Law books

ביהמ"ש העליון מצטט את מאמרם של עו"ד יוסי סיון ועו"ד עמיר פרידמן בנושא פיצויים בתובענה בהפרת פטנט

בית המשפט העליון מצטט את מאמרם של עו"ד עמיר פרידמן ועו"ד יוסי סיוון "פיצויים בגין בתובענה בגין הפרת פטנט" במסגרת פסק הדין בעניין ע"א 2634/09 גדעון רוטנברג ואח' נ' אלגו השקייה ואח', ניתן ביום 6.1.2011

להלן קטעים מתוך פסק הדין של בית המשפט העליון :

"בפרשת עין טל – גם שם נדונה תביעה הקשורה לפטנטים בתחום ההשקייה – נאמר כי העקרון שעומד מאחורי פסיקת פיצויים מכוח הסעיף האמור הוא, בדומה לדיני הנזיקין, השבת המצב לקדמותו והעמדת הניזוק במצב בו היה אלמלא ההפרה. וכלשונו של בית המשפט בעניין עין טל: "הכלל היסודי הוא החזרת 'עטרת בעל הפטנט ליושנה' כאילו לא הופרו זכויותיו כלל" (שם, בעמ' 502). אך להבדיל מדיני הנזיקין, רשאי בית המשפט בבואו לפסוק פיצויים בגין הפרת פטנט להתחשב "במעשה ההפרה של הנתבע ובמצבו של התובע עקב מעשה זה" וכן רשאי הוא להתחשב בשיקולים השונים כדלעיל, והרשימה איננה סגורה (עניין עין טל בעמ' 501; עמיר פרידמן ויוסי סיוון "פיצויים בתובענה בגין הפרת פטנט" (פורסם באתר של המכללה האקדמית למשפט ועסקים רמת גן, http://www.clb.ac.il/law/communication/articles/16.rtf) (להלן: פרידמן וסיוון)). על בית המשפט לקבוע את הפיצוי הראוי בהתייחס לכל מקרה לגופו, בבחינת השיקול הראוי אשר ישרת את מטרת הפיצוי ויתחשב ברווחי המפר מחד ובהוצאותיו מאידך (Levin Bros Co. v. Davis Manufacturing Co., 72 F. 2d 163, 165 (1934)). אל פרשנות הסעיף נשוב בהמשך, בדיון בנוגע להפרת חובת הפיתוח ומניעת זכויות המערער. בשלב זה אתמקד ברכיב הפיצויים לפי החלופה של "רווחי המפר כתוצאה ממעשה ההפרה", עליה התבסס בית משפט קמא בפסק דינו, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש. …"

"…איני רואה להתערב בכך, באשר רשאי היה בית משפט להפחית את סך הפיצויים על פי שיקול דעתו לאור רכיב הסיכון, אם מכוח סמכותו הכללית לאמץ חוות דעת מומחה על כל רכיביה או חלק מרכיביה, ואם מכוח סמכותו לפי סעיף 183(ד) לחוק הפטנטים הקובע כדלהלן: "נתבעו פיצויים, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון על היקף ההפרה; אולם בבואו לקבוע את שיעורם של הפיצויים, לא יהא בית המשפט כפות בדין וחשבון אלא רשאי לקבוע את שיעורם לפי כל נסיבות המקרה…" (ראו עניין עין טל בעמ' 499; ת.א. (ת"א) 1346-07 עבדה נ' חגים- נחלים שיווק בע"מ (לא פורסם, 2.3.2010); פרידמן וסיוון בעמ' 7).

"…הפסיקה בארצות הברית החילה פיצויים עונשים מקום בו הוכחה הפרה מכוונת ובלתי ראויה (Remedies in Patent Law and Policy: Cases and Materials 933, 1029 (Robert Patrick Merges & Jhon Fitzgerald Duffi eds., 4th ed.,2007))(להלן: Patent Law and Policy); Matthew D. Powers and Steven c. Carlson, The Evolution and Impact of The Doctrine of Willful Patent Infringement, 51 Syracuse L. Rev. 53, 68 (2001)(. (להלן:Powers and Carlson). החל משנת 1983 הוקשחו התנאים למתן פיצויים עונשיים והתובע נדרש להצביע על אינדיקציות ברורות כי ההפרה היתה ביודעין, ובין היתר, נדרש הנפגע לשלוח למפר התראה טרם הגשת התביעה (לסקירה נרחבת ראו: Powers and Carlson, בעמ' 71-68). בהמשך נקבעו בפסיקה נסיבות שראוי להתחשב בהן בעת פסיקת פיצויים עונשיים ומספר אינדיקציות על פיהן ניתן לקבוע אם ההפרה נעשתה בתום לב או במזיד. כך, בעניין Read Corp. v. Protec, Inc. משנת 1992 (970 F. 2d 816, 826-827) מנה בית המשפט כללי עזר לבחינת הנסיבות המתאימות לפסיקת פיצויים עונשיים, ביניהם עוצמת ההפרה, העדר תום לב של המפר, משך ההפרה ומצבו של הנפגע. חרף הניסיון בפסיקה לקבוע כללים לפסיקת פיצויים עונשיים, עדיין יש חוסר בהירות בנושא, שבסופו של יום מסור לשיקול דעתו של בית המשפט (Patent Law and Policy, בעמ' 1037-1036). ברקע של מבחני העזר למיניהם ושיקול הדעת השיפוטי ניצבת התכלית של הפיצויים העונשיים להרתיע את המפר ומפרים פוטנציאליים. לאור תכלית זו נקבע בעניין Roton Barrier v. Stanley Works, 79 F.3d 1112 (1996) כי השימוש במכשיר של פיצויים עונשיים ייעשה במשורה במקרים המשרתים את התכלית:

“However, ‘punitive damages are not favored in the law, and the courts must take caution to see that punitive damages are not improperly or unwisely awarded.’ (Levy, 205 Ill.Dec. at 616, 643 N.E.2d at 1223). Additionally, punitive damages are penal in nature and their ‘purpose is to deter the defendant and others from committing the same offense in the future.’ Such damages should be ‘allowed with caution and confined within narrow limits.’ Embassy/Main Auto Leasing Co. v. C.A.R. Leasing, Inc., 155 Ill.App.3d 427, 108 Ill.Dec. 170, 173-74, 508 N.E.2d 331, 334-35 (1987).”

47. בדומה, גם בדין הישראלי נקבע כי פסיקת פיצוי עונשי מכוח סעיף 183(ג) תיעשה במשורה ובזהירות רבה, מקום בו הוכח כי ההפרה נעשתה ביודעין תוך הסבת נזקים נוספים למפר ולאחר שבעל הפטנט הודיע בכתב על מעשה ההפרה ודרש ממנו לחדול ממעשיו (עניין עין טל, בעמ' 511; ראו גם אצל פרידמן וסיוון בעמ' 17-16)…"

לפסק הדין המלא ראה בקישור הבא: http://elyon1.court.gov.il/files/09/340/026/e10/09026340.e10.htm

1 הגב

Trackbacks & Pingbacks

  1. Maillot de Foot Club

    Great, thanks for sharing this article.

השאר תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה