי הזכויות בתמונה תהיינה של המזמין ולא של הצלם, על אף האמור בחוק זכות יוצרים והיא אף מטילה על הצלם איסור לעשות שימוש בצילומים לשימושו השיווקי, כגון לפרסם את עסקו ללא קבלת אישור על כך.

החריג:

צילום דיוקן, צילום אירוע משפחתי או אירוע פרטי שנוצרה לפי הזמנה

החוק קובע, כי בכל הנוגע לצילומי דיוקן, אירוע משפחתי או אירוע פרטי שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא דווקא המזמין, אלא אם הוסכם אחרת.

לתשומת ליבכם, רק במקרה ומדובר בצילום דיוקן או צילום אירוע משפחתי או פרטי בלבד, בעל האירוע שהזמין את הצילום, יהיה בעל זכויות היוצרים, אלא אם הוסכם אחרת.

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת כלשהי ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.

פנה אלינו בטלפון 03-6966484

זכויות יוצרים בצילום

האם כל תמונה (צילום) מוגנת בזכויות יוצרים?

כוסות

האם כל תמונה (צילום) מוגנת בזכויות יוצרים?

נקודת המוצא היא שכל צילום מוגן בזכויות יוצרים באשר הוא. צילום (יצירת צילום) נחשב על פי חוק זכות יוצרים כ"יצירה אומנותית" ועל כן הוא מוגן בזכויות יוצרים. הצילום הוא בדרך כלל תוצר של מחשבה, השקעה ויצירתיות. בדרך כלל משקיע הצלם זמן, אנרגיה ומשאבים רבים בהפקת צילום מדויק, בפוזיציה המתאימה, לרבות התאמת האור והצל העמדת מושא הצילום במקומו הנכון וכו'. על כן, צילום בהגדרתו מוגן בזכויות יוצרים על פי החוק.

אלא שבתי המשפט בישראל החלו לאחרונה לצמצם את מרחב ההגנה על כל צילום באשר הוא בהתייחס לצילומים סטנדרטים של מוצרים מסחריים למשל.

כך למשל, בעניין שטיינברג נ' סמבירא פסקה השופטת חנה ינון בבית המשפט השלום בתל אביב, כי אין זכויות יוצרים בתמונות של כלי בית ומתנות. בית המשפט בעניין זה את הדברים הבאים:

"מדובר בצילומים של כלי בית שונים אשר, לטעמי, אינם צילומים בעלי אופי אומנותי, אלא כאלו שנועדו להציג את מוצרי חברת קורנינג ולפרסם אותם לצרכיה".

על פי הדין, לצורך הקמתה של זכות יוצרים, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים והם: האחד, שהמדובר ביצירה "מקורית", שמשמעה, שהיצירה היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, והתנאי השני הוא, כי מדובר ביצירה שהיא תוצר של השקעה מינימאלית, של משאב כלשהו .

חשוב לציין, כי גם צילום שאינו בעל ערך אומנותי, העומד בסטנדרט נמוך של מקוריות, ראוי להגנת זכות יוצרים בדין הישראלי .

בהתייחס לצילומי כלי הבית והמתנות קבע בית המשפט את הדברים הבאים:

"התרשמתי כי בצילומים אין כל ייחודיות או מקוריות, והתובע לא הוכיח בפני כי יש בהם משהו מעבר לצילומי כלי בית אחרים ולגישתי הם אינם שונים מאלה אשר מופיעים באתרים אחרים, כפי שניתן להתרשם בדוגמאות לאתרי אינטרנט אותם הציג בפני הנתבע"

בית המשפט הסתמך בפיסקתו על דוקטרינת המיזוג. בהתאם לדוקטרינת המיזוג, כאשר היצירה, מעצם אופיה, ניתנת לביטוי במספר מצומצם של אפשרויות הבעה, אין צידוק להעניק זכות יוצרים. הנחת היסוד היא שבמקרה של רעיון שהאפשרויות לבטאו הן מוגבלות במיוחד, ההגנה על הביטוי תגביל למעשה גם את השימוש ברעיון החשש העומד בבסיס כלל זה הוא כי מקרים אלה הגנת החוק משמעותה המעשית תהא הענקת הגנה על 'הרעיון' ויצירת מונופול שיחסום דרכם של יוצרים אחרים בעתיד.

נראה כי לאור פסיקת בתי המשפט לעיל, יהיה זה סביר להניח כי, בתי המשפט עשויים לגלות הסתייגות  מפסיקת פיצוי בגין העתקת תמונות של מוצרים מסחריים סטנדרטים שאין בהם כל יצירתיות או מקוריות, אולם יש לבחון זאת בכל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורכי דין בקיאים בתחום.

הינכם מוזמנים לפנות לעו"ד יוסי סיוון, עורך דין קניין רוחני, בכל שאלה או הבהרה בנושא.

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית כלשהי ואין להסתמך עליו.

copyright-30343_1280 (1)

זכויות יוצרים בפורמט טלויזיוני, מאת עו"ד יוסי סיוון

זכויות יוצרים בפורמט טלויזיוני, מאת עו"ד יוסי סיוון

לאחרונה, אנו עדים לתופעה הולכת ונרחבת של רכישת פורמטים ישראלים לתוכניות טלויזיה שונות, בעיקר תוכניות ריאליטי, על ידי גורמים מסחריים בינלאומיים. ידוע כי, ענף תעשיית הפורמטים העולמי מגלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה, החל ממכירה מלאה של פורמטים וכלה במתן רישיונות לשימוש בפורמטים המותאמים לקהל היעד בכל מדינה ומדינה.

נשאלת השאלה האם ניתן בכלל להגן על פורמט של תוכנית טלויזיה באמצעות דיני זכויות היוצרים ואם כן מהם התנאים לכך?

בדרך כלל, המהות העיקרית של פורמט טלויזיוני הוא ברעיון הייחודי הגלום בו. פורמט טלויזיוני מורכב בעיקרו מרעיון מרכזי וייחודי אחד הקורם עור וגידים באמצעות ההפקה ואופן ניהול התוכנית והצגתה בפני הצופים. כך למשל, הרעיון המרכזי בתוכנית "הרווק" הוא בבחור רווק, המחפש את אהבת חייו באמצעות תוכנית ריאליטי ואילו הרעיון המרכזי בתוכנית "בשידור חוקר" הוא בשחזור פשעים וניסיון לאתר את העבריינים בהשתתפות הצופים.

האם ניתן להגן על הרעיון המרכזי העומד בבסיס הפורמט הטלוזיוני?

סעיף 5 לחוק זכות יוצרים תשס"ח 2007 (ולהלן: "חוק זכות יוצרים") קובע כי, אין הגנה על רעיון, אלא רק על אופן ביטויו.

מאחר והפורמט הטלויזיוני נשען בעיקרו על רעיון מרכזי אחד, הרי שלא תינתן הגנה על הרעיון המרכזי הגלום בפורמט. המשמעות של כך היא, שיוצר פורמט ריאליטי של תוכנית, אשר הרעיון המרכזי בה, הוא (למשל) שהמשתתפים עורכים תחרות מיבשת ליבשת כשבסופה זוכים במיליון ₪, לא יוכל למנוע שימוש באותו הרעיון של המרוץ על ידי פורמט אחר, שכן המדובר ברעיון מופשט גרידא.

אלא שניתן לדעתנו להגן על אופן ביטויו של הרעיון, הגלום הפורמט, כלומר על הדרך הייחודית שבה קורם הרעיון עור וגידים עד כדי תוכנית בעלת מאפיינים ייחודיים, שיחוק, תפאורה וכללים המייחדים את הפורמט ותורמים למורכבותו מעבר להיותו רעיון בסיסי ומופשט, שאף אינו ראוי להגנת זכויות היוצרים ורצוי שיישאר בגדר נחלת הציבור.

במקרה זה, ניתן יהיה לדעתנו להגן על הפורמט הטלויזיוני של המרוץ המשלב יחדיו את מרבית המאפיינים העיקריים של הפורמט (בתנאי שהמדובר בפורמט מקורי). כך למשל, כללי משחק (תקנון המרוץ) התפאורה והמסלולים (בחירת אופי המשחק והמסלולים של המרוץ) סגנון הצילום וההפקה (אופן ההפקה, שיטות צילום ואופן ניהול הראיונות עם המשתתפים), אופן בחירת המנצחים (שיטת חישוב הנקודות), אופן השתתפות הצופים וכו', כל אלה הם בגדר דרכי הביטוי של הרעיונות הבלתי-מוגנים ההופכים את הפורמט לראוי להגנה החוסה תחת כנפי הגנת זכויות היוצרים.

כמובן שהקו המפריד בין רעיון לבין אופן ביטויו לא תמיד קל להבחנה ועשוי לעורר בעיות סבוכות, בעיקר באותם המקרים בהם עיקר הייחודיות של הפורמט מונחת ברעיון המרכזי שלו ולא בעצם ההפקה והצגת הפורמט בטלויזיה וכל תוכנית המבוססת על אותו הרעיון או רעיון דומה תעשה שימוש במאפייינים דומים.

סוגיית ההגנה על פורמט טלוויזיוני נדונה באופן עקיף בבית המשפט בישראל בבקשה שהוגשה על ידי רשות השידור למניעת שידורה של תוכנית בערוץ השני תחת השם "בשידור חוקר", שלטענתה הפרה את זכויות היוצרים שלה "בפורמט, בעיצוב ובהעמדה" של התוכנית המקורית (המרצה מס' 15289/91 רשות השידור נ' ג.ג. אולפני ישראל – ירושלים בע"מ, רפי גינת ואח').

במסגרת הבקשה טענה רשות השידור כי, התוכנית המשודרת על ידה מאז שנת 1986, זכתה לקהל צופים רב ורכשה מוניטין רב והיא מוגנת בזכויות היוצרים כפורמט טלוזיוני. מנגד טענו המשיבים, בין היתר, כי אין זכויות יוצרים בפורמט מאחר ואין הוא מהווה "יצירה" במובן חוק זכות יוצרים 1911. מאחר והתוכנית המקורית של רשות השידור נשענה ממילא על התוכנית האנגלית watch-crime קבע בית המשפט, כי בהעדר מקוריות התוכנית אינה חוסה תחת הגנת זכויות היוצרים ובכך למעשה נמנע מלדון בסוגיה זו באופן ישיר.

למרות העובדה, כי בית המשפט בישראל טרם קבע האם פורמט טלויזיוני מוגן כשלעצמו בדיני זכויות היוצרים, קיימת כיום לדעתנו אפשרות תיאורטית להגן על פורמט טלויזיוני מסוג תוכנית ריאליטי באמצעות זכויות היוצרים. אנו סבורים כי, פורמט טלויזיוני ייחודי ומקורי זכאי להגנת זכויות היוצרים במידה והוא עוטף את הרעיון המרכזי שבבסיסו במאפיינים ייחודיים ההופכים את הפורמט מרעיון מופשט להפקה ייחודית. להערכתנו, ההגנה תינתן להעתקה של הפורמט בכללותו (או העתקה של מרבית מאפייניו הייחודיים של הפורמט) ולא לשימוש ברעיון המרכזי, כרעיון מופשט בלבד.

כיצד ניתן להגן על רעיון לפורמט שפיתחתי?

מאחר ובישראל אין רישום פורמאלי של זכויות יוצרים (כפי שקיים בארה"ב למשל), הדרך העדיפה להגנה על יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, היא בהפקדתה אצל עורך דין הבקיא בתחום זכויות היוצרים. במקרה של פורמט טלויזיוני שטרם הועלה על המסך ניתן להעלות אותו על גבי נייר ולפרט עד כמה שניתן את מאפייני התוכנית, הכללים, הסגנון, תקנון המשחק, שיטות צילום (שוטים) וכו'. יצירה כזו עשויה להיחשב כיצירה ספרותית המוגנת בזכויות יוצרים בתנאי שהיא מקורית.

הפקדת היצירה עשויה לחזק את זכויותיך מהפן הראייתי בכל הנוגע למועד יצירת היצירה ויכולה לשמש כראיה בעלת חשיבות רבה נגד גורמים מסחריים אשר עשויים להפר את זכויותיך. כמו כן, רצוי להוסיף ולהחתים את הגורמים המסחריים עמם הינך מנהל משא ומתן על הסכם סודיות ורצוי אף להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום במהלך ניהול המשא ומתן לרכישת הפורמט אל מול הגורמים המסחריים. ישנה חשיבות רבה לאופן רכישת הפורמט, האם בדרך של רכישת זכויות שימוש המקנה זכויות חוזיות בלבד או בדרך של מכירה מלאה של זכויות יוצרים המעבירה את הזכויות הקנייניות ביצירה.

