starbucks

האם סימן המסחר של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר של סטראבקס?   

coffe rocksstarbucks

האם בית הקפה הבלגי יצליח לרשום את סימן המסחר שלו באיחוד האירופי?  

רשת סטארבקס הידועה מפעילה קרוב ל 30,000 סניפי בתי קפה בכל רחבי העולם. מוצרי הקפה של סטארבקס נחשבים למוצרי הקפה המוכרים ביותר הנחשקים על ידי מיליוני צרכנים מידי יום. סטארבקס הינה אף בעלת סימן מסחר רשום באיחוד האירופי כפי שניתן לראות בתמונה. 

בית קפה בלגי ניסה לרשום את סימן המסחר COFFE ROCKS המורכב מאלמנט מעוגל וסימן תו במרכז האלמנט בתחום בתי הקפה.

סטארבקס הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר וטענה כי הסימן של בית הקפה הבלגי דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר שלה בכל הוורסיות הקיימות (שחור לבן, ירוק וכו') ועל כן פסול לרישום כסימן מסחר.

במאי 2016 דחתה ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי את ההתנגדות וקבעה, כי מדובר בסימנים השונים מהבחינה הויזואלית ועל כן לא מתקיים חשש להטעייה.  

סטארבקס הגישה ערעור לבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי (ערכאת הערעור), שבחן את נקודות הדמיון בין הסימנים.

בית המשפט של האיחוד האירופי קבע כי שני הסימנים חולקים באלמנט משותף בצורה של רכיב מעוגל ופונטים דומים וכי ערכאת סימני המסחר של האיחוד האירופי שגתה בביצוע השוואת הסימנים על בסיס ההתרשמות הכללית ושגתה בכך שלא הבחינה בקיומו של חשש להטעייה.

בסופו של דבר נקבע כי מדובר בסימן המשלב אלמנטים דומים עד מאוד לסימן של סטארבקס וכי הסימן הבלגי מבקש לנצל שלא כדין את המוניטין של חברת סטארבקס ועל כן פסול לרישום.

שימו לב כי למרות שהסימנים מכילים מרכיבים שונים, הרי שהעובדה כי הם חולקים אלמנטים משותפים בולטים המזוהים עם סטארבקס הכריעה את הכף לכיוון קיומו של חשש להטעייה.

בית הקפה הבלגי יצטרך לאמץ לעצמו לוגו שונה. הצלחה יפה למעצמת הקפה בהגנה על המותג המצליח שלה.

מעוניינים לרשום סימן מסחר ולקבל בלעדיות על הלוגו או השם המסחרי שלכם? פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ 03-6966484 או באמצעות יצירת קשר 

חוק העיצובים החדש – הגנה חדשה למוצרים תעשייתיים

ב-7 באוגוסט 2018 ייכנס לתוקפו חוק העיצובים הישראלי החדש (חוק העיצובים, התשע"ז-2017), וחשוב להכיר את השינויים שהוא מביא בעניין עיצובים בישראל, שכן אלו ישפיעו על עיצובים חדשים וקודמים כאחד.

שינויים אלו מקרבים את הדין הישראלי עם הדין האירופאי והמגמות הבינלאומיות בקניין רוחני. להלן השינויים הבולטים בחוק החדש אל מול פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924 שאותו הוא מחליף.

  • עיצובים לא רשומים יזכו להגנה

אמנם על פי החוק הקודם עיצובים לא רשומים לא זכו להגנה, אך החוק החדש מספק הגנה מסוימת למשך 3 שנים עבור עיצובים לא רשומים.

עיצובים לא רשומים יהיו מוגנים רק כאשר העתקתם נעשתה על ידי מי שהיה מודע לעיצוב המקורי. מנגד, בדין הקודם עיצוב שפורסם לפני שנרשם לא היה זכאי לרישום ומכך גם לא זכה להגנה.

  • תקופת חסד

החוק החדש מעניק "תקופת חסד" בת 12 חודשים, בה ניתן לרשום מדגמים שטרם נרשמו אך משווקים בישראל וזאת למרות שכבר פורסמו. הוראות אלה מאפשרות הגנה מוגבלת על עיצובים לא רשומים, בדומה למשפט האירופי.

  • הגדרה רחבה יותר של הפריטים המוגנים

החוק החדש יחליף את המונח "חפץ" במונח "מוצר". לכן, הוא יכסה גם סמלים גרפיים ותצוגות  מסכי מחשב, ובכך יתאים את החוק לשינויים הטכנולוגיים האחרונים.

  • הרחבת משך ההגנה

משך תקופת ההגנה על עיצובים רשומים על פי החוק החדש יוארך ל -25 שנים (לעומת 15 שנים בחוק הקיים בכפוף לחידוש כל 5 שנים).

בעקבות שינוי זה תוקנה גם פקודת הפטנטים והמדגמים, וכעת זו מאפשרת תקופת הארכה נוספת של 3 שנים, ובכך מסתכמת ב-18 שנים עבור מדגמים שנרשמו לפני כניסת החוק לתוקף.

  • הדרישה לחדשנות

החוק החדש שינה את הדרישה לחדשנות, אשר לפיה עיצובים ייחשבו חדשים רק אם לא פורסמו בעבר בישראל או מחוצה לה. לעומת זאת, החוק הקודם דרש כי העיצוב יהיה חדש בישראל בלבד (אלא אם כן פורסם באינטרנט תחת תנאים מסוימים).

  • פיצויים סטטוטוריים

תוספת נוספת לחוק הינה ההוראה הקובעת כי בית המשפט מוסמך להעניק פיצויים סטטוטוריים (ללא הוכחת נזק) בסך של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה. פיצויים סטטוטוריים עבור מדגמים לא נדונו בפקודת הפטנטים והמדגמים ולכן שינוי זה אף הוא מתאים את הדין לעידן המודרני.

בקביעת גובה הפיצוי הסטטוטורי, רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולים כגון היקף וחומרת ההפרה, הנזקים שנגרמו לתובע, הרווח שצמח לנאשם מההפרה וכו'.

  • עיצובים שנוצרו על ידי עובד ועבודות מוזמנות

על פי החוק החדש, הזכויות לעיצוב שיצר עובד בעת מילוי תפקידו או שיוצר באמצעות המשאבים של מעבידו יהיו בבעלות המעביד. כמו כן, כל הזכויות על עיצוב שנעשה בהזמנה (עבודה קבלנית) יהיה בבעלות המזמין.

