DSC04093_optimized - 50%

יוסי סיוון ושות' הינו משרד בוטיק ייחודי המתמחה בתחומי הקניין הרוחני והמשפט המסחרי.

בתחום הקניין הרוחני מתמחה המשרד בייצוג וייעוץ משפטי בתחום דיני זכויות יוצרים, סימני מסחר,  פטנטים, מדגמים, חיקויים מסחריים, סודות מסחריים, גניבת עין, הגנה על מותגים ועיצובים, קניין רוחני וכד'. אנו עוסקים במתן ייעוץ משפטי שוטף וכן ייצוג משפטי וניהול הליכים בבתי המשפט, אכיפה ורישום זכויות, הליכים ברשם הפטנטים וסימני המסחר, חוות דעת משפטיות בקניין רוחני, חיפוש סימן מסחר, דיני אינטרנט ומחשבים וכן כינוס ותפיסת נכסים בתיקי עוולות מסחריות. 

בתחום המשפט המסחרי משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ליזמים, חברות מסחריות, גורמים פרטיים  וחברות אינטרנט והייטק בכל הנוגע להקמת מיזמים עסקיים, הקמת סטארטאפים מן היסוד החל מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים, ליווי שוטף ליזמים ולחברות לרבות ביצוע בדיקות נאותות עבור משקיעים וחברות מסחריות, ליווי משפטי שוטף בתחום פיתוח אפליקציות, ניסוח הסכמים לפיתוח אפליקציות וכד'.  

משרדנו מתמחה בתחומי הקניין הרוחני בקרב התעשיות הבאות: אופנה ולבוש, הגנה על מוצרים תעשייתיים, מסחר וקמעונאות, תוכנות מחשב ומולטימדיה, אינטרנט ותקשורת, מוסיקה ואומנות וכן בתחומי ההייטק השונים.

משרדנו שם לנגד עיניו את טובת הלקוח כאינטרס ראשון במעלה ומאמין בעקרון של ניהול הליכים משפטיים קצרים וממוקדים, הימנעות מניהול הליכי סרק חסרי תועלת , השגת תוצאות מרביות בתקופה קצרה ככל הניתן והתחשבות עילאית בצרכי הלקוח ובשיקולים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים בבתי המשפט בישראל כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הדרושים.

היתרון היחסי של משרדנו מונח בשילובם של מספר מרכיבים חיוניים וחשובים :משרד מקצועי וממוקד מטרה בעל יכולת הענקת יחס אישי ופרטני לכל לקוח, ניסיון מעשי בשטח של מספר שנים במשרדים הגדולים במדינה בניהול בתיקי ליטיגציה מסחרית בהיקפים של מיליוני שקלים , יכולת הרכבת תבנית עלויות הגיונית וסבירה, המותאמת באופן אישי לצרכי הלקוח ולסוג השירות המשפטי הנדרש, כאשר כל תיק נתפר לפי מידותיו.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה. פנו אלינו בטלפון 03-6966484 – יוסי סיוון , עו"ד בקניין רוחני

באתר זה תוכלו למצוא מאמרים, חדשות ועדכונים שוטפים בתחומי התמחותו של המשרד:

פרסומים אודות משרדנו:

copyrights

זכויות יוצרים בצילום שהועלה לאיסנטגרם (ארה"ב)

זכויות יוצרים בצילום באינסטגרם.

העליתם צילום לאינסטגרם? הסכמתם לרישיון שימוש חופשי לאינסטגרם ולא תוכלו לתבוע בזכויות יוצרים אתרי אינטרנט שהציגו את הצילום שלכם באמצעות הטמעת הפוסט מהאינסטגרם שלכם. INSTAGRAM

סטפני סינקלייר היא צלמת מקצועית בארה"ב, שערכה מספר צילומים של נערות קשות יום בגוואטמלה ההופכות בגיל צעיר מאוד לאמהות במשרה מלאה. הצילומים ייחודיים מאוד ומשקפים מציאות עגומה של נערות גוואטמלה.

סטפני העלתה את אחד הצילומים שלה לעמוד האינסטגרם שלה והפכה אותו לפומבי.

משבל הוא מגזין אינטרנטי העוסק בכתבות תוכן בנושאים בעלי השפעה חברתית כלל עולמית.

משבל ראו את צילומי סטפני ניגשו אליה וביקשו את הסכמתה לעשות שימוש באחד הצילומים שלה  במסגרת כתבת תוכן על נשים משפיעות בעולם והציעו לה 50 דולר דמי שימוש בצילום.

סינקלייר סירבה להצעה. משבל התעקשו ועשו שימוש בצילום של סינקלייר מתוך עמוד האינסטגרם שלה באמצעות הטמעת הפוסט הנושא את הצילום (embedded )באתר האינטרנט שלהם .

סינקלייר תבעה את משבל בגין הפרת זכויות יוצרים בצילום.

משבל טענו כי בהעלאת הצילום לאינסטגרם למעשה הסכימה הצלמת לתנאי השימוש של אינסטגרם שלמעשה מאפשרים לאינסטגרם להרשות לצדדים שלישיים לעשות שימוש בצילומים אלו.

לאחרונה הכריע בית המשפט הניו יורק בתביעה ודחה את תביעת זכויות היוצרים של סינקלייר.

בית המשפט קיבל דווקא את טענת משבל וקבע, כי אומנם סינקלייר לא נתנה רישיון שימוש למשבל לעשות שימוש בצילום, אבל בהעלותה את הצילום נתנה לאינסטגרם רשות להתיר לאחרים לעשות שימוש בצילום בהתאם לתנאי השימוש ועל כן לא מתקיימת הפרת זכויות יוצרים.

השופט לא דון במשמעות הטכנולוגית של הטמעת הפוסט הנושא את הצילום באתר משבל, אלא הסתפק בכך כי תנאי השימוש של אינסטגרם מאפשרים לה להתיר לאחרים לעשות בו שימוש.

מסקנה:

צלמים שימו לב, כל תמונה שאתם מעלים לאינסטגרם כפופה לתנאי השימוש של אינסטגרם ואם אתה רוצים למנוע מהצגת הפוסט הנושא את התמונה על ידי אתרים אחרים (לרבות אתרים מסחריים) עליכם להימנע מהעלאתה לאינסטגרם ולהסתפק בהצגתה באתר האינטרנט שלכם במסגרת תיק העבודות שלכם או באתרי מדיה אחרים שאינם כוללים תנאי שימוש המאפשר הרשאה לצדדים שלישיים.

לתנאי השימוש של אינסטגרם  https://www.instagram.com/about/legal/terms/api/

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי, מומלץ לקבל ייעוץ ספציפי לכל מקרה ומקרה.

הפרת סימן מסחר בשם מסעדה

האם ניתן לבטל חוזה בעקבות משבר הקורונה?

משבר הקורונה כתוצאה מהתפרצות הנגיף הינו המשבר העולמי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. עסקים בכל רחבי העולם נאלצים להיסגר, מאות אלפי שכירים מפוטרים או יוצאים לחופשה ללא תשלום, עסקים שלמים קורסים, תעשיות התעופה והתיירות עומדות בפני קריסה מוחלטת וקרוב לוודאי שתהיינה למשבר השלכות כלכליות וחברתיות חמורות במיוחד ברחבי העולם כולו.

בימים אלו, בעלי עסקים רבים פונים למשרדנו בשאלה, האם הם רשאים לבטל עסקאות כתוצאה ממשבר הקורונה, ובכלל זה עסקאות שכירות, עסקאות ייבוא, עסקאות הפצה ועוד.

סביר להניח כי לבתי המשפט בישראל יוגשו תביעות הפרה רבות נגד צדדים לחוזה, שיטענו להגנתם כי לא קיימו את החוזה בשל נסיבות הכרוכות בהתפרצות הקורונה, שכן לטענתם מדובר ב"כוח עליון" או force majeure.

טענת "כוח עליון" מוגדרת במשפט הישראלי כטענת ה"סיכול" בהתאם לסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970.