רוצים להגן על פורמט טלווזיוני שפיתחתם? פנו לעו"ד קניין רוחני – עו"ד יוסי סיוון באמצעות הטלפון 03-6966484 או באמצעות דף יצירת הקשר של האתר. 

EA

ארה"ב: שימוש בדמות זהה לשחקן פוטבול במשחק וידיאו מהווה הפרת זכות הפרסום

הזכות לפרסום

בית המשפט לערעורים בארה"ב קבע, כי שימוש בלתי מורשה בדמות של ספורטאי ידוע במסגרת משחק מחשב מהווה הפרת זכויות הפרסום של הספורטאי ואינו מוגן תחת חופש הביטוי.

סמואל קלר, שחקן פוטבול אמריקאי ידוע הגיש תביעה נגד חברת משחקי המחשב אלקטרוניק ארטס (EA) בטענה שאלקטרוניק ארטס הפרה את זכות הפרסום שלו מאחר ועשתה שימוש בדמות הזהה לדמותו במסגרת משחק הווידאו ללא הסכמתו. המשחק כלל דמות אווטאר הזהה לדמותו של קלר מבחינת הגובה, צבע שיער, מספר החולצה, צבע עור, סגנון תספורת, סגנון משחק, שנת סיום הקולג' ומאפייני פנים.

בית המשפט המחוזי דחה את טענת אלקטרוניק ארטס, כי השימוש בדמות דומה מוגן תחת חופש הביטוי. בערכאת הערעור דן בית המשפט בטענת ההגנה של אלרטוניקס ארטס לפיה השימוש מוגן תחת חופש הביטוי בחוקה האמריקאיתFirst Amendment . בית המשפט יישם את המבחן שנקבע בפסק הדין inComedy III Productions v Saderup, שם נקבע כי במקרה והשימוש בדמות סלבריטי מוסיף אלמנטים יצירתיים מהותיים נוספים מעבר לשימוש סטנדרטי בדמות סלבריטי ניתן יהיה להכיר בכך כשימוש המוגן תחת חופש הביטוי.

בית המשפט מצא כי השימוש שנעשה בדמותו של קלר אינו נושא מאפיינים יצירתיים כלשהם מעבר להעתקת מאפייני דמותו של קלר במשחק פוטבול אמריקאי – סביבה ידועה ומוכרת במסגרתה זכה השחקן לפרסום כספורטאי.

אלקטרוניקס ארטס הוסיפה וטענה כי השימוש בדמותו של קלר מותרת מאחר ומדובר בנתוני ספורט סטטיסטיים הרלוונטים לזכות הציבור לדעת. בית המשפט לערעורים דחה גם את הטענה הזו וקבע כי, אלקטרוניק ארטס אינה חברת מדיה או תקשורת והיא אינה מוכרת או משווקת מידע סטטיסטי לציבור.

יצויין, כי שופט המיעוט סבר כי חופש היצירה של אלקטרוניק ארטס (EA) גובר על זכות הפרסום של קלר ומוגן תחת חופש הביטוי , אולם דעתו כאמור לא התקבלה.

NCAA Student-Athlete Name & Likeness Licensing Litigation

754

נתבעתם בהפרת זכויות יוצרים במאמר באינטרנט? בידקו היטב האם התובע בכלל רשאי לתבוע, מאת עו"ד יוסי סיוון

ביהמ"ש דחה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים במאמר באתר אינטרנט ופסק כי, התובעים לא הוכיחו בעלות בזכויות היוצרים במאמר ולפיכך אין הם רשאים לתבוע.

תמצית העובדות לפי פסק הדין :
אופיר ורדי חברת אתיקה עוסקת בבניה בקידום אתרי אינטרנט הגישו תביעה נגד הולמס פלייס וקובי פרנקו בגין העתקת שני מאמרים, כך נטען, שהועתקו, כך על פי הנטען, על ידי הנתבע קובי פרנקו, מאמן אישי המועסק בהולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ, רשת מכוני כושר (להלן: "הנתבעת",להלן יחד: "הנתבעים") ופורסמו באתר האינטרנט של הנתבעת. לטענת התובעים, בנוסף להפרת זכויות יוצרים- מוסרית וכלכלית כאחד, הפיקו הנתבעים רווח מתכני המאמרים, בהיותם מתחרים של התובעת בתחום בו עסקו המאמרים (אימון אישי). התביעה הוגשה על סכום של 120,000 ש"ח. שורות זהות נמצאו במאמרו של הנתבע 2 אשר התפרסמו באתר האינטרנט של הנתבעת 1.
התובעים אינם רשאים לתבוע שכן אינם בעלי זכויות יוצרים במאמר
בית המשפט קבע, כי מאחר והתובעים לא כתבו בעצמם את המאמר, אלא גב' שרון ברודצקי, הרי שהתובעים לא הוכיחו כי, ניתנה להם הזכות לתבוע בגין ההעתקה, גם אם הייתה כזו.
נטל ההוכחה להראות שהזכויות הועברו מוטל על התובעים ולא על הנתבעים
בכל הנוגע להוכחת הטענה כי הזכויות הועברו קבע בית המשפט, כי העברת זכות יוצרים טעונה מסמך בכתב וכי הנטל להראות, כי הזכויות עברו מוטל על התובעים אשר לא הציגו כל חוזה המעניק להם את הזכות במאמרים שכתבה הגב' ברודצקי, כפרי לנסר. לפיכך, דחה בית המשפט את הטענה.
הזכות המוסרית נותרה אצל בעל זכויות היוצרים
בית המשפט קבע בעניין זה את הדברים הבאים:
"לעמדתי, נכונה הגישה לפיה בשל אופיה היחודי, לעולם תיותר הזכות המוסרית בידי יוצרה ותמשיך להתקיים גם לאחר שהזכות הכלכלית, כולה/ חלקה הועברה לאחר. (ר' גם כותרת ס' 45 (א) לחוק, המגדירה כי הזכות המוסרית היא אישית, וס' 45(ב) בו נכתב: "הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר")". לפיכך ברי כי גם לו היתה מוכחת העברת בעלות או זכות יוצרים על המאמרים, העברה זו פירושה הקניית הזכות הכלכלית בלבד. משהתברר כי התובעים לא כתבו איזה מהמאמרים הנוגעים לתביעה – ממילא לא היה מקום לקבוע כי הינם זכאים לפיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית, שאיננה שלהם".

לסיכום:
לסיכום קבע בית המשפט כי, התובעים לא הוכיחו בעלות בזכויות יוצרים במאמרים. התביעה נדחתה והתובעים חוייבו יחד ולחוד ישאו בשכ"ט עוה"ד הנתבעים בסך 15,000 ₪ (7,500 ₪ לכ"א מהנתבעים).

ת"א 3087-12-10 אתיקה השקעות בע"מ ואח' נ' הולמס פלייס אינטרנציונאל בע"מ ואח' (פסק דין של כב' השופטת ניבה ריב מיום 23.5.12)

מסקנה :

כאשר אתם מקבלים מכתב תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים במאמר באינטרנט, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום ולבחון בראש ובראשונה האם התובע הינו בכלל בעל זכויות היוצרים במאמר. במקרים רבים מי שאינו מחבר המאמר ולא הוכיח העברת זכויות היוצרים אליו לא יוכל לתבוע בגין הפרת זכויות יוצרים .

10 טיפים חשובים למעצבי אופנה – כיצד לבחור במותג הנכון ולהגן עליו מפני מתחרים ?

עבור כל מעצב אופנה המעוניין לפתח עסק עצמאי משלו, בחירת שם המותג הינה הפעולה היזמית החשובה ביותר הסוללת את דרכו להצלחה. אספנו עבורכם, מעצבי האופנה, 10 טיפים חשובים לבחירת המותג הנכון ולהגנה עליו מפני מתחרים בענף האופנה.

א. בחירת שם מותג יצירתי וקליט, שניתן להגנה

מעצבים רבים בוחרים שמות טרווייאלים כגון שילוב של שם פרטי ושם משפחה. חשוב לזכור, כי שם פרטי בשילוב שם משפחה הוא אומנם ניתן להגנה באמצעות רישומו כסימן מסחרי, אולם הגנה זו מוגבלת  ולא ניתן למנוע ממתחרה שלכם, העושה שימוש בשם דומה או זהה לשלכם, מלעשות שימוש בשמו כל עוד מדובר בשימוש שנעשה בתום לב.

לעומת זאת, בחירה בשם שאינו שם פרטי אלא שם יצירתי, פרי הדמיון יהיה ניתן להגנה רחבה יותר באמצעות רישום המותג כסימן מסחרי. מעבר לכך, בחירה בשם פרי הדמיון תיצור אצל הצרכן קונוטציה מיידית לחנות המעצב ולמוצריו, ותסייע לכם להגן על המותג שלכם.

ב. רצוי להימנע מבחירת שם תיאורי

רצוי להימנע מלבחור בשם, המתאר את הסחורה או את הבגד כגון, CARGO עבור מותג מכנסי דגמ"ח, VEST עבור גופיות וכו', "התחתון" עבור הלבשה תחתונה.  מעבר לכך שמדובר בשמות שאינם ייחודיים ואינם יוצרים קונוטציה מיידית במוחו של הצרכן בנוגע למקור המוצר, הם בדרך כלל לא ניתנים להגנה ולא תוכלו לקבל עליהם בלעדיות כלשהי.

ג. מומלץ לבצע חיפוש ראשוני עצמאי בכדי לוודא שלא בחרתם שם או סימן מסחרי הנמצא כבר בשימוש על ידי גורם אחר

לאחר שבחרתם בשם המותג, רצוי לחפש במנועי חיפוש דוגמת גוגל הן באנגלית והן בעברית על מנת לאתר שימושים קיימים בשוק האופנה. אף אם אתם ידענים גדולים בענף האופנה ומכירים את השוק היטב, מומלץ להשקיע בחיפוש כזה על מנת לוודא שאינכם עושים שימוש בשמות מסחריים של יצרני אופנה אחרים. חיפוש עצמאי זה יקטין את הסיכונים לחשיפה משפטית בעתיד.

"הידעתם? השקת מותג אופנה ללא ביצוע חיפוש לאיתור מותגים בעלי שם דומה או חיפוש סימן מסחר עלולה לגרום לסיבוכים משפטיים מיותרים ויקרים". פנו אלינו לקבלת ייעוץ.

עו"ד יוסי סיוון
עו"ד יוסי סיוון עורך דין קניין רוחני

ד. עליכם להחליט בקפידה רבה מהו שוק היעד של המוצרים שלכם ובהתאם לבחור שם מותג שיתאים לשוק היעד

כך למשל אם בחרתם שם מותג שיש לו קונוטציות שליליות בשפה הסינית תהיה לכם בעיה לחדור לשוק הסיני ובמקרה זה תיאלצו לשנות את שם המותג לפי שוק היעד. בחירת שווקי היעד בראשית המיזם ותכנון נכון של השווקים המיועדים תסייע לכם לגבש אסטרטגיה נכונה להגנה על המותג מפני מתחרים הן בישראל והן מחוצה לה.

ה. בצעו חיפוש סימן מסחרי בסיוע עורכי דין המתמחים בתחום הקניין הרוחני

חיפוש סימן מסחר ינפיק לכם דו"ח תוצאות בו יופיעו כל הסימנים הרשומים וכל הבקשות לסימני המסחר שהוגשו על ידי חברות אופנה אחרות, אשר טרם נרשמו. לאחר קבלת דו"ח החיפוש תוכלו לדעת האם חברה כלשהי רשמה או מנסה לרשום סימן מסחרי דומה.

זהו צעד מומלץ ביותר לכל מעצב אופנה המפתח מותג חדש. בענף האופנה קיימים רישומים רבים של מותגי אופנה בבעלות חברות בינלאומיות אף אלו שטרם החלו לעשות בהם שימוש. כמו כן, עליכם להגדיר היטב את הטריטוריות שבהן יתבצע החיפוש שכן בכל מדינה ישנה מערכת רישומים נפרדת של סימני המסחר ולכך משמעות רבה מבחינת בחירת המסלול הרישומי המתאים מהבחינה המשפטית. במקביל רצוי גם לבצע חיפוש שלא קיים שם מתחם דומה.

ו. לאחר שמצאתם שהמותג שלכם מקורי ולא קיים שם זהה או דומה מומלץ להגיש בקשה לרישום סימן מסחר

רישום סימן מסחר יעניק לכם בלעדיות על שם המותג ויכולת למנוע ממתחרים לעשות שימוש בשם זהה או דומה עד כדי הטעייה לשם שלכם. מדובר בזכות קניינית חשובה ביותר שיש לה ערך כספי נפרד משל עצמה. כך למשל, כאשר תבקשו למכור את העסק תוכלו לגבות תשלום נפרד עבור הסימן המסחרי.

ז. ציינו באופן בולט כי המותג שלכם מוגן כסימן רשום

לאחר שהגשתם בקשה לרישום סימן מסחר תוכלו לציין לצד שם המותג את האותיות TM המציינות, כי המדובר בסימן מסחרי. לאחר שהסימן נרשם תוכלו להוסיף את הסימון ® המציינת את העובדה כי, מדובר בסימן מסחרי רשום. סימון זה נועד להרתיע מתחרים מלהעתיק את המותג או להפר את זכויותיכם.

ח. במקביל להגשת הבקשה לרישום סימן מסחר מומלץ לרכוש גם את הדומיין (שם המתחם) המתאים המכיל את שם המותג

בישראל ובמדינות רבות בעולם פועלים גופים הרושמים סימני מסחר של עסקים מתחילים אחרים, שלא הקפידו לרשום שם מתחם וזאת במטרה לסחור בשם המתחם. רישום סימן מסחר ועשוי להרתיע חברות אלו מלחטוף את שמות המתחם הנושאים את שם המותג שלכם ואף לאפשר לכם לקבל לידיכם שם מתחם שנרשם בחוסר תום לב על ידי המתחרים שלכם.

ט. האם בכוונתכם לשווק את המוצרים גם בחו"ל?

אם כן, רצוי להקדים ולרשום סימני מסחר גם במדינות אלו. השווקים החזקים היום בענף האופנה הינה ארה"ב האיחוד האירופי ולאחרונה סין והונג קונג ומומלץ לרשום סימני מסחר גם במדינות אלו.

י. חשוב מאוד – לא לבצע השקה או פרסום של המותג החדש בטרם תגישו בקשה לרישום סימן מסחר

גם כאן חשוב לציין את קיומם של מתחרים שונים שינצלו את העובדה שלא הקדמתם ורשמתם סימן מסחרי ויעשו זאת לפניכם או שיפתחו מותג דומה. הגשת הבקשה לסימן המסחר וקבלת האישור בשלב הראשוני בטרם ההשקה של המותג המסחרי עשויה למנוע סיכונים אלו ותסייע לכם להגן בצורה טובה יותר על זכויותיכם.

לאחר שתתחילו לקצור הצלחה בשוק האופנה תבינו עד כמה חשוב וחיוני היה כבר בתחילת הדרך לרשום סימן מסחרי. אם המתחרים שלכם כבר מתחילים לנסות לחקות את המותג שלכם, זו האינדיקציה לכך שיש לכם מותג מנצח בעל ערך רב.

יוסי סיוון הנו עו"ד בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני וסימני מסחר. המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, אין להסתמך עליו ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

הגנת דיני הקניין הרוחני על אפליקציות לאייפון ואנדרויד

 

פיתוח אפליקציות למכשירי האייפון והאנדרואיד הפך לאחרונה לאחד מתחומי העניין הנפוצים ביותר עבור היזמים הבודדים, אנשי הייטק, מפתחי תוכנה ובעצם כל אחד בעל כישרון יצירתיות או דמיון מפותח. ישראלים רבים פיתחו אפליקציות ייחודיות הנוגעות לתחומים רבים בחיי היום יום, אפליקציות המניבות להם הכנסות רבות והוות גם כלי שיווקי ופרסומי יעיל.

תחום פיתוח האפליקציות לאייפון שונה מאוד מתחום אפליקציות מחשב, שכן הוא מאפשר לכל יזם ובעל רעיון לפתח אפליקציה במהירות רבה ותוך השקעה מועטה, באופן יחסי לפיתוח אפליקציות מחשב הדורש השקעה של אלפי שעות אדם והשקעה רבה במחשבים ושרתים.

קיימים כיום יותר מ- 5,000 אפליקציות בחנות האפסטור של אפל, מאות אפליקציות פותחו על ידי ישראלים, הידועים בכושר היצירתיות המפותח שלהם. עדיין, יש תחומים רבים בהם לא פותחו אפליקציות ודומה כי, אנו צפויים למהפכה עצומה בתחום, שכן להערכתנו תחום פיתוח האפליקציות טרם הגיע לשיאו.

אילו סוגי הגנות רלוונטיות לאפליקציה?

זכות יוצרים

ההגנה הראשונה הרלוונטית היא הגנת זכויות היוצרים. בהתאם לדין בישראל ובמדינות נוספות החברות באמנת ברן, הגנת זכויות היוצרים על יצירה חלה מרגע העלאת היצירה על הכתב. אפליקציה היא בעצם תוכנת מחשב הפועלת במכשיר הסלולארי ומאפשרת ביצוע פעולות מסוימות על ידי המשתמש. תוכנת מחשב מוגנת בזכויות יוצרים על פי הדין בישראל. האפליקציה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים במידה והיא אכן מקורית מרגע העלאתה על הכתב כקוד מקור. באפליקציה באייפון ניתן באופן עקרוני להגן על המכללים הבאים בתנאי שהם מקוריים: <!–[if !supportLists]–> עיצוב גראפי של האפליקציה (מוגן כיצירה אומנותית), קוד המקור (מוגן כיצירה ספרותית), אפקטים ויזואליים וצלילים (מוגן כיצירה אומנותית או מוסיקלית), טקסט ותוכן (מוגן כיצירה ספרותית), טקסט אודות תוכן האפליקציה (מוגן כיצירה ספרותית), קבצי וידיאו הכלולים באפליקציה (מוגן כיצירה דרמטית או אומנותית).

לא ניתן להגן על רעיון כשלעצמו אלא רק על אופן ביטוי הרעיון, במידה והוא מקורי. כמו כן, לא ניתן להגן על עובדות, נתונים, תהליכים ושיטות ביצוע, מושג מתמטי, או חדשות היום.

שאלה – אם ממילא חלה הגנת זכויות היוצרים מרגע הכתיבה, מדוע רצוי לנקוט גם בפעולה אקטיבית בכדי להגן על זכויותיי?

תשובה – מבחינת החוק עצמו ישנה הגנה, אולם במידה וישנו סכסוך בינך לאדם אחר שיפתח אפליקציה זהה או דומה באופן מהותי ויעשה בה גם שימוש באותם מכללים ייחודיים שחוברו על ידך, אזי תעלה השאלה מי חיבר את האפליקציה קודם לכן. במקרה כזה, אם ביצעת פעולה אקטיבית לשמירת זכויותיך הדבר יחזק את טענותיך מהבחינה הראייתית.

בארה"ב למשל, ישנו מרשם זכויות ממשלתי מסודר. בארה"ב תוכלו להגיש בקשה לרישום זכויות היוצרים במרשם זכויות היוצרים. בישראל אין רישום זכויות יוצרים המעוגן בחוק, אולם אם הפקדת את האפליקציה באמצעות תצהיר מאושר על ידי עורך דין תוכל לעשות שימוש בתצהיר זה כראיה לתמיכה בעמדתך, כי הינך בעל זכויות היוצרים באפליקציה, וכן לגבי מועד כתיבת האפליקציה ותוכנה.

 סימן מסחר

רישום סימן מסחר על השם המסחרי של האפליקציה הינו אחד מאמצעי ההגנה האפקטיביים ביותר עבור מפתחי אפליקציות. רישום סימן מסחר יעניק לכם זכות משפטית חשובה ביותר למנוע מהמתחרים שלכם לעשות שימוש בשם המסחרי הרשום ואף יזכה אתכם בפיצויים כספיים במידה והפרו את זכויותיכם.

שלב ראשון – בחירת שם האפליקציה. עליכם לבחור שם מסחרי ייחודי עבור האפליקציה שלכם. בחירת השם לאפליקציה הינה הצעד החשוב ביותר מהבחינה השיווקית.

מפתחים רבים בוחרים שמות קליטים המתארים את הפעולה הפיזית של האפליקציה, מאחר והם מעוניינים שהצרכן יזהה מייד מהי האפליקציה וכיצד היא תשמש אותו. כך למשל השם TRACK MY COUPONS הינו שם מסחרי המתאר את פעילות האפליקציה – מעקב אחר קופונים. שם כזה הינו קשה מאוד להגנה על פי דיני סימני המסחר וקרוב לוודאי שלא יהיה כשיר לרישום כסימן מסחרי.

לכן רצוי לבחור שם מקורי וייחודי שאין בו משום תיאור הפעולה המבוצעת על ידי האפליקציה, אלא שם קליט וייחודי שיהיה מזוהה עם האפליקציה הזו בלבד. כך למשל השם COUPONSPIDER הנו ייחודי דיו ויהיה קל יותר להגנה כסימן מסחרי מאשר השם TRACK MY COUPONS . מהבחינה השיווקית עדיין ניתן יהיה להבין מייד כי, המדובר באפליקציה הנוגעת לקופונים.

שלב שני – ביצוע חיפוש לאחר שהחלטתכם מהו שם האפליקציה המבוקש מומלץ לבצע חיפוש במאגר המידע של רשם סימני המסחר, בכדי לבדוק האם ישנם סימנים מסחריים זהים או דומים לסימן המבוקש, שעשויים להכשיל את רישומו. חיפוש סימן מסחר הינו מלאכה מורכבת ורצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הן לגבי אופן ביצוע החיפוש והן לגבי המסקנות העולות מתוצאות החיפוש.

בנוסף, רצוי לבצע חיפוש גם במאגר המידע של רשם החברות וכן בחנות האפסטור של אפל, בכדי לוודא כי, לא קיים גורם מסחרי שכבר עושה בפועל שימוש בסימן המסחרי.

בנקודה זו חשוב לציין, כי במידה ומדובר באפליקציות הפונות לקהל יעד בחו"ל ולא רק בישראל (אפליקציות באנגלית או בשפה אחרת) רצוי לבצע חיפוש גם ביעדי השיווק בחו"ל. אחד מיעדי השיווק החזקים ביותר עבור אפליקציות לאייפון הינו ארה"ב, לכן מומלץ לבצע חיפוש ברשם סימני המסחר בארה"ב.

חשוב לציין, כי לא תוכלו להסתמך על מערכת אישור האפליקציות של אפל ש"תעשה לכם את העבודה". עליכם לוודא באופן אקטיבי כי, זכויותיכם מוגנות ביחס לבעלי אפליקציות דומות הקיימות כיום בחנות האפסטור.

שלב שלישי – רישום סימן מסחר. רישום סימן מסחר מתבצע באמצעות הגשת בקשה לרשם סימני המסחר ותשלום האגרה הנדרשת. במידה ומדובר באפליקציות הפונות לקהל יעד בחו"ל ולא רק בישראל (אפליקציות באנגלית או בשפה אחרת) רצוי לבצע הליך של רישום סימן מסחר גם במדינות הרלוונטיות, לפחות בארה"ב שהינה אחד מיעדי השיווק החשובים עבור אפליקציות של אייפון. בעניין זה מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום לצורך הליך עריכה והגשת הבקשה לרישום סימן מסחר.

פטנט

פטנט הינה זכות שמעניק הדין המקנה לממציא ההמצאה בלעדיות למשך תקופה של 20 שנה. הזכות המוענקת בפטנט היא למנוע מאחרים מלעשות שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת, וזאת בין אם הנתבע העתיק את ההמצאה ובין אם לא. בישראל ניתן לרשום פטנט על כל המצאה שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה משום התקדמות המצאתית.

אפליקציה היא למעשה תוכנת מחשב וככזו עד לא מזמן לא ניתן היה להגן עליה בישראל באמצעות פטנט, אלא אם היא הייתה חלק אינטגרלי ממכשיר פיזי כלשהו. לאחרונה פרסם רשם הפטנטים הוראות חדשות לרישום פטנטים בתחום התוכנה, לפיהן כאשר התוכנה גורמת לתהליך או אפקט טכנולוגי מוחשי הנוסף על פעולתו הרגילה של המחשב או הגורם לכך שהמחשב פועל בצורה חדשה, לרבות שיפור ביצועי המחשב ניתן יהיה לרשם אותה כפטנט. להרחבה בנוגע להוראות רשם הפטנטים בנוגע לרישום פטנט על תוכנה ראה באתר רשם הפטנטים.

בארה"ב לעומת זאת, ניתן בנסיבות מסוימות לרשום פטנט על תוכנה לרבות אפליקציה לאייפון. הדין בארה"ב מאפשר רישום פטנטים על תוכנות באופן ליברלי יותר מאשר בישראל וממדינות אחרות כגון אירופה.

רישום פטנט כורך בחובו עלויות גבוהות הכרוכות הן בתשלום לעורכי פטנטים והן בתשלום אגרות בישראל ובמדינות אחרות. בנושא אפליקציות לאייפון, רצוי לבחון את יעילות רישום הפטנט אל מול ההוצאה העסקית הכרוכה בכך.

הגשת בקשה לפטנט מאפשרת למפתח האפליקציה לציין במהלך השנים הראשונות כי האפליקציה היא בשלב של PATENT PENDING. ציון עובדה זו מהווה תמרור אזהרה בפני מתחרים, אשר עשויים להירתע מלנסות ולחקות את האפליקציה, אף על פי שבתקופה זו אין למגיש הבקשה כל זכויות פטנט עד שהפטנט יקובל ויירשם כדין.

סודות מסחריים

סוד מסחרי מוגדר על פי הדין הישראלי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

אפליקציה היא תוכנה הבנויה מאלגוריתמים הכלולים בקוד המקור. אלגוריתמים אלו עשויים להוות משום סוד מסחרי כהגדרתו בדין במידה ומפתח האפליקציה נקט באמצעים סבירים לשמור על סודיות האפליקציה, כגון: שמירה במערבת ממוחשבת עם כניסה מוגבלת לבעלי הרשאה תחת שם משתמש וסיסמא, חשיפת המידע בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.

חשוב לציין, כי בנושא האפליקציה מומלץ להחתים בהסכם סודיות כל גורם שיש לו נגיעה כלשהי בבניית האפליקציה, החל ממעצב גראפי, יועץ שיווקי ועד למתכנת הכותב את הקוד של אפליקציה. קיומו של הסכם סודיות מצביע על נקיטת אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ומהווה תנאי חשוב ומהותי להוכחת קיומו של סוד מסחר.

האמור לעיל אינו מהוה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא ועליכם להתייעץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום.

priemr leag

ביהמ"ש העליון : שידור משחקי כדורגל בצפייה ישירה באינטרנט ללא אישור מהווה הפרת זכויות יוצרים

ביהמ"ש העליון: שידור משחקי כדורגל בשידור חי בשיטת צפיה ישירה באינטרנט ללא אישור בעלי הזכויות מהווה הפרת זכויות יוצרים והגנת ה"שימוש ההוגן" אינה חלה

ביהמ"ש העליון קבע כי בהחלטה חשובה ותקדימית כי שידור ב streaming באינטרנט של משחקי כדורגל בשידור חי ללא אישור בעלי הזכויות מהווה הפרת זכויות יוצרים. בכך הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה על ידי כב' השופטת מיכל אגמון גונן, לפיה STREEMING אינו מהווה "שידור" וכי במקרה זה חלה הגנת השימוש ההוגן.

העובדות:

הנתבע הוא בעל אתר האינטרנט LIVEFOOTY, אשר הציע לציבור הגולשים באינטרנט אפשרות לצפות במשחקי כדורגל בשידור חי, בלא תשלום, וזאת בלא שקיים בידו היתר או רישיון להעברת שידורי המשחקים מיד הליגה האנגלית. זהותו של בעל האתר הנתבע אינה ידועה לליגה האנגלית ולתביעה צורפו ספקיות האינטרנט כצד לתביעה.

במוקד הדיון ניצבו, שתי שאלות :

– האם הנתבע אחראי להפרת זכויות היוצרים במשחקי הכדורגל?

 – אם כן, האם יש מקום לחשוף את זהותו, בכדי לאפשר לבעלת הזכויות בשידורי המשחקים להגיש נגדו תביעה.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי:

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה של הליגה האנגלית וקבע כי עליה להמציא לפלוני את כתב התביעה באמצעות ספקיות האינטרנט. נקבע, כי הזהות האנונימית היא חלק מיתרונותיה של רשת האינטרנט, וכי יש לאפשר לפלוני להביע עמדה בשאלות העומדות לדיון, גם אם אינו מעוניין להזדהות.

בית המשפט סבר כי יסוד ה"שידור" אינו מתקיים במקרה של העברה בטכניקה של הזרמה ("streaming"), וזאת שכן הגדרת השידור בסעיף זה – כך נקבע – היא תלוית טכנולוגיה, ומתקיימת אך במקום בו מדובר ב"העברה קווית או אלחוטית" של תכנים.

בית המשפט קבע, כי הזכות הרלוונטית לצורך העברת תוכן ברשת האינטרנט היא זכות ה"העמדה לרשות הציבור" (הקבועה בסעיף 15 לחוק החדש), בעוד שזכות השידור – כך נקבע – נועדה להתמודד עם אמצעים טכנולוגיים אחרים. עוד נקבע, כי אף זכות ה"העמדה לרשות הציבור", המעוגנת בסעיף 15 לחוק החדש, לא הופרה במקרה זה, וזאת נוכח העובדה שמדובר בשידור חי, כלומר שידור המועמד לרשות הציבור אך בנקודת זמן מסוימת. לאור האמור, נקבע כי "אין מדובר בהפרת זכויות השידור של המבקשת [המערערת]. אין גם הפרה של הזכות להעמדה לרשות הציבור, וככל הנראה אין מדובר גם בהעתקה".

עם זאת, אף שנקבע כי לא הופרו זכויות היוצרים של הליגה, הוסיף בית המשפט וקבע כי מדובר במקרה בפעילות שיש בה תרומה חברתית חשובה, וכי למשתמשים קיימת זכות להשתתף בחיי התרבות ולצפות במשחקי הספורט הבינלאומיים. זאת ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מחייבת את ספקיות התוכן, במקרים מסוימים, לאפשר לצופים לחזות באירועי ספורט מרכזיים ללא תשלום.

עוד נפסק, כי מטרתו של פלוני היא לאפשר צפייה חופשית באירועי ספורט, וכי בכך מגשים פלוני את זכותם של המשתמשים לצפייה במשחקים. כמו כן נקבע, כי נוכח העובדה שמשחקי הספורט עצמם אינם מוגנים בזכות יוצרים (להבדיל מצילום המשחקים ושידורם), אין מדובר במקרה זה בפגיעה המצויה בלב דיני זכויות היוצרים.

לבסוף נקבע כי פלוני "הרים את הנטל להראות כי העברת משחקי הכדורגל של הפרמייר ליג [הליגה], ללא תשלום, באתר האינטרנט שלו, מהווה מימוש של זכותו לשימוש הוגן".

נקבע כי לא הופרו זכויותיה של הליגה במשחקים, וכי מכל מקום מדובר בשימוש הוגן, כך שממילא פלוני אינו אחראי להפרה. מן הטעם הזה נקבע כי אין גם מקום לחשיפת פרטיו של פלוני.

פסק הדין של בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של הליגה האנגלית.

בכל הנוגע לשאלה האם שידור בשיטת STREENIMG מהווה "שידור" על פי חוק זכות יוצרים נקבע כי השידור – במהותו – אינו מותנה או מוגבל באמצעי הטכני המשמש להעברתו. משכך, אין מניעה שהזכות לשדר יצירה מוגנת תחול גם על שידורים באמצעות רשת האינטרנט, לרבות בטכניקה של הזרמת אינפורמציה. נקבע אפוא, כי העברת תכנים באמצעות רשת האינטרנט בטכנולוגיית "הזרמה" עולה כדי "שידור". בהתאם, נקבע כי הזרמת משחקי הכדורגל במקרה זה עולה כדי הפרת זכות היוצרים של הליגה, וכי פלוני אחראי להפרה שבוצעה.

האם קמה לנתבע הגנת "שימוש הוגן"?

דוקטרינת השימוש ההוגן נועדה לאפשר את קיומם של שימושים מסוימים, הנתפסים כרצויים מבחינת התכלית החברתית שהם משרתים – וזאת אף אם מדובר בהפרה של זכות יוצרים. למעשה, דוקטרינה זו מאפשרת, במקרים המתאימים לכך, לאזן בין התכליות השונות של דיני זכויות היוצרים – השאיפה להעניק תמריץ להפקת יצירות חדשות, כמו גם הרצון להעשיר את המרחב הציבורי במגוון של יצירות.

בית המשפט העליון קבע כי המדובר בהגנה של זכות יוצרים ולא בזכות חיובית, כלומר הנטל להוכיחה הוא על הנתבע. במקרה זה, נקבע כי הנתבע לא הוכיח כי חלו התנאים הקבועים בחוק ל"שימוש הוגן".

נקבע כי, אף העובדה שהמדינה מבקשת לעתים לאפשר לציבור גישה חופשית לשידורים נבחרים – כגון משחקי כדורגל מרכזים – אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק את פגיעה בזכות היוצרים במקרה שלפנינו.

נמצא, כי השימוש שעשה פלוני אינו "הוגן", וזאת – בין היתר – נוכח העובדה שנעשה שימוש ביצירה כולה, במועד ובאופן הפוגעים בצורה משמעותית בשוק של היצירה המוגנת. פלוני נמצא אם-כן אחראי להפרת זכויותיה של הליגה בשידור המלא של משחקי הכדורגל.

חשיפת פרטיו של בעל האתר

בנוגע לשאלה זו קבע בית המשפט כי בהעדר הסדר חקיקתי לא ניתן, לעת הזו, ליתן צו לחשוף את פרטי בעל האתר. נקבע כי על המחוקק לדאוג לכך שניתן יהא להיפרע ממעוולים כמו פלוני ושכמותו.

בסופו של יום, בית המשפט העליון אומנם הפך את החלטת בית המשפט המחוזי אולם בכל הנוגע לחשיפת פרטי בעל האתר לא נעתר לתביעת הליגה האנגלית.

בדיקה לדוגמא

בית המשפט פסק פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנת IGO

לבית המשפט הוגשה תביעה בסך 1,000,000 ₪ על ידי חברת NAVNGO כנגד מנהלי ובעלי אתר האינטרנט www.sources.co.il בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנת ה- IGO.

לטענת התובעת מנהלי האתר העתיקו תוכנה פרוצה והעלו אותה לאתר לשיתוף קבצים ולאחר מכן ביצעו קישור עמוק לאתר www.rapidshare.com לצורת הורדת התוכנה המפרה.

בית המשפט פסק כי הצבת קישור עמוק לאתר (על ידי כתב וטכנאי האתר) שם הוצב לינק להורדת התוכנה הפרוצה מהווה הפרת זכויות יוצרים בתוכנה. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים כי, התובעת לא פעלה בהתאם למנגנון של הודעה והסרה ועל כן אין לפסוק לה פיצויים. נפסק כי מנגנון ההודעה וההסרה טרם זכה לאישור המחוקק או של בית המשפט העליון וממילא שלא מדובר באתר פורומים בהם גולשים אנונימיים מעלים את הקבצים.

בכל הנוגע לבעל האתר בית המשפט דחה את הטענה כי, יש לחייבו מכוח אחריות תורמת ופסק כי, בעל האתר לא היה מודע בפועל לפעילות המפרה באתר ועל כן אין להטיל עליו אחריות. בית המשפט המחוזי יישם את המבחנים שנקבעו בהלכה של בית המשפט העליון, כפי שנפסקה בפסק הדין בעניין האוניברסיטה העברית בדבר הטלת אחריות תורמת וקבע כי התנאי השני – מודעות בפועל להפרת הזכויות לא התקיים במקרה דנן. כמו כן, נקבע כי לא הוכח שבעל האתר פעל באופן אקטיבי לקדם את ההפרה וכי תרומתו היחידה הייתה שלא פעל אקטיבית לעצור את ההפרה.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה נגד כותב האתר וחייבו בפיצויים בסך של 30,000 ₪ בלבד בגין הפרת זכויות יוצרים וכן הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. ראוי לציין כי סכום הפיצוי הנמוך באופן יחסי נפסק על רקע העובדה כי ההפרה לא נעשתה בזדון או לצורך מסחרי אלא על מנת "לקבל תשומת לב ומחמאות מהחברים הוירטואליים שגלשו באתר".

ת"א 10695-09-09 NAV N GO ואח' נ' גולצמן ואח' (בית המשפט המחוזי מרכז)