עם זאת, חריגים אלה לכלל ("הזכויות לעיצוב שייכות למעצב") תקפים רק כאשר אין הסכם אחר בין הצדדים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית מכל סוג שהיא ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום הקניין הרוחני.

diamomd

זכייה של משרדנו בהליך צו מניעה זמני בסימני מסחר

משרדנו זכה לאחרונה בהחלטה חשובה במסגרת בקשה לצו מניעה זמני, שהוגשה נגד לקוחות המשרד בתחום הערכת יהלומים. להלן תמצית הרקע, טענות הצדדים והחלטת בית המשפט, כפי שמופיעים בהחלטה:

רקע

המבקשים, המנהלים מעבדה גמולוגית המספקת שירותי הערכה, ניתוח ודירוג ליהלומים תחת הסימן IGL הגישו בקשה לצו מניעה זמני נגד המשיבים, המספקים שירותי הערכה ניתוח ודירוג יהלומים תחת הסימן CGL.

במסגרת הבקשה לצו מניעה טענו המבקשים, כי שימוש המשיבים בשם CGL עולה כדי הפרת סימן מסחר רשום IGL וכי המשיבים מנצלים לרעה את המוניטין של המבקשים, תוך שהם מטעים את ציבור הלקוחות באמצעות עיצוב דומה, אותיות דומות, לוגו עגול בצבעים זהים וכיתוב  דומה.

המשיבים טענו באמצעות משרדנו, כי אין כל ממש בבקשה לצו מניעה זמני וכל תכליתה נועדה לסכל את הצלחתם המסחרית. כן טענו המשיבים, כי השימוש באותיות IGL הינו נפוץ ואוניברסלי וכי מעבדות רבות בעולם עושות שימוש באותיות אלו וכי אין מדובר בפרי יצירתם של המבקשים.

יתרה מכך, טענו המשיבים, כי מעבדות רבות בישראל ובעולם עושות שימוש במבנה הכללי של ראשי תיבות עם האותיות G ו- L   ביחד עם לוגו דמוי חותמת מעגלית ולפיכך אין מדובר בשימוש הייחודי למבקשים דווקא.

עוד טענו המשיבים, כי הם מספקים שירותי הערכת יהלומים ואבני חן מקצועיים בעיקר לסוחרי יהלומים. זהו קהל מתוחכם המכיר היטב את החברות העוסקות בתחום ויודע להבחין היטב בין השירותים שמספקים המבקשים לבין שירותי המשיבים, קרי הערכות מקצועיות מתועדות התעודות חתומות ובעזרים מקצועיים (חותמת SEAL), העטופים בסימנים המעוצבים על ידי הצדדים, על כן אין חשש להטעיה בין הסימנים השונים. בפרט נכון הדבר שעה שמדובר ביהלומים שנחשבים לטובין יקרים ביותר, ומחייבים בדיקה דקדקנית.

עוד טענו המשיבים כי המשיב 2 הוא בעל מוניטין של 40 שנה בהערכת יהלומים, וכי אין סיכוי שסוחר יהלומים יגיע לפתח המעבדה שהוא מפעיל ויסבור בטעות, כי מדובר בעסק של המבקשים, שהם דמויות בלתי מוכרות וחסרי מוניטין בתחום.

המשיבים טענו והסבירו כי אין דמיון מטעה בין הסימנים, על פי המבחנים המקובלים בפסיקת בתי המשפט, קרי מבחן החוזי, מבחן הצליל, ומבחן קהל הלקוחות וסוג הלקוחות.

מבחינת קהל הלקוחות וסוג הסחורות טענו המשיבים, כי קיים הבדל במובן שלקוחות המשיבים הינם בעיקר סוחרים מקצועיים שמבקשים לקבל הערכות מקצועיות ליהלומים המיובאים על ידם מרחבי העולם ועל כן אין חשש להטעיה. המשיבים אף טענו כי אין כל דמיון מטעה בתעודות או בחומרים השיווקיים.

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז 

מכיוון שמדובר בסימנים שאינם זהים קבע בית המשפט המחוזי כי חל מבחן ההטעיה, קרי בחינה האם הסימן דומה לסימן הזכאי להגנה, עד כדי קיומו של חשש סביר להטעיה.

בית המשפט המחוזי סקר את שלושת מבחני העזר להכרעה באם קיים דמיון מטעה שיש בו להוות הפרה של סימן רשום: המבחן הראשון הוא מבחן המראה והצליל – עניינו השוואת החזות והצליל של שני הסימנים, בכדי לבחון את הדמיון שביניהם.

המבחן השני הוא מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות – עיינו עוסק בהשפעת סוג המוצרים ומידת הסכנה להטעיה וכן שוק הלקוחות אליהם פונה סוג המוצרים והשפעת זהותם של הלקוחות על הסיכוי להטעיה.

המבחן השלישי הוא מבחן כללי באשר לנסיבות העניין – זהו "מבחן כוללני, בלתי מסוים, שבמסגרתו נשקלות שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה, אשר לא נכללו במסגרת המבחנים הקודמים".

בית המשפט המחוזי ערך השוואה חזותית של סימני הצדדים המובאים כאן להתרשמות:

סימן המבקשים

IGL Logo

סימן המשיבים

CGL Logo

בית המשפט המחוזי מצא, כי חרף הדמיון הלכאורי בעצם הצורה העגולה שמסמנת חותמת, קיימים הבדלים של ממש בעיטורים המרכיבים את הלוגו, אשר מצטרפים ליתר ההבדלים באותיות ובכיתוב וקבע, כי כל אלה שוללים אפשרות סבירה של הטעייה חזותית בין הסימן הרשום לבין סימן CGL.

מבחינת סוג הסחורות וחוג הלקוחות קיבל בית המשפטי המחוזי את עמדת המשיבים, כי שירותי הערכת יהלומים ואבני חן הינם שירותים המבוססים על קריטריונים מקצועיים, שכוללים בחינה קפדנית של מעבדה, עריכת דו"ח, הערכה ולבסוף הנפקת תעודה מתאימה. סוג שירותים זה אינו נעשה כדבר שבשגרה והוא יתלווה על פי רוב לרכישה של אבנים יקרות בהיקף כספי נכבד. אין מדובר ב"מוצר מדף", אלא במוצר ייחודי שמופנה לקהל לקוחות מתוחכם, דבר שמפחית את החשש להטעיה.

מבחינת יתר נסיבות העניין, בית המשפט המחוזי התרשם, כי המשיבים הינם גורמים ותיקים ומוכרים בתחום היהלומים וכי נסיבות אלו אינן תומכות בקיומה של הטעייה באשר לסימן הרשום מצד המשיבים וממילא אינן תומכות בטענה הכלית לפיה המשיבים "רוכבים" על גב המוניטין שיצרו לעצמם המבקשים בפרק הזמן הקצר יחסית בו הם פועלים בשוק אבני החן והיהלומים.