בהתאם לסעיף 18 לחוק החוזים כאשר הפרת החוזה מתרחשת בנסיבות של "סיכול" (כמפורט להלן) לא תהייה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לקבלת פיצויים.

לטענת סיכול ישנם שלושה תנאים מצטברים:

  • ההפרה היא תוצאה של נסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה על לדעת או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש
  • המפר לא יכול היה למנוע את הנסיבות
  • קיום החוזה באותן הנסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים

התשובה לשאלה האם ניתן לבטל חוזה כתוצאה ממשבר הקורונה תלויה בשאלה האם התקיימו כל התנאים המפורטים לעיל.

המצב המשפטי – טענת הסיכול

כבר כעת, חשוב לציין, כי הפסיקה בישראל נוטה להעדיף את הכלל הידוע "חוזים יש לקיים" על פני נסיבות המקשות על המפר לקיים את החוזה ועל כן הנטייה של בתי המשפט בישראל הייתה שלא להתיר למפרים לחסות תחת הגנת הסיכול אלא במקרים חריגים בלבד.

בתי המשפט בישראל ובית המשפט העליון נקטו במשך שנים גישה מצמצמת מאוד בנוגע לפרשנות סעיף 18 לחוק החוזים וקבעו כי "במדינת ישראל הכל בגדר הצפוי".

כך למשל, קבע נשיא בית המשפט העליון לנדוי, כי אף בנסיבות בהן ההפרה התרחשה כתוצאה מהשפעות מלחמת יום הכיפורים, הרי ש"בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם בישראל" וכי "כל עוד השלום אינו שרוי בין ישראל לבין כל שכנותיה, סכנת מלחמה תמיד קיימת, ולכן לא מן הנמנע, כי סכנה צפויה זו שוללת את טענת סיכול עקב פרוץ מלחמה" (ע.א 715/78, אריה כץ נ' נדחוני מזרחי בע"מ, פד"י לג (3) 639(. בתיק זה טען קבלן משנה שסיפק חומרי בניה לקבלן, כי בעקבות פרוץ המלחמה ועליית מחירי החומרים הוא פטור מלעמוד במחירים המקוריים שנקב בהם בטרם פרוץ המלחמה. בית המשפט דחה את טענתו.

הגישה הרווחת בפסיקה קבעה, כי כמעט כל אירוע ניתן לצפייה, בחינת "הכל צפוי" (פרידמן וכהן, בעמ' 443; ושלו בעמ', 628-629 סורקים שורה ארוכה של פסקי דין בהם לא הוכרו מאורעות שונים – החל מירידת גשמים שלא בעונתם (ע"א 736/82 כפר חסידים, מושב עובדים דתי בע"מ נ' אברהם, פ"ד לט(2) 490 (1985)), וכלה בגירוש אזרחים ישראליים מאוגנדה כתוצאה מהפיכה שם (ע"א  101/74 חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופתוח בע"מ נ' פיתוח מקורות מים (ארצות חוץ) בע"מ, פ"מ ל(3) 661 (1976)) – ככאלה שנקבע כי היו צפויים; וראו גם: זמיר וכץ-קריכלי, בעמ' 348, ושם בה"ש 36).

גישה זו רוככה במעט מאוחר יותר במספר פסקי דין. כך למשל בע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5), 506 (2000) נקבע מבחן המחיל את מבחן הצפיות לא על עצם צפיות האירוע המסכל, אלא יש לבחון האם ההשלכות המעשיות של אירוע בלתי צפוי על מהות היחסים החוזיים הינן צפויות.

בעניין רגב התקשרה חברה מסחרית עם משרד הביטחון בעסקה לרכישת סכות אב"כ ישנות שפג תוקפן. בעקבות פרוץ מלחמת המפרץ הודיע משרד הביטחון לחברה, כי הוא משוחרר מקיום החוזה עימה בשל הצורך בשמירת המסכות עבור הגנת העורף הישראלי.

בית המשפט העליון קבע בערכאת ערעור כי מלחמת המפרץ שינתה את הנסיבות לחלוטין ונוצר צורך להשתמש במסכות אלה שימוש נוסף החיוני להגנת הציבור. את הנסיבות האלה לא יכל היה משרד הביטחון  לראות מראש ואף לא למונען. נקבע, כי נוצרו נסיבות בהן גבר האינטרס הציבורי של אספקת מסכות אב"כ לכמות מירבית של אנשים על פני חובת קיום החוזה. עוד נקבע כי המדינה הייתה רשאית, ואף חייבת, להימנע מקיום החוזה על מנת להגן על אזרחיה.

האם תקנות משרד הבריאות בנושא הקורונה מקנות לצד המפר טענה של סיכול חוזה?

להערכתנו, התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, בהתאם לסוג העסק לאופיו ולתקנות החלות עליו.

ביטול חוזה שכירות

ניקח סיטואציה לפיה ביום 1.1.2020 נחתם חוזה שכירות של שנתיים בין מפעיל בר לבעל הנכס.

ביום 15.3.2020 הוטלו על ידי ממשלת ישראל בעקבות משבר הקורונה הוראות האוסרות כניסה לישראל ללא שהייה בת שבועיים בבידוד, אוסרות על פתיחה וניהול עסקים שונים, סגירת עסקי הפנאי והבידור, איסור על התכנסות של יותר מ- 10 אנשים ועוד.

ביום 21.3.2020 הותקנו תקנות לשעת חירום (נגיף הקורונה החדש הגבלת פעילות) התש"ף 2020.

בתקנות אלו נאסרה הפעלתם של פאבים או ברים ונקבעה סנקציה של עד חצי שנת מאסר וקנס למי שמפר את התקנות.

נשאלת השאלה האם מפעיל הבר רשאי לבטל את חוזה השכירות שלו על רקע משבר הקורונה, ההגבלות והתקנות החדשות?

המשמעות של ביטול החוזה הינה פינוי הנכס והפסקת תשלומי השכירות החודשיים לתקופה של שנתיים.

השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם מפעיל הבר ידע או היה עליו לדעת בעת החתימה על החוזה כי תיתכן מגפה שתשבית את המשק כולו ותגרום לכך שלא יוכל עוד לקבל לקוחות או להפעיל את הנכס. התשובה לכך היא בוודאי שלא. על כן מבחן העדר הידיעה או העדר הציפייה התקיים.

השאלה השנייה אותה יש לשאול היא האם מפעיל הבר יכול היה למנוע את הנסיבות העומדות בבסיס טענת הסיכול? כמובן שמפעיל הבר לא יכל למנוע את חקיקתן של התקנות החדשות האוסרות עליו הפעלת הבר ואינו יכול למנוע את הסיטואציה שבה לקוחות אינם מגיעים לבר ואף אינם רשאים להצטופף במקומות ציבוריים עקב מגבלות משרד הבריאות.

השאלה השלישית היא האם קיום החוזה בנסיבות האלו הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו? מבחינתו של מפעיל הבר, נדמה כי קיום החוזה לא רק שאינו אפשרי, אלא שאם יפעל בהתאם לחוזה יסתכן בעבירה פלילית שדינה מאסר עד חצי שנה וקנס. משמע, קיום החוזה הוא בלתי אפשרי, לכל הפחות זמנית.

ברור אם כן, שלא ניתן לקיים את החוזה לצורת מטרת השכירות שנאסרה בדין. יש להניח כי בהסכם השכירות הוגבלה מטרת השכירות להפעלת בר בלבד, מטרה המסוכלת באופן חד משמעי בהתאם לתקנות החדשות (גם נאסרה הצטופפות במרחק של מתחת 2 מטר בין אדם לאדם מה שמעמיד את הפעלת הבר לכמעט בלתי אפשרית).

לדעתנו, ישנו סיכוי סביר כי בתי המשפט יקבלו את הטענה, כי לכל הפחות בתקופה שלגביה הוטלו התקנות האוסרות הפעלת ברים ובכפוף לכך כי מדובר יהיה בתקופה קצרה של חודש – חודשיים לכל היותר, ניתן יהיה לכל הפחות לפטור את מפעיל הבר מתשלום דמי שכירות מבלי שזה ייחשב כהפרה המזכה את בעל הנכס בפיצויים וזאת על יסוד טענת הסיכול.

להערכתנו, בתי המשפט ייטו לקבל טענה של "הקפאת תשלומים" לפיה מפעיל הבר יהיה רשאי שלא לשלם דמי שכירות בתקופה המוגבלת בהן התקנות מגבילות ולמעשה אוסרות על פעילותו. זאת ועוד, בית המשפט אף רשאי להשיב תשלומים ששולמו על ידי מפעיל הבר לבעל הנכס.

כלומר ייתכן ובתי המשפט ייטו לקבל טענת סיכול כהגנה בפני תביעת פיצויים, אולם כהגנה זמנית למשך תקופת המשבר בלבד.

יחד עם זאת, הכרה בכך שמפעיל הבר יוכל להשתחרר מחוזה השכירות לחלוטין על בסיס סיכול זמני ומוגבל של חודש חודשיים בלבד נראית בלתי סבירה ועלולה לגרום להתדרדרות במוסר העסקי במשק ולפגיעה חמורה בעיקרון כיבוד החוזים.

עם זאת, ככל שההגבלה תימשך מעבר לתקופה של חודש – חודשיים, נראה כי בתי המשפט ייטו לקבל טענה של סיכול לגבי ביטול החוזה כולו, כלומר גם לגבי יתרת תקופת השכירות.

דומה, כי קשה יהיה לדעת כיצד יתייחסו בתי המשפט לטענות הסיכול ממן אלו בטרם נדע מהו היקפו ומשכו של המשבר.

בכל הנוגע לבתי עסק אחרים יש לבחון היטב ובאופן ספציפי את השפעת המשבר על יכולתו של המפעיל לעשות שימוש במושכר, על היקף הנזק שנגרם לו כתוצאה מתחולתן של התקנות החדשות ומהשפעתן על עסקו. כך למשל, עסקים כדוגמת מסעדות, שהפעלתן לא נאסרה בתקנות, ושבהן ניתן להפעיל משלוחי מזון ולקיים לכל הפחות 50% מהשימוש המוגדר במטרת השכירות, במקרים כגון אלו סביר להניח, כי בית המשפט לא ייטה לקבל את טענת הסיכול.

בתי המשפט בישראל יידרשו להכריע בקרוב מאוד בשאלות כבדות משקל שיש להן השלכות רוחב על פני כל מערכת הכלכלה והמסחר בישראל.

נדמה כי בתי המשפט ייטו לגלות גמישות ולהתיר הגנת סיכול במקרים מסוימים, אולם להערכתנו, לא תהייה פסיקה רוחבית המקנה הגנת סיכול במשק עקב משבר הקורונה, אלא בתי המשפט יצטרכו לדון בכל מקרה לגופו ולקבוע האם המפר זכאי להגנת הסיכול או לא בהתאם לנסיבות עצמן, לסוג ההפרה לאופי העסק ולהשפעות המשבר על תפקודו של העסק.

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית מכל סוג שהוא ואין להסתמך עליה, מומלץ להיוועץ בעורך דין מוסמך ובקיא בתחום ולבחון את הסוגיה הספציפית בכל מקרה ומקרה.

 

אמזון

רישום סימן מסחר – אמזון

אם אתם סוחרים באמזון (Amazon) אתם בוודאי מכירים את התופעה של חיקויים וזיופים של מוצרים שונים. סוחרים רבים המשיקים מוצרים באמזון, מגלים כי המוצרים הייחודיים שלהם מועתקים מידי פעם על ידי גורמים שונים ברשת.

המוצרים המועתקים נמכרים במחירים זולים ביותר תוך פגיעה קשה ביותר בהיקפי המכירות שלהם. ישנם סוחרים שהיקף העסקאות שלהם התרסק בעקבות תופעת החיקויים ברשת והיו כאלו אף שנאלצו להשיק את המוצר שלהם תחת מותג חדש בעקבות תופעת החיקויים, דבר שהסב להם הוצאות כספיות משמעותיות.

זיופים והעתקות

במאי 2017 יצאה אמזון עם תוכנית חדשנית שנועדה להתמודד עם תופעת הזיופים. תוכנית זו נקראת בשם Brand Registry . זוהי תוכנית חדשנית של אמזון המאפשרת לכם שליטה טובה יותר על אופן הפצת המוצרים שלכם במרחבי שוק המסחר האלקטרוני של אמזון, מניעת שימוש לרעה במילות מפתח, שמירה על בלעדיות במותג ויכולת טובה יותר במאבק נגד זיופים והעתקות.

תוכנית ה- Brand Registry מעניקה לכם יכולת טובה יותר לאתר תכנים ותצוגות ויזואליות באמזון ולדווח על חשד להפרת של זכויותיכם. התוכנית מאפשרת לכם להסיר תכנים ומוצרים הנחשדים כמפרים את זכויותיכם במותג הייחודי שלכם. תוכנית זו מאפשרת לצרכנים הפוטנציאלים שלכם לאתר את המוצרים שלכם בצורה טובה יותר במנוע החיפוש של אמזון באופן שהמוצרים שלכם יופיעו בעמודים הראשונים של תוצאות החיפוש.

על מנת להירשם לתוכנית ה- Brand Registry באמזון עליכם להראות, כי הינכם בעלים של מותג רשום, והכוונה היא לסימן מסחר רשום בכל מדינה שבכוונתכם לסחור בה. סימן המסחר שלכם חייב להירשם בצורה של סימן מילולי הכולל מילים שניתנות לאיתור באמצעות מנוע החיפוש של אמזון.

הורד (1)

על כן, עליכם להגיש בקשה לסימן מסחר רשום במדינה הרלוונטית שבה היקף המכירות שלכם הוא המשמעותי ביותר. מרבית הסוחרים רושמים סימן מסחר בארה"ב, שבה נמצא קהל המשתמשים הגדול ביותר. במידה ותצליחו לרשום את סימן המסחר שלכם תוכלו לעמוד בתנאים של תוכנית ה- Brand Registry  ולמנוע הפצה של חיקויים זולים של המוצרים שלכם.

כיום קרוב ל- 60,000 סוחרים רשומים ב- Brand Registry. על מנת לבחון האם אתם עומדים בקריטריונים של תוכנית  ה- Brand Registry עליכם לבדוק בקישור הבא .

התנאי הראשון הוא הוכחת קיומו של סימן מסחר רשום בבעלותכם בכל אחת מהמדינות המפורטות להלן:

ארה"ב, קנדה, מקסיקו, ברזיל ,אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, יפן, הודו, אוסטרליה. לשם כך עליכם לפנות לעורך דין קניין רוחני, המתמחה ברישום סימני מסחר ברחבי העולם ולשכור את שירותיו לצורך רישום סימן המסחר בבעלותכם.

רשם סימני המסחר בישראל

בניגוד לדיעה הרווחת, רישום סימן מסחר אינו פעולה טכנית שכל אחד יכול לעשות בעצמו, אלא פעולה משפטית מהותית הדורשת ידע, ניסיון ומומחיות. מומלץ מאוד שלא לנסות לרשום את סימן המסחר לבדכם (בחלק מן המדינות אף לא תוכלו לעשות זאת ללא סיוע מקצועי). רישום סימן מסחר הינו פעולה שיש בה כדי להשפיע על הזכויות המסחריות שלכם במרחב המסחרי של אמזון ועל כן כישלון או טעות כלשהי עלולה להשפיע גם על ביצועי המסחר שלכם.

אנו מתמחים ברישום סימני מסחר ברחבי העולם מזה יותר מ- 16 שנה ונציגינו המקומיים בכל רחבי העולם מומחים ברישום סימני מסחר בכל מדינה ומדינה, החל משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת התעודה הרשמית.

מעוניינים לרשום סימן מסחר באמזון? פנו אלינו בטלפון 03-6966484 או באמצעות דף יצירת קשר.