בית המשפט המחוזי אף נשען על סימני מסחר רבים שצורפו על ידי המשיבים, אשר הסימן שלהם מורכב ממבנה של חותמת מעגלית, כיתוב בשלוש אותיות רישיות באנגלית וכיתוב נילווה לצד או מתחת הצירוף של האותיות והלוגו. מטבע הדברים, וכיאה למוצרים של אבני חן, שילוב הצבעים באותם הסימנים והאותיות נעשה בזהוב, בשחור ובכחול, צבעים המסמלים יוקרה.

בית המשפט המחוזי אף קיבל את עמדת המשיבים, כי ראשי התיבות שבסימן המבקשים IGL מסמלים את המילים INTERNATIONAL GEMOLOGICAL   ו- LABORATORY  וכי מדובר בשמות גנריים שעל פי רוב נהנים מהגנה פחותה בהשוואה לשמות שרירותיים.

בנסיבות אלו קבע בית המשפט המחוזי, כי הסימן הרשום של המבקשים הוא בעל אופי מבחין מולד חלש, וכי המבקשים לא הציגו כל ראיות משמעותיות המלמדות כי לסימן הרשום אופי מבחין נרכש, קרי שציבור הצרכנים כבר מקשר בינו לבין השירותים שמספקת המבקשת.

לסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי, כי המבחן המשולש אינו תומך בקיומה של הטעייה.

גם בכל הנוגע לעילת גניבת עין דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקשים וקבע, כי אין חשש להטעיה וכי המבקשים לא הוכיחו מוניטין.

גם מבחינת שיקולי מאזן הנוחות קבע בית המשפט המחוזי, כי לא שוכנע שהשימוש בסימן CGL גורם לנזק בלתי הפיך או לנזק חמור למבקשים.

לסיכומו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לצו מניעה זמני וחייב את המבקשים בשכ"ט עו"ד ב"כ המשיבים בסך של 9,500 ₪.

הבהרה: אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי או חוות דעת כלשהי, מדובר במאמר התרשמותי בלבד ומומלץ להיוועץ עם עו"ד


The Legal 500 - The Clients Guide to Law Firms

Chanel-No.5

האם אפשר לרשום סימן מסחר על מספר ?

חברת הבשמים שנל בעל סימן המסחר NO 5 מבקשת למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לעשות שימוש במספר 5.

חברת שוקולד אוסטרלית הגישה בקשה לרישום סימן מסחר על הספרה 5 בנוגע למוצרי שוקולד. שנל הגישה התנגדות לבקשה זו במטרה למנוע מיצרנית שוקולד אוסטרלית לרשום את הספרה 5 בנוגע למצרי שוקולד. שנל טוענת, כי הספרה 5 מזוהה עמה בכל רחבי העולם וכי אף כי מדובר במוצרי שוקולד ולא במוצרי בישום ישנו חשש כבד להטעיית הצרכן. מה אתם אומרים? האם הייתם טועים לחשוב שהשוקולד הינו תוצרת שנל.

האם ניתן לרשום סימן מסחר על מספר ?

ככלל ניתן לרשום סימני מסחר על מספרים וכאלו נרשמו בישראל ובכל רחבי העולם. כך למשל רשמה חברת התעופה בואינג את סימני המסחר 737 ו- 747. אינטל רשמה את הספרות 486 ו- 586 על המעבדים שלה, חברת האופנה ליוויס רשמה את הספרות 501 בקשר למוצרי ג'ינס וכו'.

גם בישראל בהתאם לפקודת סימני המסחר ולהוראות הרלוונטיות של לשכת סימני המסחר ניתן לרשום סימן מסחר על מספר כשלעצמו, אולם הדרישה המרכזית הינה שהמספר יעמוד בתנאי של "אופי מבחין", כלומר יהיה בו כדי להבחין בין מוצרי בעל הסימן המבוקש למוצרי המתחרים.

כך למשל מספר בודד שאינו מעוצב לא ייחשב בעל אופי מבחין. גם צירוף של שתי ספרות בלבד עשוי להיחשב כחסר אופי מבחין מאחר והוא נפוץ כמציין מטרות מסחריות כגון מידות, כמויות וכו'.

לעומת זאת, צירוף של שלוש ספרות ויותר ייחשב כסימן מסחר בעל אופי מבחין. כך למשל נרשם בהצלחה סימן המסחר 800 בבעלות חברת לימודי הפסיכומטרי 800. כך למשל בישראל נרשמו הסימנים הבאים: 747 (חברת בואינג), 012,  No. 5 (שנל), 015 (קווי זהב) וכו'.

משרדנו מתמחה ברישום סימני מסחר בישראל וברחבי העולם. בכל שאלה אתם מוזמנים לפנות למשרדנו בטלפון 03-6966484 או באמצעות האתר www.sivan-law.com

 

 

TT

פיצוי בסך 41 מיליון דולר לזכות מעצבת העל טורי ברץ בגין הפרת סימן מסחר !

בית המשפט המחוזי בניו יורק חייב חברת אופנה מקומית בארה"ב לשלם למעצבת העל טורי ברץ סך של 41 מיליון דולר ! כן, בתי המשפט בארה"ב יודעים לפסוק פיצויים בהיקפים מכובדים, המסייעים בהרתעת מפירים פוטנציאלים ומהווים פיצוי יעיל לתובעים בתחום האופנה.

טורי ברץ, מעצבת צעירה, התחילה את דרכה משנת 2004 בתערוכה שבה הציגה את עיצוביה, שנחטפו מעל המדפים כבר באותו היום. טורי הפכה מעקרת בית בעלת שישה ילדים לאייקון אופנה ולאחת הנשים העשירות ביותר בעולם. המותג טורי ברץ רשם לאחרונה הכנסות של קרוב ל 800 מיליון דולר ושוויו מוערך בכ-  3.5 מיליארד דולר.

כל זה התחיל כאשר המעצבת עיצבה לוגו ייחודי לתכשיטיה בצורה של TT מעוצב ויצאה בליין של צמידים, שרשראות פריטי אופנה ייחודיים הנושאים את הלוגו הייחודי. במטרה להגן על זכויותיה רשמה טורי ברץ סימן מסחר בארה"ב על אלמנט ה- TT (שתי אותיות T מחוברות) המעוצב' המעטר את התכשיטים והצמידים שלה.

לאחרונה, גילתה המעצבת כי חברה מקומית החלה לייצר תכשיטים וצמידים הנושאים סימן שכמעט זהה לסימנה הייחודי. טורי הגישה לבית המשפט תביעה נגד החברה המקומית, אשר קיבל את תביעתה וחייב את החברה המקומית בתשלום סך של 41 מיליון דולר בגין הפרת סימן מסחר.

רישום סימן המסחר בזמן השתלם לטורי ברץ ואפשר לה להלחם בתופעת הזיופים והחיקויים שפרצו כפטריות לאחר הגשם בעקבות פריצתה המטאורית לשוק, תוך פיצוי הולם על השקעותיה והוצאותיה המשפטיות.

יוצרים ומעצבי אופנה – רשמו סימן מסחר וכך תגנו על העיצובים הייחודיים שלכם בפני חיקויים וזיופים. הסיפור של טורי ברץ מוכיח, כי רישום סימן מסחר גם ישתלם לכם בעתיד.

converse

האם קונברס זכאית לבלעדיות בעיצוב נעלי האול סטאר ולהגנה של סימן מסחר?

אתם בוודאי מכירים את נעלי האול סטאר, נעלי בד עם סוליית גומי, שלושה פסים, מגן פלסטיק קדמי ולוגו בצורת כוכב המופיע בדרך כלל בצידי הנעל. אלו נעליים ידועות שזכו לתהילה עוד בשנות ה – 80 ונקראו על שמו של  שחקן הכדורסל צ'אק טיילור (Chuck Taylor All star). הנעליים יוצרו לראשונה ב-1917 כנעלי כדורסל ושמן המקורי היה "אול סטאר"  .

בשנות ה- 60 החלו נעלי אולסטאר להימכר בצבעי שחור לבן בלבד, אולם במרוצת השנים החלו להימכר בצבעים ובגזרות שונות וזכו לפופולאריות מאין כמוה. על פי הערכה כללית נמכרו עד היום קרוב ל 750 מיליון זוגות נעליים. אולסטאר נחשבת לנעל הנמכרת ביותר בהיסטוריה עד היום. בשנת 2003 קנתה חברת נייק את חברת קונברס בסכום של כ- 310 מיליון דולר.

לאחרונה החלה חברת קונברס להגיש תביעות נגד שורה ארוכה של חברות אופנה (31 חברות) המפיצות נעליים בעלי מאפיינים הדומים למאפייני נעלי אול סטאר, למשל Sketchers, FILA, Ed Hardy   Kmart , H&M ועוד.

בכתבי התביעה טענה חברת קונברס כי חברות אלו מוכרות חיקויים מטעים של נעלי צק טיילור המקוריות, תוך הטעיית ציבור הצרכנים ומפרות את סימנה המסחרי הרשום מס' 4398753 כפי שנראה בתמונה:

Converse-Registration_Page_1

סימן המסחר הרשום שבבעלות קונברס מתאר את המאפיינים הבאים:

  • מעטפת הגומי המקיפה את הסוליה בעלת שני הפסים והכיסוי הקדמי של הנעל
  • המגן הקדמי מגומי (BUMPER)
  • העיצוב של המגן הקדמי ותבנית היהלומים בקדמת הנעל.

קונברס טענה כי הנעליים הנמכרים על ידי חברות אלו עולים כדי הטעיית הצרכן, הפרת סימן מסחר רשום, דילול סימן מסחר, תחרות בלתי הוגנת ועילות תביעה נוספות.

האם קונברס זכאית לבלעדיות במאפיינים אלו של נעלי האול סטאר?

שאלה טובה ובתי המשפט בארה"ב טרם הכריעו בסוגיה. מחד מדובר אכן בנעל אשר שמה הולך לפניה ואשר העיצוב הייחודי שלה זכה למוניטין רב בשנים כתוצאה משימוש אינטנסיבי בינלאומי, המצדיק פרישת מטריית ההגנה המשפטית על העיצוב הייחודי שלה בין אם נרשם ובין אם לא (אגב, הסימן נרשם רק בשנת 2013) בדומה להגנה שניתנה (ולו באופן חלקי)  לנעלי הנשים של מעצב האופנה הנודע לובוטין בעלות הסוליה האדומה.

מאידך, מתן בלעדיות על מעטפת הגומי בחלק הקדמי של הנעל למשל משמעו מתן הגנה לאלמנט פונקציונאלי, והרי לפי פסיקות בתי המשפט לא ניתן לפרוש את הגנה על מאפיין עיצובי פונקציונאלי שימושי של מוצר אופנה.

הפסים השחורים שבצידי הסוליה אינם פונקציונאליים ונראה כי ניתן יהיה להגן עליהם. לגבי הבמפר מגומי בחלק הקדמי של הנעל, מחד ניתן לטעון, כי מדובר באלמנט פונקציונאלי, שנועד להגן על האגודל ומאידך ניתן לומר כי, מדובר באלמנט עיצובי ויזואלי בלבד, שכן אין בו כשלעצמו כדי להגן על האגודלים מעבר לכל נעל אחרת. יצוין, כי ההגדרה בחוק האמריקאי לנושא הפונקציונאליות אינה פשוטה כלל.

חברת ניו באלנס המייצרת את נעלי PF FLAYERS החליטה מצידה להקדים תרופה למכה והגישה לאחרונה תביעה לבית המשפט בארה"ב להצהיר על כך, כי קונברס אינה זכאית לבלעדיות בשימוש במאפייני נעלי האול סטאר בהקשר לנעלי ספורט (במפר מגומי, כיסוי גומי ופסים בסוליה). ניו בלנס אף הגישה בקשה לבטל את סימנה המסחרי הרשום של קונברס מאחר ולטענתה המאפיינים האלו אינם בעלי אופי מבחין ואין בהם כדי להצביע על קונברס דווקא כיצרנית הנעליים.

ראו כיצד נראים נעלי ה-  PF FLAYERS ושפטו בעצמכם:

PF FLAYERS

כמובן שיש לשאול גם את השאלה הבאה, האם המאפיינים הייחודיים של נעלי אולסטאר הפכו במרוצת השנים לכה רווחים ומקובלים בתעשיית האופנה עד שקהל הצרכנים לאו דווקא מזהה את המאפיינים האלו עם קונברס? במידה וזה המקרה ייתכן וניתן יהיה לבטל את הסימן המסחרי של קונברס באופן שמאפיינים אלו יהפכו לחופשיים לשימוש ציבור הצרכנים.

מה אתם חושבים כשאתם רואים נעליים כאלו? על מה אתם חושבים ? על נעלי קונברס או  על נעלי H&M או סקטצ'רס?

כך או כך, בקרוב נהיה עדים לאחד מקרבות הענקים היקרים ביותר בעולם האופנה. מעניין יהיה לעקוב אחר תוצאות ההליכים האלו להן עשויות להיות השפעה מכרעת על הגנת הקניין הרוחני בתעשיית האופנה.

מאמר זה הנו לצורכי התרשמות בלבד, אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום.

לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות לעו"ד יוסי סיוון, עורך דין אופנה וקניין רוחני.

image004

ביהמ"ש : לא ניתן לקבל מונופולין על השימוש בצבע הכחול ובאות X 

בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט גדעון גינת) קבע בפסק דין שניתן לאחרונה, כי לא ניתן לקבל במסגרת דיני סימני המסחר מונופולין על השימוש בצבע הכחול, באות X או בבועות בתחום משקאות האנרגיה, שכן המדובר ברכיבים מקובלים בשוק רווי זה.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי במקרה זה חלק מהמוצרים המיובאים מהווים הפרה של הסימן המסחרי של התובעת.

נוכח ההתעניינות הגוברת של יבואנים רבים בתחום משקאות האנרגיה נביא לפניכם סקירה קצרה של החלטתו של בית המשפט המחוזי.

עובדות המקרה:

חברת  XL Energy International Corp הינה חברה בינלאומית המייצרת משקאות אנרגיה תחת המותג .XL

חברת XL הגישה תביעה נגד Cool Trade & Industry יבואן של משקה אנרגיה בגין ייבוא של שני משלוחים של פחיות משקה האנרגיה, אשר לטענתה מהוות הפרת סימן מסחר וגניבת עין של פחית משקה האנרגיה XL.

יובהר, כי משלוחים אלו עוכבו על ידי רשות המכס בהתאם לפקודת המכס אף שאלו נועדו לשטחי הרשות הפלסטינית ולא לישראל.

להלן נערוך לפניכם השוואה בין מוצרי התובעת (חברת XL) למוצרי היבואן (הנתבע):

מוצרי חברת XL      

image004image008

מוצרי היבואן (הנתבע):

משלוח ראשון                                  משלוח ראשון                             משלוח שני

image018image002image022

סימן מסחר רשום של חברת  XL :

image006

חברת XL רשמה סימן מסחרי על שילוב הצבע הכחול כפי שניתן לראות למעלה ובו תבנית של נקודות בצבע כחול כהה הפרושות על פני הצבע.

חשוב לציין, כי התביעה הוגשה בגין שני משלוחים נפרדים:

המשלוח הראשון כלל פחיות משקה אנרגיה בצבע כחול עם תבנית הדומה לזו של סימן המסחר הרשום של XL (ראו למעלה).

המשלוח השני כלל משקאות אנרגיה בצבע כחול אולם ללא התבנית המופיעה בסימנה הרשום של חברת XL.

המשלוח הראשון:

הגם שאין כל דמיון מהותי בין השמות המסחריים המתנוססים על גבי הפחיות שבמשלוח הראשון (מלבד האות X) קבע בית המשפט את הדברים הבאים: " אני סבור שהדמיון בין אלה מוּשׂא המשלוח הראשון לבין אלה של התובעת, אכן עלול להטעות ויש בו אמנם הפרה של סימני המסחר של התובעת, כמו גם פגיעה בזכויות התובעת מכוח העוולה של גניבת עין, בעיקר בשל כך שהרקע הכחול בו נעשה שימוש דומה עד כדי זהות לסימן המסחר הרשום של התובעת (וככזה נהנה מחזקת התקפות)". כפי שניתן לראות, פחית המשקה של היבואן במשלוח הראשון מעוצבת בגוון כחול עם תבנית נקודות כחולות באופן הדומה עד מאוד לסימן המסחרי הרשום וכן לפחית המשקה של חברת XL. מכאן שהתקיימה הפרת סימן מסחר.

המשלוח השני

במשלוח השני לעומת זאת, לא נעשה שימוש בתבנית הנקודות הכחולות שהופיעה בפחיות המשקה של XL ועל כן דן בית המשפט בשאלה האם ניתן להקנות לחברת XL מונופולין בצבע בכחול וכן באות X. בענין זה קבע בית המשפט כי את הדברים הבאים:

הגנה על צבעים:

"בית-המשפט באנגליה הסתייג בדרך כלל ממתן מונופולין לגבי שימוש בצבע. ..ראו החלטתו של עמיתי השו' ד"ר ע' בנימיני ב-בש"א מח' ת"א 10603/09 גלידות שטראוס נ' נגה גלידות [פורסם בנבו] (2.7.2009, עמ' 4 סעיף 3(ב)).

בדרך כלל, גם אות בפני עצמה אינה נושא להגנה. ראו:  ע"א 1677/05 Deutsche Telekom AG נ' E! Entertainment Television [פורסם בנבו] (29.6.2006, סעיף 12, עמ' 8 למטה), בעקבות ד"ר א.ח. זליגסון, "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" (הוצאת "שוקן" 1972).

הפסיקה של בתי-המשפט בארה"ב הכירה באפשרות של רישום סימן מסחר לגבי צבע. ראו: Qualitex v. Jacobson Products 514 U.S. 159 (1995)

ובעניין: Christian Louboutin v. Yves Saint Laurent America (5 Sep. 2012)

וראו בעניין זה מאמר שפורסם על ידי המשרד : ביהמ"ש בארה"ב לכריסטיאן לובוטין בלעדיות על הסוליה האדומה בנעלי נשים…למעט נעליים אדומות 

ערכאת הערעור בעניין Yves Saint Laurent הנ"ל ציינה (שם, עמ' 19-24) כי חלה גם הגבלה בהכרה של סימן מסחר המגן על צבע הנובעת מעקרון הפונקציונליות Aesthetic Functionality Doctrine.

לשון אחר: לא יוענק מונופולין מכוח סימן מסחר המגן על צבע (בלבד) כאשר הגנה מעֵין זו, תעמיד את המתחרה בעמדת נחיתות, שאינה קשורה למוניטין של הבעלים של הסימן.

בית-המשפט ציין, כי ההחלטה אם להגביל את המונופולין של בעל סימן המסחר מחמת עקרון הפונקציונליות והאבחנה  בין מידת הפונקציונליות של הסימן לבין הצלחתו כמותג מסחרי תלויים מאוד בנסיבות העובדתיות של המקרה -highly fact specific.

בסופו של דבר, לאחר שבית המשפוט בחן את הפּחיוֹת השונות שהובאו בפניו קבע את הדברים הבאים:

".. אני סבור כי לא ניתן להתעלם מאלמנטים המשותפים לכלל היצרנים: הצורה הכללית של הפּחית, שימוש בצבע כחול, ושימוש באות X. אינני סבור שיצרן העושה שימוש באלמנטים ראשוניים המקובלים בשׂפה (כמו אותיות או מושגים הכלולים       במילון), יכול לקבל מונופולין לגביהם, כאשר השימוש הוא תיאוּרִי ועולה בקנה אחד עם המובן הלשוני של המושג. במקרה הנוכחי השימוש באות X,   בצבע הכחול או באיוּר של בּועות, לגבי משקה, אינו יכול להקנות מונופולין לתובעת, כאשר ההתייחסות היא למשקאות אנרגיה מוגזים. לגבי המשלוח השני קבע בית המשפט כי נעשה שינוי ברקע הכחול, והמראה הכללי, על רקע משקאות האנרגיה  שהובאו בפניו, אין בו כדי להטעות את הצרכן ועל כן אין בפּחיוֹת המשלוח השני כדי להפר את זכויות התובעת מכוח סימני המסחר הרשומים או מכוח העוולה של גניבת עין.

לדעתנו ההחלטה מאזנת בצורה ראויה בין חופש התחרות לבין זכויות הקניין של התובע, כאשר בין המשפט עשה את האבחנה הראויה ונמנע ממתן מונופולין רחב מידי ליצרן על אלמנטים מקובלים בשוק. חשוב לציין, כי ללא השימוש שנעשה בתבנית הנקודות הכחולות שנרשמו כסימן מסחר על ידי חברת XL סביר להניח שבית המשפט היה פוסק כי גם במשלוח הראשון אין משום הפרת סימן מסחר ויש לשחררו.

– אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית כלשהי ומומלץ להיוועץ בעו"ד-

בכל שאלה ניתן לפנות לעו"ד יוסי סיוון 03-6966484 או בצור קשר

download

ייבואן מקביל שים לב ! בית המשפט העליון קובע לראשונה מהן המגבלות השיווקיות החלות עליך

בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעניין טומי הילפיגר נ' מחסני היבואן נקבעו לראשונה מהן המגבלות החלות על הפעולות השיווקיות של ייבואן מקביל, העוסק בייבוא מותגים בינלאומיים לישראל.

במאמר זה נסקור בקצרה מהו ייבוא מקביל ומהם הכללים המנחים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.

מהו ייבוא מקביל?

ייבוא מקביל הנו ייבוא המתבצע שלא דרך היבואן "הרשמי" הקשור במערכת חוזית מול היצרן בחו"ל. לעיתים רבות היבואן הרשמי מקבל אף זכות בלעדית לשווק מטעמו של היצרן את הסחורה בישראל.

היבואן המקביל לעומת זאת, רוכש את סחורתו המקורית של היצרן בחו"ל מספקים שונים ולא ישירות מהיצרן, מייבא ומשווק אותה בישראל, בדרך כלל במחירים נמוכים יותר מהיבואן הרשמי ובאופן זה מתחרה עמו באופן ישיר.

נקודת המוצא היא כי ייבוא מקביל מותר בישראל ואף במדינות רבות בעולם ואולם בכל מדינה כללים ומגבלות שונות בנושא ייבוא מקביל. כך למשל הכללים באיחוד האירופי שונים לחלוטין מהכללים הנהוגים בישראל או בארה"ב.

חשוב לציין, כי ייבוא מקביל חשוב מאוד למשק הכלכלי המודרני בשל תרומתו לפתיחת השוק לתחרות, להורדת מחירים ולבלימת ניצול לרעה של יבואן בלעדי. מצד שני, ישנו חשש כי בחלק מן המקרים היבואן המקביל יעשה שימוש לרעה בזכות זו ויהיה מעין "טרמפיסט" שייהנה מן ההפקר מעלויות החדירה לשוק וההשקעה של בעל הזכויות בסימן המסחר ובכך יקצור פירות שלא לו. על כן קבע בית המשפט שורה של כללים מנחים מה אסור ומה מותר בכל הנוגע לייבוא מקביל.

דיני סימני המסחר

מאחר ובייבוא מקביל משווקים מוצרים הנושאי על גבם סימנים מסחריים רשומים ומוכרים היטב של מותגים בינלאומיים, עולה השאלה באילו נסיבות ייחשב ייבוא מקביל להפרה של סימן המסחר של בעל הזכויות (היצרן)?

ראשית, נקודת המוצא היא כי ככל והמדובר בייבוא של סחורה מקורית לא מתקיימת הפרה של סימן מסחר. בית המשפט העליון קבע בהלכה בעניין פזכים, כי לא תיתכן הפרה כל עוד מדובר במוצר המקורי ואילו בפסק הדין בעניין טוטו זהב שניתן מאוחר יותר נקבע, כי ייבוא מקביל של סחורה מקורית עולה כדי"שימוש אמת" בסימן המסחר וחוסה תחת ההגנה שבבסעיף 47 לפקודת סימני המסחר.

על מנת לקבוע האם מדובר ב"שימוש אמת" קבע בית המשפט העליון את מבחני העזר הבאים:

  • מבחן הזיהוי
  • מבחן חיוניות השימוש
  • מבחן חסות היצרן

מבחן הזיהוי – ייבואן המייבא חולצות מקוריות של מותג בינלאומי למשל, עונה על המבחן הראשון שכן מדובר בסחורה מקורית שנושאת על גבה סימן זהוי מקורי של היצרן.

מבחן חיוניות השימוש – לצורך שיווק המוצרים המיובאים על ידי היבואן המקביל נדרש היבואן המקביל לעשות שימוש בסימן המסחר המקורי המזוהה עם המותג, שאחרת לא ניתן יהיה לשווק, לפרסום או להציג את מוצריו בפני הצרכן. בית המשפט קבע כי יש לראות בכל שימוש בסימן המסחר לצורך שיווק הסחורה שאליה הוא צמוד כשימוש חיוני שאינו מהווה הפרת סימן מסחר.

מבחן חסות היצרן – במסגרת מבחן זה יצטרך היבואן המקביל להוכיח כי השימוש בסימן המסחר המוגן אינו יוצר הסתברות לכך שהצרכן הסביר יקבל את הרושם לכך שמדובר בפעילות שיווקית הנהנית מחסותו של היצרן, בעל הסימן.

מתי חלה חובת הבהרה לגבי העדר חסות של היצרן?

במקרים בהם ישנה מערכת יחסים נמשכת בין היבואן המקביל לרוכש כגון מכירת כלי לרכב למשל, אשר האחריות בינה בעלת חשיבות עליונה, יצטרך המשווק להדגיש באופן בולט בערוצי השיווק שלו, כי אינו פועל בחסותו של יצרן הרכב, שהוא בעל הסימן.

לעומת זאת, בתחום שבו המוצרים נמכרים מהיבואן המקביל לצרכן במחירים נמוכים וכאשר הצרכן אינו מצפה לרכוש אותם דווקא בחסות היצרן וכן במקרים שישנה חשיבות פחותה לשאלת האחריות, תוטל חובה פחותה בהדרגתה להבהיר כי המוכר אינו פועל בחסות היצרן.

בית המשפט העליון הדגיש, כי במקרים אשר היבואן המקביל מוכר מוצרים נחותים בעלי איכות פחותה (סוג ב') של אותו יצרן תחול עליו החובה להדגיש את השוני האמור.

מתי יכול להיווצר רושם מוטעה כאילו היצרן נותן חסותו ליבואן המקביל?

רושם מוטעה כאמור עלו להיווצר כאשר היבואן המקביל עושה שימוש בסימן המסחרי במסגרת שם של עסקו או החנות שלו.

בנסיבות פסק הדין בעניין טומי הילפיגר כאמור, כינה היבואן המקביל את חנותו בשם: "מחסן היבואן טומי הילפיגר". בית המשפט העליון קבע, כי השימוש בשם המסחרי טומי הילפיגר במסגרת שמה של החנות עצמה עלול ליצור הטעיה פוטנציאלית כאילו המדובר בסוכן רשמי של טומי הילפיגר בישראל ועל כן מהווה הפרה של סימן מסחר.

יחד עם זאת, נקבע כי, בנסיבות אלו שבהן נמכרו חולצות ופריטי אופנה מקוריים של טומי הילפיגר לא חלה על היבואן המקביל חובת ההבהרה כי אין מדובר בסוכן מורשה של טומי הילפיגר, שכן אין מדובר במוצרים המחייבים מערכת יחסים מתמשכת בין היבואן המקביל לצרכן. המדובר בסך הכל בפריטי לבוש הנרכשים ברכישה חד פעמית. כמו כן, חנות היבואן המקביל במקרה זה עוצבה באופן שונה מחנות היבואן הבלעדי (סקאל) ובסביבה פחות יוקרתית מזו של היבואן הבלעדי באופן שהצרכן לא היה מתרשם כי היבואן המקביל פועל בחסות טומי הילפיגר.

עוד נקבע כי השימוש שעושה היבואן המקביל בכתובת הדומיין www.tommy4less.co.il

אינו מהווה הפרת סימן מסחר על אף שהוא מכיל חלק מסימן המסחר הרשוםמאחר ולא מתקיים מבחן חסות היצרן, שכן שם המתחם כולל תוספת משמעותית לשם "טומי" (4LESS) באופן המונע כל חשש להטעיית הצרכנים כאילו המדובר באתר שבחסות חברת טומי הילפיגר.

דיני עשיית עושר ולא במשפט

דיני עשיית עושר ולא במשפט קובעים, כי מי שהתעשר שלא כדין על חשבון חברו חייב להשיב לו  את ערך זכייתו. במישור עשיית עושר ולא במשפט ייתכן ותקום עילה לבעל הסימן או ליבואן הרשמי מקום בו מאמצי השיווק של היבואן המקביל "תופסים טרמפ" על מאמצי השיווק וההשקעה בשיווק של בעל סימן המסחר הרשום.

אלא שעל מנת לעמוד בתנאי זה ישנה דרישה כי לפעולותיו של הייבואן המקביל יתווסף "יסוד נוסף" ההופך את ההתעשרות של היבואן המקביל לבלתי צודקת, כגון פעולות פסולות ובלתי הוגנות, פרסום מידע כוזב, והפרת עוולות אחרות.

נסיבות אלו עשיות להתקיים למשל כאשר היבואן המקביל עוקב אחר מסע פרסום משמעותי שנועד לאפשר "חדירה" של מותג חדש לשוק הישראלי, אשר בו השקיע היבואן הבלעדי משאבים ניכרים. חשוב לציין, כי בית המשפט העליון הבהיר את דעתו, כי עילה זו מתקיימת רק בנסיבות חריגות כגון: "טפילות" יוצאת דופן או הטעייה של היבואן המקביל.

בסופו של דבר קבע כית המשפט העליון בפסק הדין בעניין טמי הילפיגר כי השימוש של מחסני היבואן בשם "מחסן היבואן טוי הילפיגר" מהווה הפרת סימן מסחר ואסר עליו לעשות שימוש בשם זה.

כמו כן, הורה בית המשפט העליון למחסני היבואן להבהיר ללקוחותיו כי אינם פועלים בחסות חברת טומי הילפיגר וזאת באופן אקטיבי ושוטף. כן הורה בית המשפט העליון למחסני היבואן לציין באופן בולט בדף הפתיחה של אתר האינטרנט שלהם, כי החנות אינה פועלת בחסות טומי הילפיגר.

לפסק הדין בעניין טומי הילפיגר חשיבות עצומה בכל הנוגע להתנהלות השיווקית של ייבואנים מקבילים ולחשיפתם לתביעות משפטיות מצד יבואנים בלעדיים ומצד היצרנים בחו"ל. על יבואן מקביל להקפיד היטב כי הוא עומד במבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט לעיל, אחרת הוא עשוי למצוא עצמו חשוף לתביעות משפטיות יקרות ומיותרות הן מצד היבואנים הבלעדיים והן מצד היצרנים בחו"ל.

בכל שאלה בנושא ייבוא מקביל הינכם מופנים לעו"ד יוסי סיוון, עו"ד קניין רוחני המתמחה בדיני הייבוא המקביל בישראל ובמדינות נוספות ברחבי העולם

אין באמור לעיל כדי להוות משום חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעו"ד.

לכל שאלה או הבהרה הינכם מוזמנים לפנות לעו"ד יוסי סיוון 03-6966484

Deadmau5

מלחמת העכברים – האם לדיסני מונופול על אוזני העכבר?

האם דיסני זכאית לקבל מונופול על אוזני העכבר של מיקי מאוס?   שאלה זו נדונה בימים אלו ברשם סימני המסחר בארה"ב בעקבות התנגדות שהגישה חברת דיסני נגד דמות העכבר של הדיגי'י הידוע Deadmau5. 

Deadmau5 הוא שם הבמה של מפיק האוס קנדי מוכר בשם ג'ואל תומאס צימרמן הנחשב לאחד הדיג'יים הטובים בעולם. מקורו של השם Deadmau5 הוא בתקלה במחשבו האישי של הדיג'י. בבדיקת מחשבו התגלה, כי התקלה נבעה מעכבר שחדר  למארז המחשב ומצא שם את מותו. מאז מכנים אותו חבריו   dead mouse  ומכאן שמו המקוצר Deadmau5. להסבר מפורט ראו בויקיפדיה ערך Deadmau5.

גו'אל מופיע מזה מספר שנים ברחבי העולם ונחשב לאחד מהדיג'יים המצליחים ביותר בעולם המגלגל הכנסות של מיליוני דולרים בשנה.

ג'ואל הגיש בקשה לסימן מסחר בארה"ב על דמות העכבר שלו בעלת עיניים גדולות, כפי שנראית כאן בתמונה וזאת על מנת להגן על דמות העכבר בה הוא עושה שימוש מזה מספר שנים. הבקשה לסימן המסחר של ג'ואל הוגשה בנוגע לתוכנות מחשב, דברי דפוס, ביגוד, משחקים ועוד.

חברת דיסני, בעלת הזכויות בדמות העכבר המפורסם ביותר בעולם מיקי מאוס  הגישה התנגדות לסימן של ג'ואל בטענה שמדובר בדמות דומה דמיון מטעה לדמות של מיקי מאוס שנחשבת בעולם לסימן מסחר מוכר היטב.

דיסני טענה שאוזני העכבר כמעט זהים למיקי מאוס וכי בהתרשמות הכוללת ישנו דמיון מטעה בין הסימנים  המצביע על חשש להטעיית צרכנים ולדילול דמותו של מיקי מאוס, שנרשמה כסימן מסחר במספר וריאציות.

דיסני ביקשה לערוך השוואה בין צללית האוזניים השחורה של מיקי מאוס לבין הצללית הכלולה בסימן המבוקש על ידי גו'אל וטענה, כי יש לדחות את בקשתו של גו'אל על יסוד הדמיון בין הצלליות.

הסימן הרשום של דיסני:

Disney

אלא שמהודעת ההתנגדות עולה, כי אין בבעלותה של דיסני סימן רשום על הצללית השחורה של העכבר, כפי שהתיימרה דיסני לטעון, אלא על וורסיות כאלו ואחרות של אוזני העכבר, כפי שניתן לראות  בתמונה למעלה. דיסני צירפה אסמכתאות לסימנים רשומים רבים אך אף אחד מהם אינו כולל את הצללית השחורה אליה השוותה בפועל את סימנו של גו'אל.

האם יש חשש להטעייה בין דמות העכבר של  Deadmau5 לדמות של מיקי מאוס? איננו סבורים שכן. איננו רואים דמיון העולה כדי חשש להטעיה בין הדמויות האלו, בטח ובטח כאשר המדובר בדמות הקשורה בתודעת הציבור לדיג'יי הידוע ולמוסיקת האוס . דמות העכבר של הדיג'יי עם העיניים הגדולות והאוזניים המוארכות מבליטות בצורה ברורה את סימנו של ג'ואל מדמותו של מיקי מאוס ונדמה, כי כל ילד יידע להבחין ביניהם.

גם איננו רואים כל ניסיון להיבנות מהסימן של דיסני או לנצל את המוניטין של דיסני, שכן מדובר בדיג'יי מצליח בזכות עצמו, שהתפרסם הודות לכישוריו המוזיקליים ולא לדמות העכבר אליה הוא נקשר בקרב הציבור.

עולות גם שאלות רבות לגבי אופן התנהלותה של דיסני שהרי דיסני לא תבעה אותו על השימוש אלא על הניסיון לקבל סימן מסחר רשום על דמות העכבר שלו. נשאלת השאלה אם כן, אם סברה דיסני, כי ישנו חשש להטעייה מדוע לא עשתה כן במשך שנים שבהם עושה הדיג'י שימוש בעכבר?

ניסיונה של דיסני לקבל בלעדיות על עכבר עם אוזניים גדולות נראית חריגה למדי ועשויה להיחשב כפוגעת באינטרס התחרות בשוק.

דמות העכבר של  Deadmau5 הקשורה במוסיקת האוס קולנית מרוחקת שנות אור מדמותו החביבה של מיקי מאוס, עליה גדלנו ואיננו רואים כיצד דיסני תיפגע מרישום סימנו של גו'אל.

יש לזכור, כי דיני סימני המסחר נועדו למנוע הטעייה בקרב הצרכנים ואיננו רואים הכיצד תתרחש הטעייה שכזו בפועל.

hershey chocolad

ארה"ב: הלוגו של סנאטור הרשי מפר את סימנה המסחרי של חברת השוקולד  HERSHEY

שופט בית המשפט המחוזי בארה"ב הורה לסנטור סטיב הרשי לשנות את הקמפיין הפרסומי שלו הנושא לוגו הדומה לסימנה המסחרי של חברת השוקולד HERSHEY .

הלוגו של הסנאטור HERSHEY נראה כך:

hershey senat

בשנים 2002 ו- 2010 השיק הסנטור קמפיין פרסומי ובו לוגו הנושא אותיות לבנות על רקע חום. חברת השוקולד HERSHEY מפנסלבניה התנגדה לקמפיין מאחר והוא כלל אותיות וצבעים הדומים עד כדי הטעייה לסימנה המסחרי. בהתאם, הגישה חברת השוקולד בקשה לצו מניעה זמני נגד הסנאטור בגין הפרת סימן מסחר.

השופט וויליאם קווארלס קבע כי הגם שהוא אינו סבור, כי ישנו חשש להטעייה בין פעילותו הפוליטית של הסנאטר לבין מוצרי השוקולד של HERSHEY , הרי שישנו חשש לכך שציבור הצרכנים יסבור בטעות כי הסנאטר "קשור בדרך כלשהי" עם חברת השוקולדים ועל כן הורה לסנאטור לחדול משימוש בעיצוב בצבע חום יחד עם המילים HERSHEY בפונט בולט הדומה לפונטים שבסימנה המסחרי של HERSHEY.

בית המשפט אף קבע, כי גם שימוש פוליטי עשוי להיחשב כ"שירות" למכירה או רכישה של מוצרים והוא כלול בסימן המסחר.

"although the Court agrees that the public is not likely to confuse the Senator with a candy bar, the confusion requirement also encompasses confusion with respect to sponsorship or affiliation,"

הדמיון בין הקמפיין הפרסומי של הסנאטור לסימנה המסחרי של HERSHEY  הנו דמיון מהותי כפי שניתן לראות.  יחד עם זאת, סביר להניח כי בית המשפט בישראל היה דוחה את תביעת חברת השוקולד. לדעתנו המרחק בין מוצרי שוקולד לקמפיין פוליטי הינו רחוק דיו כדי למנוע לא רק טענה של הטעייה, אלא גם טענה של שיוך. מה דעתכם?